נאום רה"מ ביו"ש – היבטים לתפיסה ציונית מתמשכת

[כתבת: כדאי גם לציין שזהו ענין הדדי, משום שגם בהיכלי 'עולם התורה' לא יוצאים מגדרם על מנת לציין ולחגוג את הקמתה של מדינת ישראל, אז באמת מה לך כי תלין].

אין שום קשר – הנאום של רה"מ היה [אמור להיות לפחות] לזכר הנספים בשואה, ולזכר לעולם הישן שחרב, ולא ממש לא! בנושא דברי הע"ז בדבר "הכוחי ועוצם ידי" של המדינה הציונית... תנועה שרוב, ככל יהודי אירופה בכלל התנגדו לה... חלק גדול [אומנם המיעוט באופן יחסי] של הנספים בשואה, היו יהודי שומרי תורה ומצוות אשר עולם התורה והרבנים, זה מה שהיה חשוב להם [ולא העובדה שעם ישראל מספק אנרגיה סולארית לגויים], ולכן הוא כן היה צריך לציין, שאע"פ שהם מתו על קידוש ה', מורשתם בדבר שמירת התורה והמצוות עדיין ממשיכה להתקיים בזכות הרבנים בכל אתרא ואתרא – וזה כבוד הנספים!!

[כתבת: ערות נוספות: יש לך טעות משמעותית. המשפט המפורסם ממגילת העצמאות 'בארץ ישראל קם העם היהודי' לא מתייחס לתש"ח, אלא לימי המקרא. כמובן גם על זה החרדים חולקים, אבל זה כבר נושא אחר].

תמוה, ואני חשבתי שבתורה של היהודים אומר משה לבני ישראל במדבר סיני: "היום הזה נהיית לעם"... ואני חשבתי שבהגדת ליל הסדר, כל אב אומר אותה לבנו בכל העולם את הכתוב: "אילולא נתן לנו את התורה, ולא הכניסנו לארץ ישראל – דיינו!".   

[כתבת: ראוי לך לכבד את חילוניותו בדיוק כשם שאתה דורש כבוד לאמונתך].

השאלה היא לא האם אני מכבד אותו, אלא האם בדבריו הוא כיבד את היהודים שומרי התורה והמצוות שמתו על קידוש ה' בשואה?

תלמידטועה,

אני שמח שדבריך הם רציניים ובאים ממקום אמיתי, במקום הערות סרקסטיות... ככה אפשר לפתח דיון...

אני רק יגיב 2 דברים:

* לגבי הכספים: הרי גם אתה יודע יפה מאוד כמוני, שיש ימבה אנשי עסקים חרדים [גדולים כקטנים], כדוגמת: לבייב, שייפנלד, חיים לייבוביץ', פישר, הרב כרמל וכו' וכו'... ובאופן יחסית לגודל הקטן של המגזר החרדי, אנחנו ציבור די מסחרי, עם אנשי עסקים מאוד מצליחים... הציבור החרדי כן משלם הרבה מע"מ: וזה יכול להתבטא בקופות של רמי לוי, או ברכישת דירות שהציבור החרדי מאוד אוהב [ואגב יש גם עניין של טאבו]... כך שבאופן יחסית, הסכום שאנו דורשים למגזר לתוספת קצבאות ילדים, ועוד כמה גרושים [באופן יחסי לתקציב המדינה] לעולם הישיבות, ממש לא מהווה בעיה למדינה, שמכונה בביטוי המשפטי "כיסים עמוקים"...

* לגבי האדמורי"ם... בבקשה ממך, נא קרא את כל הודעתי שבתחילת העמוד ה – 2, שם התייחסתי לנושא, והפניתי ל – 3 מאמרים רלוונטיים... 

ראיתי את הסרט הזה לפני מספר שנים, ולגמרי שכחתי ממנו... יש בסרט משהו כמעט נוסטלגי כזה בסרט, נכון?

