על מאמרו של ר"ד קמנצקי על ההפלאה

אתנחתא,
חתם סופר לדעתך הוא גם ספר חסידי?
[באותו מאמר בהיכל הבעש"ט מורגש שגרינוולד משתמש בכמה 'חידושים' והבחנות של קמנצקי, ובכל מקרה נזהר שלא ליפול בהם. ניכר שהוא קרא את המאמר, או לפחות היה מודע לתוכנו. הוא גם מזכיר את 'השמועה' שהמאמר אמור להופיע בירושתנו. אם כן, זה שהמאמר הופיע בדפוס קודם אינו מעלה ולא מוריד. וד"ל.]

לענין הניק, יעזור אם אכחיש?

יתכן שלמוסקוביץ היה את המאמר של קמנצקי בהיותו בן א"י ולא אדע (בכל אופן לפי מחקרו של קימשיש הרי נאמרו כל הקושיות על הסיפורים בהערות וביאורים שנמצא על הנט לפני שנים רבות, ועל זה הכוונה).

וזאת לדעת שבמחקרי השוואות והקבלות - הדברים סבוכים במיוחד בדורות מאוחרים שהרעיונות נקלטו והתקבלו ללא זהות הראשונית וכבר הרעיונות נעקרו ממקומם ומבית גידולם ואפילו משמעותם הראשונית. ברור שהחת"ס אפילו מצטט את לקוטי אמרים תניא, בפר' בהעלותיך נדמה לי, אך זה לא עושה אותו לחסיד. כמו שבדורות אחרונים מישהו יכול לצטט מורה נבוכים ולא להיות "רמבמי" שכן הדברים לגמרי הוצאו מהקשרם המקורי. והדבר סבוך וידוע לחוקרי התפתחות הרעיונות.

בעל בעמיו,

כבר עסק בכך רבות בקובץ בית אהרן וישראל והביאו השוואות מצוינות. בקובץ הוא באתר היברו בוקס.

רק שלא לבא ריקם. זכור לי שבחת"ס סוכה (אין לי כעת חידושי חת"ס מזומן אביא את המקור המדוייק) הוא מביא מרבו ההפלאה פי' על הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם שהפירוש שלכן לא עלתה בידם שכן רצו לעשות ולחקות את רשב"י. כל מי רק פתח ספר תולדות יעקב יוסף וספריו אחרים - יודע שתורה זו נזכרת שם פעמים רבות בשם הבעש"ט! ברור ממי לקח ההפלאה תורה זו! וכן נראה שהיה אומר דברי תורה מבית מדרש החסידי ולא הזכיר שם אומרו שדיבר על כך לתלמידו החת"ס או ברבים בפרנקפורט!

(כמובן על תורה אחת בודדת לא הייתי בונה מאומה,שכן בכל ספר יש איזו שהיא תורה "תועה" שאיכשהו נאמרה, ובהקשר המסויים למרות שהיא דומה, הרי לאו דוקא שהתכוונו לומר אותו דבר, אך כאשר מצטבר הרבה תורות ביחד וכולם בדיוק דומה  אין זה מקרה כלל, וכל האומר אחרת - מוזמן לרמות את עצמו שלא לזעזע את סדר עולמו, ולא רק זה אלא באמת לא משנה באם מישהו יכול למצוא רעיונות כאלו פזורים על פני אלף ספרי דרוש ובכל ספר דרוש ימצא רעיון אחד, אך בררו שבספרי החסידות כינסו ביחד את רעיונות ופירושים אלו לפי מגמה מסויימת. ספר אחר בן הדור שבדיוק מצטט רעיונות אלו בשופי ובדיוק מפרש אותם פירושים ממש - חזקה שזה לא נולד מן האוויר במיוחד באם יש עדיות ברורות שאף עיין בספרי חסידות. ואכמ"ל ואולי זה מיותר).

צלצח, כתבת טוב ונכון.

