קודם שאענה על השאלה, הייתי מבקש מכם להעלות הצעות להגדרת אדם חכם.
מה מבדיל בינו לבין בעל הזיכרון?
אילו תכונות דרושות בכדי להיות חכם, האם רק "שכל"?
האם חכמה היא מולדת, או שמא ניתנת לפיתוח?
נשלח ב-11/4/2010 23:34
שאלה קשה המצריכה אותי לתור ולגרד שרידי חכמה עשנים...
לדעתי, חכם הוא אדם בעל יכולת הפנמה וקליטה, היודע לשלוף את המידע המופנם במועד המתאים, ולעשות עמו שימוש.
חכם הוא היודע לחזות תרחישים עתידיים הגיוניים- בחינת 'חכם הרואה את הנולד'.
חכם הוא היודע לזהות גורמים ולמפות תהליכים.
חכם יודע להבדיל בין טוב לרע, גם בתחומים בהם קו הגבול דקיק ובלתי מורגש.
חכם יודע להפעיל שיקול דעת במקרים של דילמות.
ההבדל בינו ובין בעל הזכרון הוא יתרונו עליו: בעוד בעל הזכרון יכול לאכסן מידע לאין קץ, אולם בלי להפיק המנו תועלת, הנבון גם ידע לעשות בו שימוש ראוי בעת הצורך.
כדי להיות חכם על האדם לשאוף לקנות חכמה ולהרחיב את מאגרי הידע שלו. עליו להיות קשוב ועירני למסרים ולגירויים- בכדי לתפוס ולקלוט מידע, עליו להיות מעורה בדעתו עם הבריות- שוב, כדי לקלוט מידע, וכדי לחדד מסקנות. רצוי כי יבחר לו חברה של תאבי חוכמה וחכמים, כי דרך האדם להמשך בדעותיו אחר דעות הסביבה, ובאופן זה יסגל לעצמו הלכי מחשבה וכלי חשיבה האופיינים לחכמים. עליו להיות קשוב לביקורת ופתוח לרעיונות חדשים. עליו להתאמץ. עליו להיות ביקורתי.
חכמה היא גם מולדת, וגם ניתנת לפיתוח- במידה מסוימת.
נשלח ב-12/4/2010 00:10
תשובה יפה, אינני בטוח כי הייתי עונה תשובה כה מקיפה ורחבה. אך ניתן לעוד אנשים להתייחס לשאלה זו.
נשלח ב-12/4/2010 00:20
התייחסתי גם אנכי לשאלה נכבדה זו, באריכות רבה, אך תקלה פה באתר גרמה לכך שהיא לא נכנסה, וממני נמחקה.
תוקן על ידי נט_עד ב- 12/04/2010 00:22:27
נשלח ב-12/4/2010 00:33
[quote]
אך ניתן לעוד אנשים להתייחס לשאלה זו.
[/quote
תן לחכם ויחכם עוד... אף אני אשמח לקרוא דעות נוספות.
נשלח ב-12/4/2010 00:46
אנסה לשחזר,
בין חכמה לזכרון אין כל קשר ולכן אין סיבה למצוא את ההבדל.
ישנן הגדרות שונות או נרדפות לחלקי החכמה שבאדם, להלן חלק מהן: חכם, פיקח, חריף, שנון, מהיר תפיסה, בהיר הבנה, בעל זכרון.
כולנו מכירים את המילים "דעה בינה והשכל" או "חכמה בינה ודעת" לכל אחת מאלו תפקיד יחודי ושונה במערך ההשכלה, לדוגמא: "החכמה" הינה הבזק הרעיון בטרם הוא יובן ויתפס היטב, "הבינה" הינה ההבשלה הסידור וההשלמה של הרעיון לפרטיו, "הדעת" הינה ההנאה המופקת מהרעיון/המענה והחיבור והאיחוד במוחו של האדם.
בלשון בני האדם, הייתי אומר שהמילה "חכמה" כוללת נתונים וכישורים רבים, שהרי בבואנו לומר על אדם שהוא חכם, אנו נתכוין לומר שהוא "בעל שכל" או "מבין ענין" או "חושב קדימה" או "מתחשב בנסיבות" לעומת ה"טיפש" שהוא נטול כל אלו.
