ועוד קו, שונה לגמרי.
מה אנו רואים בסיפור המקראי ומה אנו רואים במדרש? הבה נשווה.
מלכי סדום והסביבה ניגפו ונלקחו בשבי. העצה היחידה היא לברוח, לברוח. והנה, ברגע אפל כזה, אדם אחד טורח לרוץ בכיוון המאהל של אברהם, לספר על לקיחת קרובו בשבי.
האם הוא האמין שכך יהיה לו סיכוי טוב יותר להינצל? אולי. סוף סוף, לאן היה ללכת בשעת מלחמה, תבוסה ומנוסה? בכל אופן, הרושם שמתקבל אצלי הוא שיש כאן אדם, יהיה מי שיהיה, שחושב לא רק על עצמו. זה נדיר. זה ראוי לשבח, במיוחד בשעה כזו.
"הפליט" שאיננו יודעים מיהו הוא אדם טוב ונדיב, שמוכן לסכן עצמו למען אחרים. תשואות חן חן לו.
הסיפור כפי שמצוטט כאן: האיש הוא בעצם תאוותן שחפץ באשת אברהם. אבל איך ישיגנה? ובכן, אם אברהם יצא לקרב ויינגף וייהרג, שרה תהיה פנויה. יש כאן אדם ערמומי ושפל, שמנצל נסיבות עגומות כדי לקדם מזימה ערמומית ושפלה.
"הפליט" שאיננו יודעים מיהו הוא אדם רע ושפל!
יתכן ואף מסתבר שחז"ל הסתייעו במילה "הפליט" בהא הידיעה כדי להבין שמדובר באדם ידוע, וכן, כרגיל אצלם, הם מנסים לענות על שאלות שנותרו פתוחות. מי האיש. וכמו כן, מה היה המניע שלו.
אלא שהם מייחסים לו מניע שפל ביותר. מה המסר שנלמד מכאן?
לפי הפירוש על דרך הפשט, המסר חיובי ואופטימי. גם בשעת צרה יש למצוא יחידי סגולה שעוזרים לזולת. שגם בשעה אפילה לאנושות ניתן למצוא אנשים טובים.
למרות שהחיים קשים, אומר הסיפורון הקצרצר הזה, יש מקום לתקוה.
לפי הפרשנות האחרת, המסר שלילי ומאיים. יש בני אדם שבשעת צרה הם נראים כמסייעים ואוהבים, ובעצם הם רק רוצים להשיג מטרה שפלה ונוראה.
זה עולם שרחוק מאד מ"ידידות", אהבה, נתינה, וכיו"ב. זה עולם שיש בו אויבים גלויים ואויבים נסתרים. זה העולם שמשתקף דרך הפרשנות הזו.
מה לומד השומע של הפרשנות המחודשת? לא לתת אמון. גם בעוזרים וחברים. לפחות פתאומיים. צריך להיזהר ממי שנראה כאוהב. מי יודע מה הוא זומם.
ואיך מבדילים בין אוהב לאויב? זה קשה. יש מצד אחד צדיקים כמו אברהם, ומצד שני אורבים להם אנשים שמתראים כאוהבים ורק רוצים לסבך אותם כדי להביא למותם. לשדוד את אוצרותיהם היקרים ביותר.
זה סיפור שכל לומד המדרש כפי שהוא מצוטט כאן יקח לתשומת ליבו. אבל מדוע להציג סיפור כזה? איזה מסר רוצים להעביר כאן ואיזה מסר מועבר כאן?
ידוע כי נראטיבים מוקנים דרך פולקלור. ומה שבאיזור גרמניה הועבר דרך הסיפורים העממיים שנלקטו בידי האחים גרים הועבר בעמנו דרך התנ"ך והמדרשים.
אז מה היה הטעם במסר כה חשדני, הייתי אומר: פרנאוי? על איזה רקע נאמרו הדברים?
בוודאי שגישה מסויימת, המוכרת לנו בשם תנועת המוסר, תשתמש בסיפור כזה כדי להוכיח עד כמה "עקוב לב האדם". שאולי הפליט עצמו לא היה מודע עד כמה הוא בעצם רוצה להביא למות אברהם כדי לקבל סיכוי להשיג את שרה.
ובוודאי שהמאמינים ש"הלכה עשו שונא ליעקב" יראו כאן עוד ראיה מני רבות לכך שאסור לסמוך על הגויים, שאם הם מתראים כאוהבים, מטרתם האמיתית היא להזיק ולהרוג בעקיפין.
מה מזה רצו חז"ל להעביר ומדוע? איני יודע. ניתן לנחש ולהעלות השערות. איזה שימוש יכול להעשות בסיפור כזה, ניסיתי להראות, ואיני שמח במסקנות כאלו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
