נאום רה"מ ביו"ש – היבטים לתפיסה ציונית מתמשכת

אמאי

פוגמישו כתב-  לגבי הכספים: הרי גם אתה יודע יפה מאוד כמוני, שיש ימבה אנשי עסקים חרדים [גדולים כקטנים], כדוגמת: לבייב, שייפנלד, חיים לייבוביץ', פישר, הרב כרמל וכו' וכו'... ובאופן יחסית לגודל הקטן של המגזר החרדי, אנחנו ציבור די מסחרי, עם אנשי עסקים מאוד מצליחים... הציבור החרדי כן משלם הרבה מע"מ: וזה יכול להתבטא בקופות של רמי לוי, או ברכישת דירות שהציבור החרדי מאוד אוהב [ואגב יש גם עניין של טאבו]... כך שבאופן יחסית, הסכום שאנו דורשים למגזר לתוספת קצבאות ילדים, ועוד כמה גרושים [באופן יחסי לתקציב המדינה] לעולם הישיבות, ממש לא מהווה בעיה למדינה, שמכונה בביטוי המשפטי "כיסים עמוקים"...

השתמע מזה כי הצבור החרדי "נושא את עצמו" ועל זה עניתי. בהחלט יתכן כי זכותו של אדם להרויח מעט ולהיתמך ע"י מנגנוני המדינה המיועדים למעוטי יכולת (אני יכול בדמיוני לראות את שנרב מזדעק, אבל חושבני שזה בתחום הסבירות).

.



אמאי,

אתה רוצה להסביר י איך אדם שלא עובד, מפרנס את משפחתו ועוד טוען שהוא מממן את המדינה ולא ההיפך?

אדם שלא עובד, מקבל מילגה המבוססת בעיקרה על תרומות. אשתו בדרך כלל עובדת, ופרנסת הבית מאד מצומצמת, צורכים הרבה פחות מן הממוצע ומשתמשים רק במינימום.

אמאי

איני בא לחלוק על כך שלגיטימי לאדם ללמוד ולקבל מלגה.

אבל הציבור כציבור צריך לדעת כי הוא חי על כספי אחרים ומזה נובעים כמה וכמה התנהגויות שהוא אמור לקיים וביניהם פוליטיקה זהירה שהיא צריכה להיות א-ב שלו והכרת הטוב.

לעניין מנגנונים למעוטי יכולת – יצויין כי הנחות משכ"ל, מס הכנסה לאישה המרויחה מעט, ארנונה ועוד בנויות על כך.  צריך לשים לב שהצבור הכללי מעוניין במקצועות הבלתי שימושיים, אחרת לא היו קיימים, אבל רואה באברכים קרציות. מה לעשות, זו נקודת מבטו.

כפי שכתבתי קודם, איני רואה בשאלה בעיקר שאלה מוסרית, אלא בראש והראשונה שאלה פוליטית. כפי שנראה לי אנו כורתים בהתמדה את הענף שאנו יושבים עליו.

ותזכור – ליפול זה לא נעים

פוגמישו

לא ברור לי על מה אתה מסתמך בטענתך, ש"רוב, ככל יהודי אירופה בכלל התנגדו לה" (לציונות), ביחוד כשאתה מודה בעצמך שלא מדובר בקהילה שהייתה דתית בחלקה הגדול.
כמדומני שחלק עצום מהיהודים שנספו בשואה חפצו לעלות לא"י (לפחות החילונים שבהם), וגם אלו שלא תכננו לעלות תמכו בחלקם ברעיון, אלא שמשיקולים אישיים שונים דחו את הביצוע.

