המימונה, חגיגה ופולמוס
מהו המימונה?
תשובה נמצאת כאן, וגם עוד הסברים ומתכונים ועוד, לילדים והורים.
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2774070
אשכולות מימונה באתר
http://www.bhol.co.il/searchtopics.asp
http://www.bhol.co.il/searchtopics.asp?SearchArticle=מימונה&inpSearchTypeName=פורומים&inpSearchType=Forums
ומהו המימונה?
תשובה נמצאת כאן, וגם עוד הסברים ומתכונים ועוד, לילדים והורים.
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2774070
והשנה, שינוי ודיון .
חג בסימן מחלוקת
ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה, במימונה בשנה שעברה
צילום׃ חדשות 2 אך בשנים האחרונות הפכו חגיגות המימונה גם לאירועים בעלי גוון פוליטי. פוליטיקאים רבים ייצאו לטעום את המופלטות במספר מקומות ברחבי הארץ, וכך יעשה גם נשיא המדינה שמעון פרס, שיהיה אורח הכבוד בחגיגת המימונה המרכזית של העיר ירושלים. במימונה ישתתפו ראש העיר ניר ברקת והרב הראשי הספרדי שלמה עמאר.
ואולם השנה, כך נראה, החגיגות צפויות להיערך בסימן מחלוקת בדבר אופיין. בפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, המציינת השנה עשור להקמתה, הדגישו כי החגיגות הרשמיות תיערכנה השנה בבנייני האומה בתערוכות, תצוגות וסרטים.
"בחרנו להעניק לאירועים את הצביון האמיתי של החג - פיוס, אחווה ובשורה לאומית", אמר היום יו"ר הפדרציה, סם בן-שטרית. "זהו חג של תרבות יהודית מפוארת, וכל הענטוזים וריקודי הבטן מבזים אותנו", הוא הוסיף.
יהדות מרוקו: קצנו באירועי פארקים
נשלמות ההכנות לחגיגות המימונה מחר ברחבי הארץ. האירוע המרכזי יתקיים לראשונה בבנייני האומה תחת הכותרת יהדות מרוקו- "גשרים".
פרסום ראשון: 05/04/10, 21:20 חזקי עזרא
חגיגת המימונה
חגיגות המימונה המרכזיות לא יתקיימו השנה בפארקים דחוסים, מסרו הערב בפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. מחר (ג) יתקיים האירוע המרכזי בבנייני האומה בירושלים, שם יוצגו תערוכות של ספרים, יצירות מופת, תכשיטים תלבושות מסורתיות, סרטים ועוד. "הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו המציינת עשור להיווסדה, לא חפצה יותר בהפנינג בפארקים וחגיגות המוניות", נאמר.
סם בן שטרית יו"ר הפדרציה:"הפעם בחרנו להעניק לאירועי המימונה את הצביון האמיתי העומד ביסודו של החג הנפלא. חג של פיוס אחווה ובשורה לאומית. חגה של יהדות מפוארת, ערשה של תרבות יהודית מגוונת בעלת אינטלקט, ידע פילוסופיה שירה וחום אנושי. האירוע נחשב לאחד מאירועי השיא של הפדרציה המציינת את שנתה העשירית בימים אלו".
האירוע המרכזי של העדה המרוקאית, כאמור, יתקיים לראשונה בבנייני האומה בירושלים, מחר, החל מהשעה 12:00. הזמר קובי פרץ, חבר לראשונה אל הלהקה האנדלוסית וחברי להקת הברירה הטבעית ואלו יעניקו מופע מיוחד לאלפי המוזמנים. את האירוע יכבד יו"ר הכנסת רובי ריבלין, שרים וחברי כנסת ואישי ציבור נוספים. מבואות בנייני האומה יהיו פתוחות לקהל הרחב ללא תשלום בין השעות 12:00-19:30 בהן יתקיימו תערוכות אומנות ודוכני תצוגות, תערוכת הישגי הפדרציה לאורך 10 שנות פעילותה. בשעה 16:00 יערך מופע אומנים חובבים.
