מעמדו ההלכתי של "פורום תקנה"

מקרה א:

א', חש אבוד ומבולבל, ופונה לקבל טיפול פסיכולוגי אצל ב' - פסיכולוגית נודעת. במהלך הטיפול, א' מתאהב בב', והם מתחילים לנהל רומן.

המקרה נודע. משרד הבריאות מקיים את ההליכים הקבועים בחוק, ורשיונה של ב' לעבוד כפסיכולוגית נשלל. אם א' יפנה למשטרה ויתלונן על היחסים ביניהם, דינה של ב' יכול להיות אף חמור יותר.

מדוע? הרי מדובר בשני בגירים, וביחסים שהתקיימו בהסכמה!

אז זהו, שלא.

העובדות ידועות הן, ומטופלים נוטים לפתח רגשות כלפי המטפלים שלהם, ולפיכך קיום קשר רומנטי או אחר בין מטפל למטופל אסור גם מבחינה אתית - וגם מבחינה חוקית.

מקרה ב:

ג', חשה אבודה ומבולבלת, ופונה להתייעץ עם הרב ד', דמות ידועה ומוכרת. הם נפגשים כמה פעמים, ובמהלך הפגישות, ג' מתאהבת ברב ד', והם מתחילים לנהל רומן.

המקרה נודע.  אף אחד לא יכול לעשות כלום. החוק, המכיר ביחסי מטופל-מטפל, או במקום בו יש יחסי מרות (מפקד-פקוד, מורה-תלמיד, מנהל-עובד), אינו כולל יחסים בין רב לבין מי שבא להתייעץ אתו ברשימה זו.

מדובר בשני בגירים שקיימו מה שקיימו בהסכמה, והעובדה כי כשמדובר בתלמידה ומורה החוק מכיר בכך שמדובר במערכת יחסים שיש בה תלות, לא משנה. הרב לא נמצא ברשימה.

מקרה ב' אינו תאורטי. זה היה המקרה שהתניע את פורום תקנה - הרב כהן מהמדרשה לבנות בבר אילן. 

אם זו היתה הבת שלך, גם היית חושב שזו צדקנות מגעילה?

במקרים שאני מכיר, מדובר בבחורות תמימות וצעירות, שלאחר זמן, הבינו כי נוצלו, למרות שבזמן הארוע חשבו שמדובר במשהו רומנטי.

ולא, זה לא תמים ולא מופרך. מבוגרים בעלי סמכות והשפעה, צריכים להיות אחראיים, וכשהם חשים שתלמידה שלהם התאהבה בהם - לא "לזרום עם זה", אלא לתפוס מרחק ולשמור בקפדנות רבה על דיני יחוד.

ש., חברי, המלמד במדרשה לבנות כבר שנים הרבה, מקפיד לקיים את שעת הקבלה שלו לתלמידות באולם בית המדרש, בו תמיד יש כמה עשרות אנשים. שם הוא עונה על שאלות, שם הוא מייעץ. אף פעם לא במקום בו מישהו עלול אפילו לגרום לו לומר "במה חשדתוני".

וסיפור לקינוח:

לפני כמעט שלושים שנה, כשבועיים לאחר תום שנת הלימודים, התחתן מורה בבית ספר עם מי שהיתה עד שבועיים לפניכן תלמידתו.

הוא פוטר מבית הספר, ולא לימד שם יותר.

לעניות דעתי - בצדק מוחלט, ואכמ"ל.