כיום ידוע לנו עד כמה נוראית הייתה ההחלטה הזו שלהם, ומסופקני אם קיים אדם שפוי אחד בסביבה שחושב שמדובר היה בחלטה הנכונה במבט לאחור (כמובן שהם לא יכלו לדעת את כל זה באותה התקופה, ואין בדברי משום הבעת דעה לגבי שיקול הדעת שלהם באותו הזמן).
האם אתה חושב משום כך, שכבוד הניצולים הוא להעלות על נס את הטעויות שעשו, במקום את הנקמה היהודית האולטימטיבית שהושגה?
הלא אם היינו שואלים את היהודים באותה התקופה, מהי הדרך הטובה ביותר להשיב למרצחים הארורים כגמולם היו אומרים לך (אחר הצעת דרך תגובה ישירה בנאצים עצמם), שמדינה יהודית עצמאית בה יכולים היהודים להגן על עצמם היא התשובה הניצחת (ויעידו על כך תגובות כל ניצולי השואה שעמנו היום ושהיו עמנו עד לפני שנים לא רבות).

יתירה מזאת, גם אם היו כל הנספים סבורים שה' הוא האלהים ושהקמת המדינה כמוה כעליה בחומה, אין מקום לדרוש מראש ממשלה שדעותיו שונות משלהם ושמנהיג מדינה שברובה המוחץ חולקת על דיעותיהם, להוציא מפיו מילים בהם אינו מאמין רק כדי ליישב את דעתו של המיעוט הקטן שעדיין דבק באותן טעויות (לשיטתו).
להזכירך, אותם אנשים גם לא האמינו שיתכן שפצצה אחת תחריב עיר שלמה, ובכל זאת אינך מצפה מהנואם הנכבד שיביע דעה זו בנאומו (גם אם היה הדבר רלוונטי בדרך כלשהי), כיוון שהוא סבור שהם טעו (ובמקרה בנקודה זו גם אתה מסכים איתו), ומאי שנא?

ואמאי
או שאינך נמנה עם הציבור הנתמך ולכן אינך יודע במה המדובר, או שאתה עוצם עיניך מללמוד על מידת ההיעזרות שלך במדינה.

מעבר לעובדה שהמדינה מתקצבת את לימודיו של כל ילד חרדי ממוצע במשך כ-16 שנה, ובנוסף עוזרת במימון הכולל בו הוא לומד כמה שנים בממוצע (ולא, במרבית הכוללים התמיכה של המדינה מהווה 50% ויותר מהסכום שמקבלים האברכים), ההבדל העיקרי הוא במה שאינה מקבלת בתמורה.
למעשה, גם אדם שבוחר לחיות בעוני ואינו משלם כמעט מיסים עושה עוול מסוים למדינה, שכן הוא נהנה מכל השירותים הכלליים שלה ככל אזרח אחר (תשתיות מכל הסוגים - מכבישים ועד גני משחקים, שירותים ציבוריים שונים - מההגנה שמספק הצבא ועד לשירותי מד"א ועוד ועוד), בעוד הוא משלם הרבה פחות מהממוצע, אך לכך עוד ניתן לסלוח.
לעומת זאת כאשר הדבר כולל היעזרות מיוחדת ואישית בקצבאות המדינה, לאחר שלרוב הוא מקבל הנחות משמעותיות בתשלום כל המיסים האחרים (ארנונה, מס הכנסה, ביטוח לאומי, וכמעט כל מס דומה), כאן כבר מדובר במעשה אשר לא יעשה.

ושאלה קטנה לסיום, לא הבנתי איך אנשים שאצלם "פרנסת הבית מאד מצומצמת, צורכים הרבה פחות מן הממוצע ומשתמשים רק במינימום", הם המתחזקים הגדולים של המע"מ במדינה?
בהתחשב בעובדה שכל נפש חילונית ממוצעת אוכלת לפחות כמו אחותה החרדית, ובנוסף לכך היא מוציאה עוד סכומים עצומים על קניות שונות ומשונות, ברור מאליו שגם בתחום המע"מ התרומה החרדית קטנה משמעותית מחלקה היחסי באוכלוסיה.

גם בנושא הדירות יכול הייתי להאריך, ולשאול היכן לדעתך מתגוררים החילונים, אך כמדומני שבאוויר מרחפות די והותר שאלות פתוחות.

