| נשלח ב-6/4/2010 23:41 |
 |
| |
לא ליד הילדים
מופנה בעיקר לגדולים במשפחה..
איך זה ולמה זה
שכשיוצאים לפגישות, עולים ויורדים שידוכים
ש.. ש...
שהילדים לא ישמעו
למה?
אני זוכרת כשהייתי קטנה ואחים שלי היו בשידוכים
זה היה הסוד בבית.
גם אצלכם כך?
מעניין לשמוע רעיונות, למה זה כך?
תתחילו..
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2010 23:44 |
|
| |
כי שידוכים זה מסוג הדברים שהצנעה יפה להם. מה גם שילדים לא צריכים לדעת מדברים כאלו שהם בגדר צניעות... זה רק יבלבל את מוחם הטהור, כשיגיעו לזמנם נדבר!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:07 |
|
| |
אני לא יודע אבל הכי חשוב שההורים לט יהיו בדייטים ...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:13 |
|
| |
לדעתי..
עיקר תופעה זו היא משום שאין כח להורים להתמודד עם חינוך הילד. ואשתדל לפרש.
הקדמה. אין אני החרדי הנחיתי, זה שיושב תמיד ליד נהג האוטומוביל, ומשתדל להראות לו שגם הוא "מבין" בכדורגל, או באיזה סדרה פופולרית. כשפוגש חייל מרגיש צורך לדחקק איתו, וכל כדומה. כשפוגשות עיני אנשים מסוג זה, בחילה גדולה תוקפת אותי. ולענייננו, את החילונים פחות מעניין חינוך ילדיהם.
אנו החרדים, דוקא אנו אלו שמאמינים בחינוך הדור הבא, אלו שאכפת להם מזה, בהרבה מקרים נסוגים אחור מחינוך אמיתי. זו, לרוב כתוצאה מהרמת ידים, ומחוסר יכולת, או רצון וסבלנות, להתמודדות.
אתן דוגמא אחת, תקנון הלבוש בסמינרים. אני מגדיר את עצמי כאדם דתי מאוד, ואולי אפילו דתי קיצוני. ואף על פי כן את בנותי אשתדל לחנך לצניעות, ולא לשייכות לקהילה. חינוך לצניעות, (שהאמת שאיני מתיימר לדעת בדיוק מה זה), בערך פירושו, לאיזה סולידיות מסוימת, לאיפוק מסוים. (יש להאריך בזה הרבה). והחינוך, או באמיתות האילוף, כיום בסמינרים, הוא להיות מתואם לכלל הקהילה. (זה מלבד מה שהמושג צניעות כיום השתבש ביותר לפי נטיותיהם התאווניות של אמרגני הצניעות למיניהם, שניכר שראשם מלא פריצות ותאוות, ואכמ"ל).
בסמינר המונה 3000 בנות, או חצין, צריך אנרגיה מטורפת כדי לחנך את כל בנותיו. מנהל הסמינר מרים ידים, אך למען המוסד יתפקד כהלכתו, קובעים תקנון קבוע ל-3000 בנות, ובזה תמה ההתמודדות. הרי זה נירמול, ולא חינוך.
אמחיש את האמור לעיל. אנו בחורי הישיבות מתלבשים בחולצה לבנה ומכנסים כהים. שורש לבוש זה יסודו ב"גדלות האדם", ושהאדם צריך לילך בצורה מכובדת. אין זה כלל החינוך אותו מחנכים מחנכינו היקרים. והראיה שאין עליה שום תשובה. מבחינת גדלות האדם, אין כ"כ נפק"מ בשני פסים כחולים (רח"ל) שיהיו במרכז החולצה. אך מכיון שכל החינוך הוא שייכות, מבחינת השייכות, זה באמת חורג למטה הרבה מהפסים..
תופעות אלו, ודומיהם אנו חווים יום יום שעה שעה, ובאמת שראוי לנו לבכות על כך והרבה, שהרי בדרך זו הפלנו חללים רבים. השם יצילנו.
סופו של דבר, בין תופעות אלו, הוא, סתימת הפיות, אם הילד שאל דבר מה, אי אפשר לסתום את פיו. לדלג פסוקים "לא צנועים" בבתי הספר, זה חולשה של המורה להתמודד, ולא שמרנות! והתוצאות ידועות לכל מי שאי פעם היה ילד.
