"והראיה הגדולה לזוהר הנ"ל, היא שהקברי הצדיקים שם לא הצליחו להציל את עם ישראל בחורבן השואה,"
כך כתב פותח האשכול, ואכן ראוי לו לאשכול מסוג זה להיתבסס על לא יותר מראיה מופרכת ומגוחחת זו.
ספר הזוהר גם הוא יום חג לו, מאות בשנים ציפה לגאון שיוכיח את צדקת מאמריו, והנה בא הגואל ועמו "הראיה הגדולה".
מה שעדיין צריך ביאור הוא מדוע לא הצליחו קברי ארץ ישראל להציל את יהודי השואה? [לבטח יהודי א"י העטירו בעד אחיהם שבגולה] ובכלל כיצד זה שקברי א"י לא הגינו מכל הצרות שהתרגשו ובאו על יושבי הארץ הטובה במשך כל השנים?
אוקיי צדיק
אני דברתי והתכוונתי לשיטתם, אם הם חושבים שכדאי לעזוב את הארץ ואת אלוקים ואת הקברים בארץ,
כי הקברים בחו"ל יותר טוב,
על זה אמרתי 1, לפי הזוהר הם כבר לא קבורים שם, 2, הקברים לא היצלו אותם, ולכן זה כביכול ראיה לזוהר הנ"ל,
כלומר מנין להם שהקברים שם עוזרים להם יותר מהקברים בארץ, (כמובן למי שמאמין בקברים)
דעתי היא שאפי' בארץ צריכים להתפלל רק לאלוקים, ולא לקברים, ורק תפילה לאלוקים עוזרת באמת,
הסיבה שאנשים פוקדים קברים ובאבות ומקובלים, היא כי הם לא מחייבים לאדם כלום,
מה שאין כן אם הוא פונה לאלוקים יש לו בעיה קודם כל לבקש סליחה ואחר כך לקבל על עצמו להיות אדם יותר טוב,
נשלח ב-7/3/2010 16:13
מעמיק2 כתב:
לדעתי יש להבדיל בין הביזנס שבדבר לבין יהודי שזקוק לישועה ומוכן להוציא סכום גדול בשביל להשתטח על קברי הצדיקים שבוודאי הדבר הזה מבורך ומועיל וזכות הטירחה והטלטול שהוא עובר זה גם חלק מהכפרה והישועה .
אם בהיגיון של רגש עסקינן ?
אז מה האלוקים אומר על זה ? אתה עוזב את ביתי ונוסע לחו"ל לבקש שם רחמים ?
אני אמרתי לך אֶרֶץ אֲשֶׁר יְקוָק אֱלהֶיךָ דּרֵשׁ אתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְקוָק אֱלהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: ואתה מחפש אותי בחו"ל ?
נשלח ב-7/3/2010 16:19
אמר מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א ששמע ממרן החזו"א זצ"ל שענין ההליכה להתפלל בקברים הוא מפני דיש שם השראת השכינה, אך רק קברי צדיקים ידועים בין באר"י ובין על אדמת נכר, אך בהליכה לסתם קברים, ואפילו בעליה לקברי ההורים, אין ענין להתפלל. [א"ה: המקור להשראת השכינה על קברי הצדיקים הוא בפירוש הגר"א ז"ל לתיקוני הזוהר וכן כתב הגאון החיד"א בשם מדרש, וע"ע בארוכה בספרי שלהי דקייטא סי' סד]. (מתוך חוברת קובץ שמועות ממרן הגראי"ל)
נשלח ב-7/3/2010 16:23
...הגדיל לעשות הגאון מוילנא שאמר: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה – בקברי צדיקים"! (מובא ב"לשם" חלק ב' בשם הגר"א)
נשלח ב-7/3/2010 16:41
לכהנים מותר להכנס לקברי צדיקים המתים? אם המקום כה קדוש, הרי הכהנים הם הראשונים להיות שם? אם השכינה שם למה האדם מיטמא?
