על מאמרו של ר"ד קמנצקי על ההפלאה

שאלתי באישי את נפתלי כיצד זה יעיז לפרסם דבר שלא בא לעולם שיש בו דררא דממונא, שהרי המערכת עלולה להפסיד מכך שהגולשים מורידים את המאמר כאן במקום לרכוש את הספר, וכך ענה לי בעליבותו כי רבה היא: "למיטב ידיעתי המאמרים שייכים לכותבם ולא לאכסנייא וממילא גם המבורגר לאו בע"ד. אבקש לא להטרדיני עוד".
ראשית רצוני לברר, אם יש בכם יודע דת ודין, האם כדברתו. וכן אפנה מכאן בקריאה לר"ד קמנצקי שיודיע אם על דעתו הוא פרסום המאמר.

עדיין לא הספקתי לעבור על המאמר ואני לא רוצה להיות הדיוט שקופץ בראש לכן אני מגיב רק על מש"כ בפורום.

יש"כ לנפתלי על  המאמר. תוך כדי קריאה אנסה למלא אחר הקוצר הראשי מוה"ר אתנחתא ולהשלים את ההערות הקלות שלא התנמש לאוספן:

א
בהערה 2 מעיר קמנצקי  כי איש מהעוסקים בשבחי הבעש"ט לא העיר שהסיפור אודות הרבנות של האחים ושאלתם את פי המגיד וכו', לא מופיע בכתה"י של שבה"ב, ואיש ממהדירי שבה"ב לא עמד בזה. אם נכונים דבריו הרי אכן יש תמיהה גדולי על ר"י מונדשין וקשה להאמין שהדבר נעלם מעיניו. יש היודע פשר דבר?

 ב

כל מה שכתב כדי להפריך את הסיפור שהאחים שאלו את פי המגיד אודות הרבנויות בפ"פ ובנ"ש, לענ"ד רק מחזק את הגרעין הפנימי האמיתי לכאורה של הסיפור. מתברר כי פרנסי פ"פ החליטו שאת כתר הרבנות יטול אחד משלשה אנשים אשר ניקבו בשמות, שניים מהם היו ר"פ ור"ש. ולפי שר"ש היה תלמיד המגיד, ור"פ היה תלמידו של אחיו וביקר גם אליבא דקמנצקי לפחות פעם אחת אצל המגיד, הרי מסתבר ביותר ואף קרוב לודאי שלאחר שקיבלו שפרנסי פ"פ מעוניינים באחד מהם, שאלו ממנו עצה ותושיה מי מהם ילך לפ"פ ומי ישאר על מקומו או יחפש משהו אחר, ולצורך הענין מסתבר שרבי פנחס הלוי העלים עין מכך שהה"מ הוא בס"ה מגיד השוכן בעיירה קטנה המרוחקת מפ"פ... [ויתכן גם שבאותו זמן כבר היה רבה הקודם של ניקלסבורג בערוב ימיו וכבר הגיעו משם רמזים שהמשרה הרמה שם – כולל "רב המדינה" - יכולה להתפנות בקרוב ויש מה לבנות על זה]. כך שאדרבה, לאור כל מובאותיו יתכן מאד שהסיפור היה כמעט כפי שמופיע בשבחיה"ב.

ג

בעמ' רנה מביא "עדות נאמנה לקשר הדוק" בין המגיד מקוזניץ לבין רצ"ה בעל מחנה לוי בן ההפלאה. ומהו הקשר ההדוק? שבחליפת מכתבים בין ההפלאה לר"י מקוזניץ, מופיעות פריסות שלום לבן ובשם הבן. כדי לחדד ראיה זו הוא כבר הופך את המחנה לוי ל"מתנגד חריף" אליבא דהמצדדים כך, ובכן, הוא שואל, האם יתכן שמתנגד חריף "יתקשר באופן אישי כ"כ לרבי ישראל מקוזניץ"?...