בשעה 20:00 יחלו האירועים באולם "אוסישקין". ב-20:00 קבלת פנים לאח"מים וברכות ראשי המדינה ביניהם יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, הרב ישראל מאיר לאו שיברך את עם ישראל בארץ ובתפוצות , ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, ח"כ אבי דיכטר לשעבר השר לביטחון פנים, סם בן שטרית יו"ר הפדרציה, ד"ר ארמונד גיגי מראשי קהילת יהודי מרוקו החדשה וד"ר כוכבי אזרן. ובשעה 21:00 יחל המופע המרכזי בו יופיעו התזמורת האנדלוסית החדשה בניצוחו של תום כהן, קובי פרץ, הפייטן אמיל זריהן, שלמה בר ולהקתו הברירה הטבעית וקובי אלקובי.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/202639
מלחמת המופלטה: הסוף ל"קולולו"?
אנחנו כבר עם הפנים לחג הבא – המימונה. במוצאי פסח יחליפו המופלטות את המצות, אבל השנה יוצאת הפדרציה של יהודי מרוקו לקרב על פניה של המימונה
סוף לחגיגות בגן סאקר ולצהלולים? אם זה תלוי ביו"ר הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, סם בן-שטרית, אז כן. "כל העינטוזים, כל ריקודי הבטן וכל הדברים שמבזים ומעוותים את דמותה של העדה המרוקנית לא יהיו יותר", הוא אומר היום בראיון לתכנית "שש עם". "את המימונה נחגוג השנה בבנייני האומה בתערוכות, תצוגות והקרנת סרטים", הוא מבטיח.
"הבעיה שלנו מאז ומעולם הייתה האופן בו העדה מצטיירת בכלי התקשורת. זה מבזה אותנו. יהדות מרוקו היא יהדות של תרבות וערכים, ואת זה אנחנו רוצים להנחיל", אומר בן-שטרית. "אני קורא לעיריות שלא לתת כסף לחגיגות המימונה בפארקים העירוניים ברחבי הארץ. אנחנו רוצים לפעול בקרב ראשי הערים לציין את החגיגות במקומות אחרים".
"תרבחו ותסעדו!"
ומה בדבר המסורות הישנות, של האירוח ופתיחת הבתים לאורחים? "ליל המימונה לא ישתנה. למעלה מ-100 אלף בתים יפתחו את שעריהם בפני יותר משני מיליון שני אדם שיחגגו את החג". הוא טוען גם כי "הרבה מאוד אשכנזים פותחים את ביתם בחג ומציינים אותו".
אז איפה אתם תהיו במוצאי החג? בין אם עם מופלטה ביד ובין אם לא, גשו לשכנים וברכו אותם בברכת "תרבחו ותסעדו!".
http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-052af632a1ab721004.htm&sCh=31750a2610f26110&pId=1703146783
המימונה תשנה פניה? "ספרים במקום מופלטות"
ליו"ר הפדרציה של יהודי מרוקו נמאס לראות אתכם ממנגלים, שותים ו"מביישים" קהילה בעלת תרבות עשירה דווקא ביום חגה, אז הוא מציע סדר חדש: פארקים יוחלפו בהיכלות, עינטוזים יפנו מקום לתערוכות, והערק ייזנח בשביל סרטים ערכיים
רונן מדזיני
*******>var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) );
function txt_link(type,url,urlAtts) {
switch (type){
case 'external' :
if( urlAtts != '' ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);}
break;
case 'article' :
urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
case 'yaan' :
urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
case 'category' :
urlStr = '/home/0,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
}
}
function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}
המימונה - לא מה שהכרתם. יושב ראש הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, סם בן-שטרית, לא מרוצה. הוא מרגיש שהמימונה, יום חגה הגדול של הקהילה שבראשה הוא עומד, הולכת ומנושלת מערכיה המקוריים, לטובת תרבות רדודה והמונית, שמוציאה שם רע לעמיתיו.
