|
|
| נשלח ב-20/5/2011 15:55 |
 |
| |
ליתכן
"אתה כותב כפי שכל אחד מאיתנו מכיר מחוויתו שלו. באמירה זו אתה כולל את התפילה עם הסגולות. המשתמשים בשניהם "מכירים כל אחד מחוויתו שלו". אא"כ יש בידיך הוכחות משכנעות יותר מאנשי הסגולות, או שמסיבה כלשהי עלינו לייחס לחוויותיך חשיבות רבה יותר מחוויותיהם של אנשי הסגולות "
תוקן על ידי צענערענע ב- 20/05/2011 15:56:05
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 18:53 |
|
| |
Sorry for the English
It seems OK to pray for water without washing hands? Only the codified Minha prayer requires hand washing?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2011 20:42 |
|
| |
ישי ישראל
ברוך הבא לפורום.
אין שום בעיה לכתוב באנגלית. אנגלית היא אחת משתי השפות של הפורום (הראשונה היא עברית).
אתרגם עבור מי שאינו קורא:
האם זה בסדר להתפלל למים בלי לרחוץ ידים? רק התפילה שנזכרת במשנה שהפכה לחוק מחייבת נטילת ידים?
המשפט הזה קצת סתום. מה פירוש "להתפלל למים"? האם הכוונה "להתפלל" בלי נטילת ידים? אני משער שזו הכונה ולפי זה אני מסביר.
בדרך כלל הידים שלנו נחשבות בעינינו כנקיות. בתרבות הזמן אנו רגילים להקפיד על היגיינה ולרחוץ ידים לפני אוכל. כמובן, כיהודים שומרי מצוות אנו גם נוטלים ידים לפני אכילת לחם, ומי שמקפיד על כך, כפי שכתבת, גם נוטל ידים לפני תפילת 18. יש שמקפידים על כך בתפילת שחרית, ויש גם בשתי האחרות.
ידים שאין ידוע שהן מלוכלכות אבל גם לא ביצעו עבורן "נטילת ידים" נקראות בלשון התלמוד "סתם ידים". חז"ל העריכו כי "סתם ידים" אינן נקיות במיוחד, שהרי "ידים משמשניות הן" - ומחקרים בני זמננו אימתו זאת. אדם רגיל לגעת בכל מיני דברים בלי לשים לב (=לאו אדעתיה, שלא מדעתו).
בכל זאת, אדם במצב של "סתם ידים" רשאי לברך כל ברכה ולהתפלל כל תפילה פרט לברכת המוציא ואכילת לחם ופרט לתפילת 18.
לפיכך, המסקנה היא שאם אתה רוצה להתפלל, ואינך יודע על לכלוך באופן מיוחד בידיך, מותר להתפלל. רק אם אתה עומד להתפלל מנחה למשל, או לאכול לחם, עליך ליטול ידים.
אני מקוה שהבנתי את השאלה ושהתשובה קריאה לך. הבנתי שאתה כותב באנגלית אך קורא עברית. אם לא, שוב וכתוב.
ועוד נקודה. האשכול הזה לא מיועד לכך. צריך היה לפרסם את השאלה ב"אשכול המשאלות" שבראש הפורום, שמיועד לשאלות קצרות...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 03:58 |
|
| |
תודה מיימוני, כתבתי במקום שאין לי מקלדת עברית. אני דו-לשוני, אבל המקלדת איננה כזו.
אני התייחסתי לסיפור על הבעש"ט שלונקק ע"י ספרן. שם הבעש"ט מתפלל שיהיו לו מים כך שיוכל ליטול ידיו ולהתפלל מנחה. בתשובך כתבת שיש הבדל בזה בין תפילה "סתם" (והמספר מדגיש כמה היא היתה מיוחדת, ואכן נענתה ע"י הופעה של מעיין) לבין תפילת 18. זו בדיוק הנקודה המוזרה-משהו.
אם יהיה מקום להאריך יש להעביר לאשכול המשאלות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 08:39 |
|
| |
הרחבת הנושא
צאו וראו כמה חשוב לא רק לתת לינק אלא לציין מה יש בו לפחות בשורה אחת וגם להעתיק את תוכנו, באריכות או בצמצום. נכון, זה מחייב יותר מאמץ, אבל זה נשאר. צאו וראו לינקים ישנים שאי אפשר אפילו לדעת מה היה בהם כי לא נכתב שם כלום.
אז אני מרחיב במקום ספרן.
