אמנם זה חודש ניסן והציבור החרדי לא מכיר ביום השואה הלאומי, אבל בכל שנה ביום זה מתפרסמות עדויות, תמונות וסרטים שגורמים לכל מי שליבו לב בשר לחשוב על שאירע את עמינו באותם שנים אפילות. וקשה שלא להיגעל מהמלחמות הקטנוניות שאנו נלחמים אחד בשני. כי בפקודת המטכ"ל של חייל אס אס שתפקידו לחסל את הילד היהודי, אויב האנושות, אין פקודה לבדוק איזה עיתון הוא קורא, באיזה תחנות הוא מבקר, מה אורך פיאותיו, או איזה פתק הוא שם בקלפי. והפחד הוא שתמיד הקב"ה, מלא כל הארץ כבודו, יבוא שוב לתת לנו קצת פרספקטיבה על החיים, ומה חשוב באמת. ואני לא אומר שלא צריך להלחם על מה שמאמינים, אבל חשוב לראות את התמונה הגדולה ולזכור שהמלחמות שלנו הם אולי חתיכה קטנה בפאזל של 10,000 חלקים.
תוקן על ידי מוישעאמס ב- 12/04/2010 10:28:56
|
|
לא ראיתי
לא שמעתי
לא אמרתי.
תן חיוך הכל לטובה 