כמובן, שיש בשאלה זו פנים נוספים, לא כל דבר אפשר להסביר לעולל, ולא לכל דבר היונק צריך להחשף. וכו' וכו'. ולא באתי אלא לעורר נקודה נוספת.
סליחה על האריכות, ועל חוסר המיקוד.
תוקן על ידי אדםשתאנוש ב- 07/04/2010 00:18:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:17 |
|
| |
טוב שאתה מודע (משפט אחרון...)
כי לגמרי התפרשת
אהההממממ
ואם כבר נגעת בנקודה
אולי תאמר, איך זה כן היה צריך להיות?
בא נאמר שאני מוכנה להשקיע עבודה ומאמץ
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:30 |
|
| |
כמו שאפשר בעצם להבין ממה שכבר כתבתי, אני מאמין שאין כל האישים שוים, ויתרה מזו, שאין אחד שוה לחבירו. והמורם מזה, שא"א לכתוב כללים בחינוך, הדבר מאוד פרטי לכל ילד וילד, ואפי' הקטן ביותר.
באופן כללי, אני כלל לא בעד להסתיר מילדים דבר שהם נחשפו לו. אספר סיפור קצרצר, באחת מפגישותי נפשגתי בבית הורי הילדה. בדקותיים שישבתי עם ההורים, הגיח מהפנטאוז ילד כבן 8, והציץ לתוך הסלון. האם ראתה אותו, ואמרה לו, "בא חמוד, אתה רוצה לומר שלום". הילד שהיה נראה ילד משכיל, "קלט" במה מדובר כאן. והתנהלותה של האם במקרה זה, מאוד מצאה חן בעיני.
אפשר כל דבר לעשות טבעי. אף שזה לא אומר שאפשר ושצריך להסביר לילד בן 8 או 14, מה שהרבה ילדים בני 24 לא מבינים. אי אפשר להסביר לילד מה משמעותה של זוגיות, ומה צריך לבקש בבבחור/ה בשעת פגישה. וכל כדומה. אבל לומר "אולי זה יהיה חבר של שפרה", אם הילד בוגר, ולא ירוץ עם זה למחרת אצל כל החברים, לא רואה מניעה.
וסתם שיחות סלון בנושאי שידוכים, הרבה יותר פשוט.
ואשנה, נושא מאוד אינדיבידואלי. בגדול אני נגד סתימת פיות.
תוקן על ידי אדםשתאנוש ב- 07/04/2010 00:34:44
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:39 |
|
| |
הסברת טוב!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:41 |
|
| |
לא להתדרדר,מה הקשר חינוך הילדים.
פשוט הסיבה מה הילד יכול להבין את כלל המושג הזה שידוכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:41 |
|
| |
אני הקטנה בבית שנישאו בו חמישה לפני. ועד לאחרון ממש, גם כשהייתי בת 17, לא רק שלא ידענו מי הנוכחי ואיפה הפגישה, כמעט ולא ידענו מתי יש הצעה על הפרק. ואני מדגישה כמעט - כי מריחים, בכ"ז, לפי הטלפונים. ואולי תרם לכך שהרוב היו בנים וממילא לא הגיעו הביתה בכלל לפני הפגישות.
בכל מקרה, גם אם התעצבנתי בזמנו, אני מודה להורי על כך. ילדים לא צריכים להיות הא.ק.ג. של הבית.
צריכה להיות פתיחות, כמובן, לדבר לכל ילד אל מה שהוא קולט לפי רמתו. כנ"ל לגבי מצב כלכלי. להסתיר לגמרי לא, כי ילד הוא חלק מהבית ושיצמצם גם הוא בהיקף הבזבוזים שלו, בפירוש, אבל מעבר לזה - למה לשתף? אני עד היום לא יודעת כמה הורי מרוויחים לחודש, ברוך השם!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 00:44 |
|
| |
אני שונאת שעושים מאמצים על אנושיים להסתיר.
מה קרה? אני הולכת לגנוב???
איזה שטויות אלה!!!
