לי אישית לא תהיה טלויזיה בע"ה אלא מסך בגלל הסיכון מול התועלת שיכולה להגיע בדרכים אחרות אך אני מבין מאד את אלו שהיא שוכנת בביתם...
למחשבה...
א. לאיזה מסך אתה מתכוין? ב. נראה לי קצת סתירה מה שאתה כותב, אם אתה מבין שהנזק יותר גדול מהתועלת יוצא שבסך הכללי זה דבר פסול כי אפילו אם יש כמה נקודות תועלת אבל משקל הנזק מכריע את הכף, ככה אתה אומר. אז איך אתה יכול להבין את מי שיש לו דברים כאלה הרי הוא לא פועל בהתאם לשיקלול הנתונים הנכן?! או שנראה לך שמי שיש לו אומר לעצמו שלא יקרה לו שום נזק מזה, הרי זה הבל הבלים!
**ה"למחשבה" הלך על הקטעים שנכתבו לפני ציטותך.
א. נניח מסך פלזמה שאפשר לראות בו סרטים מהמחשב. למה?
ב. חילוק פשוט. אדבר בשפתכם. החפצא "טלויזיה" אינו חפץ שלילי. מוכנס אליו תוכן שברובו שלילי, מה שלא הופך את החפצא לשלילי. באותה מידה תוכל לומר על אדם שרוב מעשיו רעים שיצירה זו של הקב"ה = אותו אדם - הינה יצירה רעה. וכמובן אין זה כך - יצירה טובה - צריכה תיקון, בזהירות...
כשמבינים את הצד הטוב ולא פוסלים לגמרי בגלל הרע - ניתן להבין את התשוקה של המעוניינים בצד הטוב לטלויזיה והשכנוע העצמי המוטעה שיצליחו להמנע מהרע שבה.
נסה להבין - תבין.
נשלח ב-3/4/2010 21:33
איזון:
עקב חומרות - התעסקות מוגזמת בפרטי תורה - נגרמת לעיתים התרחקות מכללי תורה - מרוח התורה וההלכה. כך נוצר מצב שאשה מקפידה על כל דיני הצניעות אך הולכת עם פאה הכי יפה ובגדים צמודים המושכים תשומת לב. א"כ יהודיה יקרה (באמת יקרה!) - בשביל מה ההקפדה בצניעות???
עקב התעסקות מוגזמת בכללים - אידיאלים גדולים - שימת דגש בעיקר על השקפה ואמונה ונטישת הפרטים - יכול להגיע דתי לב או דתי לייט - "אני אוהב את הקב"ה...בלב...הוא תמיד עוזר לי...אבל לא נראה לי שהוא כ"כ צריך שאני יקפיד על הכל...משתדל כזה...פסדר..." - וגם זה רע.
נכון. צריך למצוא את האיזון. אך לא לברוח מהאמת כי היא קשה.