|
|
| נשלח ב-11/3/2010 19:47 |
 |
| |
אתנחתא, כיוון שאין לי שנאה כבושה נגדך, ואין לי סיבה שתהיה לי שנאה כזו המקלקלת את שורת הנימוס, אני מתנצל קבל עם ופורום על שהוצאתי את דיבתך רעה, ואם אכן לא היתה כוונת ההעלמה משום תיעוב, אני חוזר בי ומבקש מחילה ברבים. ואם אצטרך לחלוץ נעלי ולהביא עמי ג"פ קופה של אנשים - אעשה כך.
[לא נותר לך אלא להחליט לעניין הציניות שיש בי או אין בי, שהרי לאחרונה כתבת:
| אתנחתא כתב: |  | | במקום זה אחכה להשמצות נוספות מלומדות עטופה בציניות עמוקה שסודה מוכר רק לך |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2010 02:14 |
|
| |
אתנחתא. יש לך רעיון אחר למי הוא התכון 'הגאון'? כחמישים שנה אחרי פטירת הגר"א כתב בעל תפארת ישראל שנקרא בכל תפוצות ישראל 'הגאון' סתם, ובספר הנ"ל בהקדמה מביאים כך מספרים רבים סמוכים מאוד לזמן פטירתו, והספר הנ"ל הוא גם די סמוך לפטירתו, כך שההסתברות היא אכן הסתברות. אך באמת בדיקה יותר מעמיקה תהיה לראות האם ישנם מקורות נוספים המייחסים להגר"א שמועות שנדפסו בקהלת משה. היות ולא צינו היכן השמועות מספר זה אין בידי כעת לעשות זאת, אך דבר אחד ששמתי לב פעם, בחומש הגר"א שמות יח.יט. מביא שמועה מהגר"א על' 'ויהי אלוקים עמך' מכת"י רנ"א מלונדון שנכתב בערך בשנת תרכ"ב. כעין שמועה זו [בשינויים] נמצא בספר המאור הגדול בשם ספר קהלת משה. [שם לא מובא כת"י רנ"א ובחומש הגר"א לא מובא ה'קהלת משה'. כך שלא העתיקו אחד מהשני ודאי לא בשיטתיות]. וצריך לבדוק עוד.
לענין משרע"ה בפרשת תצוה זוהי אכן שמועה מאוחרת יחסית, אך האם במאור עיניים מובא כל הענין של מנין הפסוקים והאותיות הנסתרות? אם לא הרי שבהכרח יש כאן מקור אחר. עבודתו של שפיגל היתה למצוא השואות לדברי מחברים שונים, וזה לא כ"כ מענין את מי שבא לראות מה הגר"א אומר ולא אכפת לו אם יש עוד שאומרים כך או לא. אך במקרים מסויימים שיש לפקפק ביחוס הפירוש להגר"א אכן צריך לציין זאת. ישנם דברים שברור שהגר"א לא אמר ובכ"ז מצוטטים בשמו, למשל מה שאומרים שהמצוה הכי קשה היא השמחה במועד, וזה כמובן הבל, ואין לזה שום מקור. [למרות ששמעתי ת"ח חשובים שמצטטים זאת כביכול]. המקור לשמועה זו בשם הגר"א הוא חסידי, [אינני זוכר כעת מ"מ מדוייק]. ומכאן מודעת כי לפעמים היו החסידים טופלים שמועות בשם הגר"א ממוחם הקודח מתוך מטרות ידועות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2010 02:19 |
|
| |
למותר לציין כי אין לי שום ענין שתזכיר בשמי, רק לציין את הצדקנות המגוחכת ככל הנוגע לאחרים.
ניחא. ניחא אליאך, אבל קרויזר משום מה יתעבו אתנחתא? האם כל העוסק בתורת הגר"א ראוי לתיעוב? הרי אפילו הוא עצמו פותח אשכולות לברר מקחו של הגר"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2010 04:09 |
|
| |
תיעוב אני שומר לרוצחים ומפלצות - ולא לאליאך חלילה ובוודאי שלא להרב קרויזר שעבודתו והגינותו הבלתי מצויה - מאד מוצא חן בעיני.