המים במקורות מים - נוזל החיים - היסוד הקדום ביותר המופיע בסיפור בריאת העולם בתורה "ורוח אלקים מרחפת על פני המים..." ואשר על שמם נקראו השמים שמים - שם מים (המים העליונים) ודווקא הם אלה שנבחרו לתחום את שטח גן העדן עלי אדמות בארבעת הנהרות שהקיפוהו. התורה מספרת לנו כי האבות הקדושים עסקו לרוב בחפירת בארות המים. ובמרה - שם הומתקו המים, הובטח לדור יוצאי מצרים "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך..." ומכל אשר יש בבריאה לא נמשלה התורה הקדושה אלא למים! בכל הדורות, אצל רבותינו קדמונינו צדיקי הדורות, שימשו המים ליסוד הפשוט עליו האצילו מברכותיהם לכל הפונים אליהם בכל צרה ועקתא, כי המים עניינם ענווה והכנעה, שהרי הם חסרי צורה צבע טעם ריח, בטלים הם לכלי אליו הם נכנסו ותמיד שואפים למקום הנמוך ביותר. על מים אלו, הנמכרים במארז מהודר, האצילו מברכותיהם גדולי ישראל וכן ראש וראשון לכל נושא קברי הצדיקים בארץ ובעולם הר"ר ישראל מאיר גבאי הי"ו. התשלום עבור המים, מהווה בעצם תרומה לכיסוי פעילותה הענפה של אגודת אהלי צדיקים בשימור העבר היהודי בעולם, ובעיקר: בהצלת בתי קברות יהודיים ברחבי העולם מחילול וביזוי.
מעיין הבעל שם טוב "ראבינובה קריניצה [מעיינו של הרבי], מים סגוליים ממעיינו של הבעש"ט, הם מים חיים המגיעים ממעמקי האדמה למרגלות הגבעות שמסביב לעיירה מזיבוז וספוגים בתפילותיו ודמעותיו של אור שבעת הימים הבעש"ט אשר נהג לצאת אל מחוץ ליישוב ולמרחבים המוריקים של אותם גבעות, ולשפוך צקון לחשו לפני כסא הכבוד. על סיפור היווצרותו של המעיין מספר תלמידו בעל ה"תולדות": מנהגו של הבעל שם טוב היה לצאת אל אותם מרחבים ולהתפלל על צאן מרעיתו ועל צרות הכלל והפרט. באחד הימים עת התבודד במקום ביחד עם תלמידו המובהק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה בעל ה"תולדות יעקב יוסף". התאחרה השעה ועם דמדומי השקיעה נזכר הבעש"ט כי טרם התפלל מנחה. ובבואו ליטול ידיו לפני התפילה נוכח לראות כי כלו המים מן החמת. הזמן היה קצר מכדי להגיע למקור מים קרוב, והשעה הלכה והתאחרה. בעל התולדות שעקב אחר רבו סיפר כי ראה את הבעש"ט נופל בפישוט ידיים ורגליים בחבטה עצומה על גבי הקרקע וזועק מקירות לבו בדמעות שליש: "רבש"ע מבקש אני ממך ומתחנן לפני כסא כבודך, אנא ברחמך הרבים הזמן לי מים לנטילת ידיים לתפילת מנחה, ואם לאו טוב מותי מחיי. הרגני נא הרוג ואל אאלץ לעבור חלילה על דברי השו"ע". בסיימו את תפילתו שבקעה מקירות לבו, נוכח פתאום הבעש"ט שבמרחק שלש פסיעות ממנו החלו לבצבץ מים חיים מן האדמה... או אז נטל הבעש"ט ידיו וניגש להתפלל תפילת מנחה ולהודות להשם על החסד הגדול שגמל עמו וברא עבורו מעיין שמימיו מפכים עד עצם היום הזה כעדות חיה למסירות נפשו של הבעש"ט על שמירת כל כללי ההלכה. זהו אותו מעיין שמימיו ממלאים בקבוק זה שמאז היווצרותו ועד היום מהלכים סיפורי מופת לאלפים אודות סגולותיו הרפואיות בעבר ובהווה, מעיין זה על סגולותיו וסיפור היווצרותו מסופרים מדור לדור אף ע"י התושבים הערלים בכפרי הסביבה. אגודת אהלי צדיקים שאבה את מים ממעיינו הקדוש של הבעש"ט ולאחר שהאצילו הרבנים מברכותיהם, נארזו המים באופן סטרילי כדי לשמור על איכותם וסגולתם.
ולמטה מובטח:
כל ההכנסות קודש ללהצלת בתי קברות, קברי אחים וקברי צדיקים ברחבי העולם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 08:48 |
|
| |
בעיני, כמובן, אותה "הצלה" של קברים גרועה יותר מכל השאר.
