מקס הקב"ה שונא חנפנים- ואת זאת אנחנו לומדים ממשה- כשהיו לו טענות אמיתיות הוא לא התבייש ולא פחד להטיח כלפי מעלה.
ערבי נחל ויקרא פסח - דרוש ב
בפרשת שמות (ה כב - ו א) וישב משה אל ה' ויאמר ה' למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך, ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.
קשיא טובא בהנך קראי, הנה ידוע כי משה מבחר מין אנושי היה, עד שאמרו רז"ל (בר"ר א, ד) שהעולם נברא עבורו, והוא היה חביב להקב"ה יותר מכל הברואים, וכל החביבות הנ"ל היה בשביל יראת שמים, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג ב), אם כן ודאי שהיה למשה אימה ופחד ורעדה מלפני הקדוש ברוך הוא יותר מכל הברואים שבעולם, ואתה תחזה איך דיבר משה רבינו ע"ה בכאן לפני הקדוש ברוך הוא דברים קשים כגידין כאשר ידבר איש אל רעהו, ואפילו לפני מלך בשר ודם לא ישמע כזאת, וביותר שאמר והצל לא הצלת כאלו ח"ו לא האמין בבטחון של השי"ת שאמר לו כמה פעמים שיגאלם עתה ממצרים, הס מלהזכיר, הלא דבר הוא.
נשלח ב-31/3/2011 20:55
ירוחם: הוא שונא גם בכיינים,
למה הוא שונא באמת חנפנים ובכיינים, כי שניהם לא עושים מה שצריך, הוא חושב שע"י חנופה אלוקים יעזור לו, והרי לא היא אלוקים לא עוזר לאף אחד אישי מקומי לפי הזמנה מראש,
והבכיינים הוא שונא כי הם גם במקום לעשות מעשים בכדי שלא יצטרך לבכות, הוא במקום זה בוכה כל היום,
אבל ברור שלהודות על האפשרויות הטבעיות שנתן לנו בחוקי הטבע ?! בוודאי שיש מקום לזה אם לא חיוב מוסרי ממש להודות לו, ואין כאן שום חניפה כי הוא יודע שמי להודות לאלוקים הוא לא יקבל שום כלום חוץ מההרגשה עצמית שהוא מוסרי ובן אדם ערכי,
_________________
נשלח ב-31/3/2011 21:28
ירוחםשמ כתב:
אתה לא מאמין כי ה' הוא המסובב את מה שקורה בעולם? מאמין אתה לא מאמין כי היטלר לא יכל לעשות מאומה אם ה' לא היה רוצה. מאמין גם את חורבן בתי המקדש ה' רצה. לא נכון גם את הרוגי ביתר ה' רצה לא נכון
וגם את השואה ה' רצה. הרב ישראל טייכטל שנספה בשואה- ראש ישיבה של חסידות מונקאש- לפני מותו הוא חזר בתשו בהונגריה- כתב בספרו -אם הבנים- שואלים אותי אנשים- איפה הקב"ה? עניתי הקב"ה יושב במטה הגאסטאפו ומיעץ להימלר ואייכמן איך להשמיד ולהרו אותנו
בכל דור ודור מציל אותנו אבל לפני שהוא מציל אותנו- הוא גורם לכל הנסיונות לכלותנו,
במקרה של השואה- משום מה הוא איחר הרבה הרבה בהצלתו.. שקר וכזב, דברי כפירה של ממש!
כעת אענה לך בהרחבה כי אני מגלה שחסר לך פרטים חשובים באמונה.
אתייחס גם לכל נקודה שהעלת בעז''ה.
ע''מ לענות לך על שתי שאלותיך הראשונות, אצטט בהקדמה לדבריי:
הפסוק בתהילים אומר - ''הַלְלוּ אֶת ה', כָּל-גּוֹיִם; שַׁבְּחוּהוּ, כָּל-הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵינוּ, חַסְדּוֹ; וֶאֱמֶת-ה' לְעוֹלָם; הַלְלוּ-יָהּ''.
השאלה המרכזית בפסוק היא - מדוע ה' צריך לגבור עלינו ועוד מצד השפעת החסד שלו?
התשובה: מאחר והבורא נתן ביד האדם בחירה חופשית, הוא אדון לעצמו לכל דבר וענין.
לכן יש באפשרותו לתכנן הליכי מחשבה, יש ביכולתו אף רשות להסכמה עם דברים או לשלולם.
יש ביכולתו לגונן ואף להתנגד מחשבתית ופיזית.