לענ"ד, אכן מסתבר שמתנגד חריף מקצועי, כרד"ק למשל, לא יפרוש לעולם בשלומו של צדיק חסידי כלשהו, מאחר שבכך הוא רואה התקשרות אישית ח"ו. אך יתכן מאוד שהמתנגדים של פעם לא היו כ"כ חריפים, ונהגו בדרכי שלום גם כלפי חסידים, במיוחד אם אותם חסידים היו ידידים אישיים של אביהם! מה גם שהפ"ש כאן היא ע"י כלי שני ואולי נכתבה רק מפני הנימוס ע"י אביו, כך שקשר אישי ודאי שאין כאן. וכך או כך, יתכן שהיה מתנגד (אם כי כאמור לא "חריף" דיו בעיני קמנצקי) ואין מפרישות השלום כל ראיה או פירכא לכך.

[שלא לדבר על כך שכל הנחיצות בהסרת תואר "מתנגד" מרצ"ה, היא כדי להפריך הסיפורים על השמטות מכוונת בפנים יפות, דבר שבכלל מהווה קמח טחון כמ"A אתנח', ובמיוחד לאחר שהכת"י מוכיח אחרת, ומי שהולך ומאסף עוד ועוד הוכחות למה לא יתכן שהיו השמטות, הוא זה שדומה לרוכל במחכ"ת].

ד

עמ' רסא-ב. הפקפוקים באמינות מכתבו של בעל התניא חלקת מעוררי מחשבה וחלקם דקדוקי עניות. ואעיר רק על מה שמשוה את התיחסותו של רש"ז לגר"א במכתבים אחרים לעומת התיחסותו במכתב זה, כאילו יש לפניו מאות מכתבים בהם מתיחס הרש"ז ביותרת הכבוד לגר"א, וזהו יוצא דופן, ומכאן לדעתו סיוע נוסף שמכתב הרש"ז אודות "רבם הידוע שהתיר דמנו כמים" מזויף הוא.

והרי כל מכתב נכתב בתקופה אחרת ולאנשים אחרים ולא ראי זה כראי זה. יתכן שבזמן שכתב את המכתב לר"פ היה בדעה שהגר"א עצמו הוא שהתיר לשפוך דמם כמים ואילו בתקופה אחרת נטה לתלות את האשמה בסובביו, ואפשר לשער עוד כהנה וכהנה השערות לסיבת שינוי טעמו. אכן, יש בנותן טעם בהשוואות אלו, אך אין בכל זה כדי להחשיד את המכתב בזיוף, מה גם ש[לפו"ר] אינו מציג מניע לזיוף כפי שהציג בנוגע לאגרת אודות הקאליסקר.

בהערה ו שם הוא שוב נוהג כמתנגד חריף ביותר שיכול במחי יד להוריד את ר"מ מיזלס מגדולתו בוילנה, בגין התקרבו לחסידות. וכי לא מסתבר שהדברים היו מורכבים מעט יותר ומעמדו של רמ"מ היה איתן בוילנא? ואולי באמת היה מוכשר ביותר כמתואר בבית רבי ולא יכלו להסתדר בלעדיו?

הערה ז' שם אינה עוסקת בפקפוק במכתב עצמו אלא שהמתנגד החריף דנן מצא שוב עילה להפריך דברי "ריי"צ שניאורסון" מתוך מסורת חב"ד עצמה. אולי לדעתו כך חוקרים הסטוריה, כשהמניע הדומיננטי הוא שנאת חב"ד יוקדת.

בהערה ח כותב שהסגנון מזכיר את מכתבי גזינת חרסון. לענ"ד מכאן ראיה שלא עמד על מהות מכתבי חרסון. מזייף מכתבי חרסון ידע את מך ערכו,  ולכן נזהר  בדר"כ לפי קוצר ידיעתו בהסטוריה החסידית, מלהיכנס לפרטים ולספר סיפורים, ובמיוחד סיפורים לא ידועים, ולפיכך כל המכתבים נבובים הם. משא"כ מכתב זה שיש בו תוכן וענין רב זוקק זייפן בדרגה גבוהה בהרבה הסומך על ידיעתו לבל יפול במהמורות.

ה

לעמ' רסד. נראה שלא עמד על כך שמגמת הקונטרס "פי שנים" היא לבזות את ר"א לעוו, ולא הוא שפירסם את המכתב (המפלילו בעיני המוציאים לאור).

