מהפכה הלכתית בימי חז"ל- היתכן?

איתן

אם כדבריך מוכח מזקנים הראשונים שפליגי אר"ע בהיתר לגרש אם מצא אחרת נאה,

חוץ מזה גם האחרת תתגנה בעוד שבועיים...

אשצ

האם לזקנים הראשונים טבלה במים (איני יודע)? אם לא - יש שנוי רדיקלי. בכל אופן שינוי בדאורייתא (שלא תתגנה) נתפס בעיני כרדיקלי. צא ולמד כמה מרעישין היום על כל חדש

(יש לכך עוד דוגמאות מלבד זו של בע"ב, צר לי אך אין לי זמן להאריך. לפעמים צריך גם לעבוד)

טבילה בזמן המקדש

שלום לכולם
אני שמח שעוררתי לתחייה את האשכול הזה מתרדמה בת שנה ויותר...

כשאנו באים לדון על הטבילה בעבר, לפנינו שני נושאים.

אפתח בפן הארכיאולוגי. צעג מפנה לאשכול על טבילה בזמן הית ראשון. אני יכול להוסיף שגם לי סיפר הארכיאולוגים שלא נמצאו (עדין) מקוואות לפני ימי החשמונאים. הם גם מציינים לברייתא (לא חיפשתי) שבימי החשמונאים "פרצה טהרה בישראל".
מאידך, מי שרוצה להקיש מכך שלא טבלו - זו הוכחה מסוג "לא ראינו". יש מעיינות, נהרות, בורות, שיחין, מערות, וצריך להמשיך לחפש. ייתכן שחלק מזה זה חידושים טכנולוגיים שהביאו היוונים, ואיננו יודעים מה היה קודם.

הפן ההלכתי.
מי שמעיין בתורה שבכתב ימצא טבילה לבעל קרי, זב, זבה, אבל לא לנידה. ואכן הב"י בתחילת הלכות טבילה (יו"ד קצ"ז) מחפש היכן המקור לכך. הוא מביא מספר ראיות, הראיה החביבה עלי הם דברי רב האי גאון, שאם הנוגע במושבה טעון טבילה - ק"ו היא עצמה. ויש שם עוד ראיות, בתוכם דברי ר"ע. עכ"פ כיון שיש כמה ראיות - לכן לענ"ד פשוט שר"ע לא חידש את חיוב טבילה.
מה א"כ חידש ר"ע? רש"י מפרש (שבת ס"ד ע"ב) "בנידתה תהא עד שתבוא במים. אף אם עברו שבעה שלה, ופסק מעיינה". לענ"ד גם זה לא מובן, מהיכא תיתי שהטומאה תפקע. חשבתי בשני כיוונים: (א) אולי אם חלף זמן רב, ו/או אם היא מסולקת דמים - אולי היתה הו"א כזו (ב) גם לגבי ערלה מצינו "שלוש שנים יהיה לכם ערלים" "יהיה - יכול שלוש שנים יהיה אסור לאחר שלוש יהיה מותר ת"ל יהיה" - כלומר היתה הו"א שטומאה, כמו ערלה, הם איסורים התלוים בזמן.

לסיכום: טבילה לנידה נהגה גם לפני ר"ע, מקוואות הלוא נמצאו כבר מימי החשמונאים, לפני כן מסתבר שהיו פתרונות אחרים.

אגב
ל"תלמידטועה" - שלחתי לך הודעה בתיבה האישית בפורום זה
ל"בעל בעמיו" - לא הבנתי את שאלתך "ולדידן?"