עולם החומר מופקד ישירות בידיו של האדם, אם ילמד ממה בנוי החומר ומרכיביו.
ידע מה להתעסק במרכיביו ואף להבנות מהם מוצרים הן דברים טובים והן דברים שעלולים להזיק.
בורא עולם ברא את החומר מוגבל לרמה של חיוב ושלילה.
עקב בחירתו של האדם כיצד להשתמש בחומר לרעה או לטובה.
מושפע מכך השפעת החסד של הבורא לברואיו, וע''מ שהוא יגיע גם לאלו שהם ניזוקים מהסביבה שלהם.
הוא חייב לגבור על אותם נזקים.
יוצא מפסוק זה - שדווקא אותו אדם שתכנן ויזם את הרעה לאחר, ידע לשבח את חסדיו של ה' יותר מהניצול.
מאחר והוא מודע למזימותיו הרשעיות ומה היה בתכנונו, כך ידע מה גודל נס ההצלה מבורא עולם.
על כן - ''הללו את ה' כל גוים'' שמחפשים להריע לישראל.
(לדוגמא - שסוקל פיגוע, רק המפגע עצמו יודע מה רמת עוצמת הסיקול.)
לגבי חורבן הבית והרוגי ביתר.
יש לך טעות משמעותית בתפיסה האלוקית.
הקב''ה רצונו אך ורק להטיב עם הבריות.
אך מאחר וישנם תקדימים שמתרחשים מתוך רוע מעללי בני האדם.
הוא מוכרח להסכים שמציאות מסוימת יותר לא תתקיים מפאת שאותה מציאות נפגמת בצד האלוקי שלה.
ע''מ לשמור כבוד שמיים כראוי, וע''מ לשמור קיום העולם וקדושת האדם,
עדיפות ההכרחית בהתאם לנסיבות התחרישים של בני האדם.
להוציא להורג את הרוגי ביתר, ולחריב את הבית. ולא בגלל שזה רצון האלוקי בכך.
אלא מתוך הכרח המציאות שמותירה ברירה מצד בני האדם עצמם,
לדחיפות ברירת המחדל של התנהגות הבורא עם ברואיו.
וע''כ נתן הבחירה - ואזהרות שבצד הבחירה. '' אם בחוקותי תלכו''. (ואין זה מצד הענשה אלא מצד השיקום)
אני בטוח שדברים מעין אלו אם תצליח להשיג גודל תפיסתם.
יועילו לך להארת האמונה באור נגוז.
נשלח ב-31/3/2011 21:33
לא הבנתי
_________________
נשלח ב-31/3/2011 21:35
אבי תהיה לי בריא ותמשיך באמונתך
ואני אמשיך באמונתי- כי כל הטוב הוא מה' וכל הרע והאכזריות ממנו. י
ישעיהו פרק מה (ז) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְקֹוָק עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה: ס
נשלח ב-31/3/2011 21:53
ירוחםשמ כתב:
אבי
תהיה לי בריא ותמשיך באמונתך
ואני אמשיך באמונתי- כי כל הטוב הוא מה' וכל הרע והאכזריות ממנו. י
ישעיהו פרק מה (ז) יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי יְקֹוָק עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה: ס
צודק, אינני חולק חלילה על דבריך.
רק חשוב להבין מתי כלתה בריאתו של הבורא?
כי כאשר סיים כל מלאכתו ביום השישי, סיים לברוא את הבריאה כולה.
אז ברא את העולם שטבוע בו מצד החומריות שבו תכונות טובות ותכונות רעות.
הן בחי הן בצומח הן בדומם ובכל בריאה ובריאה יש בה מצד החיובי והשלילי.
אבל לבוא ולטעון על תרחישי מציאויות שהן מרצונו של הבורא להריע?
חלילה וחס! אלו דברי כפירה של ממש.
זה נוגד את מטרת הבריאה בכל גווניה.
לרוע יש תפקיד חשוב - ''אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל''.
עצם השימוש ברוע הוא עצם העונש.
כי אין דבר טוב שיוצא מהרוע אלא רק נזק לסובב ולמשתמש עצמו.
וזה עצמו בריאה בעולם רק בשל אופציית הבחירה החופשית שהפקיד הבורא ביד האדם.
נשלח ב-31/3/2011 21:58
אבי למה צריך בחירה כשאנחנו רואים להיכן היא הביאה?