פוגמישו,
עניתי על דרך הלצון, מפני שדבריך הזכירו לי טענות מופרכות ששמעתי לרוב בבני ברק עיר האורות. הבטחון העצמי המופרז נובע מסגירות ואי הכרה של עמדות אחרות, ומכך שהדובר ניזון מספרות מוטה ומגמתית, מה שבד"כ מוליך לדברים מופרכים שנאמרים בבטחון עצמי מלא.
אפתח בכבוד אמורא דילי (ואולי הייתי צריך לפתוח בכבוד שמים), ואשרי הדור שגדולים שבו נשמעים לקטנים. דהנה כבר ביאר מואדיבנו אנו את דבריי בטוט"ד, באומרו שאם אתה מצפה מביבי לשאת נאום של משגיח דישיבת יד ושם, אני מצפה מהרב אלישיב לשאת נאום ציוני לכבוד יום השואה.
אבל על אף הכל, מכיון שמקובלנו שיש לענות לכל טענה שבעליה חושב (גם אם בטעות) שהיא רצינית, אעשה זאת בקצירת האומר, לפי המספור שלך:

1. את הרבנים הראשיים (לפחות אחד מהם) גם אני לא הייתי מזכיר, וכדיי בזיון וקצף. אני חושב שביבי, מתוך התחשבות ראויה לכל שבח, פשוט לא רצה לזרות מלח על פצעינו. בכל אופן, דומני שגם הרב אלישיב לא יזכיר אותם בנאומו, יען כי התייחסותו לרבנות הראשית מזלזלת עוד הרבה יותר מזו של ביבי. אז מה לך כי תלין על ביבי? וכי הוא עשה מהרבנות צחוק, או שהרב אלישיב עשה זאת?
2. לגבי כוח ועוצם ידי, כלך לך לבעל דרשות הר"ן שמסביר שהפסוק נאמר עם סימן קריאה. אכן כוחנו ועוצם ידינו (אומץ ותושיה של רבים וטובים) עשה לנו את החיל הזה, והקב"ה הוא הנותן לנו כוח לעשות חיל. הזכרתו של הקב"ה היא ציפיה סבירה (מינוס) מראש ממשלה דתי, אבל אם עד עתה לא הבחנת בכך שביבי, כמו רוב שאר תשובי המדינה, אינם דתיים (לפחות במובן האורתודוכסי המקובל), אני פוטר אותך בזאת מכל המצוות (לפחות ממצוות עשה), כדין סומא. וכעת תוכל לעביד יומא טבא לרבנן, כר' יוסף בשעתו.
האיזכור של הקב"ה תלוי בנואם, במטרות הנאום, בקונטכסט שלו ובנמעניו. האם הרב אלישיב היה מזכיר בנאום יום השואה שלו את הקמת התיאטראות ומועדוני הספורט? או בתי הבושת? את התנועה הציונית, הממשלה והכנסת וביהמ"ש, או ההישגים המדעיים והעיתונות החופשית (והאנטישמית), הוא ודאי היה מזכיר, הלא כן? משום מה מהסיכום אותו הבאת לנאומו הדברים הללו נשמטו. שלא לדבר על מה שכבר כתבו כאן, שהפריחה המופרזת של הישיבות והחינוך אותו הן נותנות הן בעייה לא קטנה למשלם המיסים ולחברה בישראל.
3. את הטעות העתיקה הזו הוא לקח ממגילת העצמאות. היא לא שלו. ואין הכוונה להקמת מדינת ישראל, אלא לאבותינו שנכנסו לארץ (ואולי לאברהם אבינו). בא נאמר שאני יכול להציע לך כמה וכמה פלפולים שיישבו את זה אל נכון, והם לא יהיו פחות טובים מפלפולים אחרים שהם נר לרגליך. לדוגמא, הרמב"ן כותב שחיוב המצוות לכתחילה הוא רק בארץ, וכידוע אין אומתנו אומה אלא בתורותיה. נדמה לי שכמה מהטיעונים בשיעורים הכלליים ששמעת בישיבה הם לא יותר טובים מזה.
אגב, זה לא כל כך מוטעה אפילו לשיטתך, שכן נהיינו עם במובן המודרני מעת כניסתנו לארץ.
