עובדי ע"ז מודרניים, נוסעים לקבר ר' אלימלך מליז'נסק

איש צדיק אשר היה בדרך רחוקה ולו אמרי בינה

שמע נא

אני לא אמרתי שלא הוזכרה השתטחות, אלא "שאין מקור בחז"ל שמטיף להשתטחות על קרוב"ץ".

אתה מצטט את הגמ' בתענית, מה כתוב שם?

למה יוצאין לבית הקברות? פליגי בה רבי לוי בר חמא ורבי חנינא. חד אמר: הרי אנו חשובין לפניך כמתים, וחד אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. מאי בינייהו? איכא בינייהו קברי נכרים (תענית טז.).

היו יוצאים בתענית לבית הקברות, היו מתפללים שם? לא, היו מבקשים מן המתים לבקש רחמים? לא (אם כן לא היתה מחלוקת). היו מחפשים קברות של צדיקים? לא (כל עיירה היתה הולכת לביה"ק שלה, ויש אומרים שלא היו הולכים לקברי נכרים). היה זה מעשה סמלי, וזו עובדה כי לא התפללו שם ולא עשו שום דבר.

לגבי כל ההשתטחויות מסיבות אישיות, כבר הסברתי יפה שאינם קשורות להטפה להשטחוות על קבר צדיק משום שהוא צדיק. אדם הולם לקבר אבותיו וכך הוא מדבר עמם. ואיני יודע אמאי ולמה איש בדרך החליט שלא התייחסתי לטיעוניו כי כתבתי זאת כבר פעמיים. כלב הלך לקבר של סבא, יוסף התרפק על הקבר של אמא, ולא רק הורים, אלא כך ההלכה שכל מי שרוצה לבקש מחילה ממת הולך לקברו, כי זו הצורה. וזה המעשה בתענית כג' שהשתטח על קבר אביו, ובב"מ פה' שנפגע מהאור של ר' חיא לכן ביקש בקברו שתיפסק הפגיעה. ואוסיף ע"ז מחגיגה כב: שר' יהושע פגע בבית שמאי והשתטח על קבריהם לבקש מחילה. (אגב, אמרי בינה, מה הקשר לסנה' מז שלקחו עפר מקבר רב??? האם כוונתך שמסתמא כשלקחו את העפר השתטחו לצורך לקיחתו?).

אגב, אמרי בינה, מה שאתה מצטט מסוטה יד' למה נסתתר קבורתו של משה וכו' נמצא אמנם בשיר של שוואקי אבל לא בגמרא. (זה מאמר שמובא בקדמונים ולא בתלמוד).

ולכן, שירו הנפלא של איש בדרך, עם כל הכבוד, אף אחד לא מתנער מגאון הגאונים, אבל זה שמישהו כתב שאולי שמע ממנו שיש יתרון (מה זה יש יתרון?) להתפלל בקבר צדיק, לא משנה את העובדה שבחז"ל אין הטפה כזו, ושמן הסתם כמו כל השמועות האלו אין להם ערך רב, ע"ע שו"ת הרב קנייבסקי.

 ומש"כ אמרי בינה בסיכום דבריו, שהדעה שלא לפנות לנפטר אינה דעת ר' חנינא, הרי זה טעות, כי גם לדעת ר' חנינא לא מוזכר שאומרים כלום לנפטר, אלא ש"הולכים לבית הקברות", וכל הנפ"מ שמצאה הגמ' בין השיטות היא אם ללכת לקברי נכרים.

אף אחד לא טען ששיטה זו לא לגיטימית, ביהדות הכל לגיטימי אם אתה מתכוין לשם שמיים, שיהיה לך לבריאות, השאלה היא רק מה הערך של המעשה הזה. האם הגיוני, חינוכי, ופרופורציונלי, שאנשים מכובדים ממלאים מטוסים ומוציאים אלפי דולרים בשביל לטייל בין קברי אדמורי"ם באירופה. אם באמת חשוב לך קברים לא חסר כאן בארצינו. ובאיזה שהוא שלב זה באמת קריטריון של חוסר שפיות, תפיסה מעוותת של הדת. הוצאת נושא מכל פרופורציה הגיונית. כמנהג דורינו שיחי'. בדיוק כמו שאדם היה יוצא לחו"ל בשביל לתת שם ח"י רוטל או לתרום שם לקופת העיר המקורית והיעילה ביותר (נו, אחינו שבבורו פארק? לא אימצתם זאת עדיין??)

