מעמדו ההלכתי של "פורום תקנה"

הרב דוד סתיו נולד בירושלים ב-1960, למד במוסדות הנכללים בליגת הקיסוס של הציבור הדתי-לאומי – ישיבת "נתיב מאיר" ו"מרכז הרב". לאחר שהוסמך כרב שימש מחנך בישיבת "אור עציון", רב בית הספר הדתי לקולנוע – "מעלה" ואף כיהן כשליח וכרב קהילה בבלגיה. ב-1988 ייסד יחד עם חברו הרב יובל שרלו את ישיבת ההסדר פתח תקווה ששמה לה למטרה להשתלב בתוך הקהילה שכוללת גם חילוניים ולא להסתגר ביישובים דתיים בכלל, ובהתנחלויות בפרט. כיום מכהן הרב סתיו כרב היישוב שוהם ודובר איגוד ישיבות ההסדר. אבל מה שעשוי להיזכר כאחד מהישגיו הבולטים ביותר של הרב סתיו הוא הקמת ארגון "צהר" שמנסה לגשר בין הדתיים לחילוניים, דווקא בתחום הרגיש של שירותי הדת עריכת חופות, כשרות, גיור ועוד.

האם הקמת והתרחבות צהר לא מצהירה על פשיטת רגל של הרבנות הראשית?
"אני רב של הרבנות הראשית ביישוב שוהם, אם אגיד שהיא פשטה את הרגל זו אומר שהרבנות בשוהם פשטה את הרגל", אומר הרב סתיו בחיוך ואז מרצין ומוסיף כשהוא בורר את מילותיו בקפידה: "אני חושב שיש בעיות והרבנים הראשיים מודעים לבעיות. אם היינו זוכים, הרבנות הראשית היתה צריכה להמציא את צהר, שצריכה לשמש זרוע ארוכה במפגש עם הציבור החילוני בלי לוותר על הלכה, אבל בצורה שתקדש שם שמיים.

"לצערנו, יש גורמים שעינם צרה ולכן הם יוצרים מחלוקת בין צהר לרבנות הראשית ואנחנו מנסים בכל כוחנו שלא ליצור את ההפרדה הזו. אנחנו רוצים שתהיה רבנות ראשית, אבל חובה לזכור שהחרדים לא מתעניינים ברבנות הראשית וגם החילונים לא סופרים אותה. היחידים שזה מעניין אותם זה הציבור הדתי-לאומי שיכול לשמש גשר בין היהדות והדתיים לבין החילוניים.

"לצערי לפעמים שמים לנו רגליים באמצעות תקנות דרקוניות בניסיון למנוע מרבני צהר לערוך חופות וגם הרב עמאר מנסה לעזור ואני משבח אותו על כך. זו גם ההזדמנות להזכיר כי בחגים הקרובים תערוך "צהר", כמדי שנה, בעשרות יישובים בארץ, תפילות ציבוריות שאליהן יגיעו דתיים וחילוניים. גם בנושאי גיור אנחנו מנסים לבוא לקראת העולים וזה נעשה במטרה לחזק את הרבנות הראשית ולא להחליש ואנחנו מקווים שהרבנות תעזור ולא תהרוס".

>>**

הרב מוטי אלון צילום: יגל לוי, פלאש 90

*--global_section**--<<>>***--header*

התנתקות מחבל עזה ולא מהמדינה

בימים אלו מציינים חמש שנים להתנתקות מגוש קטיף, ככל הנראה, האירוע הטראומתי ביותר בתולדות הציונות הדתית. בספר "כתום המאבק", שיצא אור בימים אלו, מנתח העיתונאי אלישיב רייכנר כיצד צעירים רבים חשבו כי המאבק הממלכתי והלא-אלים שבו דגלו מועצת יש"ע והרבנים החשובים, מנע את הכשלת המהלך.

כתום המאבק - ספרו של אלישיב רייכנר צילום עטיפה

 
בגילוי לב הרב סתיו מודה כי רבנים ומנהיגים רבים היו משוכנעים כי בעקבות ההתנתקות צעירים רבים יסרבו להתגייס לשירות בצה"ל ובוודאי שלא ליחידות הקרביות. לדברי הרב סתיו, השבוע החל ללמוד המחזור הגדול ביותר בתולדות ישיבות ההסדר. לא פחות מ-1,500 צעירים החלו ללמוד בשנת הלימודים הראשונה שלהם ובשנה הבאה הם יתגייסו לצה"ל, כאשר הרוב ישתלב בשדרת הפיקוד הזוטרה של חטיבות החי"ר והסיירות השונות.    