ר' אשי סיפר- שמנשה המלך אמר לו -שאלמלא היית בדורי היית מפשיל את חלוקך ורץ לעבוד עבודה זרה, כנראה שמעבודה זרה גם גדולים לא יכולים להנצל.!
נשלח ב-7/3/2010 16:49
המקור להשתטחות אינו רק מהמדרשים ע"ד כלב בחברון ובקשת רחל.
אלא דברי רבי חנינא בגמרא תענית טז "יוצאים לביה"ק כדי שיבקשו המתים עלינו רחמים" וכן משמע מהגמרא בבא מציעא פה, גבי ההוא מרבנן שהשתטח על קברו של רבי חייא וחזר אליו מאור עיניו.
(והרמב"ם והשו"ע ס"ל שיוצאים בימי תענית לביה"ק כרמב"ח).
בכל אופן לא חלקו בש"ס בין אר"י לחו"ל ונזכר אצל הגאונים קבר יחזקאל שבבבל.
וכבר ליגלגו על הפרושים בענין זה מתי ולוקס בשם האדון ימ"ש. וגם הקראים שחקו על מנהג הרבנים זה. וגם לנו בעצכ"ח מתאים.
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 07/03/2010 17:16:22
נשלח ב-7/3/2010 16:52
ירוחם, מי יתן טהור מטמא וכו' כבר הספקת לשכוח?
נשלח ב-7/3/2010 16:55
מי_אדיר כתב:
...הגדיל לעשות הגאון מוילנא שאמר: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה – בקברי צדיקים"! (מובא ב"לשם" חלק ב' בשם הגר"א)
כמו שלא יעלה על הדעת שר' נחמן התכוון לזמן שהיהודים כבר התישבו בארץ ישראל,
כלומר כל כוונתו של קיבוץ בוודאי לדעתו במצב העכשווי עדיף לעשות את זה בארץ ישראל,
כך גם הגר"א בודאי התכוון אך ורק בזמן שהינו בגלות,
אין שום מצב לומר לעזוב את ארץ ישראל בכדי לתפלל בחו"ל, היתכן ????
נשלח ב-7/3/2010 17:39
'סנשו פנשה' : " גמרא, ב"מ דף פה ע"ב. "ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן כי מטא למערתיה דר' חייא איעלמא מיניה חלש דעתיה אמר רבש"ע לא פלפלתי תורה כמותו יצתה בת קול ואמרה לו תורה כמותו פלפלת תורה כמותו לא ריבצת" פירוש רש"י שם, "מציין מערתא דרבנן. שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי צדיקים"
מדוע רש"י לא פירש שציין המערות כדי שיתפללו עליהם יפעלו ישועות וכו'? לכאורה לפי הפירוש הזה הגמרא הייתה נדרשת כמין חומר, לפי פירש"י קשה מדוע מערתו של ר' חייא נעלמה ממנו, אדרבה מחמת גדלותו ראוי למנוע שלא תבוא תקלה על ידו?"
ענין ההשתטחות על קברים בכלל ועל קברי צדיקים בפרט הוא נושא אחד הראוי לדיון, נושא אחר הוא האם יש טעם לצאת את ארץ ישראל אליהם - כפי שהעיר מקס. הנושא הקריטי הוא מה שמיחדים צדיק אחד מיוחד ומאדירים אותו מעבר לכל פרופורציה, כן הדבר אצל ר' שמעון בר יוחאי, וכן אצל ר' נחמן, וכמו כן לאחרונה אצל ר' אלימלך. אנשים פשוט לא יודעים מהי עבודה זרה. הם חושבים שעבודה זרה מצטיירת רק אצל משהו רע. הם לא מבינים שגם אם יעשו כרובים לשם ה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, זה נקרא אלהים אחרים. הם חושבים (ולא באשמתם) שעגל הזהב היה לשם עבודת אלילים ולא היא. הם אינם מבינים שגם צדיק יכול להוות אלהים אחרים. ראיתי פעם חידושי תורה שכתב חסיד שוטה אחד, ובראש כל דף, במקום בס"ד כתב "מיטן כח פון הייליגן רבין". נוכחתי פעם בשבע ברכות לחתן חסיד ברסלב, וכנהוג עולה אחד ומהלל את החתן. מה היה בפיו לומר על החתן דנן? ובכן: "החתן מסוגל להתבודד בשדה כשבע שעות ברציפות ולהתלהב (זיך קאכן) ברבינו הקדוש!!"
