|
|
| נשלח ב-8/8/2013 00:58 |
 |
| |
[ירוחם,
א. הראיון עם הרב אריאל הוא ישן, מלפי כמה שנים.
ב. "מי שהיה צריך להיזהר ממנו כבר נזהר"?! היכן אתה חי? האם לא שמעת בשנים האחרונות (כולל בזמן האחרון ממש, כולל לאחר מתן פסק הדין) את כל מי שטוענים - כמוך - שנעשה לו עוול, שהכל שקר ושהרב אריאל והרב ליכטנשטיין ואחרים רודפים אותו מתוך קנאה בגדולתו בתורה וכו'? הוא עצמו הודיע קבל עם ועולם, מיד לאחר מתן פסק הדין, כי השיעור השבועי שלו ימשיך להתקיים - האם אתה חושב שאלה שממשיכים להגיע לשיעוריו אינם ראויים להיות מוזהרים? האם יכול הרב אריאל ורבנים אחרים מפורום תקנה - כולם מנהיגים ואנשי חינוך - להרשות לעצמם לחטוא בחוסר אכפתיות לגורלם של יהודים ובסיוע בעקיפין לעבירות הנוגעות לדיני נפשות?
ג. לגבי התועלת - לו היית קורא את דברי הרבנית וידר-כהן היית לומד שהפרסום בו נקטו פורום תקנה וכמובן גם פרסום פסק הדין ודיון בו, אכן יש בו תועלת רבה למי שנפגעו ונפגעים מרבנים ומאנשים בעלי סמכות ומרות. הדבר יכול לנסוך בהם מעט יותר ביטחון לספר על פגיעתם ולהתחיל לטפל בעצמם (ואולי גם במי שפגע בהם).
ד. האמת היא, שאני הבאתי את דברי וידר-כהן, כיוון שחשבתי שהיא מסבירה היטב את תפקידו של הפורום (למיטב זכרוני, זה היה עיקר הדיון באשכול זה), קרי: לטפל בבמקרים של פגיעה מינית שאינם מכוסים בידי החוק (כמו למשל, יחסים בין רב ובגיר שבא לבקש את עזרתו ותמיכתו - עד 2010 לא הוכרה מערכת יחסים כזו כמשהו שנחשב כיחסי מרות, עובדה שהוזכרה כאן רבות באשכול). לכן, אגב, בעניין זה גם דברי הרב אריאל בראיון שהזכרת תקפים וחשובים: בהחלט יתכן שרב נהג באופן שאינו בלתי-חוקי ובכ"ז אינו ראוי לכהן כרב. למשל, אם קיים יחסים עם בגיר, שהיה נתון למרותו; למשל, אם קיים מערכת יחסים חד-מינית בעודו מטיף כנגד הומואים, בשם ההלכה ובשם א-להים, וכו'.]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 10:28 |
|
| |
אםשלום
הנושא הוא לא הרב אלון-
טענתי ואני טוען כי פורום תקנה. - וזה נושא האשכול- נהג לא לפי ההלכה, ולא לפי אמות המוסר שהרבנים הנכבדים מטיפים להם.
פורום תקנה אכן תפקידו היה . לשמש כתובת לתלמידים או אנשים פשוטים שמוטרדים מינית-(למה לא גם מוטרדים בדברים אחרים והם רבים?) אכן גוף נחוץ ומבורך.
אבל כבד הרב אריאל- משום מה אני ראיתי את הראיון האומלל איתו, כשהדגש היה אמירתו לפני פסק הדין- ולא לפני שנה-
עשה מעשה נבלה ושחיתות מוסרית -שלא ראוי לאדם המטיף וממונה על המוסר לעשות.
הם פשעו לא כשהתריעו והדיחו את החחשוד- הרב אלוןן- כאשה משכילה את ודאי יודעת כי אדם בחזקת זכאי עד שבית המשפט לא קבע אחרת.
פורטום מכובד כזה פונה למשטרה. פורום כזה מוסמך לגלות חשודים ולפנות לגורמים המתאימים, פורום כזה עם כל הכבוד הראוי אינו מוסמך להמציא מסקנות מחקירתו- כי החברים המכובדים לא עברו קורס לחקירת עדים. הם לא בית משפט לחרוץ דינו של חשוד. לזה יש בית משפט.
