על מאמרו של ר"ד קמנצקי על ההפלאה

בחיי ראשי לא הצלחתי להבין את דברי קישמיש החוזר על עצמו כמה פעמים. אין ספק וספ ספיקא שהרבה פתגמי ואימרות (בוודאי אלו שאמר עליהם שמעתי) הם דברי מהמגיד והבעש"ט, כמעט הלשון דומה למה שהובא בשמם. איני יכול לראות בכך ספק, שכן הם לא השוואות על תוכן חסידי שניתן להתכחש שכך סגנון הקבלה והראשית חכמה - אלא פשוט מובאות של פירושים שכמוהם נמצאים ברוב ספרי החסידות שבימיהם (כגון הפירוש אשרי אדם שלא יחשוב ה' לו עון - והפירוש: אשר איש שלא יחשוב על ה' - זה לו נחשב כעון) בשם הבעש"ט, בעל הפנים יפות כותב על כך שמעתי.

מה נאמר שבאמת שמע על כך במקרה ממקור לא חסידי? כלומר נתעקש לומר שכל ספרי הזמן מביאים את זה ממקור אחד ידוע והוא הכיר חוג זה, לו יהא מאחיו, והשמעתי הוא לא ממקור זה? פשוט קשה לי להבים עקות כזאת? (ויש רבים כאלו)

והנה בכל ספר חסידי כמו נועם אלימלך למשל אין בכל דף הזכרות מרבו - אלא מספר מועט יחסי, ואילו כאן יש כאלו מובאות רבות, ומה נשפוט שהם במקרה. זה כלל לא מתקבל על דעתי.

אך כאן הקושיא מדוע העלים שמם של בית המדרש החסידי? איני יודע דבר ברור לענות (דבר ברור - היינו שיש לי גילוי מפורש מדברי המחבר עצמו), אבל אני יכול לשער השערות מאד פשוטות. אך בהיותו שאולי היה מטבע נפשו מופנם ובמסגרת איש ההלכה (בניגוד לאחיו ר' שמעלקא שלפי כל התיאורים היה  אישיות נלבבת וכובשת) ולכן לא חיפש התעמתות מיותרת עם קהילה קשה (כפי שניכר היה במחלוקתם עם ר' נתן אדלר) ולכן אמר דברים בלי להזכרי שם מחבריהם? מה כל כך מסובך בזה?

(אני מכיר רבים וחכמים ונבונים שכאשר מדברים דברים באווירה עוינת הם מסתירים שם האומר, שמעתי שכאשר הגיע הרב דסלר לפונוביז והזכיר מדברי מורי החסידות כגון ר' צדוק, המליצו לו שיחדול מלהזכיר שמם בפנוביז אלא במקום יאמר "ספרים הקדושים"....)

הידעתם שבספר התניא שכל כולו מורכב מתורת מוריו רק מוזכר שם מורו ממעזריטש רק פעם אחת בהגהה? בה בשעה שברור שהרבה מדברי התניא הם ממש כמעט ציטוט מתורת המגיד כפי שהארכתי על כך במאמר מיוחד. (הוא אמנם כותב בהקדמה שדבריו דברי מוריו, אך עד שלא משווים למקורות ומקבילות - זה לא ברור עד כמה זה). ולמה עשה כך בעל התניא, פחות מובן לי מאשר סיבות ההפלאה שמובנות לי יותר.

