דברי הראב"ד בעניין מהימנות נבואת משה
בספר האמונה הרמ"ה, להראב"ד הראשון (מחבר עבודת הקודש), ספרו המחשבתי על היהדות, הוא מתייחס להבדל בין נבואת משה לשאר הנביאים, ודבריו אינם חד משמעיים, אולי לאי מי פתרונים... "אמנם, כאשר ידבר הנביא בפני האומה במופתי זולתו, הנה העיד אותם במופתים בנבואה לזולתו. וכן אם ידבר בפניהם במופתים בלתי המוניים, יהיה אפשר שיעלה בזה ספק מהספק. כי התורה, אם היא תלויה במה שירוץ מרוצת תחית בן הצרפית ובן השונמית, ונפול האש השמימית על שלוחי אחזיה בן אחאב, היה מאמר המספק קשה לבטלו. כי היה בידו לאמר, כי מי שחבר זה הספר, חבר בו מה שהעיד בו איש אחד, ואולי לא אמר אמת. אמנם הדבור פנים בפנים במופתים המפורסמים הם מקנים האמת, כי בדיית הספר מעקרו הוא דבר שאין להעלותו על לב, אבל הוא ספר העתיקוהו המון צודקים מהמון צודקים, כי הנה זה הדבור בפנים כבר היה, בלי ספק, והיה בפרסום... והעמיד הנביא האומה, על שהושם מהם יותר מאלף אלפי נביאים ששמעו קול האל ביום אחד, כמו שאמר ״כי שאל נא לימים ראשנים... השמע עם קול אלהים״ (דברים ד: לב— לג). אמנם, אם דבר להם פנים במופתי זולתו, ולא הכזיבוהו, היה הוא אמנם העיר לזולתו, והחרישו, לפי מה שנתישב אצלם אמתת זולתו אמנם כאשר הכזיבוהו על פניו ג״כ, והיה ההמון מכחישים מה שבא אליהם בו, או היו נזכרים ממנו מופתים בלתי מפורסמים ולא ידובר בהם פנים בפנים בענין אחד, ויחזור אותם מהכחיש אותו, הנה כל בית ישראל מסכימים, כי זה מקום ספק גדול, מוסיף על מה שקויים, כי המרת דת, כבר נתקיימה, ונתקיימה בה, שאין תמורה לה, הוא נמנע אצל המון ישראל. ואלה הם עקרי טענותיהם בקיום דתם, ולהם בזה טענות זולת אלה, אם נתעסק להביאם יארך הספר. אמנם משה ע״ה, הנה לא מצאנו אחד מאומתו הכזיב שליחותו, לא בפניו ולא שלא בפניו. אבל כאשר בא להם בראשונה בשלשה מופתים, נמשך לזה: ״ויאמן העם״ (שמות ד: לא), וחזק האל ית׳ האמינם במעמד הר סיגי כמו שאמר: ״בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו״ (שמות י"ט ט'). אחר כן בקריעת ים סוף, והכנס בו שתי אומות, מהאחת לא נמלט אפילו אחד, ומן האחרת לא נאבד אפילו אחד, הנה נמשך לו ״ויאמינו בה׳...״ (שמות יד: לא) וכו'..." שלא כדרכו, כאן דברי הראב"ד מוצגים בערפול מסוים, ומי שיכול להאיר נא את כוונת דבריו יאיר נא.
תודה
 |
|
|