הם ודאי לא רשאים לפנות לכלי התקשורת ההמונים לגלות את חשדם. - יש בחוקה החילונית - חוק כבוד האדם וחרותו. החוק קובע כי אסור למשטרה לפרסם חשדות עם שם וזיהוי - לפני הגשת כתב אישום. בית המשפט אפילו לאחר הגשת כתב האישום בדרך כלל מאפשר לנאשם את איסור פרסום שמו.
כך פועלת חברה מוסרית ונורמלית.
ופורום תקנה פעלה. כנגד כל הגיון וקנה מידה מוסרי, שהם מטיפים לה. והגדיל לפשוע הרב אריאל בראיונו. לפני פסק הדין
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 14:00 |
|
| |
[ירוחם,
אמנם זה מתסכל לחזור שוב ושוב על דבריי, ובכ"ז זה נראה לי מספיק חשוב כדי להסביר עוד הפעם -
פורום תקנה פועל רק בקשר למקרים שאינם "שפיטים" לפי החוק (מחמת חקי התיישנות, מחמת חוסר "כיסוי" כפי שהסברתי לעיל, מחמת שהנפגעים לא יתלוננו לעולם במשטרה וכו'). האם אתה טוען, שכל מה שהחוק אינו אוסר הוא מותר? האם אתה טוען - למשל - שרב (נשוי) של קהילה שמנהל רומן עם חברת קהילה (נשואה אף היא), הדבר קביל, מוסרי ובסדר מבחינה דתית, בגלל שאינו בלתי-חוקי? האם היית מוכן להיות חבר בקהילתו של רב כזה? האם היית שולח את ילדיך ללמוד אצלו? מה לגבי רב שמכה את אשתו, והיא לעולם לא תתלונן במשטרה (כמו נשים מוכות רבות אחרות)? האם הוא ראוי בעיניך לשמש כרב, מפני שלא עמד (וגם לא יעמוד לעולם) למשפט על מעשיו? ומה לגבי רב אורתודוקסי, בעל משפחה, שמקיים מערכת יחסים רומנטית ומינית עם גבר? זה לגמרי חוקי במדינה - האם זה מוסרי ו/או הלכתי בעיניך? האם היית מתייעץ בשאלות הלכתיות עם רב כזה?
הרבנים, המחנכים ומנהיגי הקהילות החברים בפורום תקנה - בניגוד אליך, כנראה - חושבים שצריך לטפל גם במקרים כאלה: לעזור לנפגעים (אן יש), לטפל בפוגעים (אם יש9ולהזהיר מפניהם, ובמיוחד - לנקות את החברה שלהם עצמם מהתנהגויות בעייתיות של מנהיגיה. במקרה ומי מהנפגעים ירצה להתלונן במשטרה, הפורום יעביר את הדברים לידיה (בדיוק כמו שעשה במקרה הזה).
וידר-כהן, בכתבה שציטטתי לעיל, וגם הרב אריאל מסבירים זאת, ואני מציעה לך לקרוא. כמו כן, כדאי לקרוא גם באתר של פורום תקנה עצמו, שם מוסברים הדברים היטב.]
תוקן על ידי אמשלום ב- 08/08/2013 14:04:18
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 14:30 |
|
| |
אםשלום
תתפלאי אני מסכים כמעט לכל מילה בדברייך על הצורך בקיומו של פורום תקנה. בכל אתר.
אני מסכים גם כי אם אדם או רב המכה את אשתו, ויודעים בודאות שהוא מכה אותה והיא לא פונה לרשויות להעיד, ולכן הרשויות לא יכולת להעמידו לדין- חובה על הפורום המתאים לשכור בריונים ולהכות את הבעל ואת המטריד את הנואף וכו' מכת מרדות.למרות שמבחינה ליברלית זה נקרא- לקחת את החוק ליידים,
אבל בתנאי שלפני הביצוע יתכנס בית דין של חשובי העדה או העיר. ויחליטו על כך בפסק דין מנומק,
אבל במקרה הזה. הפורום עשה את כל הטעוית והאיסורים האפשריים,. כמו דבריו המיותרים עד כדי תעוב של הרב אריאל לפני מתן פסק הדין, והרבה יציאות אומללות של כמה ממורי הדרך של הדור.