[עוד יש לציין שגם בשאר תורת בעל התניא, הרי כידוע לא כתב דבריו בעצמו ורק גדולי תלמידיו כתבו את דבריו, ורק בימינו מדפיסים מכל תורתו כמה רשימות מקבילות, ומתחוור שמדברי תורתו שנדפסו בספר לקוטי תורה, הרי פעמים רבות מאד נשמטו שם אומרם ובאמת מקור התורה הוא אצל רבו המגיד, ורק בגלל ששרדו מספר רשימות הרי באחת מהם רק נזכר הרושם לציין שאמר את זה בשם מורו, ללמדנו כמה קשה לדעת במעשה המעתיקים שלא דדיקו בכגון דא]

מאידך, יש ספרים שהתחברו בידי תלמידיו מובהקים של המגיד ואינם מזכירים את המגיד רק פעם אחת. דוגמא לכך הוא הספר הקבלי ברית כהונת עולם לר' יצחק אייזיק מקוריץ, ספר ענק שדומני שרק מזכיר את רבו פעם אחת (ובאמת קשה אפילו לראות כיצד הספר יש לו שייכות לחסידות מעבר להיות ספר קבלי מובהק, בהשוואה לספר פנים יפות שהביטיו החסידיים ברורים בעליל).

 

הסכמות בעל ההפלאה בעת ישיבתו בפפד"מ

מה הקשר בין התניא שכותב ספר מתורת רבו כמש"כ בהקדמה ולא צריך לציין כל פרט [כמו שהנפש החיים כותב מתורת רבו ולא מציין כל פרט], לבין ספר לא חסידי שכותב שמעתי ומעלים ממי שמע. [לאתנחתא בתוספת ביאור. האם גם התניא כותב שמעתי ולא מציין ממי?].

הדברים יגעים. ברור הדבר ששהה ההפלאה אצל המגיד כמה שבועות שכן בעל התניא כותב כך באגרתו (פירכותיו של קמנצקי הם ממש מגוכחות ואינן ראוי להעלות על שלחן מלכים).

ברור הדבר שבספרו פנים יפות מביא לפחות שלשים מובאות מאת רבותיו החסידיים. הדבר הוכח ברור במאמרו של השל. הוכחותיו של השל הם מדעיים בעליל בכל קנה מדה (ועד שמישהו לא יוכיח בכל תורה שכבר מצוי התורה בספרות קדומה ונתעקש בעיקשות מוחלטות לטעון שאכן שאב הכל מהם - הדבר פשוט שקיבל הדברים מרבותיו.

שני אלו הם הוכחות מדעיות ברורות לומר שאכן היה ההפלאה אישיות חסידיות בהשקפתו ובתפיסת עולמו. המתעקשים המפקיעים אותו מזה  - הם בצד אחר דוקא.

כעת כמנהגו - לא הבין מה שאמרתי. ההוכחות הם מהנ"ל, אך כעת יש שאלה מדוע אינם מזכיר את רבותיו בשמם? אמרתי שאיני ידוע דבר ברור, ואפשר לשער השערות.

אך הבאתי שמשום מה מוצאים כדבר הזה אצל עוד מחברים מבית מדרשו של המגיד שהחליטו להעלים את שם אומרם. דוגמא אחת הבאתי התניא שלמרות שציינתי שהקדמה מציין ששמע מרבותיו, עדיין תמוה אצלי מדוע החליט להעלים מתורות פריטות שם רבותיו. ומצד שני פעם אחת כן החליט להזכיר שם רבו כאילו שאר הדברים לא מוזכרים. ציינתי שגם בזה הדבר תמוה לי ולא שמעתי בחב"ד הסבר מניח את הדעת. אז יש לי קושיא.

(זה שאמר כאן מאנדהו שהנפש החיים כל כולו מרבו - זה תיאוריה בלבד, שכאשאראה מששיהו מביא השוואות מדוייקות ולא מפונטזות - אז תיווצר לי קושיא גם על הספר האמור)

כמו כן הבאתי עוד דוגמא מספר ברית כהונת עולם שאינו מזכיר את רבו. גם שם יש לו קושיא. אז מה לכן זה מפקיעים את העובדות?

כמן כן העובדה היא שמביא מתורת רבו, זה דבר ברור כשמש . רק יש שאלה מדוע אינן מביא כך במפורש.

אז מה זה מראה, שלא היה חסיד? לדידי יש סיבות שונות ומרובות לדבר, אך לא שלא היה חסיד.

