החילונים, הרי כל בר דעת מבין שאין בהם כל נימה קלה של כאב אמיתי,
כאב אמיתי? כשנשמעת הצפירה בשכונה החילונית, אנשים ממש יוצאים בריקודים בכיכר העיר מרוב צהלה. ה'בכיר' שלנו כותב דברי בלע.
אנו בשונה מאחינו החילונים, לא לומדים על אירועים ודברים איך היו, אנו רואים ומלמדים באירועים למה הם קרו, מה הוביל לאסון,
מגוחך להקשות למה לא מלמדים על השואה, וכי על האינקויזציה שם נהרגו רבבות ואלפים מישראל כן מלמדים? על פוגרומים ומסעות הצלב, על אירועי ת"ח ות"ט כן מספרים? על פיגועים שבכל יום ויום כן משיחים עם הטף? התשובה היא לאו רבתי.
למה, כיון שאנו מחנכים כל דבר למה קרה, ולא לכל מקרה יש לנו תשובות מידיות.
תאר לך, ה'בכיר', אם חס וחלילה תלקה בליבך, והרופא שלך, אשר לא בזבז את ימיו על 'איך קורים הדברים', ילמד אותך לקח מוסרי על הנהגתך הבלתי ראויה, - שהרי זו ודאי הסיבה לעונש שבא עליך, - נדמה כי מוטב לך לפנות ישר לחברא קדישא במקום לרופא. רוב הציבור מעדיף ללכת לרופא שלמד ויודע איך קורים הדברים ואיך יש לטפל בהם, ועל פי רוב חייהם ניצלים.
הכל בגלל 24 אלף תלמידי ר"ע שמתו
לו היה ר' עקיבא לומד על ארועים ודברים, איך היו, אילו אינטרסים ושיקולים באו לידי ביטוי במהלכים, והיה מחשב מהלכיו בהתאם, לא היו 24 אלף תלמידיו נהרגים, ולא מיליון ורבע מעם ישראל. אלא שהיה אדם חסר כל הבנה בהיסטוריה וגאופוליטיקה, החשיב עצמו מוכשר לתפקידו והביא שואה על עם ישראל, האסון הגדול ביותר עד שנות הארבעים האחרונות. אבל מצאת פתרון נהדר: 'אסור לומר'. בעיניך זה נקרא חינוך! בעיני זו הולכת שולל.
לדאבונינו אין לנו נביאים ותנאים שיסבירו. אולי תתבגר? תפעיל את ראשך? תחשוב בעצמך? הרי אתה חושב את עצמך 'בר דעת'. אולי ראוי שתבדוק אם דרך החינוך שלך ושל חבריך 'הבכירים' באמת היא עקומה, מוליכה שולל את תלמידיך, ועלולה לגרור אותם לאסון בעתיד?
ומה אומרת הדרך שלך? אולי כוונתה לאלף את צאן מרעיתך שלא לסטות מן החינוך, שלא לחשוב. ואם בא על בני צאנך איזה אסון, חזקה שבסתר ליבם חטאו חטא כבד, לא צייתו ונענשו מלמעלה. כך משיגים שלטון על בריות פתאיות המפחדות לפסוע אפילו פסיעה אחת בכוחות עצמן. הכנסיה הקתולית היתה ממש מומחית גדולה בדבר הזה עד שקמה הרפורמציה.
לינקולן, הבאת איזה סיפור על רב חולה 'צטטת', שהיו לו המון פסוקים להוכיח את התזה החדשה שלו, אחרי שקודם היו לו המון פסוקים להוכיח את התזה ההפוכה, השגויה. כשאתה הולך לרופא, אתה רוצה שיצטט לך פסוקים או שידע לרפא אותך? שיכיר את הפיסיולוגיה של הגוף או יביא אלף ראשונים ואחרונים? סופר שם גם על איזה מכתב תינוקי, סנטימנטאלי עד בחילה, הזוי לגמרי לנוכח המציאות שבה נכתב.
'צטטת' בצורתה הקלינית, היא מחלה סופנית, שכמו אלצהיימר, משבשת את דעת החולים ומוליכה אותם לאי הכרת המציאות או, במקרים קשים, להתאבדות הסוחפת איתה את מעריצי שגעון החולי הזה הרואים בו קדושה יתרה. גם רופאים טועים כמובן, משום מורכבות הענין שלהם, אבל הם טועים כשרגליהם על קרקע המציאות ודעתם לא השתבשה עליהם. הם לומדים לקח לפעם הבאה.
אני מציע לך, ולקוראים אחרים, לעיין שוב בדיון 'חנוכה – הערה קצרה על הרקע הגאופוליטי וההיסטורי'. זה בדיוק מה שחסר ל'הבכיר' שלנו - חוסר רצון ללמוד ולהבין את הכוחות הפועלים במציאות, אלא ליצור מציאות מדומה, הרת אסון לו ולחסידיו.