4. ראה סעיף 2. להזכירך, ביבי אינו מכהן יותר כמשגיח דישיבת יד ושם.
ולגבי חיבתך היתירה הנודעת לאולמרט (בבחינת חביב אהוד שנברא בצלם), היא אכן משקפת נכונה את סולם הערכים החרדי. אולמרט הוא יהודי ששם ה' שגור על פיו תמיד, גם בעת שזלל שרצים, זלזל בחיי אדם ובבוחריו, השחית וגנב (לכאורה), פגע אנושות בכוח ההרתעה שלנו והיה אחראי ישירות לאבדן חיי חיילים ואזרחים, שלא לדבר על יחסו למנותקים, ובמקביל כמובן נהנה מכל רגע. אכן יהודי יקר. אתה יודע מה, גם אני מתחיל לחבב אותו. תגיד, מה עם אורי מסר? בטח גם אותו אתה ממש מחבב. מה הוא היה אומר בנאום יום השואה שלו? אולי היה מזכיר את הצבאים שנעלמו מגבעת הולילנד (בנוסף להקמת הישיבות ועולם התורה כמובן)? זה גם סוג של נכבה, לא?
5. לגבי הלקחים מהשואה, כידוע מספרם הוא כמספר הספקולנטים שמנסים לקדם את האג'נדה שלהם על חשבון השואה. אבל אתה, כמי שבקיא במתרחש מאחורי הפרגוד ויודע בשל מה כל הסער הזה, יכול להתנחם שביבי גם לא הזכיר את הטענה שהשואה נגרמה בגלל התנגדות החרדים לתנועה הציונית. הרי גם זו שיטה נפוצה, וככל מגיד שיעור בישיבה"ק ד'יד ושם' היה עליו להביא את כל השיטות בסוגיא. אז כנראה הנאום שלו היה שיעור עיון ולא בקיאות.
6. לגבי הקדמות הרמב"ם, אולי איני בקיא דיי, ואני מניח שגם בקיאותו של ביבי בפרק הזה מעט לוקה בחסר (ולכשיפנה ודאי ישנה גם פרק זה). אך ככל הזכור לי הבחירה החופשית היא אחת מאבני היסוד של היהדות.
בכל אופן, הודה לה' על כך שביבי ורוב תושבי מדינת ישראל וארצות העולם אינם חושבים כמוך, שכן אם היתה דעתם כדעתך לא שבקת בן מקיים מצוות לאברהם אבינו במדינת ישראל ובעולם כולו. ברוך השם, יש כאן רוב של בלתי מאמינים שפושעים ונותנים לנו לקיים מצוות, ולא כופים עלינו את דעותיהם החשוכות.
רק בקשה אחת לי אליך, יום לפני שפרשנים כמותך של הרמב"ם ינהיגו כאן את המדינה אנא הודע לי בטובך, כדי שאוכל לשאת את רגליי ולנוס למדינה נאורה כלשהי בקצווי הים שתיאות לקבל אותי כפי שאני. בכל אופן, אני מניח שנאומי יום השואה שיינשאו במדינה ההיא יזכירו אך ורק את הדברים הנכונים (רחמנא ליצלן מהאי דעתא והאי שעתא).
7. אתה מקדיש את דבריך להתעלמות מהמורשת, וכעת אתה נוזף בו על אזכור שלה. אני מניח שאתה מצפה שהוא יהיה יותר קונקרטי, ויזכיר באופן מפורש את מורשתו של ר' יואליש, שמאז ומעולם הנחתה את תנועת הליכוד ומדינת ישראל כולה (אייקון נס בבהלה רק מרעיון העיוועים הזה).

ובשולי הדברים אומר שאני הייתי מסיים את דבריך במילים "זאת תורת החטאת", ולא "זאת תורת העולה".

מינאי, הכו"ח לכבוד התורה עמליה ולומדיה בטהרה, ולכבוד כל מי שנשא ונושא בעול החברה והמדינה שלנו, ומאפשר לכל הנואמים האלטרנטיביים לשאת את נאומיהם האבסורדיים באופן חופשי, בניגוד להקדמות הרמב"ם (על פי פרשנותך).
[יסולח לי על הפתוס, זה קורה לי רק כשמרגיזים אותי]