|
|
| נשלח ב-31/3/2010 02:19 |
 |
| |
מנגינה,
מה שנותר לי לומר לך,שאני מזדהה!!
ולא,אצלי הזמן לא מרגיע,רק ההפך...
עצתי,תפילה עלייך,תפילה עליו,לטובת שניכם-מרגיעה הכל!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2010 02:28 |
|
| |
סופסוף מישי שמבינה לליבי....
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2010 02:29 |
|
| |
כזאת רועית-חמודה אמיתית!!!
התגעגענו אליךך..=)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2010 13:31 |
|
| |
תרפי.
פשוט תרפי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 12:46 |
|
| |
לא לחפש את הבלעדיו.
לחיות את המחוצה לו.
אחרת, גם כשזה יגמר זה לא יגמר. יתכן שאפילו את תעלי את זה מהאוב.
כולנו איתך, מחבקים אותך חזק, הלוואי שיכולנו לעשות משהו במקומך.
אבל זה המסע שלך.
|חיבוק אמיתי|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 12:47 |
|
| |
דודי, איך מרפים?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 15:01 |
|
| |
לא מחפשים דברים שמזכירים אותו,מנסים להדחיק את עצם המחשבה שהוא קיים בכלל,לא מתרפסים על זכרונות העבר,נמנעים מלשקוע לעצבות בגללו(לפחות מנסים),
והעיקר-להפסיק לחשוב מה היה יכול להיות..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 15:06 |
|
| |
דודי צודק
ממשיכים הלאה. לא ללכת- לרוץ
אבל מהר
ממש ממש מהר
הלאה ורחוק למקום הכי עמוס והכי מבולגן שיש
למקום בו אין זכר ממנו
מעמיסים עבודה, חברות, בגדים, אוכל, מחשבות, הכל
בורחים
אין ברירה אחרת...
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 15:15 |
|
| |
| תמי_4 כתב: |  |
מה עושים? מתגעגעים
ושוב מתגעגעים
ונקרעים
ובוכים
ומשתגעים
וקונים מתנות
ומתרפקים על מזכרות
ומנגנים את השירים שלנו
וקוראים SMSים ישנים ודביקים
ושוב בוכים
ויוצאים כדי לברוח
ותמיד מגיעים לאיפה שהיינו נפגשים
ורוצים להתקשר
אבל לא מתקשרים
וכותבים
ויוצאים עם אנשים אחרים
וכועסים על עצמינו
ועליו
ולא רואים כלום ממטר
וחושבים כל היום
על החיוך שלו
ועל המבט
והכל
ואז, יום אחד
מסתכלים אחורה בהפתעה ופתאום
מתגעגעים
לימים בהם לא יכולתי לחשוב על כלום מלבד
עליו
|
|
תמי,
את זה את כתבת???
פרדוכס!!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 16:00 |
|
| |
| תמי_4 כתב: | | דודי צודק
ממשיכים הלאה. לא ללכת- לרוץ
אבל מהר
ממש ממש מהר
הלאה ורחוק למקום הכי עמוס והכי מבולגן שיש
למקום בו אין זכר ממנו
מעמיסים עבודה, חברות, בגדים, אוכל, מחשבות, הכל
בורחים
אין ברירה אחרת... |
|
להתעסק בדברים אחרים לשמוע הצעות חדשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2010 21:13 |
|
| |
| תמי_4 כתב: | | דודי צודק
ממשיכים הלאה. לא ללכת- לרוץ
אבל מהר
ממש ממש מהר
הלאה ורחוק למקום הכי עמוס והכי מבולגן שיש
למקום בו אין זכר ממנו
מעמיסים עבודה, חברות, בגדים, אוכל, מחשבות, הכל
בורחים
אין ברירה אחרת... |
|
ישמעו אוזנייך מה שפיך מדבר.....
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2010 23:53 |
|
| |
עיסוק בכל מחיר ובכל דבר, לא בהכרח תורם.
לעומת זאת, אדם יוצר, המצליח להגיע לביטוי אישי בעיסוקיו, הפרופורציות של החיים שלו משתנות לבלי הכר.
לפתע, דברים שהיו חשובים ביותר הופכים לטפלים.
תמי צודק, (או צודקת) בכך שהשעמום מאפשר לך לחשוב עליו, גם כשלא קיימת התאמה אמיתית ביניכם. ולכן הצעתו בעיקרון היא נכונה. להיות עסוקים.
אלא שאת, עם האנרגיות שאני מריח שיש לך, עיסוק סתמי לא יספק אותך. יש לך אישיות גדולה ואת חייבת להביאה למיצוי ולביטוי.
כל עוד זה לא יקרה, הזכרונות יהפכו למתוקים, בסיוע נמרץ של הדמיון העשיר שלך.
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 12/04/2010 00:20:02
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 00:38 |
|
| |
וגם לזה התגעגעגעגעתי...
התגעגעעתי ל להתגעגע....
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 00:45 |
|
| |
_________________
"כולם מבחינים איך אתם נראים, אך רק חלק יודעים באמת מי אתם"
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2010 00:47 |
|
| |
וזה אומרררר????
|
|
|
|
|