הרב סתיו: "באמת חשבנו שצעירים רבים יפסיקו ללכת לצבא, אבל התברר שזה ממש בשוליים, אני בספק אם יש יותר מ-100 בחורים שלא מתגייסים. יתירה מכך, רבים מאלו שהשתתפו במאבק על גוש קטיף וקיבלו רישום פלילי, עשו מאמצים עילאיים כדי לבטל את הרישום הפלילי ולהתגייס. זה מעיד על כך שהרוח הבסיסית היא רוח לאומית שרוצה קשר עם מדינת ישראל, זה לא אומר שהחברה לא עוברת טלטלות קשות, כמו העוול הנוראי שראינו בהתנתקות, אבל זה שראינו עוול זה לא מונע מהנוער הבריא להתגייס".

ראוי להזכיר כי בשנה האחרונה חווה מסלול ישיבות ההסדר משבר של ממש לאחר שהרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה תמך בשלטי המחאה וגילויי הסרבנות בקרב חיילים מגדוד שמשון ומחטיבת כפיר, ובעקבות אירועים אלו ביטל שר הביטחון אהוד ברק את מעמד ההסדר של ישיבת הר ברכה. בפורום של רבני צהר שנערך בחודש שעבר ואשר תוכנו נחשף בלעדית ב-nrg מעריב, הטיח הרב הרב סתיו בפניו של הרב מלמד כי התנהגותו בפרשה זו גרמה לנזק חמור ביחסי הצבא והציבור הדתי-לאומי וכן לחילול השם. ביטוי זה אולי נשמע עדין לאוזניים חילוניות, אבל בציבור הדתי הדבר נחשב לעלבון חמור וקשה במיוחד.   

גם מצבה הפוליטי של הציונות הדתית חמור במיוחד לאור העובדה שממפלגת המפד"ל ההיסטורית נותרה רק שלישיית ח"כים ("הבית היהודי"). "אכן יש בעיית מנהיגות", אומר הרב סתיו, "רואים את בתוצאת הבחירות אבל חשוב לזכור שרוב אנשי הציונות הדתית בכלל מצביעים למפלגות חילוניות כמו הליכוד, ישראל ביתנו ואפילו קדימה. אגב, כמה ימים לפני הבחירות, בפאנל שנערך בנתניה, השתתף אורי אריאל מ'האיחוד הלאומי' ובנושאים חינוכיים הוא הביע עמדות מיינסטרים שבמיינסטרים. בחברה הדתית-לאומית אנחנו אכן נתקלים בנטיות להקצנה, אבל המרכז הבריא, הפועם, רוצה להיות שייך למדינה ואוהב את ארץ ישראל ותורת ישראל".

*--<<>>**

''אכן יש בעיית מנהיגות''. נציגי הבית היהודי בפגישה עם נציגי הליכוד בתקופת הבחירות צילום: נאור רהב

*--global_section**--<<>>***--header*

הספר שעורר סערה

בנובמבר 2009 חשף רועי שרון, שכיהן בשעתו ככתב השטחים של "מעריב" כי הרב יצחק שפירא, ראש ישיבת "עוד יוסף חי" חיבר ספר בשם "תורת מלך". תוך הסתמכות על מקורות הלכתיים שונים, קבע הרב שפירא כי מותר להרוג גויים ואפילו אם מדובר בנשים וילדים, משום שהם "חוסמי דרך". וכך נכתב בספר: "חוסמי דרך - תינוקות נמצאים פעמים רבות במצב הזה. הם חוסמים את דרך ההצלה בנוכחותם והם עושים זאת באונס גמור. למרות זאת, מותר להורגם כי נוכחותם עוזרת לרציחה. יש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו, ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם, ולא רק תוך כדי פגיעה בגדולים".