לקראת החגיגה השנתית הממשמשת ובאה, הוא שלח ליו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, מכתב שבו הפציר בו לרתום את ראשי הערים לקיים את החגיגות באולמות סגורים, ותוך שימת דגש על יסודות תרבותיים.
"יהדות מרוקו לא ראתה נחת בחגיגות בפארקים, בשל המחזות המבישים של מנגלים שמהם מיתמר עשן, ריקודי בטן, ענטוזים ושתיית יין ועראק לשוכרה", כתב בן-שטרית לבוחבוט. במכתבו הסביר בן-שטרית כי תמונות של חגיגות מימונה מהסוג שציין, שהתפרסמו לאחריהן בכלי התקשורת "גרמו לעיוות דימויה של יהדות מרוקו".
יו"ר הפדרציה רוצה ש"במקום החגיגות בפארקים ובגנים יתקיימו החגיגות באולמות סגורים, כשהם מלווים בתערוכות, תצוגות והקרנת סרטים על יהדות מרוקו וערכיה".
תערוכה מכובדת - וקובי פרץ
בן-שטרית ציין כי השנה ייערכו האירועים בירושלים בבנייני האומה, ויתאפיינו בתוכנית אמנותית ותרבותית ללא תשלום, שתכלול תערוכה של יצירות אמנות וספרים, מיצג של הישגי הפדרציה בעשור האחרון והופעות של להקת "הברירה הטבעית" והזמר קובי פרץ.
"יהדות מרוקו היא יהדות של ערכים ותרבות, ולכן כבר השנה החגיגות המרכזיות תתקיימנה בבנייני האומה בירושלים", אמר
בן שטרית ל-ynet. "אני כיו"ר הוועד הציבורי לחגיגות המימונה גמרתי אומר שהחגיגות המרכזיות של המימונה לא יתקיימו יותר בפארקים ובגנים, לפחות מבחינת החגיגות המרכזיות. אנחנו נפעל בקרב כל ראשי הערים, ונשכנע אותם למען דימויה של יהדות מרוקו".
לדברי בן שטרית, ההחלטה נבעה מכך שמדי חג מוצגים אנשי הקהילה בכלי התקשורת בצורה מעוותת, שגורמת נזק לתדמיתה. "גם ביום העצמאות זה כך. לצאת לפארקים זה משהו אחד, אבל מה לעשות שהעיתונות מתנפלת רק עלינו, ורק תמונות שלנו מראים. הם מתעלמים מתערוכות, ותופסים איזו מענטזת אחת להראות".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3866528,00.html
| תרבחו ותסעדו: מעריב מפיק לראשונה מוסף על יהדות מרוקו |
|
| שרלי שטרית | 24.03.10 | 09:57 |
|
| |
|
| המוסף, לרגל אירועי המימונה, יעסוק בדמויות יוצאי מרוקו ובבני הדור השני והשלישי, לצד כתבות נושא הקשורות לתרבות יהדות מרוקו |
|
|
אחרי שנחשף באייס כי מעריב מינה כתב קבע מטעמו במרוקו, נראה כי העיתון ממשיך לערוג מערבה אל ארץ המופלטות והטאג'ינים: מעריב שוקד לראשונה על הפקת מוסף מיוחד שנושאו יהדות מרוקו, שיופץ בערב החג השני של פסח לקראת חגיגות המימונה הארציות.
את המוסף עורך ארנון גל לצידו של יואב צור העורך הראשי של מעריב, כשבחלק המסחרי של המוסף מטפל המשנה למנכ"ל שיווק ומכירות, איציק עמיחי, לצידו של מנהל התקשורת השיווקית של העיתון, שרון שפירא.
המוסף, שבין כותביו נמנית כתבת הספרות כרמית ספיר-וייץ, יעסוק בדמויות יוצאי מרוקו ובבני הדור השני והשלישי, לצד כתבות נושא הקשורות לתרבות יהדות מרוקו.
אחד הנושאים יהיה רעידת האדמה הגדולה בתולדות מרוקו, אותו העלה יועץ התקשורת עופר שטרית שנמנה על תורמי הרעיונות למוסף. הרעידה, משנת 1960, החריבה את העיר אגדיר והרגה בה כ-15 אלף איש.