ישנם כישורים קונגטיבים כמו תפיסה מהירה או ירידה לפרטים או חשיבה מערכתית או זכרון טוב, על אדם כזה נאמר שהוא "מוכשר" או כשרוני" "בעל איי קיו גבוה" .
חושבני, שכאשר נאמר על אדם שהוא חכם נתייחס גם אל חלקים נוספים אשר אינם בהכרח קונגטיבים כמו "שיקול דעת , קור רוח, ראיה רחבה, ראיה לטווח ארוך (בבחינת הרואה את הנולד) התחשבות בנתונים נוספים"
הכשיורים הנ"ל והיכולות המחשבתיות הינם תורשתיות בד"כ ומשכך הן מולדות, אך ניתן כמובן לחדד את דרכי החשיבה, ולתרגל תפקוד במצבים שונים של מהירות תגובה תוך שקלול נתונים וכדו'
נ.ב. ע"כ השיחזור המשוערך לתגובתי שאבדה, כעת לאחר תגובת "מקווה" אני מוצא הזדהות עם שכתבה, וממתין לך "גרפולוגיה" למקרא תשובתך.
לילה טוב.
נשלח ב-12/4/2010 08:39
אהבתי תגובתך.
נשלח ב-12/4/2010 09:34
ממש נהניתי הן מתשובתה החכמה של המקווה - כרגיל, והן מתשובתו הערוכה בטוב טעם ודעת של נט-עד. אכן, כדבריכם, החכמה כוללת מספר מרכיבים. ביניהם, היכולת לתפוס את מהות העניין, לעשות סינטזה והפנמה, מהבנה של רעיון מוכר על תופעה חדשה ועוד. נט- עד, נגע בנקודה שעליה רציתי לכתוב, על מה שנקרא: "הבנה סובייקטיבית". טרם שאכתוב על סוג הבנה זו, הייתי מעוניין לשאול אתכם, מהי דעתכם, האם נראה לכם כי הבנה סובייקטיבית היא רצויה והאם יש לה מקום חיובי בתחום החשיבה?
נשלח ב-12/4/2010 20:35
אודות התבונה
ניתן כמובן לסווג את הכישרונות מהן נובעת ההבנה לסוגים שונים, אך מקובל לחשוב כי ההבנה, ניזונת מכישרון מחשבתי בלבד.
אולם בכדי להתכוון אל מהות העניין, מלבד סוג של תפיסה, דרושה גם שלוות מזג ובהירות המחשבה. היינו: שמירת מרחק מן הנושא, לשם בחינתו באורח אובייקטיבי.
בנוסף לכל אלו, דרושה גם "אינטואיציה", היינו: מעין התכוונות בלתי אמצעית, אלא טבעית וישירה לנקודה או לנושא הנידון.
הבעיה עם האינטואיציה היא, שהיא עשויה להיות סובייקטיבית, היות ובמהותה, האינטואיציה ניזונת מרגש ולא מ"שכל". ובכדי להגיע להבנה נכונה, יש להישען על עובדות ולא להסתמך על רגשות.
מאידך, הבנה הנשענת על עובדות בלבד, עשויה "לפספס" את מהות העניין, בשעה שמדובר על נושא מהותי ולא רק טכני. בנושאים מהותיים ועמוקים, מלבד העובדות, דרושה גם הבנה אינטואיטיבית.
השאלה היא, מהו המינון, מהו היחס הדרוש לשם שמירה על איזון בכדי להגיע אל האמת, בין השכל לבין הרגש.
אין לכך נוסחה אחידה. מקווה שהבהרתי דברי כהלכה- ישי ליפשיץ
נשלח ב-14/4/2010 00:52
בפתיחת האשכול נשאלו מס' שאלות, אני מנסה למצוא את התשובות,
1. מיהו "חכם"? 2. כיצד נראה זאת בכתב היד?
קודם שאענה על השאלה, הייתי מבקש מכם להעלות הצעות להגדרת אדם חכם. 3. מה מבדיל בינו לבין בעל הזיכרון? 4. אילו תכונות דרושות בכדי להיות חכם, האם רק "שכל"? 5. האם חכמה היא מולדת, או שמא ניתנת לפיתוח?