לא שאני הולכת לפרסם על כל הצעה. אבל בפירוש לא עושה מאמצים על אנושיים להסתיר..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 01:01 |
|
| |
| מזדקן כתב: |  | לא להתדרדר,מה הקשר חינוך הילדים.
פשוט הסיבה מה הילד יכול להבין את כלל המושג הזה שידוכים. |
|
נראה לי יותר נכון.
גם אני לא חושב שזה קשור לענייני חינוך ופגיעה בנשמות הטהורות וכו' אלא שהבנתו של ילד קטן בכל עניין השידוכים הוא הרבה יותר פשטני. הוא רואה בחור, רואה בחורה, מבחינתו אפשר לחתן אותם. יש לי אחיין שכל הזמן מנסה לשדך אותי עם הבייביסיטריות שלו, ואחיין אחר, בהזדמנות שבה הייתי אצל אחותי בזמן שביקרה אצלה חברתה, שאל בתמימות (ובקול רם): "למה אתם לא מתחתנים?". לא רוצים שהצעיר יעבור בחדר בשעת הפגישה וישאל משהו כמו "אתה החתן של רבקי?" ועל כן משתדלים להרחיק אותם מכל הנושא.
אגב, אולי זה לא שייך לגילאים היותר מבוגרים, ואז באמת שייך יותר עניין הפרטיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 01:07 |
|
| |
תרי זוזי
אתה צודק, שיש כאן פן נוסף לדון בו, והוא הרגשתו של המשודך, שענייני השידוכים שלו נידונים בפורום הכולל את כל האחיינים. בבקשה. אך לא נראה לי שזו היתה שאלת של ההיא הקטנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 01:10 |
|
| |
שאלתי וכוונתי, אחת
רק אדם לקח את זה ברובד היותר עמוק
אינסופית, ההקבלה שלך לענייני כלכלה הורידה לי את האסימון
זה פשוט כבד על ילדים
אין להם את הכלים להכיל את כל ענייני השידוכים ומה שסביבם
אוקיי
מה עוד?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 01:18 |
|
| |
בדיוק זה שזה נושא כבד על הילדים, ואין להם את הכלים להכיל את כל ענייני השידוכים ומה שסביבם. זה בדיוק נמרץ הסיבה שאין שום סיבה מלהמנע מלדבר על זה ליד ילדים קטנים. ומה שכתב תרי זוזי שילד קטן הביך אותו ושאל אותו למה שלא יתחתן עם חברה של אחותו, זה רק מראה שאין ענין זה מסבך לילד שום דבר בראש, מבחינת זה משחק. וכשיגדל יבין.
ומענין לענין באותו ענין. אנו פעמים אומדים את תפיסתו של היונק, כתפיסתנו. על דרך משל, כשאנו לא תופסים איזה פרשה מופשטת בחומש, בהסבירנו אותה לילד, נצא מתוך ההנחה שאף לו הדבר יקשה לתפיסה. ומזה נמשך ההמחשות למיניהם, והצנזורים למיניהם. דבר זה לדעתי טעות הוא, מחשבתו של הילד נעצרת הרבה לפני מחשבתו של המבוגר המשכיל, וע"כ אין הילד מסתבך במחשבתו עם מה שהמבוגר מסתבך.
תחשבו על זה. ושימו לבכם.
ויה"ר שלא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.
תוקן על ידי אדםשתאנוש ב- 07/04/2010 01:22:15
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 03:01 |
|
| |
מעבר לפרושים שכבר הקדימו פה ברוב טעם, יש את העניין שזה מנהג ישראל להצניע את עניין השידוכין מקדמא דנא, ובצם השאלה היא מראה על ריחוקינו מאבותינו, בחספוס בשרנו בפתיחות הבחילתית בה טמון רוב שאר העולם!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2010 12:59 |
|
| |
בס"ד
אני לא יודעת מה איתכם.
אנחנו רק בנות בבית(2 בשידוכים)
ומכיון שכך יוצא לנו לדבר על הפגישות בגלוי
לצחוק ולהסתלבט ליד כל המשפחה.
כך יוצא שגם אחיותי הקטנות יודעות הכל.
אנחנו לא אומרות להן אבל הן קולטות לבד........
|
|
|
|
|