ו

רסה-ו. הדיוק במכתב אחיינו של ר"ש המעיד שנתגדל אצלו. רד"ק שואל, הרי הר"פ גם הוא היה דודו ולמה לא מזכיר אותו כמגדל שאמור לחנכו לחסידות?? לא הבנתי מה השאלה בדיוק,  הרי הוא כותב בפירוש שהתגדל אצל הר"ש!

מה גם שמכך הוא ממציא דבר חדש – שר"פ היה "חסיד נסתר" עד שאחיינו אפילו לא ידע שגם הדוד ר' פנחם הוא בעצם חסיד... לענ"ד מסתבר יותר שהיה חסיד גלוי כלפי משפחתו אבל ברור שלא נהג כ"צדיק" חסידי המפיץ את המעיינות, משא"כ אחיו הר"ש, ולכן הוא המוזכר כמי שמחייב את אחיינו בחסידות ולא הר"פ שאפילו את בנו לא גידל [או לא הצליח לגדל] לדרך זו.

ז

רסו. מכתב בו מזכיר הר"פ את אחיו הר"ש כמעיד על רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב שכל כוונותיו לשם שמים. קמנצקי תמה: אם הר"פ עצמו הכיר את הרי"מ, למה יסתמך על עדות אחיו? ואיני מבין מה שאלה היא זו, הרי אחיו היה גדול ממנו, ולכה"פ בעיניו של ר"פ, ובודאי יביא דבר שכזה בשם אחיו אחר ששמע ממנו. וכי עדיף שיאמר "אני מעיד עליו שכל כוונותיו לש"ש"??

ח

רסט ואילך

על כל הפלפולים שבאים להסביר את המלים "ובוילנא שרפו אותן לעין כל" שבהכרח הכוונה ל"שופטי הצדק" בוילנא, שבהכרח הוא הגר"א עצמו, וממילא: "אין ספק... כוונתו שמפי הגר"א תצא תורה והוראה לישראל"... – פשוט מיותר לציין מה מידת הגיחוך שבבלימה זו, ולהסביר זאת משול הדבר להסברת בדיחה. [ואם אכן היה כדבריו, הרי באמת יש להתפלא למה גם  ר"פ וגם רד"ט העלימו את שמו של הגר"א כש"התכוונו" לו ברמזים בלבד. האם התביישו בו?]   מה שבאתי להוסיף הוא דבר פשוט, שאכן מן המקורות הרבים שמביא בענין זה עולה שבוילנא היה מעמד מיוחד בשריפה זו [ראשית הניחו את הספר ב'קונע' ואח"כ שרפוהו ברחוב העיר], ומסתבר שזו הסיבה שציין בנפרד מלבד השריפות בק"ק אחרות, את ה"שריפה לעין כל" שהיתה בוילנא שהיתה מעמד מהדהר.

ט

רשימת גדולי התורה של המגיד מפולוצק בסוף המאמר, אכן מסייעת לומר שהמגיד מפולוצק לא ידע על חסידותו של בעל הפלאה. ויש בה ענין מסויים. אך מאידך יש גם לשים לב לכך שבחירת האישים באותה רשימה היא מוזרה ביותר, וכך סדרה: ר' יונתן מפרג, ר' יעקב עמדין, שאגת אריה, כנסת יחזקאל, נודע ביהודה, מרכבת המשנה, תורת יקותיאל, בעל הפלאה, בעל סדר הדורות, רמח"ל, "וגם שאר מחברי אותו זמן שהיו דור דעה". מי יבין פשר דבר?.

