בית פורומים עצור כאן חושבים

מהפכה הלכתית בימי חז"ל- היתכן?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-14/4/2010 17:38 לינק ישיר 

maxmen כתב:
ואמאי:

בכללי אתה צודק,

אבל התירו אפי' מלאכות בשבת, למשל מלאכת בורר על דרך אכילה, כלומר מותר לקלף פרי אפי' שהיא פסולת מתוך אוכל,
ותחסוך ממני שזה לא בורר אמיתי, זה פשוט מלאכה שמותר,

 
אני סבור כי כל אדם פשוט בימי השופטים, אם היית שואל אותו האם לברור זו מלאכה, הוא היה עונה לך שמלאכת בורר היא כשבוררים בגורן חטים, או אולי גם בשוק בשביל למכור חטים ברורות ואיכותיות. ואם היית שואל אותו: מה, בבית מותר לברור? הוא היה אומר: אם אתה בורר בבית במקום בגורן, היקבע אדם אלהים? הלא הוא צופה בחדרי בטן אף כי בקירות ביתך! אבל אם בתוך הצלחת תוך כדי אכילה אתה בורר, האם זו מלאכה שאסרה תורה?
ובקיצור, צריך סמכות בשביל לאסור בורר בצלחת, להחשיבה בגדר מלאכה שאסרה התורה למען ינוח, ולא להיפך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2010 17:47 לינק ישיר 

 

בעלבעמיו כתב:
מקסי
נאמר בפירוש, גייגר היה גאה בך. החזון איש היה מזדעזע ממה שאתה מייחס לו.
ומה הסמכות של החזון איש לעומת אחרים שאינך מקבלם?
דרך אגב אתה יודע על מה החזון אשי אמר שאנחנו יתמי דיתמי?

ואם אנחנו כאלו מדעיים אז הנה מקור טוב לנושא
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1021051&forum_id=1364


מי זה גייגר ? הוא אחד מנואשי כלים בהלכה ? אני לא מכיר אותו, בחיידר לא ספרו עליו וגם לא בישיבה ובכולל,
אני לא למדדתי באוניברסיטה, ולכן אני יכול לומר רק את מה שלמדדתי והבנתי דבר מתוך דבר,
הרי מה טוענים השונאים שלנו ? שאנו לומדים חכמה ישנה וכו' וכו' 
אז אני בא ואומר להפך, אנו לומדים תורה עכשווית שיטות פלוסופיות עכשוויות, וכו' וכו' 
בכל חברה מתוקנת זה כך, כל יום מעלים חוקים חדשים והנהגות חדשות, וכך בדיוק בתורה והלכה,

לגבי שאלתך  ומה הסמכות של החזון איש לעומת אחרים שאינך מקבלם?

זה גם מפלאי הבריאה והיופי של התורה והלכה,
זה פשוט נהיה מעצמו, כלומר לפי צורכי העם,
למה לדעתך קבלנו את היד החזקה ולא את המורה נבוכים ?
ולמה לדעתך קבלנו את החפץ חיים ולא שלחן ערוך הרב ?
למה השקפה X מול השקפה Y ?
זה פשוט קורה אפי' ספר תורה שבהיכל צריך מזל,
 
אגב: לא ראיתי שהחזון איש הזדעזע מדעותיו של ר' גדליה נדל 
עיין בתורתו ותראה שאני צדיק מולו,


היי שכחתי: חכמים רצו לגנוז את יחזקאל וקהלת, אתה מודע למשמעות של זה ?? 
איזה מן שאלה מהי הסמכות שלהם



תוקן על ידי maxmen ב- 14/04/2010 18:13:54




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2010 18:06 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:
  אני הבאתי מקרים שהם לכאורה שינויים חדים בדאורייתא  


אתה פשוט לא קורא

תפילין דאורייתא מזמן שיודע לשמור כך דורשים חז"ל (באיזה שלב הפכו אותו לאסמכתא) ולא בגיל 13
בורר על דרך אכילה היא מלאכה דאורייתא שהתירו, בורר עד חצי שעה לפני הסעודה מותרת,
ברית מילה ביום השמיני דאורייתא ואיך פוסקים היום ? לפי שקיעת החמה שעוד יום,
כל ההלכות שמתיחסות לשעות (שעוד לא היה אז שעון,) במילא משחקים פה עם דאורייתא,
מיתת בית דין בטלו, בן סורר בטלו, 
אמרתי שהחזון איש הכניס אוצר זריעה במקווה שזה דאורייתא (הרי כל ספק דאורייתא לחומרה)
ולמה באמת שלא נחמיר כצדוקים  "לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת" ?
הרי זה דאורייתא ????
 
היי שכחתי מה עם קו התאריך ??? מתי שבת ?? דאורייתא לא ??

תוקן על ידי maxmen ב- 14/04/2010 18:43:40




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2010 18:21 לינק ישיר 

ואמאי:
מה הבעיה לקלף פרי לפני שבת ??


תוקן על ידי maxmen ב- 14/04/2010 18:22:06




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2010 18:23 לינק ישיר 

מקסי
רוב עם ישראל היום מחלל שבת
מסקנה בטלו לט אבות מלאכה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/4/2010 19:00 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
מקסי
רוב עם ישראל היום מחלל שבת
מסקנה בטלו לט אבות מלאכה.