_________________
נשלח ב-31/3/2011 22:11
ולי נדמה שאתה הוא הכופר ביננו מאמרי חז"ל שאין אדם נוקף אצבעה קטנה למטה בלי שיכריזו עליו מלמעלה- מה כוונת מאמר זה? מה כוונת המאמר הכל מהשמיים? למה אתה מתפלל אליו? הוא הרי כילה את מלאכתו ביום השישי? למה כשמשה ביקש ממנו- נאמר כי וינחם ה' על הרע... ואם הוא לא היה מיתנחם- הרעה היה פוגע, כפי שפגע בחורבן ובעיקר הרעה הגדולה בשואה, אדם מאמין יכול להגיד- אני לא מבין את דרכי ה'- כי הרי האדם באמת לא יכול להבין, ולכן גם אסור לו לנסות ולהבין, אלוקים עשה רעהגדולה גדולה מאד! למה? אני לא יודע, מה שאני כן יודע שהרעה נעשה. ובמסגרת הידיעה הזו אני מגיב. בדיוק כפי שמשה רבנו הטיח כלפי מעלה- למה הרעות לעם הזה?!
נשלח ב-31/3/2011 22:16
רק ע''י הפקדת הבחירה ביד האדם - ניתן להעריך את התנהגות האדם. ואף לזכות או לחייב אותו, בתקווה לזכותו כפי רצון הבורא.
ועכשיו אשאל אותך לאן בחירתו של האדם הביאה? (כמובן שהתשובה היא דו צדדית) וקיימים בעולם אנשים שמעשיהם טובים ורעים מי פחות ומי יותר. ועל הכל יש דין ויש דיין הפנקס פתוח והיד רושמת והחנווני גובה, והמלאכה מרובה והפועלים עצלים. ובעל הבית דוחק, ואין המלאכה לגמור, ואין אתה רשאי להיבטל ממנה. אין חדש תחת השמש.
נשלח ב-31/3/2011 22:22
הניסוי הצליח?
_________________
נשלח ב-31/3/2011 22:31
ירוחםשמ כתב:
ולי נדמה שאתה הוא הכופר ביננו
מאמרי חז"ל שאין אדם נוקף אצבעה קטנה למטה בלי שיכריזו עליו מלמעלה- מה כוונת מאמר זה? מה כוונת המאמר הכל מהשמיים?
למה אתה מתפלל אליו? הוא הרי כילה את מלאכתו ביום השישי? למה כשמשה ביקש ממנו- נאמר כי וינחם ה' על הרע...
ואם הוא לא היה מיתנחם- הרעה היה פוגע, כפי שפגע בחורבן ובעיקר הרעה הגדולה בשואה, אדם מאמין יכול להגיד- אני לא מבין את דרכי ה'- כי הרי האדם באמת לא יכול להבין, ולכן גם אסור לו לנסות ולהבין, אלוקים עשה רעהגדולה גדולה מאד! למה? אני לא יודע, מה שאני כן יודע שהרעה נעשה. ובמסגרת הידיעה הזו אני מגיב. בדיוק כפי שמשה רבנו הטיח כלפי מעלה- למה הרעות לעם הזה?!
אין סתירה בדברי למאמר חז''ל על עצם ההכרזה שאדם רשאי לנקוף אצבעו למטה בדבר מה מסוים.
הרי יש גם בני אדם שמסוגלים להינות מהעולם שלא ברשות. ועליהם נאמר גזלנים הם גוזלים מהבריאה.
ובכל זאת אתה רואה שיש בידיהם לבחור כך או כך.
לעצם שאלתך למה אני מתפלל אליו?
כי מיום שסיים לברוא - הוא המשגיח.
''השגחה הפרטית'' מחלק עיקרה בתפקידה לשמר את רצף סבב הסיבות.
מאחר וכל אחד מאיתנו חפץ בדבר מה, נזקקים אנחנו לסיוע של מכוון ממי שמשקיף לשאר צרכי הבריאה.
כך הוא מסוגל לסדר בסבב הסיבות שאני ואתה נתפגש במהלך חיינו למילוי צורך כזה או אחר.
בינתיים על הדרך היושר של כל אדם ואדם עם רעהו משפיע ומכריע על שאר חיוניה ומרכיביה של המציאות.
ואף משנים את התמונה כולה, וזאת בלי כוונת זדון מצד המשגיח העליון.
יש בהחלט מציאות של סגירת חשבונות וזאת מתרחש ע''י אנשים שמורגלים בעבירה. (עבירה גוררת עבירה)
ממלא גם להם יגיע יום אחד הסיבוב לסגירת החשבון ע''י נגררי עוברי עבירה.
לא יודע - זו תשובה של סתימת פיות.