אני מניח כי את נגד משפט מוות . אזכיר לך כי הנימוק הראשי לביטול משפט המוות באנגליה נומק- עדיף שמאות רוצחים ודאים לא יהרגו- ושלא יהרג אדם חף מפשע, אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 15:25 |
|
| |
[ירוחם,
א. נדמה לי שכבר שאלתי זאת באשכול הזה, אבל תמיד טוב לוודא שוב -
אתה מעדיף אלימות קשה בידי בריונים חסרי-דעת כדרך לפיתרון, מאשר קבלה בהסכמה מול רבנים-עמיתים של מיני הגבלות על תפקוד רבני? אם כן, יש לנו מחלוקת עמוקה מאוד.
ב. אני חושבת שפורום בו חברים מנהיגים בלתי מעורערים של כל תתי-המגזר בציבור הדתי לאומי, בהחלט יכול להיחשב - גם מבחינה הלכתית, ובודאי מבחינה מוסרית - כ"בית דין של חשובי העדה".
ג. ממה שאני מבינה, יש לפורום תקנה דברים כתובים ומנומקים לכל צעדיהם, והעובדה שנמנעו מלפרסמם קשורה לא רק בניסיונם להגן ככל האפשר על שמו הטוב (הציניות המשתמעת אינה במקור) של הרב אלון, אלא בעיקר כדי להגן על המתלוננים.
ד. כפי שכבר כתבתי, הראיון עם הרב אריאל פורסם לפני מספר ימים, אבל נערך לפני כמה שנים (כשהוגש כתב האישום, לדעתי).]
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 15:52 |
|
| |
אםשלום
א. אני לא מעדיף אלימות- מאשר קבלה בהסכמה של רבנים, ודאי ודאי. האלימות רק במקרה שאי אפשר להגיע להסכמה.
מה שהרבנים הנכבדים עשו-- היתה יותר מאליומת זה היה רצח, שפיכת דמים לכל דבר.
מה שהם ממשיכים לעשות הרב אריאל וכו. זה נבזות הדברים נאמרו יומיים לפני פסק הדין. ככס"ת במקרה הגרוע.
בכל מקרה מה שעושים היום זה לא מתפקידם, הם מסובבים את הסכין בגוויה. ומתעללים במת.
ב. נניח והכל נכון- הדברים הרי לא נחקרו בחקירה צולבת על ידי גורמים ניטרלים- רק על ידי הפורום. צריך אדם להיות מאמין גדול באנשים. בכדי לקבל בצורה עיוורת את דבריהם. בלי ביקורת נגדית. אבל מה זה מעלה ומוריד היום מהותית, חוץ מרכילות מלוכלכת.
אמר לי פעם רב מפורסם מאד- מה השאיפות של רוב בחורי הישיבה- להיות דיין בבית הדין הרבני, ולעסוק ברכיליות של זימה וגילוי עריות, נדמה לי שהדבר נכון היום גם לא רק לדיינים
כאמור כפי שהספקת להכיר אותי- אני לא מאמין לאנשים בעניינים כגון אלו. הרבנים לפעמים הם אנשים, ולפעמים לא, כולנו משוחדים ודואגים לכבודנו, בעיקר לכבוד התורה שלנו,
אולי היה- אבל אני לא זוכר שאיזה רב בדורנו יקום ויכריז טעיתי! טעינו! אולי באמת הם מעולם ולעולם לא טעו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 16:18 |
|
| |
[ירוחם,
א. הפורום מורכב מאנשים שאין להם שום מכנה משותף פוליטי ואפילו חברתי. קהליהם שונים, עמדותיהם הדתיות שונות והאג'נדות הפוליטיות וההלכתיות שלהם שונות. אני נוטה לסמוך על פורום כזה, שיהיה בו "איזון" של כוחות המושכים לצדדים שונים. אכן, אין זה פורום "ניטרלי" ויש לו אג'נדה ברורה: לנקות את החברה הדתית-לאומית מבעיות הנוגעות להתנהגות בלתי הולמת של רבנים, מנהיגים ואנשי חינוך. צר לי, אבל אני נוטה לסמוך על רבנים (כאמור - מכל הקצוות, ומכל תתי המגזרים, שאגב, עם רבים מהם יש לי מחלוקות דתיות ופוליטיות עמוקות) שיעשו זאת באופן ישר, מאוזן, הלכתי ומוסרי יותר מאשר על בריונים שיש להם ניסיון בחקירות שב"כ... מצד שני גם לי יש אג'נדה - אני מתנגדת לאלימות בכל צורותיה, ולדעתי השיטות שאתה מציע רק מגבירות אותה ואינן מתקנות דבר.