עודד
תוקן על ידי 932woland ב- 09/04/2013 23:05:09
נשלח ב-10/4/2013 09:01
עודד למרות שאני מבין את הטיעונים שלך נגד "צטטת", הרי אין אדם נתפס על צערו. גם אם אינך מסכים עם הגישה של הרב טייכטל מותר להבין את התנאים שהוא היה בהם וגם את הרקע הגאופוליטי וההסטורי שלו.
וללא צטטת כלל, במקרה הטוב תמציא את הגלגל מחדש.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/04/2013 09:33:58
נשלח ב-10/4/2013 16:54
האם יש הבדלים משמעותיים בין מרד בר כוכבא לבין מרד גיטו ורשה לבין מלחמת העצמאות להקמת מדינת ישראל בנסיבות ובכוונות?
נשלח ב-10/4/2013 19:21
ההבדל היחיד הוא כי- במלחמת העצמאות זכינו בעצמאות.
נשלח ב-10/4/2013 19:44
למה במלחמת העצמאות זכינו בעצמאות ובמרד בר כוכבא לאו?
נשלח ב-10/4/2013 22:00
רעיון נהדר! בעלבעמיו, שלא כדעתך על ההכרח בציטוטים, לו שנה שלמה כולם נמנעים לצטט פסוקים, להביא מובאות. כתחליף מתחילים לחשוב בעצמם, להביע את הדעה שלהם ולנמק. זה אפשרי רצוי ומועיל מאד.
איש אחד, המאמין בכל נפשו כי האלהים משגיח עליו בכל פסיעה, הסיק מסקנה כי אין לו צורך בבלמים, נסע בפראות וגרם תאונה קטלנית. איננו מלמדים איך יש לנהוג נהיגה נכונה, כיצד יש לטפל ברכב, יאמר 'מהבכירים', אנחנו מלמדים רק 'למה', וה'למה' ברור. הקורבנות חטאו ונידונו, המזוזה לא היתה תקינה, ועוד הגיגים מלומדים שכאלו, מחוזקים בפסוקים קדושים. זה חנוך הרה אסון. אני מכיר מקריאה את המציאות האומללה והנוראה בה חיו האנשים בעת השואה. ענייני באותו רב הוא בהקשר אל הרשימה שבה אנחנו עוסקים, ודרך החינוך העקומה עליה מספר 'מהבכירים'. הרב טייכטל מדגים אחת הבעיות של החינוך הזה. צטטת היא מחלה סופנית שבה האדם מאבד את יכולת החשיבה העצמאית שלו והופך תלוי פסוקים אשר אפילו הקשר נכון לא נדרש מהם, הוא יומצא לפי הצורך. אם תרצה, הרי זה סוג של סם. אדם כמוהו נוהג את צאן מרעיתו במכונית קלוקלת, והנהיגה מסוכנת, ובא אסון גדול. או אז הוא כותב ספר המכיל 'יותר מאלפיים מקורות שונים'. אני בטוח שהיו לו אלפיים אחרים עבור הדעה ההפוכה שבה החזיק קודם. לולא המחלה הסופנית הזו היה יכול להסתכל במציאות, להבין אותה ולהנהיג בשכל את הקהל. מאז 1935-6 זו היתה מציאות מאד גלויה, ברורה ומובנת, אבל היא, המציאות, נחשבת דבר נחות, לא ראוי ללמוד אותה ולהבין, ולו היו פסוקים קדושים מן ה'מציאות' האמתית של מעלה. ומלבדו יש לתת דעת על הציבור, העדר ההולך בבלי דעת אחר הרועה החולה. הרי זה מה שמספר לנו 'מהבכירים'. הוא מלמד את תלמידיו לחשוב באופן עקום והוא גא בדבר, מביט על האחרים מלמעלה למטה, ממתיק סוד לעצמו כדי שלא יגלה הצאן התמים את האמת.
כיוון שהוזכר במאמר עניין תלמידיו של רבי עקיבא, יש לומר כאן בצורה ברורה. הרומאים צדקו לגמרי במעשה החיסול החריף שבו נקטו לחיסול המרד. הם נאלצו לשמור על אינטרס גאופוליטי חיוני במאבק נגד אימפרית על יריבה. אין להאשים אותם בשגעון המשיחי שלנו. ולהזכיר לקורא, זו האימפריה בתור הזהב שלה, נוהגת במדיניות מעשית, מאוזנת וראויה כלפי כל העמים הכפופים לה. זה השלום הרומאי במיטבו, תקופה הנחשבת אחת הטובות ביותר בתולדות האנושות.
מ80 וירוחםשם, כדי להשיב נכונה על השאלה הכרח ללמוד היסטוריה. בלעדיה יהיה הדיון מגוחך.
עודד.
נשלח ב-10/4/2013 22:32
רצח כמדיניות מעשית, 'השלום הרומאי במיטבו', 'מדיניות מעשית כלפי כל העמים הכפופים לה' בשם העמים "הכפופים לה" תודה באמת. לא הגזמת?