שטרית, שלאחרונה השיק את המילון מרוקאית-יהודית הראשון בארץ, הוסיף לאייס כי "לאחרונה אני מסייע בהתנדבות בקידום התקשורתי של הנצחת חללי רעידת האדמה באגדיר, שהחודש מלא יובל לפטירתם. הטרגדיה הזו שבה נספו רוב יהודי אגדיר בקושי מונצחת בתקשורת, ולכן הצעתי את הנושא למוסף".
|
וכמובן, דיונים במדורי הדעות...
http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=140255&catId=2
המופלטה נתקעת בגרון
העיסוק הממושך כל כך במופלטות, מכסה על השאלות האמיתיות אודות מזרחים בישראל, אותן מנסים להעלות אלפי אנשים פרטיים וארגונים לשינוי חברתי
פוריה גל
*******>var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) );
function txt_link(type,url,urlAtts) {
switch (type){
case 'external' :
if( urlAtts != '' ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);}
break;
case 'article' :
urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
case 'yaan' :
urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
case 'category' :
urlStr = '/home/0,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url);
if( urlAtts == '' || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)}
break;
}
}
function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}
הנה זה קורה שוב: מהדורות החדשות מזדרזות לפנות מקום לאייטם המימונה התורן, כתבים נשלחים לחפש מרוקאים חוגגים בלבוש מסורתי, לקושש מעט אקזוטיקה. הרי בלי כפתן וגלימה מרוקאית זה לא זה. ואז הם עטים עליהם, רוכנים מעל שולחן מלא עוגיות, טועמים מופלטה; מחמיאים לבעלת הבית תוך שהם מחלצים את הטון הכי עממי שיכלו לגייס:
- "כמה זמן את עובדת על זה"?
- "כל החג".
- "מה יש על השולחן"?
- "עוגיות שקדים, אגוזים, שומשום".
- "כמה מוזמנים"?
- "כמה מאות, אבל כל מי שרוצה מוזמן".
הכתבים טועמים, מפליטים משהו על הדיאטה וממשיכים. עד השנה הבאה.
כמו חגיגות המימונה, גם הסיקור הקבוע שלה מתנהל לפי כל כללי הטקס, שנה אחרי שנה, באותה אדיקות של תקליט שרוט; אותם טקסטים מוכנים מראש, אותה דרמה שחוזרת על עצמה. יש מי שניצלו את הארוע כדי לעורר דיון על אפליה בחברה הישראלית, על פערים וסטריאוטיפים, ערכו תחקירים נוקבים וראיינו חוקרים מזרחים. אבל הערוצים המסחריים נשארו רק במחוזות הפולקלור.
אין שום רע במופלטות, אבל יש כל כך הרבה דברים מעוררי דיון בשאלה המזרחית בישראל. אז למה נצמדים רק למופלטות? האם יכול להיות שהטלוויזיה צריכה את המימונה לא פחות מאשר החוגגים עצמם?
הבעיה היא כמובן עם אופי הסיקור של המימונה ולא עם המימונה עצמה, שנחגגת כבר שנים בהמון בתים ומביאה הרבה שמחה וסוכרים לחוגגיה, בלי שום קשר לשאלה האם מדינת ישראל צופה בה או לא. לעומת זאת, הסיקור שלה גורם למופלטה להיתקע קצת בגרון.
כמזרחית דור שלישי וכמי שבאה מתחום התקשורת, קשה להתחמק מתחושת אי נוחות קלה מול הסיקור הזה, שעושה רדוקציה של המזרחיות לפולקלור, לאוכל ולמוזיקה; זהו סיקור שממשיך להציג את המזרחיות כ"אתניות" היחידה, לחפש את "המזרחים המסורתיים" ולהתביית עליהם כטיל מונחה מטרה; זהו סיקור שממשיך לשאול את החוגגים שאלות על סוגי עוגיות, במקום לדון בשאלות האמיתיות – אולי כי הן קשות יותר. שאלות על אפליה, פערים, סטריאוטיפים שמתקיימים גם בדור השלישי, וייצוגים נלעגים של דמויות מזרחיות בתוכניות בידור.