ב. גם אם תאמר זאת עוד שלוש מאות פעם אתה תטעה - הראיון עם הרב אריאל נערך לפני כמה שנים ולא יומיים לפני הכרעת הדין.
ג. אתה טועה. יש רבנים שמודים בטעויותיהם - בין אם אלה טעויות של "השקפה" או הבנת המציאות (ומתוך כך, גם טעויות בפסיקה). אבל אם המודל שלך הוא דווקא הרב אלון (וחסידיו) מסתבר שאתה דווקא צודק, וראה כאן -
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 16:50 |
|
| |
אםשלום
א. נדמה לי שאת טועה בעניין הקשר בין חברי התקנה.כולם דלים. למשל
גם אני נגד אלימות , אבל שכלו כל הקיצים,
אנשי הפורום הפעילו אלימות- לא כל אלימות הוא באגורף-
אם את מכירה את אנשי הפורום- מי מהם עבד בשב"כ במשטרה במשרד חקירות וכ' מי מוסמך לחקירת עדים? האם השתמשו במומחים לחקירת העדים. או שהם גורסים הפוך הפוך בה דכולא בה. בתורה שלמדו.
ב. את לא בארץ וגם אני לא, אבל הראיון לא יכול היה להערך קודם לפני כמה שנים, בגלל דברים שנאמרו בו,ואי אפשר היה לדעתם ולאומרם לפי זה.
המודל שלי הוא לא הרב אלון- המודל שלי הוא רב דמיוני שלא קיים במציאות- שיקום ויאמר טעיתי! כמובן רק אם הוא טעה
את מכירה רב כזה? אני מכיר רבה כזו!
סליחה על שיבוש הכתיבה- הפורום כנראה השתלט על המחשב שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 17:23 |
|
| |
[ירוחם,
א. אכן כולם שייכים ל"מגזר" הדתי-לאומי, אבל מה רבים ההבדלים ביניהם: מן הקצה ה"שמאלי" (המרכאות הן על דעתי בלבד...) ועד לקצה הימני של המפה הפוליטית; לאורכה של הסקאלה ההלכתית (מאלה המוגדרים בפי אחרים כ"לייט" וכ"ניאו-רפורמים" ועד למנהיגים חרד"ליים וכו'). יש שם גם אנשים בעלי השכלה וניסיון בפסיכולוגיה (למשל, הרב ד"ר בני להמן), משפטנים ונשים בעלות ניסיון וידע רב בתחום של טיפול בנפגעים (למשל, הרבנית וידר-כהן).
ב. הם לא עוסקים ב"חקירות" ולכן אינם צריכים להיות מומחים ל"חקירת עדים". הם רבנים, מנהיגים ואנשי חינוך, ותפקידם לעשות בדיוק את זה - להנהיג, לחנך ולההתוות דרך מוסרית ותורנית לצאן מרעיתם, תוך ניקוי סביבתם ממה שעלול לפגוע בכך. זה בדיוק מה שהם עשו גם כאן.
ג. הם נמנעו ככל יכולתם מאלימות - הם פרסמו את החומרים שהיו לפניהם (לא במלואם, רק ברמז ומבלי לחשוף שום פרט על המתלוננים), רק לאחר שהרב אלון הוכיח שאינו מסוגל לעמוד בהבטחותיו, וחתימתו על ההסכמים (מול רבנים גדולים וחשובים) שווה כקליפת השום. מעשה זה היה נמנע, כמובן, לו היה הרב אלון מקיים את מה שהסכים לקיים - כך שהוא הגורם הבלעדי לכל מה שבא עליו, והאשמת אחרים בכך היא ילדותית ושקרית.
