שאלה שמציקה לי

ולקורא ינעם...

הופעתו של משיח בעולם היא בדרך מורכבת ומסובכת, החל ממעשה לוט ובנותיו דרך יהודה ותמר, רות ובועז, וכלה במעשה דוד ובת שבע. אף לידת דוד עצמו היתה בדרך מוזרה "מוזר הייתי לאחי", אמר דוד. ומספרים חז"ל שאביו נתכוין לשפחתו, אלא שלבסוף, שלא בידיעתו, התעברה ממנו אשתו, "ומתוך אהבתו על אותה שפחה, יצא דוד אדום מבין אחיו, ובקשו בניה להרוג את דוד, כיון שראו שהוא אדום. וביקש ישי להניח לו. והיה הדבר טמון כ"ח שנים, עד שבא שמואל ואמר שהוא משיח ה', וע"ז אמר דוד "ובחטא יחמתני אמי" (תהילים נא, ז).

על הדרך המופלא הזאת של לידת המשיח, כתב הבית יוסף בספרו מגיד מישרים, שהמלאך גילה לו שדוד נולד מרות המואביה, משום שכך יש לו תוקף להתגבר על הסטרא אחרא.

הופעת משיח בעולם הוא גילוי שם השם בעולם, תיקון עולם במלכות שד-י. הכוחות החיצוניים בעולם לא יתנו לתיקון זה להתגלות, הם הרי נאבקים על כך מראשית הבריאה. "והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום", דרשו חז"ל, אלו ד' מלכויות. "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", זה רוחו של משיח (מד"ר שם). וע"כ יש צורך להעלים את עיניני הגאולה בדרך מסובכת ומפותלת. וכ"כ בספר נועם אלימלך: "מצאתי דוד עבדי", והיכן מצאתיו? בסדום. שמחמת שהמקטרגים החיצונים בראותם נשמה עליונה וגבוהה, אינם מניחים לה לצאת לעולם, ועושים כל תחבולות לעכבה. מה עושה הקב"ה? נותן אותה בגוף טמא, ואז מניחין אותה. ועי"ז באה הנשמה לעולם. כי גם הם בראותם שיורדת למקום טמא סוברים שבודאי א"א שתעלה במעלת קדושים, ומניחים לה לצאת.

וכתב בילקוט הראובני פ' תולדות, עה"פ ויצא הראשון אדמוני" (בראשית כה, כה), שלכך יצא דוד אדמוני, שהקב"ה הטעה את השטן שיחשוב שדוד הוא מהסטרא אחרא, שעשו היה אדמוני, וע"כ לא יעכב.

וכך הוא סדר הגאולה, מתחילת התנוצצות אורו של משיח בסדום, ועד לימינו. הגמ' במס' חולין (סג.) עוסקת בענין העופות הטמאים. ואמרו שם "רחם זו שרקרק. ולמה נקרא שמו רחם? כיון שבא באו רחמים לעולם. אמר רב ביבי בר אביי , והוא דיתיב אמידי ועביד שרקרק. וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק, אתא משיחא, שנא' "אשרקה להם ואקבצם" (זכריה י, ח).ופירש"י: אשרקה להם, כדרך השורקים לסימן ואות לבוא אליו הטועים בדרך. ואקבצם, לעת קץ לעתיד.

והדברים מופלאים, שסימן הגאולה העתידה יבא דוקא ע"י עוף טמא. אלא שאלו הדברים הם מכבשי דרחמנא. וכתב בספר נעם אלימלך, שרשעי ישראל הם המכונים עופות טמאים, ועפ"י הקבלה הם העופות המוזכרים התורה. ודוקא הם מבשרי הגאולה, וכמ"ש בספר שפתי כהן (מתלמידי האר"י ז"ל), שהקב"ה עושה כן כדי להביא את המלך המשיח בהיסח הדעת, כדי שלא יקטרג המקטרג. וע"ז נרמז (סנהדרין צז): "נחש, מציאה ומשיח באים בהיסח הדעת"- של המקטרגים.

ושמעתי מפי הרב צבי יהודה זצ"ל, ששרקרק רומז לתשר"ק, היינו הסדר ההפוך מאבג"ד, שהגאולה תבוא בדרך לא ישרה, היפך הסדר הטבעי.

ובזה אולי אפשר ליישב תמיהתו של רש"י עה"פ בדברי הימים (א,ב) "ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח", וכתב רש"י: תמיה אני איך הזכיר גנות זקנותו של דוד, היינו שלא היה לו לכתוב "כלתו". אך באמת, זה שהיתה כלתו היא הגורם ללידתו של משיח, שאלמלי כן, לא היה הדבר יוצא אל הפועל.