בס"ד
שלום לכם נשמות יקרות !
עקב המצב הכ"כ קשה (ונכון מאד) שמתואר כאן...
מה נשאר לנו לעשות בפועל?
יש לנו שני אופציות!
1. ללמד חובה על כ-ו-ל-ם 
בקיצור להשמיד את כל\רוב העם (פעם תמכתי בזה!)
2. ללמד זכות על כולם ולאהוב כל יהודי אהבה עצומה... להתנהג ע"פ מדת הרחמים של ה', כי זה המוצא האחרון שנשאר, והלואי שהיינו אוהבים את הצדיק הגדול ביותר כמו שה' אוהב את הרשע הגדול ביותר, לדבוק במידת הרחמים הגמורים של ה' להתפלל שרק מדת הרחמים תעמוד לנו, כי פשוט אין לנו אופציה אחרת, האופציה השניה היא כיליון שלנו,להיות כמו משה רבינו שהסכים למות למען כל יהודי...
  לקט על לימוד זכות!
שתי עיניים לפיכך נאמר (שבועות ו) כוהן שסומא באחת מעיניו אסור לו לראות את הנגעים. כל נגע, בין של יחיד ובין של רבים, צריך בחינה בשתי עיניים - בעין אחת לראות את הנגע, ובעין השנייה לראות את הסיבות שגרמו לכך. כוהן הרואה רק בעין אחת, הרואה רק את הנגע ואינו טורח למצוא צד זכות, פסול מלראות את הנגעים. (הרב יוסף קליין) מידה טובה מחיה חז"ל אמרו (סוטה יא,א) כי מרובה מידה טובה ממידה שאינה טובה. על לשון הרע, שהיא מידה רעה, נאמר שהיא הורגת שלושה (רח"ל). מכאן שלשון טובה, שהיא מידה טובה, מחיה ארבעה. (הרבי הריי"צ מליובאוויטש) מקומו גורם במסכת אבות (ב,ד) נאמר: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". לפעמים מקומו של הזולת גורם לו לחטוא, משום שפרנסתו היא ללכת כל היום בשוק, ועיניו רואות את כל התאוות, העין רואה והלב חומד. (תניא) רחמים על הזולת האומר שבגלל מעשהו הטוב של פלוני מגיע לו כי יעזרהו הקב"ה במה שדרוש לו, הופך גם על עצמו את הדין לכף-זכות. המשתתף בצער חברו ומעורר עליו רחמים, יבוא על שכרו. (הבעל שם טוב) תוכחה מתוך קירוב תקופה זו דורשת אצל כלל ישראל קיום מצוות אהבת ישראל לכל אחד ואחד מישראל. יש ללמד זכות על כל יהודי ואסור שתהיה מחלוקת. אין הכוונה שאל-לו לאדם להוכיח את הזולת, אלא שיש לעשות זאת בדרך של קירוב וללא 'דקירה'. (ספר השיחות תש"ד) להיכנס לחיי הזולת כאשר אדם דן את חברו, עליו להיכנס ככל יכולתו לחייו הפנימיים של הזולת, להתחשב במעמדו, במצבו ובכל הסובב אותו, ולהתעמק בסיבות שהביאוהו לחיות כך את חייו. כאשר השופט מעמיד את עצמו במקומו של הזולת, חי את הניסיונות שלו, ומתחשב בכל הסיבות האלו - רק אז המשפט אמיתי. (לקוטי דיבורים) עין של חסד על כל אחד מוטלת החובה והמצווה לחזק את רעהו, לסעדו ולתמוך בו. איש-איש יטהר לבבו מכל שמץ מידה לא-טובה, ובעין של חסד ורחמים יביט על זולתו, לדון אותו בכל עת לכף זכות. (אגרות-קודש)
סיפור
ישנו סיפור על לימוד זכות של ר´ לוי יצחק מברדיטשוב. פעם אחת, עברו ר´ לוי יצחק וחסדיו ליד בית כנסת. בחוץ, עמד עגלון עטור טלית ותפילין ותיקן את עגלתו. עמדו החסידים כועסים וגערו:
תסתכלו על העגלון הזה, עטור טלית ותפילין, ומתעסק בתיקון עגלתו. אמר ר´ לוי יצחק, תסתכלו על העגלון הזה, אפילו בשעה שהוא מתקן את עגלתו הוא מתפלל!
אצל ר´ לוי יצחק, היה זה בודאי לימוד זעות אמיתי. העתקה של מציאות כזו במציאות שלנו, תעלה גיחוך. גםבמקרים פחות קיצונים יש לעיתים תחושה, שאין לימוד זכות אמיתי. אנו יודעים שמעשיו של פלוני מקולקלים, ואנו אומרים ´צריך ללמד עליו זכות´. לעיתים יש בגישה כזו אפילו עליונות והתנשאות: אנחנו, הטובים, מנסים לחפש בסברות דחוקות וחדשות, לימוד זכות על אדם נחות.
ואולי, במקום ללמד זכות, פשוט נסתכל בעין טובה. כאשר אדם מסתכל בעין טובה, הוא רואה את האדם בכללותו בצורה יפה, וממילא אין הוא עסוק בבחינת מעשיו של חברו. מספרים, שר´ ישראל מסלנט היה אומר,
שדרכו של עולם, אדם דואג לעולם הבא של חברו (וסופר את חטאיו), ולעולם הזה שלו (דואג לרכוש עצמו).
ראוי, אומר ר´ ישראל, שהאדם ידאג לעולם הבא שלו, ולעולם הזה של חברו.
כל אחד מאתנו צריך לראות את הבריות בעין טובה; לראות בכולם את הטוב. ראשית כל על הקרובים אלינו (וגם על עצמנו!), על החברים שלנו, על כל הנמצאים בישיבה, על הישיבה עצמה (!) וגם על כל כלל ישראל,
נתפלל, שכשם שאנו נראה את הזכות שבעם ישראל,
כך יראה גם הקב"ה ויגאל ויושיע את כולנו.
תוקן על ידי דורש_טוב1 ב- 04/02/2011 15:58:39
תוקן על ידי דורש_טוב1 ב- 04/02/2011 16:05:23
 |
|
|