ד. הראיון אכן נערך לפני כמה שנים, ומשום מה פורסם (בשנית?) רק כעת. ספק גדול בידי אם ההחלטה מתי לפרסמו הייתה נתונה בידי הרב אריאל.
ה. אם איני טועה התפרסם בעבר ראיון עם הרב ליכטנשטיין על תפקידו בפורום תקנה בהקשר הזה, והוא הודה שטעה בדרך טיפולו ברב אלון (למשל, כי בחר להאמין להבטחותיו ונמשך אחר ליבו לסמוך על רב-עמית, במקום לפעול בנחישות למען מי שנפגע ממנו...).]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 18:07 |
|
| |
סתם שאלת תם, ללא קשר לסמכותו של פורום תקנה, אלא בהקשר להרשעתו של הרב אלון.
מהו תוכן ההרשעה? אני לא כ"כ מעורה בעניין ולכן אם לאי מי ישנה אינפורמציה שונה מזו שבידי אשמח אם יתקנני, אבל לפי מה שידוע לי, לא כ"כ הבנתי מה פתאום אפשר להרשיעו. וכדלהלן.
היו\היה חיבוק\ים בין רב לתלמיד\ים.
הרב מעניק לחיבוק\ים משמעות של חיבוק תמיכה וכיו"ב.
התלמיד\פורום תקנה\השופטת מעניקים לחיבוק זה משמעות מינית.
בהנחה שכל מה שהיה זה חיבוק ולא יותר, איך אפשר לפסוק פס"ד מרשיע? אפשר לשפוט על כוונות ומשמעות ללא מעשה ברור שמורה שזו משמעות אותו מעשה?
או שמא ישנה אפשרות שיפוטית אובייקטיבית לנושאים מסוג זה?
אלא א"כ טוענים שהיה משהו אחר מציאותית מלבד חיבוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 18:16 |
|
| |
אםשלום
שננו מתבצרים בעמדתנו מימים ימימה. אני טוען כי הפורום למרות נחיצותו וחשיבותו במקרה של הרב אלו. נהגו בצורה פושעת.
ואת מצדיקה כל זאת, ומברכת על כך. את הפער הזה לא נוכל לחצות כנראה.
בענין הודעה בטעות של הרב ליכאנשטיין- . נו . על הודעה בטעות כזו, לא יהיה תפארתו.
ישב הרב המכובד מול צלם טלויזיה וסיפר בפרוטרוט, על שיחה פרטית ואינטימית. בה הרב אלון שפך את ליבו לפניו.
אם זה לא נקרא הולך רכיל ומגלה סוד, איני מכיר דבר יותר מכוער מזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 19:21 |
|
| |
[דה וינצ'י,
הכרעת הדין לא התפרסמה במלואה, וגם לא תתפרסם במלואה כיוון שמדובר במעשים מגונים בקטין, וחל איסור על פרסום במקרה כזה. אבל, מעצם איסור זה, אתה יכול להבין מה היה תחום ההרשעה, ושלא מדובר ב"חיבוקים" שניתן לפרשם כך או כך (ציטוטים מהכרעת הדין - מהם עולה באופן מפורש שיש כאן הרבה מעבר ל"חיבוקים" - אתה יכול למצוא כאן. אני מתנצלת שאיני מצטטת, למרות שאולי יש בעיה להיכנס ללינק - זה פשוט דוחה מדי). בנוסף, ברור - רק לי? - שגם "חיבוקים" הנעשים כלפי קטין או כלפי מי שנמצא תחת מרותו וסמכותו של המחבק, אינם "תמימים", ויש בהם ניצול של עמדת כוח, וככשמדובר במגע גופני בהקשר זה, זה חמור מאוד.
גם בקשר לעניין זה (כמו ביחס להרבה דברים אחרים), אני ממליצה לקרוא מה אומרים אנשים אובייקטיבים, או סובייקטיבים, אבל לפחות מצדדים שונים של "המפה". זה עוזר כדי לקבל פרספקטיבה (ראה למשל את דבריו של ברוך קרא, כתב משפטי - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/497/415.html).