בכל אופן, לעיקר דבריך יש מספר תשובות:

כחלק מניסיונה של המדינה להנחיל את השואה באופן שתתאים למטרותיה בשנים שלאחר השואה, הם ניסו להציג את כל קורבנות השואה בתור אנשים שהלכו "כצאן לטבח", והניצולים ששרדו בדרך פלא את השואה וזכו לעלות לא"י, הותקפו בדרך כלל בשאלות מסוג: מדוע לא ברחתם? מדוע לא מרדתם? כיצד מספר בודד של שומרים היה יכול להוביל מאות ואלפים של יהודים לתאי הגזים, למה לא התנפלתם עליהם?

המדינה הצעירה שניסתה לבנות צבא חזק בעל כוח יהודי לוחם, לא יכלה לתת לצעירים שלה לחוש תחושות של השפלה בעקבות המיליונים שנספו, דבר שעלול היה לפגוע במורל. לכן הם בנו את מורשת הנחלת השואה סביב אירועי ההתנגדויות המזוינות במהלך השואה: יום הזיכרון לשואה ולגבורה (שנקרא בהתחלה "יום השואה ומרד הגטאות") שנקבע בתאריך סמוך לפרוץ מרד גטו ורשה. הקמת מוזיאון "בית לוחמי הגטאות" בשנת 1949. שימת דגש נרחב של מערכת החינוך ביום השואה בעיקר למרידות המזוינות. נוכחותם הדומיננטית של לוחמי גטו ורשה בזמן משפט אייכמן. כל אלה ועוד שמרו על מצב של "כוחי ועוצם ידי" בקרב הנוער הצעיר, עד כדי כך שכאשר אחד הניצולים שנתן עדות במשפט אייכמן, עלה במדרגות לצאת מהיכל המשפט, הוא ראה שם חייל צעיר אומר לחברתו: אילו אני הייתי שם במחנות, הייתי מתקומם להרוג את הנאצים עם העוזי שלי!

למה באמת לא התנגדו היהודים פיזית? ובכן, מספר תשובות לדבר[1]:

1. פרופ' רודולף ורבה, בספרו "ברחתי מאושוויץ" מוכיח שהיהודים פשוט לא האמינו שהעם הגרמני, שכונה "המתוקן שבאומות" מסוגל לעשות כזה פשע שלא נתפס בדעת אנוש, לכן הייתה הדחקה גדולה מצד הקורבנות, וכאשר אמרו להם ששולחים אותם למזרח בשביל לעבוד – הם בחרו להאמין. מה גם שהנאצים שמרו מאוד על סודיות בדבר ההשמדה - דבר שהקשה מאוד לאשר את השמועות שהסתבבו בגטו בדבר הרציחות.

2. ליהודים לא היה להיכן לברוח, ולא היה להם אמצעים למרוד.

3. האוכלוסייה השכנה הייתה, אדישה במקרה הטוב, וברבים מהמקרים שיתפה פעולה עם הנאצים. העונש לסיוע ליהודים היה מוות, ואילו הסגרתם תוגמלה בפרס.

4. תנאי החיים מחוץ לערים בארצות המזרח (איפה ששכנו המחנות) היו קשים, במיוחד בחורף.

5. בריחה הייתה משמועתה להותיר מאחור בני משפחה – זקנים או ילדים, חולים או נכים – ולהסתכן במעשי נקמה של הגרמנים כלפי מי שנותרו.

6. התקוממות בנשק הייתה מרשם בטוח למוות, בעוד התקווה העיקשת הייתה לשרוד עד תום המלחמה. מלחמה שבה הגרמנים בטוח יפסידו.

לאור כל הידיעות האלה, השאלה איננה צריכה להיות מדוע רק מעטים מרדו, אלא כיצד זה שנמצאו אפילו מעטים שכן מרדו? ובאמת כאמור, לאורך השנים נשתנתה התפיסה הראשונית של "מרד בשואה", בעקבות עבודתם הנפלאה והחלוצית של חוקרים יחידים כגון: מ. אליאב בספרו "אני מאמין", ויהושע אייבשיץ בספרו "בקדושה ובגבורה – פרקי קידוש ה', ומסירות נפש", וכן שאר חוקרים ורבנים שהעלו על נס את שאר חלקי ההתנגדות והעמידה בשואה: החל מהברחת מזון, וכלה בהקפדה על שמירת מצוות.