נשלח ב-7/3/2010 17:43
ירוחםשמ,
אם קברי צדיקים מטמאים או לא, זו מחלקות ראשונים עתיקה והביאו ראיות מש"ס לכאן ולכאן.
להלן כמה מקורות לשיטת הסוברים שגוף צדיק מת אינו מטמא
על הגמרא בבא בתרא נח, "דר' בנאה לציין מערתא קאזיל' כותב יעבץ " ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן (בבא מציעא) נ"ב נראה לי כי היכי דלידעו אינשי ואתו לצלויי על קברייהו ומודעי להו כל צרה שלא תבוא על הציבור. והיינו נמי דר' בנאה דהוה מציין מערתא דפר' חזקת הבתים, דקברי צדיקים כאבות ודאי לא מטמאין, אלא נפקא מינה כדאמרן וכדאשכחן גבי כלב שהלך ונשתטח על קברי אבות" (RIV ברוכה תהיי שכיוונת לדעת יעב"ץ, הוא בדיוק מקשה שאלתך ומתרץ כדלעייל)
וכן בילקוט שמעוני משלי רמז תתקמד "מעשה היה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורים ור' יהושע הגרסי היה תלמידו ומשמשו, ערב יום הכפורים נפטר ממנו והלך לביתו, בא אליהו ז"ל ועמד על פתח ביתו אמר ליה שלום עליך רבי אמר ליה שלום עליך רבי ומרי, אמר ליה כלום אתה צריך אמר לו ומי אתה, אמר ליה כהן אני ובאתי להגיד לך שרבי עקיבא מת בבית האסורים, מיד הלכו שניהם לבית האסורין ומצאו פתח שער בית האסורין פתוח ושר בית הסוהר היה ישן וכל האסורים היו ישנים והשכיבו את ר' עקיבא על המטה ויצאו, מיד נטפל אליהו ז"ל ונטלו על כתפיו, וכשראה רבי יהושע כך א"ל לאליהו ז"ל רבי והלא אמש אמרת לי שכהן היית וכהן אסור לטמא במת, אמר לו דייך ר' יהושע בני חס ושלום שאין טומאה בתלמידי חכמים ואף בתלמידיהם, והיו מוליכים אותו כל הלילה עד שהגיעו לאנטיפרס של קוצרין, כיון שהגיעו לשם עלו שלש מעלות וירדו שלש מעלות ונפתח המערה לפניהם וראו שם כסא וספסל ושלחן ומנורה, והשכיבו את ר' עקיבא על המטה ויצאו, וכיון שיצאו נסתמה המערה ודלקה הנר על מנורה.
וכן מצינו אצל רבינו חיים הכהן מבעלי התוספות שכתב שהיה נטפל לגופו הטהור של רבינו תם בפטירתו כשם שנטפלו כהנים בגופו של רבי יהודה הנשיא שאינו מטמא.
וכן בזהר וישלח דף קסח "ובגין כך צדיקיא דמשתדלי באורייתא לא מסתאבי גופא דלהון אלא הוא דכי כגון אליהו בבי קברי דאשכחוהו רבנן ושאילו ליה ולאו כהן הוא מר אמר לון צדיקיא לא מסאבי במיתתהון כמה דתנינן ביום שמת רבי בטלה כהונה כלומר דאתעסקו ביה דלא שרא עלייהו רוח מסאבא".
