השבת הטוב לבעליו: ריכוז סגולות

סגולה לפרי בטן: להתפלל לה'. (שמואל א א').

???

אם הבנתי נכון האדון נבון מתכון ללעוג לסגולות. אני שואל  האם הוא אכן סבור כי דינה של תפילה כדרך להשיג פרי בטן, כדינה של הליכה לרופא כדרך להבריא.

אם הבנתי נכון, ואכן זו כונתו, אין שום סיבה שלא יאמץ את כל הסגולות המופיעות באשכול. אין בינם לבין תפילה ולא כלום.

יתכן

תמהני על מר.

האינך רואה את ההבדל בין בקשה שה' בוחר אם לענות לה או לא, לבין סגולה, שהיא כעין מגיה, חיפוש אחרי הכפתורים הנכונים ללחוץ עליהם כדי שהמשאלה תעבוד?

כפי שבארתי בעבר, המגיה נובעת לדעתי מתוך סוג של חשיבה כמו מדעית. מנסים לאתר סיבות שמביאות לתוצאות, בדיוק כפי שאנו עושים בטכנולוגיה המודרנית שלנו. ההבדל הוא שזיהוי הסיבות מוטעה. יש גם תיאוריות שמסבירות מדוע סיבות אלו אמורות לעבוד, כגון שיש ישים כמו מלאכים או שדים שעושים את המבוקש כאשר מפעילים את המיכון המתאים (פיאלי עם חומרים ואמירות מסויימות).

מדוע אם כן מגיה היא דבר רע? גם בגלל שהיא שגויה, וגם בגלל שהיא מבוססת על הנחות יסוד רעות. רעות לחברה, רעות לאדם. כגון שיש שדים שניתן לנסות להפעילם.

ומהי תפילה? אני חוזר למה שכתבתי לעיל. מי שמאמין (או, טוב מזה, יודע) שיש ה', שאלקים שומע תפילה, פונה אליו בבקשה. בקשה יכול שתתמלא ויכול שלא. התפילה מרגילה אותנו לעמוד בקשר חי, בדיאלוג עם ה', וגם ממריצה אותנו לתקן את עצמנו כדי שנהיה ראויים - שנתקדש, להבדיל מן הדרכים המגיות. שנתקן עצמנו, ולא נחפש ידיעות סודיות מסתוריות (להבדיל מן הגנוסטיקה של המקובלים).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

הרב מיימוני,

להעמיד את התפילה בשורה אחת עם הליכה לרופא, ניהול אורח חיים בריא, חיפוש בן זוג, אהבה סבלנות וויתור, ועוד כפארודיה נגד מאמיני הסגולות,  איך אומר בעדינות, זה קצת מצחיק. זאת הייתה כוונתי בתגובתי. הא ותו לא.

בנוגע לסגולות, אני מסכים לגמרי כי המחשבה שאפשר "להכריח" או "לשכנע" את האלוהים לעשות משהו, על ידי פעולות הזויות, היא ילדותית וגם חצופה. הן המחשבה שיש כפתורים שאיתם אלוהים לא מסוגל להתמודד והן הרעיון כי ככל שפעולה חסרת פשר יותר, כוח השפעתה גובר. כשאנו מתייחסים למישהו ברצינות איננו סבורים שכדי להשפיע עליו יש להשתמש בקונצים ואיננו מאמינים כי קונץ כלשהו אכן ישפיע עליו.

כיוון שפתחת בדיון עלי לשאול האם זה רציני "לבקש" מה'? האם ניתן בכלל לומר כי הוא בוחר אם לענות לה או לא? האם לא ניתן לומר על כך, מדוע אם כן תפילה היא דבר רע? גם בגלל שהיא שגויה, וגם בגלל שהיא מבוססת על הנחות יסוד רעות?  אני לא אגלה סוד אם אומר שמבחינה פילוסופית קיומה של תפילה במובן של בקשה ודיאלוג (להבדיל ממונולוג) היא, לכאורה, בלתי אפשרית.

אינני מתעלם מהחוויה שבתפילה. אבל במה היא עדיפה על כל חוויה רוחנית דמיונית אחרת כמו השתטחות על קברי צדיקים רח"ל?

ירוחם

דיני התפילה, כגון המיקום וכו', משרתים כמה תכליות שכולן עבור האדם.

א. מקום קבוע לתפילה מסייע לכוון. אני מעמיד את עצמי במקום שבו התרגלתי להתאמץ ולרכז מחשבתי רק בתפילה ורק בה'. (ולכן אמרו שכל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו).

ב. מקום קבוע הוא מקום שמקצים לתפילה וזה גורם לכבד את התפילה ואת מי שצווה עליה.

וכן על הדרך הזו. איני זוכר דוגמאות, אחרת הייתי מוסיף.

***
יתכן

מבחינה פילוסופית תפילה מהווה קושי? תלוי בהנחות היסוד.

לפי הגישה האריסטוטלית ופשט דברי הרמב"ם בכמה מקומות (ובהם מקום אחד בולט שבו הוא כותב שלא ניתן לומר לאדם שתפילה אינה מועילה כלום) אכן יש כאן קושי ובכלל טעות.

אבל בדבר זה איני מסכים עם רבנו הרמב"ם. אני כן סבור שתפילה, להבדיל ממאגיה, כן עובדת, כי ה' מקשיב לנו.

ולגבי הקושי, אני חוזר שוב: אני יודע לגבי ה' שאי אפשר לייחס לו תכונות ומהות. אני כן סבור שאפשר לדבר על מה שהוא עשה (במובן מושאל, אבל סיבתיות יש כאן). והוא שומע ועונה, ולפעמים ממלא בקשות. כפי שכל אחד מאיתנו מכיר מחוויתו שלו. (אפשר לטעון שזו רק פרשנות ואנו מרמים את עצמנו. אפשר...).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");