בציונות הדתית הספר התקבל בהפתעה מסוימת מאחר והוא נתפס כמתן לגיטימציה לבצע פיגועי "תג מחיר" בפלסטינים. אולם מי שחשב כי הספר החדש יעורר מחאה חריפה מצד בכירי הרבנים והפוליטיקאים הדתיים, נתקל בחומה בצורה של שתיקה.

אחד הבודדים שהעזו להשמיע קול בעניין הוא הרב סתיו. לדבריו: "אם לגדולי ישראל היום היה אומץ, הם היו מגדירים אותו כרודף". הרב סתיו מבקש להבהיר כי בשום אין הכוונה למתן היתר הלכתי לפגוע ברב שפירא, אלא במטאפורה "כפי ש'החזון איש', אמר שבחור ישיבה שאיינו לומד, הוא רודף את בחורי הישיבה שבגללו עלולים להיות מגויסים לצבא. אבל לגופו של עניין - הדברים של הרב שפירא הוציאו שם רע לתורת ישראל. יש הרבה אנשים שהיו יכולים להתקרב ליהדות והתחושה שהתורה מתירה רצח חפים מפשע גורמת לשנאה של היהדות. בנוסף לכך, יש משמעות ליחס של אומות העולם כלפינו בעקבות פרסום הדברים.

"חשוב לומר, הרב שפירא הוא תלמיד חכם וכבודו במקומו מונח, אך הפרסום של הספר גרם נזק - הוא מזלזל בחיי אדם והוא העצים את הדימוי כלפי היהדות. ראוי להזכיר את הספר 'משך חוכמה' שקובע לגבי הציווי של 'לא תרצח', מעשרת הדיברות, כי יש איסור יותר חמור כאשר רוצחים גוי מאשר כשרוצחים יהודי - על רצח של יהודי יש אפשרות לספוג עונש ולקבל כפרה, אבל רצח גוי הוא דבר שאין לו כפרה, גם אם הרוצח ייענש, יש פה גם אקט של חילול שמו של הבורא ואין כפרה על חילול השם. לכן אסור היה להראות אפילו למראית עין שמותר לרצוח פלסטינים".

*--<<>>**

הרב יצחק שפירא בדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט המחוזי בירושלים צילום: פלאש 90

*--global_section**--<<>>***--header*

אתה חש שיש הקצנה בקרב חלק מהרבנים?
"מי שמכיר את אותם רבנים יודע שהם אוחזים בדעות אלו שנים רבות ולכן אין אצלם תהליך של הקצנה. הם תמיד היו מיעוט וגם היום מיעוט".

ומה לגבי העובדה שמעגל החסידים של אותם רבנים הולך וגדל?
"אני חושבה שהמספרים קטנים יותר ממה שנוטים לחשוב".

אבל עצם כתיבת ספר כזה עלולה להעניק לקיצוניים לגיטימציה לבצע פיגועים בערבים?
"עד היום היו בעניין הרבה מלל ומעט עובדות, אבל גם אם יש אנשים כאלו, למיטב הבנתי הם לא באו לשאול רבנים ולבקש מהם היתרים. אם הם עשו את זה, הרי שהדבר נעשה על דעת עצמם".

אז איך ניתן להסביר את שתיקת הרוב המוחלט של הרבנים בציבור הדתי-לאומי?
"אני לא שתקתי וגם הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, גינה את הספר. העובדה שזה עבר בקול ענות חלושה בקרב הרבנים, מעידה שיש תחושה של תסכול בקרב העולם הרבני. ברור לי שהרוב המוחלט מגנים את הספר והתוכן, אבל מעטים יעשו זאת בפומבי, כי רבים לא רצו להיראות כמשתפי פעולה, על רקע המשא ומתן המדיני או לאור האפליה בין אנשי ימין לאנשי שמאל - בשמאל כותבים מאמרים פי כמה יותר חמורים והדברים עוברים בשתיקה. תחושת האיפה והאיפה גורמת לכך שרבנים לא ייצאו בראש חוצות.

"אני מסכים שהיה ראוי לצאת בביקורת יותר קשה, ובקול יותר נחוש ויותר צלול אך העובדה היא שזה לא נעשה. כמו שאנשי רוח מהצד השמאלי, לא יצאו נגד עוולות מוסריות שקשורות בהתנתקות מעזה. בגלל הרצון שלהם בשלום ובהסדר מדיני וגם בשל שנאת מתנחלים, הם יכלו לסלוח לשרון על פגמים דמוקרטיים ואחרים כדי לדפוק את המתנחלים ואת ארץ ישראל".