הניסוח של המודעה, שהרי זו מודעה, נעשה בידי מקצוען. אבל לא מי שיודע הלכות, או שאכפת לו מהן.
אמנם יש לציין לזכותו שהוא מספק מקור לסיפור. הרי הבעשט היה לפי האגדה שם לבדו, אז איך יודעים מה עשה?
יש לבדוק את המקור בפנים, אך כמדומה בעיני שהתוספת שבעל התולדות עקב אחרי רבו מרחוק היא של מביא הסיפור כאן. ואינה במקור.
***
ניתוח הדינמיקה של הסיפור יכול ללמד הרבה. המטרה היא להבליט שתי נקודות:
א. מסירותו של הבעשט למצוות.
ב. כיצד ה' עושה נס לצדיקים. ובמיוחד לבעשט.
אולם המטרה הזו מוחמצת ברגע שקצת מעיינים.
כיצד הרשה הבעשט לעצמו להתעכב מלהתפלל מנחה? איני אומר שזה לא יכול לקרות. ודאי שכן. אבל לבעשט?
שנית, היכן סבר הבעשט שימצא "מים חיים" או סתם מים לנטילת ידים? לפי הביוגרפיה ה"רשמית" שלו, היה נוהג להעלם בין ההרים משבת לשבת ל"התבודדות". האם תמיד היו לו שם מים לנטילה? מסתבר שהיו לו מים, כי אחרת היה מת מצמא (אלא אם כן שלחו לו כל פעם מים מגן עדן).
שלישית, הסיפור מבוסס על טעות בהלכה. מי שעומד להתפלל, ואין לו מים לנטילה, אינו נוטל. לכל היותר, הוא מנקה את ידיו "בכל מידי דמנקי", כל דבר שמועיל לנקיון, ואפילו עפר.
רביעית, אם הבעשט סבר שאסור להתפלל בלי נטילה, אז שלא יתפלל...
אז היכן כאן "מסירות נפשו של הבעש"ט על שמירת כל כללי ההלכה"?
איני בא לשלול את ההערכה לבעשט? אף בליבי שמור לו יחס של הערכה ואהבה, כמתבסס על הסיפורים שעליהם גדלתי. (אם כי נראה לי שתמיד הבנתי אותם קצת אחרת...).
***
האפשרות שהמעיין הזה זוהה נראית רחוקה מאד מהמציאות. היכן הכתובות והטלפונים של ה"ערלים" (ביטוי מקובל באירופה של הבעשט, לפחות בספרות של אז) שיודעםי על המעיין ומכירים את הסיפור על הווצרותו? ואיך הסיפור הגיע אליהם? ועוד, אם המעיין לא היה ולא נברא, כמו הסיפור הזה עצמו, אז איך המעין נולד מאז?
ועל כל זה וכיוצא בזה אמרו: "פתיים לא נעלמים. הם רק מתחלפים". וזה שאלו אמורים להיות פתיים שלנו, של עם ישראל, זה רק עצוב עוד יותר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 09:01 |
|
| |
מיימוני,
איך אתה אוהב את השטויות האלה, הא ?
כמה אפשר להאריך בעורבא פרח ?
את האידרות כבר סיימת ?
מתי נזכה להתייחסותך לדברים הרציניים יותר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 09:43 |
|
| |
שותף
מי ספק יותר מים לנטילת ידים, מופתים למיניהם או המערכת המודרנית של מים זורמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 09:47 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | שותף
מי ספק יותר מים לנטילת ידים, מופתים למיניהם או המערכת המודרנית של מים זורמים? |
|
מעניין את הסבתא שלי.
גם אתה שותף לשטויות האלה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 09:53 |
|
| |
שותף
אולי תשפר את סגנונך?
אני לא זוכר שאי פעם הטפתי כאן מוסר למישהו, אבל אם אתה חושב שאתה יודע דעת עליון שהשוטים האחרים כאן אינם מבינים, תואיל בטובך ותשמור זאת בבטנך, זה לא מוסיף כבוד לא לך ולא למה שאתה מנסה לייצג.
לחילופין שמורה לך הזכות להסביר ולא לצאת בהצהרות בומבסטיות כגון שלקבלה יש תשובה לכל שאלה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/07/2011 09:58:23
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 10:06 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | | שותף
אולי תשפר את סגנונך?
אני לא זוכר שאי פעם הטפתי כאן מוסר למישהו, אבל אם אתה חושב שאתה יודע דעת עליון שהשוטים האחרים כאן אינם מבינים, תואיל בטובך ותשמור זאת בבטנך, זה לא מוסיף כבוד לא לך ולא למה שאתה מנסה לייצג.