[עתה אני רואה דברי בן זוטא המתרעם על הבאת המאמר לעינינו, ולא באתי להכריע במחלוקת בינו לנפתלי. וראוי שכל אחד, כנהוג, ישאל את הרב שפסיקותיו מניחות את המבוקש]

אני באמת לא הבין מה הפלא. כמישהו שמשוטט רבות מאד בספרי דרוש שבדור החסידות ולפניו וממשמש הרבה בספרות הדרוש ממאה השנים שלפני החסידות, אוכל להעיד שאכן בקלות ניתן לראות מחבר שהושפע מן החסידות ומי שאין לו זיקה לחסידות. הדבר ניכר כמעט ברגע הראשון. יש כאן בפורום ואצל הליטאים הפסדו מדעיים וניאו מתנגדים מגמה לגמד ולבטל את הדברים בצחוק אדיר של השתגעת!!! בגלל שזה מוזר שאכן נפש החייים דומה להפליא למוטיבים חסידיים, אך מה לעשות כל זלזול לא יועיל לשנות את העובדה הפשוטה והמוחלטת (ואמלי רק העובדות מדברות ולא הליצנות ולא העדר ולא המחנה ולא המגמה) . מאידך בספרי דרוש כמו בית פרץ ואמרי נועם ותפארת ישראל ואור ישראל וזרע ברך השלישי ומאות כאלו יכול להיות שיש אולי פתגם תועה אחד (למרות דברי פייקאז) אך פשוט לא רואים שום זיקה ביניהם אפילו על ידי חקירה מאומצת. כל הזלזול כאן לא יועל לשנות עובדות פשוטות ומחקר של שנים ופשפוש בספרות הדרוש עם האותיות השבורות. (אותו דבר בנוגע הספר בתים לבריחים שהופיע בשקלאוו על על ידי מגיד די אלמוני - שמיד שפתחו את הספר ראו שיש לו זיקה גדולה לחסידות, ואחרי חקירה התברר שאף גנב מאמר אחד מממארי אדמור הזקן)

אי לכן בספרי פנים יפות יש מאות פתגמים הדומים להפליא לדרושים חסידיים, יש מהם כמעט מלה במלה, ורק עקשן או למי שיש מגמה כמו כאן יצחקו ובטלו הדבר שזה במקרה (רק לשם השוואה יש אישיות שאומרים שהיה קשור להמגיד ממעזריטש מחכמי פינסק שחיבר ספרי דרוש שיח השדה וכו', חקרתי ועיינתי רבות בכל ספרי דרוש, ולא יכולתי למצוא אפילו רמז קלוש למושג חסידי כלשהו! מאידך, הפותח פנים יפות זה גולש מיד מן הדף וכמו כן ההשוואות בין נפש החיים והחסידות. וכל הרוצה לרמות את עצמו ולצחוק- בבבקשה. אך העובדות המבואות מדברות בעד עצמן ואין הם רק רעיונות קבליים).

אך לא אומרים למי שלא ראה החודש שיבוא ויעיד, מכיון שאין אחד כאן שעסק בתחום של ספרי הדרוש של הדורות ההם ורובים לא מכירים את כל הפסיספס של קבלה, דרוש, רמז חסידות, חב"ד, והם סתם מפטפטים את עצמם לדעת, אז בניקל יכולים להתלוצץ כאן, אך לא בליצנות מוכיחים דברים.

נחום גרינוולד לא פקפק בסיפור, אלא הקשה עליו בדרך ארץ כיאה לסיפור של בן הדור, ואין דרכו של גרינוולד לבטל מקורום חשובים במחי יד.

(לגבי השייכות, העקשות כאן מתמיה. הגיע מאמר של כותב מתחיל בשם מוסקווויטש שהיה זקוק לליטוש וגימור וכמו רוב המאמרים המערכת משקיע רבות לעדכן את המאמרים (ואינה חוקרת מי ומי השולח ואינו דורשת שום תעודת זהות (עד היום המערכת אינה מכירה רבים מכותבי ההיכל), אם רק יש פונטציאל עובדים על כך) , וראש העורכים הוא גרינוואלד. ותו לא. אם לא מצאת  במאמרי רבים מאד בהיכלות קודמים ומאמרים רבים ביותר במשך כל הגליונות מסימני גרינוואלד (לטוב ולרע) מעולם לא הרמת היכל הבעש"ט. (כמובן שרק במאמר זה משתמשים בזכוכית מגדלת.

(בכל אופן אם אכן גרינוולד קדמו, אז אז עוד גנבה ספרותית של קמנצקי???)

קישמיש זה עוד ניק של בן זוטא?