*--<<>>**

הרב דוד סתיו צילום: יונתן שאול

*--global_section**--<<>>***--header*

"לכבד כל אדם"

בעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "סרוגים" שהפכה ללהיט ענק בקרב הציבור הדתי-לאומי, כיכב "רועי" (אורי לחמי, בעצמו בן המגזר הסרוג), שבמשחק מצוין ותחת בימויו הרגיש של לייזי שפירא, הציג את הלבטים האינסופיים מהם סובל כל צעיר המתלבט לגבי זהותו המינית, על אחת כמה וכמה כאשר הוא משתייך לחברה שמרנית ודתית.  

לדברי הרב סתיו, הוא ורבנים נוספים בציונות הדתית לא יוכלו לעולם לשנות את התורה וההלכה היהודית האוסרות על יחסי אישות בין גברים, בדיוק כפי שהן אוסרות על נסיעה בשבת, או אכילת חזיר. אבל הרב סתיו מסכים כי "חובה לכבד כל אדם, לאהוב כל אדם, כי כל אדם נברא בצלמו של הבורא. כל אחד ראוי לכבוד, ראוי להערכה באנושיותו".

באותה נשימה מודה הרב סתיו כי בציבור הדתי לאומי יש מחלוקת: "הרב שלמה אבינר, ארגון 'עצת נפש' יחד עם חלק מהמומחים בתחום, סבורים שיש אפשרות לטפל בנטייה הזו בכלים פסיכולוגיים. עם זאת, יש רבנים אחרים שמסכימים עם המומחים שזה בלתי אפשרי. אני לא בקי ואין לי את הידע המקצועי כדי לדעת מי צודק".
 *-- ARTICLE_VIDEO_START * *******>videoIsReady[7]=0;videoIsAutoLoaded[7]=0;videoIsOn[7]=0;mutevar[7]=0;

0:00 / 0:00

******* type="text/">function loadWmvVideo7() {videoIsReady[7] = 1;if (videoIsOn[7] == 1) {} else {nrgWmv("http://switch410-01.castup.net/cunet/gmpl.aspx?ai=410&ar=1189838&ak=null",284,212,"economyWmvDiv7","false","true",7);/*videoIsAutoLoaded[7] = 1;*/}}

אורי לחמי בקטע מתוך פרק 7 בסדרה "סרוגים"

*-- ARTICLE_VIDEO_END *
פרשת הרב אלון לא מסמנת את הצורך בשינוי ביחס כלפי הקהילה הגאה?
"החברה עוברת תהליך מאוד מרוכב של שינוי, זה התחיל בשנים האחרונות, לפני המקרה של הרב אלון. הרב משה פינשטיין מארה"ב, מבכירי הרבנים במאה שעברה, טען שמדובר במחלה. הרב קוק סבר שמדובר בנטייה טבעית שאפשר להתגבר עליה, אבל אני חושב שהציבור פחות עוסק בנושא וזה מעניין יותר את אנשי התקשורת.

"אני בטוח שחלק סובלים מיחס כזה או אחר במשפחה או מהחברה, אבל זו לא בעיה דתית, זו בעיה תרבותית, היא לא קשורה לדת, אלא כחברה. אדם שלא מסוגל לממש את נטיותיו הוא סובל. המציאות מורכבת וברור שצריך לגלות אמפטיה לכאב שאדם עובר עם המשפחה, האמפטיה היא לא בגלל הנטייה שלו אלא בגלל היחס שהוא מקבל.

"בפועל, יש התמודדות אמיתית והרבנים עושים את זה באופן מאוד בוגר ולא מטאטאים את זה מתחת לשטיח. נניח שאדם מחלל שבת, ברור שאני מקבל אותו לבית כנסת והוא גם יעלה לתורה, וכך גם ננהג כלפי מי שלא מקפיד על לשון הרע. מי שיש לו בעיה, בהנחה שהוא שומר תורה ומצוות, אשתדל לעשות הכל כדי שהוא לא יממש את נטייתו, אבל אני חושב שכולם מתקבלים בסבר פנים יפות".