תכלית שכולה תכלת - בריאת העולם

קראתי את המאמר ברפרוף. לא כ"כ הבנתי את התועלת ומהות החידוש. בכל מקרה הרשה לי לחוק עליך בכמה נקודות.

אתה לא יכול לחלוק בלי לקרוא הכל. אם תקרא תראה שאתה לא ממש חולק. אם תרצה להגיב - קרא ברמה מספקת...

הראיה, קראתי את כל המאמר עד הסוף, באמת יש לך יכולת חידוש נפלאה תמשיך לנצל את הכישרון ותשתף אותנו בחידושים.
לגופו של ענין הסברת את הבושה להיות ערום בגלל שזה החיצוניות של האדם והוא רוצה שיעריכו אותו בגלל הפנימיות שלו, זה נשמע נכון אבל אני מסופק אם זה מצדיק תחושת "בושה" דוקא, יותר נראה שהתבייש בגלל שהיה ערום ממעשים, והתחושה של הבושה מגילוי הגוף צריך לבדוק מבחינה פסיכולוגית את עומק הדבר למשל כי יש כאלו שבאמת אוהבים לקבל מחמאות על החיצוניות שלהם ובכ"ז יתביישו להלך ערומים כי התחושה של הבושה לא בדוקא תוצאה של מחשבה על מעלת האדם מהבהמה.
ועל ההערה של המחשבון שאדה"ר התבייש בעירום אחרי החטא בגלל שהתחיל לצאת לנקביו אני מסופק גם בזה אם זה סיבה לבושה כמו שאדם לא מתבייש באף שלו.

בעניין הצניעות אפרסם בע"ה כמה דברים בבין הזמנים, אין לי הרבה זמן בתוך הזמן לשמחתי וצערי...לילה טוב.

אוקי.

שלום.

כל אדם רוצה שעיקר האהבה כלפיו תהיה... - תהיה כלפיו...

כלומר - שלא "יאהבו" אותו בגלל אהבה כלפי עצמם...כי יש לו כסף, כי הוא נראה טוב...

גם אדם שאוהב מחמאות גם על הצדדים החיצוניים שלו - ברור לי שאוהב יותר מחמאות על האישיות שלו - על עצמו...!! כמו שהיית שמח יותר שיגידו לך שאתה אדם מאד מתחשב, או שיש לך סברות ממש ישרות הרבה יותר מאשר שהחולצה שלך ממש יפה...אמנם יש חילוק שהגוף מיוחד רק לך אבל גם הוא ודאי אינו חלק מהותי מישותך.

חג שמח!!!