תוקן על ידי מטפחתספרים ב- 12/04/2010 13:00:47

[כתבת: פרופ' טיפש אמר, ואתה מצטט אותו ?].

פרופ' ורבה היה יהודי סלובקי, ששהה כאסיר, כשנתיים (קצת יותר) באושוויץ, וברח עם רודולף ורבה, וביחד הם גילו לעולם את דבר ההשמדה באושוויץ, בכותבם את דו"ח ורבה – וצלר המפורסם... על בריחתם כתבתי מאמר שלם, עיין כאן:

http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2680498&forum_id=20893

[כתבת: אז התשובה היא למות ].

זכור לי שבאחד המקרים שיהודי התמרד, נענשו בעקבותיו במחנה האסירים בצורה הזו: מפקד המחנה ירה בכל אדם שני לאורך כל הטורים... מי נתן לך אישור לגרום מוות לאנשים שאולי היה להם סיכוי לשרוד?

[כתבת: כנ"ל הברירה היא למות כמובן[.

שוב, בזמנו אף אחד לא ידע את זה, אסור לשכוח שאף אחד לא ידע, ולא רצה להאמין לשמועות שהנאצים רוצחים יהודים... יתירה מזאת, פרופ' ידוע לפסיכולוגיה ויקטור פרנקל, ניצול שואה בעצמו, כותב מפורש שיש באדם תגובה פסיכולוגית מוכרת שבה אדם תמיד מרחיק מדעתו שהוא הולך למות, וכך הוא מעיד על עצמו: ברכבות אתה משכנע את עצמך שאתה הולך לעבוד, אחרי שהפנו אותך שמאלה למקלחות, אתה משכנע את עצמך שזה אכן רק מקלחות וכן על זה הדרך... וכך גם כותב פרימו לוי בספרו "הזהו אדם", שבשעת הסלקציות כל אחד היה משכנע את עצמו שהוא לא מוזלמן ואין מצב שייקחו אותו לקרימטוריון. וכך גם כותב ק. צטניק שבדרכם לאושוויץ היה אחד שצעק שהם הולכים למות, וכולם השתיקו אותו וצעקו עליו שהוא "סתם מפחיד את הציבור"....

[כתבת: בלי העזרה של היהודים, הנצאים לעולם לא יכלו לעשות כן].

הבל יפצה פיך... ארמיות של סטלין נפלו שדוד לרגליו של היטלר, כל צבא צרפת נכנע בין לילה... ורק היהודים יכלו למנוע מהיטלר לבצע את זממו... הרי זה חוכא ואיטלולא...

מה שכתבת בסוף זה הבל... הגמרא אומרת על טיטוס שהחריב את הבית "קמח טחון טחנת" [בתרגום מארמית]... כלומר: אתה [טיטוס] חושב שעשית משהו? ממש לא! מי שחושב שאילו העם היהודי היה מנסה להרים התנגדות [והוא ממש לא יכל] הוא היה יכול לברוח מגזירת הבורא, מלבד שיש בכך משום אפיקורסות, זה גם לא נכון מבחינה היסטורית, ומעשה של אוניית סנט – לואיס יוכיח...

מקסאמן: אם יש לך טענות אמיתיות, אני אשמח להתמודד איתן... אבל אם לו, אזי אל תטריח אותי על דברי הבל שוב...

כתב הרמב"ם (בפרק ו' מהלכות תלמוד תורה) עוון גדול לבזות את החכמים או לשנאותן, ולא חרבה ירושלים עד שבזו בה תלמידי חכמים, שנאמר (בספר דברי הימים לו.) ויהיו מלעיגים במלאכי האלוקים ובוזים דבריו, כלומר בוזים לומדי דבריו שהם התלמידי חכמים.

ובמשנה במסכת סנהדרין (דף צ.) שנינו, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, ואלו שאין להם חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה, ואין תורה מן השמים, ואפיקורס. (ועוד) ובגמרא שם (דף צט:) פירשו, רב ורבי חנינא אמרו שניהם אפיקורס זה המבזה תלמידי חכמים. נמצא אם כן שהמבזה תלמידי חכמים אין לו חלק לעולם הבא.