|
|
| נשלח ב-11/3/2010 13:12 |
 |
| |
מסכת סוטה דף מט:
בעקבות משיחא - חוצפא יסגא, ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן ישום, ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו, ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים.
יש מפרשים האומרים -המשפט האחרון הוא הדבר האיום ביותר - האנשים בורחים מאחראיות!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 19:23 |
|
| |
ירוחם
לחכות למשיח זה חלק מהאמונה בה' ולא ח"ו בריחה ממנה.
כמובן שהאמונה הבלעדית בהקב"ה, היא הדבר המרכזי.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 21:07 |
|
| |
איש בדרך
כשבני ישראל עמדו ברגעים האחרונים לפני יציאתם ממצריים לגאולה השלמה , עמדו על שפת הים והתפללו, יחד עם משה -המשיח.
נזף ה' במשה ואמר לו- מה תצעק אלי?(רש"י לא עת תפילה היא) דבר אל בני ישראל ויסעו,
ה' בעצם אומר כאן יהודים יקרים אני באמת הבטחתי לגאול אותכם ממצריים-
אבל גם אתם צריכים לעשות הרבה- הרבה- מאד סעו -סעו, זה לא הזמן לגלגל עיינים לשמיים ולהתפלל.
אם אתם לא תפעלו בעצמכם- גם אני לא. ז
זו לא שיטה להצליח-לחכות למשיח, צריכים לפעול לפעול ולפעול אחרת מחכים למשיח ומחכים ומחכים.
אגב.כבר דנו כאן בנושא המשיח והובאו מקורות די חשובים- כי אמונה במשיח אינה קשורה באמונה בה'
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 21:32 |
|
| |
העשייה והציפייה אינם תרתי תסתרי.
אכן מסכים איתך שיש לנסוע ולהתקדם, אך בד בבד יש להאמין ולצפות לביאת המשיח.
ושוב, האמונה במשיח אינה בריחה, כי אם חובה, וזו הייתה כוונתי שזה חלק בלתי נפרד מהאמונה בהקב"ה וכל מה שהיא מחייבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 21:44 |
|
| |
כשאדם אומר- ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים- אדם כזה לא עושה שום דבר לשיפור מצבו או מצב העם,
כשאדם מסיים כל משפט בנושא בעיתי, במאמר על האמונה בביאת המשיח, אדם כזה מצפה שהמשיח יעשה את העבודה בשבילו.
הוא לא יצא לדרכים, הוא לא יבנה בנינים הוא לא יסלול דרכים הוא רק יחכה למשיח.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 22:07 |
|
| |
אני מכיר אנשים רבים שאמירה כמו, אין לנו על מי להשען וכו' שגורה רבות על פיהם ונמצאת עמוק בלבבם, וגם ידיהם עמוסות בפעילות כמו"כ כל רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם.
ירוחם, אתה קצת ניסחף עם אמונותיך...!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2010 22:19 |
|
| |
כל אחד וחוג המכרים שלו
אדם צריך להסחף באמונתו. אם אדם לא נסחף באמונתו הוא כנראה לא מאמין גדול באמונתו.
למרות הרמזים הגסים והדקים שהופרכו כאן בעניני אמונה וחוסר אמונה,
אני מודיע לך כי אני מאמין באמונה שלימה, כי כל אלו שלא מאמינים באמונתי, הם במקרה הטוב תינוקות שנישבו בשטיפת מח, ולא הצליחו לחזור בתשובה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/3/2010 11:01 |
|
| |
| אמרי_בינה כתב: |  |
מטפחת,
לא אני המערבב שני דברים. המדרש כותב כן בכמה דוכתי וכל אותם מפרשי המקרא מהראשונים הנזכרים לעייל ורבים אחרים כותבים ששפע האומות בא להם דרך מזלם. קח מזמנך לעיין לפחות בציטטות שמקס טרח והביא לכאן. ואם יש לך תלונות בנידון לא עלי תלונותיך.
אם זה אמיתי או לא, או עבור מי אמיתי, עיין לעייל משל הרמ"ק בנידון שהבאתי.
|
|
לא טענתי שאתה הראשון שקישר בין שני הדברים, טענתי שהקישור לא הכרחי.