אז נכון, יש מי שמוצאים נקודת זכות בכך שהמימונה עברה לזירה הציבורית, ומאז שנות ה-70 נחגגת בראש חוצות. מצד שני, המימונה עברה מאז גם פוליטיזציה, והיא מצטלמת טוב, אולי טוב מדי, רצוי בצירוף ח"כ תורן שמתפעל מהאוכל ומשבח את העדה על תרומתה "ליישוב הארץ ולהגנה על גבולותיה" (ע"ע ברכות אבי דיכטר במודעה הרשמית לחגיגות המימונה).
אבל 30 ומשהו שנה מאז שהפכה המימונה לאירוע ציבורי, אולי כבר הגיע הזמן לשאול את השאלות הקשות: מי מרוויח מההיצמדות הזאת למופלטות? ולא שמופלטות זה לא טעים, אבל למה נדבקים דווקא למופע של המזרחי הפולקלוריסטי החם והשמח בחלקו, בשעה שבמרחב הציבורי הישראלי מתנהלים כל כך הרבה דיונים ערים על מזרחיות בישראל? מי מתעקש לייצר שוב ושוב דווקא את הדרמה הזאת, בשעה שבאותו זמן מתחוללת גם דרמה אחרת, חשובה לא פחות, כמו למשל זו שמיוצרת בידי ארגונים כדוגמת הקשת הדמוקרטית המזרחית, או מרכז תמורה למניעת אפליה (שמבקש להתמודד מבחינה משפטית עם מקרים של אפליה בכניסה למועדונים או אפליה בקבלה לעבודה של מזרחים בשל שמם)? ובכלל, איך זה שבמקום לדבר עם המזרחים על פערים וגזענות, הטלוויזיה ממשיכה לדבר איתם על סוגי עוגיות?
נראה שההסבר היחיד לכך הוא שהטלוויזיה הישראלית בעצמה התמכרה למופלטות. המימונה הפכה למופע שהטלוויזיה אינה יכולה בלעדיו, לא כל כך מתוך פלורליזם ורב תרבותיות, אלא מתוך נטייה להשטיח את הדיון האמיתי. כך מתאפשר לה לצמצם את המזרחיות לאוכל ולקולולו, משהו פוטוגני ו"אתני" שמצטלם טוב, וזהו.
אבל ההפסד הוא של כולנו; בכך הטלוויזיה מפספסת דרמה אחרת, חיה ובועטת, של מזרחים בישראל, שבה אלפי אנשים פרטיים, וגם תנועות שינוי וארגונים חברתיים, מאתגרים ומעלים שאלות מהותיות על גזענות שנוגעות לחברה הישראלית עצמה, ולא רק למזרחים שבתוכה. דרמה שבתוכה מזרחים מציעים הרבה יותר מאשר תופינים ועוגיות. אפילו יותר מאשר מופלטות.
פוריה גל, עיתונאית. דוקטורנטית בחוג לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3871959,00.html
המימונה בשירות המרוקאי החדש
כיצד הפכה המימונה מחג משפחתי וקהילתי לעצרת פוליטית צורמת? נראה שמי שמאשים את הפעילים החברתיים שהרימו את נס המרד בעבר בעסקנות, חוטא בכך בעצמו
חגיגת המימונה בשכונה בה גדלתי, החלה תמיד ביום השביעי של פסח שבו הלכנו אל היער והוואדי ליד מקום מגורינו בקריית טבעון. קטפנו שיבולים ירוקות שרק החלו להצהיב בקצוותיהן, ואת האלומות תלינו לקישוט על דלתות וקירות בתינו.