תוקן על ידי אמרי_בינה ב- 08/03/2010 12:45:53

הנה עוד חז"ל כמו האבן עזרא ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שטו
ואין עמו אל נכר, שלא תהא רשות לאחד משרי האומות לבוא ולשלוט בכם כענין שנאמר +דניאל י כ+ ואני יוצא והנה שר יון בא +שם /דניאל/ י יג+ ושר מלכות פרס עומד לנגדי +שם /דניאל/ י יג 

הרמב"ן מפרש את כל החז"לים כדעת האבן עזרא,
ויקרא פרק יח

והנה בחוצה לארץ, אע"פ שהכל לשם הנכבד, אין טהרה בה שלימה, בעבור המשרתים המושלים עליה (ולא האלוקים, מקס) והעמים תועים אחרי שריהם לעבוד גם אותם. ולכך יאמר הכתוב (ישעיה נד ה) אלהי כל הארץ יקרא, כי הוא אלהי האלהים המושל על הכל והוא יפקוד בסוף על צבא המרום במרום להסיר ממשלת העליונים ולהרוס מערכת המשרתים, ואחרי כן יפקוד על מלכי האדמה באדמה. וזהו ענין הכתוב שאמר (דניאל ד יד) בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא. יאמר כי הדבר ההוא הנגזר על נבוכדנצר היא גזרת עירין (פתגמא ומאמר קדישין שאלתא) שגזרו על הכוחות הנאצלין מהן לעשות כך, ויקראו "עירין" כי מאצילותן יתעוררו הכחות בכל הפעולות, כמו שאמר (שם שם י יא) ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחית קרא בחיל וכן אמר גודו אילנא וגו'. ומאמר קדישין שאלתא, כלומר ששאלו מה הרצון העליון עליו ואחרי כן גזרו להעשות כן, וזהו שאמר לו דניאל (שם פסוק כא) וגזרת עילאה היא, כי הכל מאתו יתברך:

והנה השם הנכבד יתברך אלהי האלהים בכל העולם ואלהי ארץ ישראל שהיא נחלת ה', וזהו טעם וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (דברים לא טז), כי האלוהות נכרים בארץ השם ובנחלתו, וזהו שנאמר (מ"ב יז כו) לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם יודעים את משפט אלהי הארץ, והנה הכותיים לא היו נענשים בארצם בעבדם את אלהיהם לשלח בהם את האריות, ובבואם בארץ השם ועשו שם כמעשיהם הראשונים שלח בהם האריות הממיתים אותם. וכן שנו בספרא (קדושים יא יד), ולא תקיא הארץ אתכם וגו', ארץ ישראל אינה כשאר ארצות, אינה מקיימת עוברי עבירה. ובספרי (האזינו שטו) ואין עמו אל נכר (דברים לב יב), שלא תהא רשות לאחד משרי האומות לבא לשלוט בכם, כענין שנאמר ואני יוצא והנה שר יון וגו'. והוא מאמרם (כתובות קי ב) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה שנאמר (להלן כה לח) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים, ואומר (ש"א כו יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים:
ואמרו בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ה), הרי הוא אומר (בראשית כח כא) ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לאלהים, ואומר לתת לכם את ארץ כנען, כל זמן שאתם בארץ כנען הייתי לכם לאלהים, אין אתם בארץ כנען כביכול אין אני לכם לאלהים, וכן הוא אומר (יהושע ד יג) כארבעים אלף חלוצי צבא עברו לפני ה', ואומר (דהי"א כב יח) ונכבשה הארץ לפני השם ולפני עמו, וכי תעלה על דעתך שישראל מכבשין את הארץ לפני המקום, אלא כל זמן שהן עליה כאילו היא מכובשת הא אינם עליה אינה מכובשת:

ותראה איך גם הריקאנטי מפרש כך ויקרא פרק יח

עד שאמרו כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, הטעם הוא כי הבורא יתברך ברא הכל ושם כח העליונים בתחתונים, ונתן לכל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע, שנאמר [דברים ד, יט] אשר חלק יי' אלהיך אותם לכל העמים,
ועוד שיש להם שרים, כענין שנאמר שר פרס [דניאל י, יג] שר יון [שם כ], והם מלאכי עליון שהם שרים עליהם,
אבל ארץ ישראל היא אמצעית היישוב היא נחלת השם מיוחדת לשמו,
לא נתן הוא יתעלה עליה שוטר וקצין ומושל בהנחיל אותה לעמו ישראל המיוחד לו, שנאמר [דברים לב, ח] בהנחל עליון גוים וגו', ונאמר [שם ט] כי חלק יי' עמו וגו'. והנה היושב בארץ ישראל הוא יושב תחת הקו האמצעי ומקבל כח ממה שכנגדו,
והיושב בחוצה לארץ נכנס תחת רשות אחרת ומקבל כח מזולתו לפי המקום אשר הוא שם.

אני שוב טוען שלאור כל דברי חז"ל שצטטתי כאן ולפי פירשם של האבן עזרא והרמב"ן ויש עוד הרבה,

ללכת ולחפש שם את אלוקים  ?? היתכן ????????????????
אלא מאי נוסעים לקברים ולא לאלוקים, כי אולקים לא שם,
ואם זה לא ע"ז ??? אז מה כן ע"ז