נשלח ב-10/4/2013 23:38
הרומאים החשיבו את תקופת אוגוסטוס לתור הזהב שלהם. עודד, השלום הרומאי של ורגיליוס לא היה שגעון משיחי?
נשלח ב-11/4/2013 12:03
932woland כתב:
וירוחםשם, כדי להשיב נכונה על השאלה הכרח ללמוד היסטוריה. בלעדיה יהיה הדיון מגוחך.
עודד.
עודד
מכובדי עם כל הכבוד ויש לי הרבה כבוד אליך, לא כל דבר היסטורי נמדד בלימוד היסטוריה, יש גם לימוד היסטורוסופי,
מרד בר כוכבא- היה כישלון קולוסאלי שעלה במותם של עשרות אלפים,-לא יותר- -קראתי את ספרו של יהושפט הרכבי ואחרים.
. מרד החשמונאים היה מרד ספונטני בלי תכנון כלל וכלל בהעזה מטורפת בלי כל הגיון והבטחת גב המרד.
כפי שכן היה בזמן מרד בר כוכבא. האליטה הרוחנית והחברתית בארץ ובחו"ל מימון כספי וכו' היתה עם המרד.
מה שלא היה כלל וכלל בזמן מרד מתתיהו ובניו.
מה שקובע זו התוצאה הסופית. שבתאי צבי יעקב פראנק שלמה מולכו הראובני. ושאר משיחי השקר שקמו בזמן הגלות. היו אסון לעם ישראל בזמנם.
עם ישראל לא היה מחזיק מעמד בגלות הארוכה בלי משיחי השקר הללו.
עם ישראל לא היה נשאר כעם בלי מרד בר כוכבא, הרוח של הרצון לחרות ומולדת שמרה על העם לא פחות מההלכה.
מרד גטו וורשה סוביבור, חנה סנש ויתר הצנחנים- היה מעשה טירוף בלי כל סיכוי להצלחה. המות הסופי והכשלון היו כתובים על הקיר.
אבל בלי מרד גטו וורשה והאחרים. רוח העם היתה נפגמת ביותר. אברהם שטרן -יאיר-שהקים את הלח"י. דוד רזיאל שיסד את האצ"ל עשו מעשה מטורף חסר כל סיכוי להצלחה.
כפי שדוד בן גוריון עשה מעשה לא אחראי- לדעתם של רוב המומחים וחברי הממשלה הזמנית כשהכריז בה' באייר על הקמתה של מדינת ישראל.
המשך קיומה של מדינת ישראל היום. כנגד כל -מעל מיליארד המוסלמים בחלקם אקטיבים מאד. ואירופה האנטי שמית.
צומחת משגשגת- כפי שרוב מדינות העולם המבוססות לא משגשגות. הרף כל הנטל הביטחוני והחרם הכלכלי שהיא נמצאת בו.
היא באמת משמשת לתמיה ולצינים בעיני רו הפרופסורים באקדמיות המפורסמות
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 11/04/2013 12:36:26
נשלח ב-11/4/2013 12:44
ירוחם צודק בהשוואה שעשה בין מלחמות החשמונאים למרד בר כוכבא. בשתי התקופות היו גזירות שנועדו להעביר את היהודים על תורתם ולגרום להם להתבולל (אדריאנוס גזר על המילה ואסר קריאת שמע בציבור ובנה עיר נכרית אלילית במקום ירושלים), והיהודים התקוממו ועמדו על נפשם. משיחיות השקר של בר-כוכבא לא היתה הסיבה למלחמה, כשם שלהבדיל המגלומניה של בן-גוריון לא היתה הסיבה למלחמת העצמאות. אדרבא לזרמים אנטי-משיחיים ומשיחיים בתנועה הציונית היה נוח לתאר את מרד בר-כוכבא כמשיחיסטי מטעמים אידאולוגים ופוליטים.
נשלח ב-11/4/2013 12:57
למען הדיוק ההיסטורי-בר דרומא או בשמו האחר שמעון בר כוזיבא. (בר כוכבא זה שם שהומצא על ידי המשורר יעקב כהן) מעולם לא טען שהוא המשיח,. את הרעיון המשיחי הדביק לו ר' עקיבא.
נשלח ב-11/4/2013 13:31
לפי הגמרא בר-כוזיבא טען שהוא משיח. השם בר-כוכבא ניתן לו ע"י אומות העולם באותה תקופה, אם כזלזול של הרומאים ביומרנותו ואם מהערצת עמים שסבלו מעריצות שלטון הרומאים לגבורתו. ההיסטוריונים המשכילים, שלא הכירו היטב את מקורות ישראל, השתמשו בשם בר-כוכבא ומאז השם בר-כוכבא נעשה נפוץ גם בישראל. יש תיאוריות שונות מה היה שמו האמתי, אולם אין ראיות מכריעות לאף אחת מהן.