לשאלה מס' 4 קיבלנו מענה "שבנוסף לשכל ישנם מרכיבים היוצרים יחד את ענינה יכולתה ופעולתה של החכמה"
לשאלה מס' 5 לא קיבלנו התייחסות ישירה.
האם הבנתי אותך נכון?
נשלח ב-14/4/2010 07:42
אתה צודק בכל! על שאלה 2 אני בדרך לענות, אם אתה שם לב לניקים החדשים שאני פותח. על יתר השאלות אשיב לכשאתפנה. תודה על השתתפותך ותרומתך מאירת העיניים. בברכה- ישי ליפשיץ
נשלח ב-14/4/2010 08:33
נט עד, הכיצד קשורה שלוות מזג לחכמה?
נשלח ב-14/4/2010 10:06
מקווה - שלום! האם לא קראת את מה שכתבתי? הסברתי, כי לשם הבנת מושלמת, ולשם התכוונות אל הנקודה הנכונה, דרוש - מלבד כשרון - גם שלוות נפש, בכדי להביט על הנושא מבחוץ, ולא לשפוט מתוך רגש סובייקטיבי.
נשלח ב-14/4/2010 10:23
עתה נתקדם מעט ביחס לשאלותינו:
2. כיצד נזהה את החכמה בכתב היד?
התשובה היא:
שלוות הנפש ניכרת באופן בו האדם מעצב את האותיות. חוסר השלווה ניכר בזריקות של קווים, הבאים לידי ביטוי בבסיום קו ההולך ומתקצר עד שהוא נעלם. התחושה של הצופה היא, שהקו אינו "עשוי", אלא נזרק.
גם גיוון יתר בגודל האותיות ובכוון הכתב, לצד ימין ולצד שמאל, אין עקבות.
הכשרון עצמו, עשוי להתבטא באופנים שונים, תלוי על איזה כשרון אנו מדברים:
יכולת הפשטה - זוהי יכולת של אדם לגעת בטורף העניין מבלי להתייחס לפרטים הלא רלוונטים, השוליים. כשרון זה (קיים לרוב, יותר אצל גברים מאשר אצל נשים), מתבטא בהפשטה של צורת האות. לדוגמה: במקום ליצור את האות ל, עם הלולאה התחתונה, הכותב פשוט מוותר עליה.
כמובן ישנם עוד הרבה תחומים הכלולים בחכמה, אך קצרה כאן היריעה וכן זמני.
בעניין הזיכרון -
אכן הזיכרון מהווה כלי עזר חשוב, אולם קיומו אינו משמש כהוכחה להבנה.
דווקא אצל מפגרים אנו מוצאים יכולת זיכרון טובה ובפרט כלפי פרטים.
בברכה-
ישי ליפשיץ
5. האם חכמה היא מולדת, או שמא ניתנת לפיתוח?
הכשרון, מבחינה כמותית, זהו אכן דבר מולד.
התחומים הכמותיים של החכמה, אשר הינם רק מולדים:
מהירות החשיבה וזכרון.
מלבד כישורים אלו, ישנם כישורים נוספים, אשר ניתן לטפח אותם, ומבחינה מהותית, הם הרבה יותר קשורים להבנה מאשר הכשרונות שהזכרנו:
יכולת ניתוח, יכולת הפשטה, שלווה נפשית בכדי לפעול מתוך הגיון ולא מתוך עצבים, רגשות ואימפולסים.
רגישות אנושית, הבנה רגשית ועוד ועוד.
אמנם גם בתחומים אלו, קיימת נטייה מולדת, אולם ניתן לטפחם או להבדיל - להזניחם חלילה.
אני אעתיק זאת גם לאשכול הדן בנושא, אז מי שקרה כאן, אין לו מה לקרוא באשכול השני.
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 14/04/2010 10:51:59
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 14/04/2010 23:51:33
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 15/04/2010 00:39:39
נשלח ב-14/4/2010 23:02
מקווה,
תודה על תגובתך המקסימה.
לגרפולוגיה,
תודה על הידע וההשקעה.
נשלח ב-15/4/2010 08:44
סליחה, המחשב עושה לי בעיות, חלק מההודעות לא ראיתי כלל, כי אם רק כאשר עברתי דפדפן.