אמהותינו ערכו את השולחנות במטעמים וממתקים. שפע, ברכה ותקווה הן מילות הקוד של המימונה: "תרבחו ותסעדו". הכל זרח והבהיק. את הקמח להכנת נסיכת הערב, המופלטה, קנינו מעט קודם בחנות של מירה, שנפתחה במיוחד לכבוד האירוע. במרוקו, כך אמרו לנו, היו הערבים מביאים את הקמח במוצאי החג לשכניהם היהודים. הם נשארו והתארחו. בחבורות של ילדים עברנו בין הבתים, שם חיכו לנו אימהות שמרחו את פנינו בסוכר וכיבדו אותנו בממתקים ופטרו כל אחד מאיתנו באלפי "תרבח ותסעד".
לימים, כשחוויתי את "ליל כל הקדושים" הנוצרי בסוף אוקטובר, נזכרתי במימונה של ילדותי. גם בחג זה עוברים ילדים מבית לבית, מאיימים על דייריו ב"ממתק או פעלול", ומתכבדים בממתק. למדתי לדעת עד כמה המימונה שלי דומה היתה לחגי אביב וחגים פגאניים אחרים.
אבל עם השנים הפכה המימונה למשהו אחר: גן סאקר בירושלים, רעש, המולה ופוליטיקאים אוכלי מופלטות עולים בדמיוני. איך הפך חג ילדותי הנהדר לאירוע פוליטי?
כנראה שהשינוי קשור בדרך זו או אחרת לשינוי עליו מדבר סם בן-שטרית, יו"ר הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, שטוען כי המרוקאים חוו "קפיצת דרך" נחשונית בשלושת העשורים האחרונים. ייצוגם בממשלה, בכנסת, בהסתדרות ובעיריות, ביצירה התרבותית, בצבא, בקולנוע ובתיאטרון הוא מעבר לשיעורם היחסי באוכלוסיה. איך אנו יודעים זאת? סם בן-שטרית כתב זאת. כנראה שפרטים מדוייקים אינם הכרח.
בן-שטרית מודה כי בעבר היו ייצוגים ציבוריים אחרים למרוקאים: היו כאלה שהבעירו מכוניות בהפגנות ואדי סאליב ב-1959. היו כאלה שכפנתרים שחורים דרכו באופן לא נחמד על מדשאותיה של ראש הממשלה גולדה מאיר ב-1972. מרוקאים רבים ורבות היו בין אלה שפרעו כיכרות בערים ראשיות בישראל בתביעה לבית להם ולילדיהם במסגרת תנועת האוהלים של סוף שנות ה-70. זו היתה מחאה אגרסיבית על פי בן-שטרית. פעילות פוליטית חברתית של העשורים האחרונים, כמו של "הקשת הדמוקרטית המזרחית" ושל ויקי כנפו, "אחותי" והתארגנויות אחרות - אינה עוברת את סף תודעתו של יו"ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.
לטענתו, את המחאה האגרסיבית ההיא יצרו "עסקנים עדתיים" שהיו "סוחרי מצוקה". אלה טיפחו את תודעת האפליה, הקיפוח הנהי והבכי, ויזמו פעולות שגויות שנעו בכיוון הפוך מהנדרש. מחאה זו איפיינה את המרוקאים "של פעם", אלו שלפני הופעת "ביחד", ארגון האב של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, שקמה בתחילת שנות ה-80.
המרוקאים של היום
היום, מרגיע בן-שטרית, המרוקאים הם אחרים. הם עברו תמורה ושינוי באמצעות סבל הקליטה וההיקלטות. מנהיגי תנועת "ביחד" תבעו מיוצאי מרוקו להתנער מתודעת האפליה. היתה זו דרישה נחרצת לנטוש את הנהי ולבסס את האמונה ביכולתם להגיע לכל הישג או מעמד שבו יחפצו. המנוף הראשי לשינוי תודעתי זה התאפשר באמצעות מפעל "ליל המימונה" המסורתי.
לטענתו, שינוי התודעה וסגנון הפעולה של מחאות ואדי סאליב, פנתרים שחורים ואוהלים התחייב על מנת להגיע להישגים המרשימים של ייצוג עודף של מרוקאים בציבוריות הישראלית כיום. המפעל הגדול הזה הושג באמצעות מנוף ומודל המימונה.
