נחירות

ידידנו רפאל הוא בחור כבר לא צעיר, שזה זמן רב מחפש שידוך כלבבו, כל ידידיו ומשפחתו נחלצו לעזרתו, אך כלה בנמצא - אין. ולא שרפאל היה בררן במיוחד, הוא אף הסכים להתפשר על כלה מסוג גימ"ל ודל"ת אך גם פה נתקל בקושי לא מובן.

‫הסיבה, שכמובן חששו לומר לו בפנים, הייתה פשוטה: לבחור היה מנהג רע, את כל בגדיו היה מחליף מדי יום ביומו אך את הגרביים, אפעס, היה מחליף נאמר.. אחת לשבוע-שבועיים! כמובן שהאפקט הסביבתי היה מחריד וכל בחורה שנפגשה עימו בקושי סיימה את הדייט..

‫כל המאמצים של ידידיו לשכנעו להגמל מהרגלו הרע - עלו בתוהו, עד שלאחר תקופה ארוכה מצאו לו בחורה עם מידות מעולות, בריאה ברוב חושיה למעט.. חוש הריח. דבר שכמובן פתר את הבעיה - מהשורש. וסף כל סוף נקבע זמן לחתונה בשעה טובה ומוצלחת.

‫ערב החתונה,יעץ לו חברו הטוב: "רפאל רעי, ראה נא", הטעים. "אמנם לכלתך לא מפריע 'העניין הסביבתי' אך בחתונה יהיו אורחים רבים שירצו לשמוח איתך והעניין הנ"ל יגרום להם להתמקד יותר ב"מוקפצים" בבר מאשר ברחבת הריקודים. ואם-כך עצתי לך, שאם אינך רוצה לרקוד לבד בחתונתך, הא לך זוג גרביים חדשות.. לבש אותם חצי שעה לפני האירוע ולכולנו יהיה שמח.."

‫קיבל החתן דנן את עצתו של ידידו וטרם החתונה החליף הגרביים - בחדשות.

‫אך למרבה ההפתעה גם בחתונה, איך נאמר בעדינות, העדיפו המוזמנים לפנות אל השולחנות מאשר לשמח חתן וכלה. וזאת מפאת ריח חריף שסבב את החתן, ריח חזק של גרביים שקנו להן משכן של קבע ברגליו.

‫זועף וכעוס ניגש הידיד אל החתן "הלא הבאתי לך גרביים חדשות, שלומזייל שכמוך! לא החלפת??"

‫"בוודאי שהחלפתי! ידיעתי שלא תסמוך עלי," ענה רפאל החתן, "אפילו ראה" ומיד הכניס ידיו לכיס חליפתו והוציא משם את גרביו הישנות, "ראה, הנה הגרביים הישנות בכיס ועל כפות רגלי גרביים חדשות.."