מסכן אתנחתא קשה לו לומר את אשר עם לבבו, (בכלל, אין לחסידים את הפריבלגיה לומר את המקובל אצלם איש מפי איש ומוכח באלפי הוכחות מוצקות, בדומה "לימין" בישראל שצריך תמיד להוכיח שאינו סהרורי או תמהוני מתלהם והזוי, אף שע"פ רוב הם צודקים במבט לאחור, מה לעשות משיח עוד לא הגיע והאמת נעדרת...) מה שמקובל אצל חסידים הוא שהרב בעל ההפלאה קיבל הוראה מרבו הה"מ שלא להפיץ חסידות בגרמני'. תהיה הסיבה אשר תהיה,

 [בשער התניא כתב "מלוקט מפי ספרים וסופרים" ויש שפענחו שהוא הרה"מ ממזריטש, אמנם בס' התניא לא כתב שם מורו במפורש רק "מורי" בלקו"א פל"ה ובאגה"ק סי' טו (ובאגה"ק מופיע כמ"פ "שמעתי מרבותי" בפכ"ג כ"ה כ"ז). אבל למה שיפרסם אם גם את שם המח' של התניא הוא לא פירסם, רק בהוצ' מאוחרות, (ולמה זה תימא יותר מבשו"ע שלו שגם לא הביא מקורות רק לפעמים בקו"א, והציונים שם בשוה"ג לא ברור למי המה, י"א שזה מאחיו מהרי"ל) ובדרושיו שבע"פ שכלל לא נכתבו על ידו וגם לא י"ל בחייו, כמעט אין בהם שום מובאה בשם מי שהוא, (בתו"א בראשית מביא מר"א בן המגיד ובלקו"ת שה"ש מזכיר את "הגאון החסיד מבארדיטשוב" ופעמים בודדות מופיע שם הבעש"ט והמגיד אבל קשה לדעת אם כך אמר האדמו"ר או שנכתב ע"י הכותב ממשמעות דבריו) האדמו"רים שאחריו גם לא מזכירים במאמריהם את מקורותיהן בדברי רבותם, אפילו כשמעתיקים חלקים שלמים אות באות מהן, (חוץ מהזכרת התניא שאז ע"פ רוב מציינים בדיוק הל' והפרק), יוצא מהכלל הם אדמו"ר הצ"צ והאדמו"ר האחרון שמרבים לצטט במדויק ולתת מ"מ ברור לכל מבואה אפשרית שבדבריהם.]

תוקן על ידי אטולנער ב- 25/04/2010 07:30:22

ממש דמותו של הבעש"ט אפופה מסתורין? דברי תורתו המצוטטים בפי תלמידו המובהק ר' יעקב יוסף מפולנא ונכדו בעל הדגל - הם מפוקפקים? ממש חידוש מעולם החידושים? (גם בזה יש להודות כתב פרופ' משה רוסמן דברי שטות, כאשר החליט שאין לדעת בבירור מה נאמר על ידי ר' יעקב יוסף למרות שנכתבו בחייו, אם כן סמי מכאן חצי התורה שנכתבו בידי תלמידים מובהקים של גדולי עולם)

וכי בכלל דברתי רק מתורת הבעש"ט? כלום המגיד ממעזריטש גם אפוף מסתורין? ממש דברי הבל שאינם ראויים לתגובה

נו, נראה לך שיקבלו חלילה משהו ממאמרים שבהיכל הבעש"ט, מי שעדיין דורך בעקבות הגישה שהבעש"ט הוא דמות מעורפלת בעידן שלנו? שגם בעולם המחקר זה עבר ופסה אך חי ביותר באי אלו מחוזות חרדיים. שום דבר זה לא יעזור.

רק מעניין שנדרש ממני להרפות כאשר יש לי עדיות ברורות, ואילו לצד השני מותר לא להרפות בגלל שמתחשק להם.