אני לתומי חשבתי שהמימונה היה חג משפחתי-קהילתי נעים, אך על פי בן-שטרית, היא דבר גדול הרבה יותר: זהו לילה של פתיחות לב ודלת. של לב חם לכל אורח. שירה וזמר הם כליו של דיאלוג שבאמצעותו הפכה הקהילה המרוקאית בישראל לקהילה מוכרת ולמאיימת פחות. כך למדו המרוקאים את עצמם וכך יודעים אחרים אותם. כך הפך הזר למוכר. כך הפך המרוקאי לקרוב ולידיד. המימונה היא שרביט הקסם בתהליך "הביות" שלהם בישראל.
ואילו כיום מעלה הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו את מעלה-אדומים על ראש שמחתם של המרוקאים. אנו מתבשרים על כך בכרטיס הזמנה יוקרתי: ליל מימונה ארצי ומרכזי ייערך שם, ובין האורחים חברי הכנסת ציפי חוטובלי, עתניאל שנלר, אריה אלדד, מירי רגב, מגאלי וואהבה, איוב קרא, השרים יולי אדלשטיין, יוסי פלד וגדעון סער.
עם זאת, אותי ממשיכות להטריד מספר שאלות: אם המימונה של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו היא מסיבה לאומית, מדוע לערוך אותה דווקא במעלה-אדומים? האם קריית-גת, דימונה, חצור-הגלילית או קריית-שמונה אינן ראויות? מדוע אין מזמינים את כל 120 חברי הכנסת למסיבה? מדוע לא להזמין יהודים וערבים מכל גווני הקשת הפוליטית לשאת דברים? מדוע חייבת הבמה להיות בשטחים?
כיצד הפך חג משפחתי וקהילתי זה של הקהילה המרוקאית בישראל לעצרת-עם פוליטית רעשנית, צעקנית, צורמת וחסרת חן אנושי? מי צריך מסיבת ענק מצולמת? מי זקוק לאירוע המוני שבו אוכלים מופלטות אל מול מצלמות ואומרים דברי רהב אל מיקרופונים? מדוע לא יזמין יו"ר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו את עצמו עם פוליטיקאים אחרים לשכונות באשקלון, באר שבע, עכו ונהריה, או אל בלוקים של דירות "עמידר" ו"עמיגור" בעיירות הפיתוח? הרי שם חוגגים את המימונה, ללא טלויזיה, מיקרופון ומצלמה. זוהי חגיגה אנושית של אנושיות קרובה וישירה.
בלי תשובות לשאלות פשוטות אלה, ממשיכה לנקר בי השאלה מיהם העסקנים העדתיים ו"סוחרי המצוקה" של היום? נדרשים פנתרים שחורים חדשים שידרכו על הדשא של מימונת הימין שבמעלה-אדומים.
ד"ר מאיר עמור, מרצה אורח (קנדה) אוניברסיטת חיפה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3870827,00.html
הנה שילוב מעניין
בעכו המשיכו את "סעודת משיח" בחגיגות המימונה
(יום שלישי, כ''ב ניסן תש''ע)
בהמשך לסעודת משיח שהתקיימה בבית הכנסת הבעש"ט הקדוש ומרכז מנחם בעכו, יצאו כמנהגם בכל שנה חברי הנהלת המוסדות לחגוג בחגיגת המימונה בביתו של ר' יוחנן הרוש מתושבי העיר עכו, וכן בחגיגת המימונה בביתו של ראש העיר עכו שמעון לנקרי שביקש באופן אישי מרב קהילת חב"ד ומהנהלת המוסדות לכבד את המעמד בו השתתפו רבים מתושבי העיר ונכבדיה. את המעמד בו השתתפו רבים מתושבי העיר ונכבדיה כיבדו שרים וחברי כנסת. השליח הרב נתן אוירכמן ניצל את ההזדמנות בכדי לשוחח עם השר עוזי לנדאו וביקשו שימשך לעמוד איתן ובתוקף כמנהגו ודרכו בשמירה על שלימות ארץ ישראל.
http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=53997
(יום שלישי, כ''ב ניסן תש''ע)
מאת הרצל קוסאשוילי, COL
זר לא יבין זאת. לאחר מסכת הייסורים וההתעללות בקיבתי המאותגרת במהלך שבעת ימי החג, נתבקשתי במערכת לצאת לסקר את חגיגות "המימונה" בבית משפחת מלכה בראשון לציון. זה מה שבדיוק היה חסר לי בכדי לגמור את ההלל.