ויש עוד להעיר בפרט לפרש קריצת רמיזותיו (כגון שלגבי שבחי הבעש"ט והשחלותיו מציין למאמרו של משה רוסמן, ובכן לא כולא עלמא יודעים למה הכוונה, אך משה רוסמן יש לו מאמר בספרו הבעש"ט מייסד החסידות (קראתי רק המהדהורה של אנגלית) שבו מבאר בצורה גדושת קנספירציות שהסיבה שספר שבחי הבעש"ט נדפס בשנת תקע"ה בידי ר' ישראל יפה מקאפוסט, חסיד חבד וחסיד אדמור אמצעי, ושהוסיף בו כמה סיפורים (שבאמת אין צריך בכלל הסבר, המדפיס הדפיס ספר סיפורי ומכיון ששמע עוד סיפורים מאת רבו אז למה לא לשבח את הטכסט? וכי הספר קדוש? זה סתם ספר סיפורים, אך כזה רעיון פשוט לא יעמוד חלילה בפני חוקר פנטזיונר), אז הנה ההסבר המפליא:

מכיון שהיה מאבק בין אדמור אמצעי לבין ר' אהרן משטשרלה מי יירש כס אדמור הזקן, לכן התחכם ר' ישראל יפה והדפיס ספר שבחי הבעש"ט ששם השחיל כמה סיפורים שבאופן דרשני (כפי שהחוקר מראה לדעת ו"משכנע") יש לפרשו שמכאן אולי יש לראות שאכן הבן צריך להיות הממשיך (אחרי כמה קריאות לא השתכנעתי כלל ועיקר, אך חסר משהו בגנים שלי). ולכן, אכן הדפיס ספר זה עם הוספות והנה מעתה כל עדת ישורון התשכנעו באחת! ס'איז דאך א בפירושר שבחי הבעש"ט! (קשה להבין מדוע חוקר מקבל זבל כזה, ברוב ספרו הוא כותב לעניין ואינו מכביר שטיות, אך כמו איזה רוח רעה המחכה להתפרץ, חייב לכתוב שטיות לא יאומנו במסווה של מחקר מדעי! ולשטיות וזבל כאלו מציין מקנצקי ומאמצו בשתי ידיים!

תוקן על ידי אתנחתא ב- 15/04/2010 18:32:10

המגמתיות בהשרטוטים של קמניצקי נראים בעליל גם לעיור בלילה עד להפרטים הכי קטנים, ולדוגמא כשמביא חוקרים חסידיים כמו שור והשל וכו' אין הוא כותב עליהם עם התואר המינמלי שיהודי תורני כותב בה ר', רק גולדהבר ובנדיקט כשמביא אותם להזים סיפורים וקבלת חסידיים אז מתאר אותו, אפילו למי שהיה מנהיג ואדמו"ר לאלפים לא מפרגן לעצמו לתת לו יותר מהתואר ר', ואף משום מה מפחד לכתוב ולהודיע לנו שהיה האדמו"ר מליובאויטש

פלפולי ההבל של אודות בעל ההפלאה והגר"א ממה שהזכיר במפורט את העיר ווילנא אפילו לא ראוים לתגובה (הרי לבד כותב שמה שידע מווילנא כי ההפלאה קיבל את המכתב ושם כתב במיוחד את העיר ווילנא)

ובכלל כל הכתבה מגוחכת, שהרי סוף פסוק של קמניצקי לבד הוא גם שההפלאה היתה בממעזריטש השאלה רק כמה פעמים נסע, הוא החליט פעם אחת, ופעם אחת לא מספיק להיות תלמיד, אולי ישב שם חדשים רבים וקיבל את כל מה שהיה צריך לקבל, אז לא היה כמו היום שנסעו כל שני וחמישי מהכא להתם ולהיפוך,

אלא מה רצה עם כל הכתבה שלו, להראות שוב לפי דעתו המשובשת שהחסידים אינם אמינים וכל סיפוריהם אינם אמינים, טוב אנחנו יודעים כבר, שאף אחד לא היה תלמיד המגיד וסיפורי החסידים אינם אמינים בכלל, מה יהיה הכתבה הבא, שאולי לא היה בכלל הבעש"ט קיים בעולם

ולא לחינם נתנה ירושתנו במה לדברי ההבאי של קמינצקי, אלא מפני שמצא מין את מינו