לא חשבתי שאתה רוצה שאזכיר את שמך - וכבר כתבתי שכל השוואה לאי הזכרה עמל של אחרים - אינה תופסת כלל ועיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2010 15:48 |
|
| |
| אתנחתא כתב: | | | לגב דיון האשכול הרי יש לציין שככל שמדייקים במקורות - ניכר שאימרות כאלו שמגיעות מחוגו הקרוב של הגר"א ויש לשמועה בית אב איש מפי איש - הרי בדרך כלל לא מוצאים כמותם אצל אחרים, ואילו שמועות רחוקות בדרך כלל מופיע בכמה מקומות אחרים בשם חכמים אחרים או בספרים אחרים. ודבר זה נכון גם אצל רלוי"צ וגם אצל בעל התניא - והדברים די פשוטים. |
|
הדברים מסתברים והגיוניים, ולכאורה יש לעיין מה טיבם של כל אלפי האמרות המובאות בשם הבעש"ט הק' שחלקם הקטן נאסף בספר בעל שם טוב על התורה, שרוב רובם אינו נמסר מתלמידיו ממש (כמו התולדות והמגיד) אלא מדור שני ושלישי, וכשמועות רחוקות דמיא. והרי אפי' רלוי"צ ובעל התניא לא ראו את הבעש"ט.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2010 20:42 |
|
| |
פשיטא שבאם בעל התניא או כל תלמיד של המגיד ממעזריטש -ורק נקטתי את בעה"ת לשם דוגמא - ימסור בשם רבו או בכלל משהו בשם הבעש"ט - אין לי פקפוק באמינות הדברים. וכי דברים איש מפי איש לא נאמנים? אם כן בטלה התורה ח"ו. כמו כן בחדר הגר"א שמועה של ר' יצחק אייזיק חבר למשל (וכיו"ב עוד אלו שהחזיקו והתחקו במסורות הגר"א והיו נחשבים לחוגו) שהיה דייקן והיה תלמיד מובהק לגדולי תלמיד הגר"א ומחוגו ומדייק בשמועותיו נאמן - אך לא כל שמועה רחוקה שניכר שזה קלוט מן האוויר הן בחסידות והן לגהי הגר"א או כל גדול אחר ניתן לייחס למקורו.
אותו דבר בשמועות בשם האריז"ל. דוקא מלקט הבעש"ט על התורה, היה דייקן ועשה עובדה מצויינת - ומרבית התורות - אם לא כולן- הן מדורות הראשונים
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2010 02:46 |
|
| |
אתנחתא. א. כנראה שלא ראית את ההודעה השניה בעמוד או שאין לך מה להגיב.ב. אינני מבין וכי אליאך טוב יותר מאשר אלייעזר? ג. שו"ר מש"כ קרויזר בהקדמתו וז"ל: "יעמוד על הברכה ידידי הרב דוד קמינצקי שליט"א אשר נעזרתי רבות בידיעותיו המרובות ובמידותיו התרומיות, יהי ה' עמו בכל אשר יפנה ויעשה ואך טוב וחסד יהיו מנת חלקו כל הימים", והשתא א"ש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2010 02:52 |
|
| |
לא הבנתי באמת על מה יש לי לענות. כתבתי שדבר זה הוא רק הסתברות בעלמא ואחרי כל ההתלבטיות דבר ברור - אין ואם היה להם ביסוסים היה להם לכתוב במבוא.
מצחיק כמה אנשים לא חדלים לשגות ולשחות בקנספרציות ודמיונות ושא ועל סמך זה לכתוב רמזים ולהסיק מסקנות. לא הבנתי באמת כיצד יש קשר לקמנצקי לכאן כאילו שיש לו אתו משהו, או תהייתי נגד שימוש בספר ההוא קשור לההוא? והרי בכלל כתבתי בשבח המאור?
גם לא הצלחתי להבין מה יש לי חלילה נגד הניק אלייעזר שאני מכבדו כרום ערכו על חכמתו ועל יושרו הרב (אני מבין שזה קשור בפנטסיה שמכיון שאני רוצה מועדון סגור רק לחוג מסויים - אז יש לי משהו נגד מישהו. זה סתם בדיחה)
כמה ניתן לומר שדעות בני אדם כאן התחרפנו עם דמיונות ואשליות ממש.
הערה כללית: מכיון שאיני רוצה עד האפשר לדון בענינים אישיים ובקנספרציות שונות ומשונות - וחפץ אני אך ורק בדיונים עניינים לכן איני מגיב לכל מיני דמיונות. אך שתיקתי אינה כהודאה רק שנמאס לי לדוש בפרטים אלו וממילא בעתיד אשתדל עוד יותר לא להגיב לשטיות שלך או של בן זוטא או נקים אחרים באשכול זה או באשכול אחר ומעתה תוכל לכתוב השמצות עד כמה שלבך חפץ. ולא אגב שלא להפוך המקום לזירת מתגוששים. גם שכתבתי כאן יותר מדאי.
תוקן על ידי אתנחתא ב- 15/03/2010 02:58:59
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2010 02:56 |
|
| |
אם כן מדוע לא חפצת להסב עמו בסעודה אחת בחצרות חסידים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2010 03:05 |
|
| |
התבאר לעיל, רק לפעם האחרונה. בבחדרי חרדים יש המון מועדנים סגורים לכור ובהיכלות ליטאים ואני הייתי מראשוני בחצרות חסידים על מנת שזה ישאר מועדון סגור לחסידים, עבורי היה נעים השיחה במתכונת ההיא, החליטו להפכו לרשות הרבים ואני איני מעוניין לכתוב במתכונת ההיא, זה אינו קשור לא לשנאה ולא לטינה ולא לקנאות.