ירוחם,
אני מעריכה אותך יותר מדי מכדי להאמין למה שהפיקה מקלדתך מתחילת האשכול הזה וגם כעת. פשוט לא סביר בעיניי, שאתה באמת חושב שכל העולם ואשתו אשמים במשהו, ורק הרב אלון צדיק בסדום, קורבן לרדיפות, שיה תמימה מול תלמידים-זאבים רצחניים בני 17 (שמוכנים - למען השפלת אלון - להסתכן בביוש ברבים על נטיות מיניות והאשמות בבגידה ברבם האהוב וכו') ורבנים סניליים שהולכו שולל בידי פמניסטיות לסביות שונאות גברים?
ברור לי לחלוטין שאינך מאמין בכל זה ושגם אתה יודע לזהות מתי מישהו הוא קורבן ומתי מקרבן, מתי יש להגן על אדם ומתי להתרחק ממנו ולהזהיר מפניו.]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 20:20 |
|
| |
אמשלום, זה קצת מרחיק לכת לפרש כל חיבוק שניתן לילד כאלימות מינית, לא כן?
(אם כי אני מעדיף שמורים לא יעשו זאת).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 20:50 |
|
| |
[מטפחת,
לא דיברתי על "אלימות מינית". דיברתי על משהו שהוא לא "תמים", וכוונתי לא הייתה בהקשר המיני דווקא (אם כי כמובן שזה אפשרי) אלא בהקשר של ניצול כוח ופגיעה.
העניין הוא, שמדובר במקרה בו הייתה תלונה (משפטית או אחרת). כלומר, מי שחובק טוען שזה לא היה לו נעים (בלשון הילדים). כל דבר שנעשה בידי בעל סמכות כלפי מי שתחת סמכותו, מערב שימוש בכוח (גם מורה שמכריח ילד לעשות שיעורי בית). השאלה היא מתי כוח כזה נחשב מוצדק, או לפחות סביר, ומתי לא. אני חושבת שמקרים בהם מעורב מגע גופני ממש, הם בעיתיים במיוחד, ודמני שגם החוק מכיר בזה.
איני משפטנית, והדברים שכתבתי כאן הם לגמרי אינטואיטיביים ובהחלט ייתכן שאינם מנוסחים כיאות ובאופן מדויק מספיק.
אני אכן חושבת שיש הבדל בין חיבוק של גננת (או גנן) לילד/ה בוכה, ובין מעשה מגונה של מבוגר באותו הילד. ברור גם, שלפעמים הדברים נראים דומים, וההבדל היחיד הוא באופן בו הילד חווה זאת. לצערי הרב מאוד, אפילו הביטוי "אבהי" (או "אמהי") אינו יכול להגדיר היטב מגע ראוי לעומת זה שאינו ראוי, שהרי יש מספיק אבות ואמהות שפוגעים בילדיהם. החיים מורכבים ועל כן אדם בעמדת סמכות וכוח - שאכפת לו באמת מרגשות אלה הנתונים לסמכותו - צריך לשים לב למעשיו גם אם, ואולי דווקא אם, הוא חף מכל יצר.
בכל מקרה, אני חושבת שרב שמושיב נער בן 17 על ברכיו, אפילו כדי לנחם אותו בעצבונו, זה ממש לא מקרה "גבולי".]
תוקן על ידי אמשלום ב- 08/08/2013 20:52:54
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2013 23:42 |
|
| |
דה וינצ'י
בלי קשר לרב אלון, החוק להטרדה מינית מאוד ברור - ברגע שאמרת שפעולה מסויימת מטרידה אותך מבחינה מינית (אמירה, חיבוק, נשיקה, ליטוף וכו') חל איסור על הצד השני לבצע אותה שוב. הנחת המוצא היא שאף אחד לא צריך לנחש מה מטריד אחרים, אבל ברגע שהובעה התנגדות למעשה מסויים, חזרה על אותו מעשה היא עבירה על החוק.
כמובן שזה לא המקרה כאן, וזאת כי מעשים מגונים זה הרבה יותר חמור מהטרדה מינית. במעשים מגונים אין סימני שאלה וחוסר הבנה.
|
|
|
|
|