טוב אל תגזים, רוב עם ישראל שומר שבת וכן כל הגוים,
תחשוב ברצינות ותראה שכל מה שאמרתי נכון,

שלחתי לר' חיים את השאלה של התפילין, והוא הפנה אותי למשנה ברורה במקום, שבאמת מגמגם שם, עיין שם,

ואם בתפילין עסקינן (אגב: תלמיד: תפילין דאורייתא מהי ? רש"י או ר"ת ??)
מצאתי בשלל של מגילות הגנוזות בקומראן פתרון מעניין לבעיה של רש"י ר"ת

בדף אחד
וַיְדַבֵּר יְקוָק אֶל משֶׁה לֵּאמר:קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא: וַיּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחזֶק יָד הוֹצִיא יְקוָק אֶתְכֶם מִזֶּה וְלא יֵאָכֵל חָמֵץ:הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב:וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבדָה הַזּאת בַּחדֶשׁ הַזֶּה:שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיקוָק:מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְקוָק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְקֹוָק בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְקוָק מִמִּצְרָיִם:וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיקֹוָק וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיקֹוָק:וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְקֹוָק כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיקֹוָק כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם: ס

וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְעָבַדְתָּ אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה:שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיקֹוָק:מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ:וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְקֹוָק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם:וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְקֹוָק בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם:וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה:וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ יְקֹוָק אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיקֹוָק וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיקֹוָק:וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְקֹוָק כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיקֹוָק כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם: ס

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם    שמע ישראל השם אלקינו השם אחד ואהבת את השם בכל 
לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם    וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:    לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך והיו הדברים  האלה    אשר
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ    וְתִירשְׁךָ     אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך
וְיִצְהָרֶךָ:וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ   וְשָׂבָעְתָּ:   הִשָּׁמְרוּ     בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך וקשרתם לאות  על
לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם            וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים     ידך והיו לטטפת בין עיניך וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך
וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:וְחָרָה אַף יְקוָק בָּכֶם וְעָצַר     אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא
יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר יְקוָק נתֵן לָכֶם:וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:   וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר        בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר  נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:


   




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2010 20:08 לינק ישיר 

תלמיד:
מצוות כתיבת ספר תורה מדאורייתא, נכון ?
באיזה כתב עברי ? או אשורית ? כתיבה מלא ? או חסר ?

בעלבעמיו:
ההלכות משה מסיני שהרמב"ם מונה בהלכות תפילין וסת"ם, לא היה להם בזמן סיני את היכולת בכלל,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/4/2010 20:30 לינק ישיר 

מקסי
אתה מתקדם בכיוון מענין.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/4/2010 20:49 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
מקסי
אתה מתקדם בכיוון מענין.


צדיק: אתה מתקדם להבין את היהדות (ואולי ביחד גם להבין אותי)

לדעתי אני לא מחדש כאן כלום



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-15/4/2010 08:29 לינק ישיר 

 

מקס

הערה נכונה וידועה

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/9/2010 01:46 לינק ישיר 

לעיון בעקבות כמה אשכולות הנדונים עכשיו,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/7/2011 11:03 לינק ישיר 

אני מבקש לחזור לדיון הראשוני - איך ייתכן שר' עקיבא אומר "אם כן אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה", איזה מן נימוק זה כשאנו באים לדון מה כוונת התורה, מה לנימוק רגשני זה, שבודאי הוא נוגע ללב, וכמובן יש לטפל בו ולדאוג שלא יקרה - מה לנימוק זה ולדיון משפטי קר על משמעות התורה?

לענ"ד הנימוק הוא כדלהלן.
הלוא ר"ע סבור, בניגוד לדברי ב"ש וב"ה שקדמוהו, שאדם רשאי לגרש את אישתו לא רק אם מצא בה דבר ערווה, ולא רק אם הקדיחה תבשילו, אלא אף אם מצא אחרת נאה הימנה (משנה סוף גיטין).
א"כ, אחרי שר"ע טען שהתורה מתירה לגרש אם יש אחרת נאה הימנה – הוא טוען שלא ייתכן שהתורה תגרום לאישה להתגנות על בעלה ושתהיה אחרת  נאה הימנה.
כלומר – ר"ע לשיטתו, בגלל נימוקים בתוך-תוכה של התורה.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/7/2011 11:34 לינק ישיר 

איתן
ולדידן?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/7/2011 11:35 לינק ישיר 

תלמיד,
הטעות שלך היא בכך שאתה לא מבחין בין דבר קטן לדבר גדול בתורה ובהלכה, ממילא אתה חושב שכל שינוי בסעיף כלשהוא בהלכה הוא מהפכה, (בהינתן שהיו רבנים חלקם די חשובים שחשבו כך בדורות האחרונים, אני יכול להבין מאיפה הטעות הזו מגיע אבל זה כבר פחות נוגע לגופו של ענין) ולא היא.
          התאמה של הלכה לצרכי השעה אינה מהפכה (=רבולוציה) כלל, זה לכל היותר סוג של אבולוציה זוחלת, אמנם יש מקום לדון ספיציפית האם ר"ע אכן שינה כאן בגלל שינוי בתנאי החיים או שמא כתוצאה מתפיסה השקפתית רחבה יותר (לדעתי השני נכון) שבה אכן יש פן מהפכני כלשהוא , אבל בהינתן שהסיבה היא צרכי החיים, הרי שמדובר בשינוי אבולוציוני די קל. 
            
          



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/7/2011 11:39 לינק ישיר 

אישיצפור
רק להבהרה, שינוי קל שהיום אין כנראה חשש של איבוד הלוח, יכול לשנות את הדין של יו"ט שני של גלויות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מהפכה הלכתית בימי חז"ל- היתכן?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.