אחרי עשרות הקילוגרמים של תפוחי האדמה בחמישים וריאציות שבאו לקרבי, לא כולל לול העופות ועדר הפרות שהעלתי לקדושה ולמנוחת עולמים, יהי זכרם ברוך וטעים.
עבור משפחת מלכה מדובר במסורת של עשרות שנים שעוברת במשפחה מדור לדור. בעבורי מדובר בעוד משימת עבודה וקצת "אהלן, איך היה החג" עם החברה'.
המיקום: רחוב צ"ג בנות בראשון לציון, היכן ששכנה ישיבת חב"ד המיתולוגית "אחי תמימים" בימיה המפוארים. כבר עם הגיענו למקום אפשר להבחין בקבוצה של לפחות פעמיים צ"ג אנשים שמנסים להידחס למבוא הכניסה בבית.
על הבלקון בחוץ קצת יותר בנחת, ישובים להם כמה חברים שמסרבים להאמין לבהלת החמץ והבולמוס הפתאומי שתקף את עם ישראל עם צאת החג כשמופלטות עתירות ונוטפות שמן מרוחות בעסיס דבש הניגר מבין אצבעותיהם. "קח, לבריאות" מנסה אחד מבני המשפחה לדחוף לי מופלטה לפה.
"לא תודה" אני מסרב בנימוס, "אסור לי מתוק" אני מצטדק ובולע את הרוק בתאווה מרוסנת. "אז הנה, קח בלי דבש" מציע לי הנ"ל ואני בשלי: "עזוב, בלי דבש זה סתם מלאווח" אני מנסה להתגבר על מצוקתי המתגברת.
לבסוף נכנעתי לכמה חרצני צימוקים ושקדים קלופים שאליהם הורגלתי במהלך חג הפסח בכדי לצאת ידי חובת הנימוס והברכה.
כאן אפשר לראות איך המימונה כבר מזמן חצתה את גבולות וקווי העדות. פולנים ותימנים, רוסים ומרוקאים, ואפילו טוניסאים וגרוזיני אחד (עבדכם הנאמן) התערבבו בעיסת הדבש והמתיקה בליל אמש.
הכל מתוקתק ומתקתק, תופינים וקינוחים מרוקניים כיד המלך, כוסות תה אותנטיות בעיטורי זהב והדפסי לבן עדינים על כוסות זכוכית צרות וגבוהות והרבה מצב רוח כמובן.
מצב הרוח מתרומם כמו גם התקרה, כשאב המשפחה ר' עמרם פוצח בפיוטים המסורתיים ובסלסולים מרוקאיים למהדרין והקהל הצייתן והמחויך מצטרף אליו בשירה גדולה.
בשעה אחת וחצי, כשהחגיגה בעיצומה, נאלצתי לפנות את עצמי ממדורת הקלוריות הזאת מחשש שיבולע לי וכוחותיי לא יעמדו לי.
במרפקים נחושים פילסתי לי דרך בין ההמון, לא לפני שאם המשפחה, בחיוך מצד לצד דוחפת לאחת מידיי המושטות אל-על מופלטה ריחנית ודביקה, "קח בשביל האשה"... כך, בשעה ומשהו של קורת רוח קויים בי: "תרבחו ותחנקו".
http://col.org.il/show_news.rtx?artID=53991
תוקן על ידי כ7 ב- 06/04/2010 17:24:57
 |
|
|
, הרצל קוסאשוילי ומנדי לואיס, יצא לטעום מופלטה אצל משפחת מלכה וחזר עם תיעוד תוסס 