מתוך קטנות באמונה. נכון ישנם דברים שאין השגתנו מגיעה אליהם.
אלו הם הדברים שחורגים מן ההגיון או מהנגלה לנו.
אך מה שגלוי ומה שאינו חורג מן ההגיון האנושי אין אפשרות לומר עליו איני יודע.
אלא האשמה על בר הדעת שלא חיפש את מקורות ההשגה.
תוקן על ידי אבי_בלום ב- 31/03/2011 22:59:40
נשלח ב-31/3/2011 22:54
אבי בלום, אני מעוניין להבינך, לדעתך היטלר יכול (וצריך) לומר "כוחי ועוצם ידי הרגו 6 מיליון יהודים" שהרי הדבר נעשה בבחירתו ואילו ה' לא רצה בכך. האם יצחק רבין (או מישהו אחר) יכול לומר "כוחי ועוצם ידי נצחו במלחמת ששת הימים"? אם לא, מה ההבדל? (בבקשה, בתשובתך להתייחס למה מותר וראוי לומר על הצלחה/מעשה-טוב ומה צריך ורצוי לומר על כישלון/מעשה-רע).
נשלח ב-31/3/2011 23:26
האשמה על רציחת 6 מיליון יהודים היא על היטלר בהחלט. אם הוא יהיה מוכן לשאת בגאון את מעשיו הרי ''שכחו ועוצם ידו'' עשו זאת. בחירתו לטעון כך, אך זו אשמתו. ולאשמה יש שפיטה בדין. אם זו גאוה גדולה? ממש לא, זו בושתו. אם זאת כוחניות מפוארת? ממש לא, זו הפקרות של דקטטור. אינני מבין למה נתפסת דווקא לצמד המילים ''כוחי ועוצם ידי''? וכי מה יש גאווה בכך? בפני המשפט בדין אין שום גאווה על מעשי נבלה. בטח שלא מתוך המוסריות ולא מתוך דרכי דרך ארץ. (שקדמה לתורה להזכירך)
גאווה - היא מידה! אין בה שום איזכור לטובה מן התורה מלבד גאוות האמונה בבורא עולם. שנאמר ''זה קלי ואנוהו''. היא בבחינת הידור וחיבוב מצוה בכל מצוה ומצוה.
לכן אם יצחק רבין גאה על ניצחון במלחמת ששת הימים בשל ניצחון עם ישראל לטובת שלמות העם. ולטובת העצמת שמו של בורא עולם שעם ישראל חי וקיים. הרי זו מצוה טובה מצד מידת הגאווה.
אך אם יצחק רבין גאה מצד יחוס מעשיו לטובת עצמו, הרי שמי שיש לו גאווה הקב''ה אינו יכול לדור עמו בכפיפה אחת. וזה רק בגלל שכל גאווה הקיימת בעולם ראויה להיות לשבח לבורא עולם. המטרה בסופו של דבר - ''עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו''. גם מעשינו הטובים הם לזכותינו בזכות עצמנו כי אנחנו בחרנו בהם. אך השבח והגאווה עליהם היא לבורא עולם שמסר בידינו האפשרות לזכות במעשה הטוב.
אתן לך דוגמה - בתורה חג הפסח מוזכר כ- ''חג המצות''. אנחנו נוהגים לכנותו בפינו ''חג הפסח''. למה? מאחר והקב''ה רואה במעשינו הטובים שאפו מצות בחיפזון. לשם זירוז מצות יציאת מצריים, הנה יוצא שהוא מתפאר בעמו, ומכנה את החג ע''ש מעשיו הטובים של עם ישראל. ''חג המצות''.
ואילו אנחנו שהבורא פסח מעל בתינו במצרים אנחנו מתפארים ''חג הפסח'' בכינוי החג. ע''ש השגחתו והצלתו של הבורא.
ולכן אע''פ שיש שבח במעשינו, אין אנחנו שומרים לעצמנו זכות השבח, אלא לבורא העולם. שנאמר עליו במשלי ''אני בינה לי גבורה''.
_________________
נשלח ב-31/3/2011 23:59
אבי, אריכות דבריך אך למותר. אני לא באתי לדון באלו מעשים ראוי להתגאות ובאלו לא אם בכלל. כל מה שאני רוצה לברר הוא האם לדעתך לאדם יש בחירה חופשית לטוב ולרע ויש לו לייחס לעצמו את כל מעשיו הטובים, הרעים, המוצלחים ואלו שנכשלו או שהכל "משמים" או אולי אתה מחלק בין מעשים שונים לפי הציון הערכי שאתה נותן להם.