הקישור נעשה ביחוד על ידי מקובלים ואלו שהושפעו מהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 16:02 |
|
| |
אדמורים נגד השתטחות על קברות צדיקים
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 17:52 |
|
| |
אמרי בינה כתב
כל אלו בחז"ל ועוד הם המקור לספר החינוך רסג, דרשות הר"ן דרוש השמיני , כתבי האר"י שער רוח הקודש, כמו גם לפוסקים כהפרי מגדים בסי' תקפא שכתבו שראוי לפנות אל הצדיקים שבמיתתן גדולים מבחייהן שיתפללו בעדינו
את כתבי האר"י איני מכיר, אבל בספר החינוך מצוה רס"ג מה שכתוב הוא כך: זולתי בקרובים שהותר להם כי אחיהם בשרם הוא, וכל דרכי התורה נועם ונתיבותיה שלום, ולא רצתה לצערם כל כך כי יחם לבבם על הקרוב המת שלא יוכלו להתקרב תוך האהל אשר הוא בתוכו ולשפוך את רוחם ולהשביע נפשם בבכי עליו. עכ"ל
יש כאן מקור מפורש שדרך בני אדם לבכות על פני יקיריהם המתים, לא להתפלל או כיו"ב. וכבר בתורה כתוב אחרי פטירת יעקב אבינו שיוסף נפל על פני אביו ויבך עליו וישק לו
איש בדרך כתב
המהרי"ל כותב שמקום מנוחת הצדיקים הוא קדוש וטהור, ואדם הבא להתפלל על קבריהם ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מאת הבורא שירחמהו בזכותם.
הנוסח המקובל הוא קצת שונה: (בהלכות תענית) אמר מהר"י סג"ל מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתעניות, יש כמה טעמים בגמ', לומר שאם אין אתה מרחם עלינו לראות בעינוי תעניתנו הרינו מתים ח"ו. ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר על אדמת קדש. והמשתטח על קברי הצדיקים ומתפלל אל ישים מגמתו נגד המתים השוכבים שם, אך יבקש מאת השם יתברך שיתן אליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר תנצב"ה.
בעניין דיני אדם הנעבד, אי"ה אכתוב קצת עוד מעט באשכול על בחירה חפשית וסיבת הסיבות, כיון שהנושא עלה בו ונראה לי יותר מתאים שם
_________________
תלמיד חכמים ז"ל (די שטחי, חוששני)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 19:10 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 19:18 |
|
| |
שבח
מה באת להוכיח? שיש גם דעות כאלה\?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 23:32 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 00:18 |
|
| |
מקסמן,
אם זכרוני אינו מטעני אתה הוא זה שהתרעמת לפני מספר שבועות בפורום על כך שהרבנים הליטאיים קוראים לרב עובדיה אפיקורס רק בשל העובדא שפסק בניגוד לדעתם.
ובכן, ברוכים הבאים למועדון (הדי מכובד, יש לומר) של האנשים שחושבים שכל מי שלא מסכים ואינו נוהג בדיוק לפי דעתם הרי שהוא כבר הוציא עצמו מגדר ישראל וכו' וכו'.
דחילק, יש כאן מנהג קדום, יש לו המון מקורות והוא מושרש עמוק בהמון עדות, הדיון בנושא כבר נטחן עד תום, יש את הרמבמיסטים ויש את השאר... אני מבין שהתופעה שמתרחבת מעט בזמן האחרון ביחד עם הטוויסט העדכני של לעזוב את הארץ לטובת העניין, מטריד אותך, סבבה, זכותך,
אבל לקרא לזה "עבודה זרה מודרנית" מלבד זה שזה ביטוי שמזמן הפסיק לזעזע פה מישהו, הוא לא מנומס
(אינני יודע אם זה מטריד אותך..) וגם סתם בזוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 00:37 |
|
| |
מעניין שאנשים מחזיקים ראש מה אמרתי אתמול,
אבל אין להשוות כלל בין ויכוח הלכתי בין גדוילים, (שאין בכלל לעםארצים כיתד ונתי גרוסמן מה לומר בעניין,)
בין לגבי לעזוב את הארץ בכדי להתפלל על קברים,
אני לא חושב שיש חולק בעניין,
כל תלמיד חכם שאני דיברתי בעניין ?! תשובתם היית שזה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בהם,
ולא משום שחשבו שאני לא צודק בעניין,
ולכן יש מקום לדרוש נגד, ואני חושב שזה בנפשינו אנו,
מי שמבין מה איכפת לאלוקים מעבודה זרה, מבין שזה בדיוק זה,
_________________
|
|
|
|
|