(כל הכתיבה בענין זה לא שייכת לפורום ספרים וסופרים ומן הראוי היה שמנהל הפורום ימחוק כל רמיזות אישיים שאינם שייכים כלל, רק שמא יסברו כפי שאלו כבר הסיקו מחצי דבר (וזה מראה על הבנת דברים כאשר רואים חצי דבר וכבר בונים קנספרציות ותיאוריות על סמך שמישהו העתיק הודעה אחת) - שיש לי נגד אלייעזר משהו או נגד ליטאים או נגד מישהו, - אני מוכחר להסיר חשד בלית ברירה. ומוטב שלא נברא משנברא)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/3/2010 09:28 |
|
| |
בהקשר לשמועות בשם הגר"א (ונסיון להחזיר את האשכול לנושאים של חכמה ודעת):
בפנינים משלחן הגר"א, (שזה מה שיש לי בביתי), מביא בפרשת עקב בפס' ושמתם את דברי אלה, שמועה מספר משאת משה בשם הגר"א, לגרוס בספרי שמביא רש"י, "הפרישו תרומות עשרו מעשרות" במקום "הניחו תפילין עשו מזוזות".
ולכאורה שמועה זו נסתרת מאדרת אליהו דברים פ"ח פס' א', "ואמר למען תחיון, כי עיקר קיום המצוות תלוי בארץ, רק עתה מחוייב כל אדם לשנות ולידע עשיית המצוות, אשר יצטרך לעשותם כשיבוא לארץ. וא"ת, מה לנו לחזור כל הימים, כאשר נבוא לא"י אז נחזור לעשות, ע"ז אמר למען תחיון, בזכות שתחזרו ותלמדו בחו"ל". [אמנם עיקר הנושא שם זה החיוב שהיו חייבים במדבר קודם שבאו לא"י].
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 02:17 |
|
| |
בישורון תשס"א הביא שפיגל בשם אבישי אלבוים שהמקור הראשון לשמועה זו בשם הגר"א הוא ר"ד בן שמעון בספרו שער החצר ירושלים תרכ"ב. ואח"כ הובא ג"כ בהמאור הגדול תשס"ד ובחומש הגר"א דברים תשס"ז. בשניהם הובא גם מקור נוסף בקונטרס זכר למקדש מאדרת. [בעילום שמו] את הסתירה לא הבנתי .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2010 03:24 |
|
| |
הפלא הכי גדול שאין שום דמיון בין החרפיות שמיוחסות בספרי הליקוטים לגר''א לבין דרכו הנראת בספר אדרת אליהו [ששם יש גם מעצם כתי''ק] ושם הולך בדרך הפשט מאד. ואולי לא טרח להעלות על הכתב פרפראות אלו והיו אצלו לדבר של מה בכך
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 09:54 |
|
| |
אומרים(וכ"כ בכ"מ) בשם הגר"א למה נק' שטר גירושין בשם גט, כי שתי האותיות האלו ג'ט' לא נמצאים סמוכים זה לזה בתושב"כ. וכבר כתובים הדברים בספר החיים לאחי המהר"ל מפראג ובהוספה שגם האותיות ג'ס' לא נמצא כתוב סמוכים זל"ז והוא מפני ששני הדברים הללו הקב"ה שונאן גס הרוח וגט כריתות.
ידועה האימרה בשם הגר"א (אפילו הרב מרגלית על סנהדרין כ"כ) בנוגע לשמו של משיח שפליגי בזה בגמרא מה שמו שלמשיח ואמרו בשם הגר"א שכל הדיעות הוא ר"ת שמותיו של משיח: מנחם שילה, ינון, חזקיה, ,
ובאמת כ"כ אברבנאל וגם בספרו של השערי דורא על ברכת המזון ועוד בהסבר למה נק' משיח ולא משוח. ועוד יש רבות אלו ויש לכתוב מקבילות והשוואות.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 14:25 |
|
| |
שמועה נוספת שאינה להגר"א, הגדת הגר"א - מכון הגר"א עמ' ק"כ ע"ד הגמ' פסחים ק"ה אנא לא חכימאה ולא חוזאה ולא יחידאה וכו' הביאו שמועה בשם "כתבי תלמידים", והדברים מפורסמים בשם האור שמח ונדפסו בספרו הלכות שבת. לגבי מה שהעיר טמירין בכתבי הגר"א יש גם מזה וגם מזה, אך כמובן שבספר עה"ת נכתבים עיקרי הדברים בעומק הפשט לאמיתה של תורה, ומה שעובר מפה לאוזן ואצל הדרשנים הוא יותר האמצאות החריפות וכדומה. אמנם כמובן כל דבר טעון בדיקה מה המקור אמינותו וכונתו. בספר המאור הגדול מתוך הלהיטות המבורכת לאסוף הכל הכניס גם דברים שאין להם שחר, כמו גם ממחברי זמנינו שכתבו מה ששמעו בשם הגר"א או שראו פעם, והדברים נמצאים בצורה מדוייקת בספרים עצמם.
|
|
|
|
|
