|
|
| נשלח ב-21/3/2010 15:20 |
|
| |
מצה - על שם מצה ומריבה .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 16:05 |
|
| |
| שאגתשביט כתב: |  | מה דחיפת האף הזו?
אם אזמין מישהו הביתה אולי אבין אם הוא יתעניין בזה, אבל מדוע שזה יעניין מישהו איזה הכשר נכנס לביתי.
|
|
ואיך נדע אם להזמין אותך אלינו הביתה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 21:16 |
|
| |
ספרן, אני יכול: "לֹא הַנִּכְנָס אֶל־הַפֶּה יְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם כִּי אִם־הַיּוֹצֵא מִן־הַפֶּה הוּא מְטַמֵּא אֶת־הָאָדָם" (מתי טו, יא; ובמקבילות)

|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 21:22 |
|
| |
[ תודה. נשאיר לחוקרים לבדוק כיצד נתגלגלו הדברים להיות מיוחסים לכמה מן האדמ"ורים ]
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2010 21:27 |
|
| |
תזמינו אותי ותשאירו לי את חופש הבחירה מה לאכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 14:16 |
|
| |
אני שאלתי על מאכלים ואתם עונים על אנשים שאתם רוצים לאכול אותם .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 16:09 |
|
| |
כנראה שעל אכילת אנשים לא צריך לדקדק כ"כ בהכשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 18:16 |
|
| |
מדברי בעל התניא (מחולל חומרת השרויה?) (והובא בלינק על ידי נישטאיך) יוצא מפורש כי בדור שלשים יפה את הבצק אין שום חשש, ועל כן כל הליובאוויטשערס והחסידים האחרים המקפידים על שרויה אף שהם יודעים מדברי בעל התניא אלה, הללו אינם אלא מן המתמיהים. אמנם מעודי לא אכלתי שרויה, אבל השנה אני מתכווין אי"ה לאכול את הכזית הראשון שרויה בחירות הנפש ולא אכבול את המצה ואת עצמי בתוך שקית ניילון.
ירוחם העלה חשש אחר, הוא מעיד על עצמו שהוא מכיר את כל מפעלי המצות(!) וכאשר נכנסים אליהם מתכסים בשכבה של קמח. גם אם היה זה חשש נכון, אין זה החשש אותו חָשש בעל התניא, כי התם מיירי בקמח אפוי, וכאן אין זה קמח אפוי, ואם לא ימתין האוכל שיעור חימוץ אין בכך כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 18:44 |
|
| |
ילמדנו רבנו איך אפשר להכין לכל המשפחה קניידלך תוך 18 דקות?
מה שאותי התמיה הקלות בחומרת השרויה, שכאמור הוא חשש חמץ גמור- לאנשים שמחמירים על עצמם חומרות שונות ומשונות, שאין להן יד ורגל באיסורי אוריתא., וזאת רק משיקולים פוליטים של ניגוח קהל חסידים,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 18:46 |
|
| |
שבח, שרויה זה רק מנהג. נדר זה דאורייתא. אז תעשה טובה לעצמך, ותעשה התרת נדרים לפני הקניידלאך. בון אפטי!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 18:56 |
|
| |
היכן ראית נדר בדבריי? פשוט סיפרתי על כוונותי הטהורות, לא נדרתי לקיימן!
היית יכול להקשות עלי באם המקרה היה הפוך, דהיינו אם הייתי מקבל על עצמי קבלה טובה שלא לאכול שרויה. אולם לפי דעתי הקצרה גם זה איננו נכון כי הוא מנהג הדיוט, דאחר שנפל החשש מה הידור יש כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 19:08 |
|
| |
ומה עם קטניות?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 19:41 |
|
| |
קטניות היא תקנת חכמינו האשכנזים, ואף אם יתבטל טעם הדבר, עדיין התקנה במקומה עומדת. משא"כ בחששא.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 24/03/2010 19:42:03
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 20:34 |
|
| |
אתה יכול בבקשה להראות לי בדיוק- איפה תקנו? מי תקן? ומתי? הרי תקנה יש לה את הכללים שלה, או אולי גם שם היה רק חשש ולא תקנה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2010 21:08 |
|
| |
אינני מוכן להתווכח ולהוכיח דבר שהוא ברור ונהיר. אדרבה אם למאן דהו יש השגות, יתכבד נא להציגם, ואדון בהם כפי מדת כחי.
|
|
|
|
|