וכן עוד מקורות. ויש חולקין. ויש שכתבו לחלק בין מטמא במגע למטמא באהל. שאף לכמה מהסוברים שקברי צדיקים מטמאים במגע אינם מטמאים באהל. ופוסקי דורינו נחלקו לגבי כניסת כהנים למערת המכפלה. (באשר לקבר רחל התירו הרוב לפי שנפטרה קודם למתן תורה. וא"ת גם האבות קדמו למ"ת. אך כל הלימוד להבדיל בין יהודי שמטמא לנכרי שאינו מטמא הוא משום "אתם קרויין אדם" וגם גבי אברהם מצינו שנקרא אדם, עיין בפוסקים).
תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 07/03/2010 17:58:19
נשלח ב-7/3/2010 18:06
אל תקרי השתטחות על קברי צדיקים אלא השתטות על קברי צדיקים.
נשלח ב-7/3/2010 18:09
שבח_גרונם כתב:
ענין ההשתטחות על קברים בכלל ועל קברי צדיקים בפרט הוא נושא אחד הראוי לדיון, נושא אחר הוא האם יש טעם לצאת את ארץ ישראל אליהם - כפי שהעיר מקס.
הנושא הקריטי הוא מה שמיחדים צדיק אחד מיוחד ומאדירים אותו מעבר לכל פרופורציה, כן הדבר אצל ר' שמעון בר יוחאי, וכן אצל ר' נחמן, וכמו כן לאחרונה אצל ר' אלימלך.
אנשים פשוט לא יודעים מהי עבודה זרה. הם חושבים שעבודה זרה מצטיירת רק אצל משהו רע. הם לא מבינים שגם אם יעשו כרובים לשם ה' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, זה נקרא אלהים אחרים. הם חושבים (ולא באשמתם) שעגל הזהב היה לשם עבודת אלילים ולא היא. הם אינם מבינים שגם צדיק יכול להוות אלהים אחרים.
ראיתי פעם חידושי תורה שכתב חסיד שוטה אחד, ובראש כל דף, במקום בס"ד כתב "מיטן כח פון הייליגן רבין".
נוכחתי פעם בשבע ברכות לחתן חסיד ברסלב, וכנהוג עולה אחד ומהלל את החתן. מה היה בפיו לומר על החתן דנן? ובכן: "החתן מסוגל להתבודד בשדה כשבע שעות ברציפות ולהתלהב (זיך קאכן) ברבינו הקדוש!!"
שבח גרונם = שבח בכתבתם:
נשלח ב-7/3/2010 18:15
בענין יציאה מאר"י לחו"ל על מנת להשתטח .(באם אין למדובר קשר אישי או נפשי מיוחד עם הצדיק הקבור בחו"ל).
גם אני מצטרף רגשית לתחושתכם. אך מתוך ראיה עיונית-יהודית טרם מצאתי מקור בכתובים שיבדיל בין צדיקים הקבורים באר"י לבין הקבורים בחו"ל.
אשמח אם יאירו עיני בנידון.
נשלח ב-7/3/2010 18:44
['סנשו פנשה' :
" גמרא, ב"מ דף פה ע"ב. "ריש לקיש הוה מציין מערתא דרבנן כי מטא למערתיה דר' חייא איעלמא מיניה חלש דעתיה אמר רבש"ע לא פלפלתי תורה כמותו יצתה בת קול ואמרה לו תורה כמותו פלפלת תורה כמותו לא ריבצת" פירוש רש"י שם, "מציין מערתא דרבנן. שלא יכשלו כהנים לעבור עליהן ולהאהיל שלא תארע תקלה על ידי צדיקים" מדוע רש"י לא פירש שציין המערות כדי שיתפללו עליהם יפעלו ישועות וכו'? לכאורה לפי הפירוש הזה הגמרא הייתה נדרשת כמין חומר, לפי פירש"י קשה מדוע מערתו של ר' חייא נעלמה ממנו, אדרבה מחמת גדלותו ראוי למנוע שלא תבוא תקלה על ידו?" ]