לחילופין שמורה לך הזכות להסביר ולא לצאת בהצהרות בומבסטיות כגון שלקבלה יש תשובה לכל שאלה. |
|
מה ההתלהבות ?
סבתא שלי היתה מתעניינת בסיפורי מופתים של המים, ומיימוני ואתה מתעניינים בזה עד היום.
אני מתעניין בעניינים בסיסיים ושורשיים יותר, ומציע למיימוני וגם לך להתקדם ולהתרומם מהמדרגה ההיא של הסבתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 14:29 |
|
| |
"סבתא שלי היתה מתעניינת בסיפורי מופתים של המים, ומיימוני ואתה מתעניינים בזה עד היום. אני מתעניין בעניינים בסיסיים ושורשיים יותר, ומציע למיימוני וגם לך להתקדם ולהתרומם מהמדרגה ההיא של הסבתא".
מה יותר בסיסי ושורשי מתורת הסבתא?
אל תטוש תורת אמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 15:28 |
|
| |
שותף
שאלו שאלה ואני יודע תשובה, אז אני עונה. כמדומה שכך ראוי לנהוג.
זה גם בקשר להלכה, כפי שודאי ראית. וגם בקשר לניתוח הספרותי והפילוסופי, וגם בקשר לפן הניצול הכספי שיש להזהיר מפניו (זו ממש השבת אבידה למי שעלול לטעות ולתרום).
וכן, אם אתה שואל אותי אישית, אני אוהב לעזור לזולת, אני אוהב לנצל את הכשרונות שה' נתן לי, ואני אוהב להעמיד על האמת.
וכמובן, הרבה יותר קל ומהר לענות לשאלות כאלו (פחות מחמש דקות) מאשר לעיין באידרות. זה טקסט ארוך מאד, גם אם עוברים עליו די "מלמעלה". אני באיזה שהוא מקום באידרות הראשונות ושם נתקעתי. מאז עברתי לנושאים אחרים ולא חזרתי לאידרות. עדיין לא. סוף סוף, זה לא נושא חשוב אלא רק לאלו שכן מאמינים בו, ואיני ביניהם. עבורי, לעיין באידרות זו רק הזדמנות להכיר עוד תחום במיתולוגיה היהודית (לצערי יש כזה דבר) ולנסות לתרום את חלקי לשיפור המציאות על ידי הרחקת אמונות הבל כאלו. אני משער שהדברים האלו לא ימצאו חן בעיניך, אבל איני שותף לאמונתך שהם אמת. כשאצליח לגמור את החומר ולפתוח אשכול, אשמח מאד אם תרצה אז להסביר במה אני טועה.
יש עוד אפשרות. תוכל לפתוח אשכול על האידרות בעצמך. מה שאני עשיתי הוא להעתיק את האידרות, חלק חלק לפי מה שקראתי, מתוך פרוייקט השו"ת, ולהעיר עליו הערות לפי מה שהבנתי ולא הבנתי. אולי נוכל לעבוד על זה ביחד. אם תרצה, אשלח לך במייל מה שכתבתי עד עתה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2011 15:45 |
|
| |
סיכום נושא המים של הבעש"ט.
א. מי שרוצה לתרום לגבאי ושאר צדיקים שעושים פרנסה על קברי צדיקים שהיו ושלא היו ברחבי העולם מוזמן לעשות כן. ואני לא יודע מה רע רואה מיימוני בזה. [אם להשתטח עליהם או לא זו שאלה אחרת, האינך מודה מיימוני שאין לעזוב את קברי אבותינו להפקר בידי המקומיים?] מי שתורם מקבל תמורת זה מים ממעין שלפי מסורת הגויים נעשה לבעש'ט בנס. מי שמעוניין בזה-ילך על זה.
ב. אכן סיפורי חסידים לא מתאפיינים בידיעה יתירה של ההלכה. וכבר ניסה לעשות סדר בזה בעל ויואל משה מסאטמאר [גם בספרו ויוא"מ ויותר מזה בע"פ]
ג. ה' עושה נסים לצדיקים, הן כאלו שמלובשים יותר בטבע והן שפחות. [לפי הסיפור הרי שזה מעין טבעי , אז אין כאן נס ממש אלא אולי שמצאו אז את המעיין, דבר שקורה גם בלי צדיקים לפעמים]. מטרת סיפורי החסידים הוא להטמיע את האמונה הזו. ובצדק.
|
|
|
|
|
