התמכרויות

זמיר,
לדעתי צריך להילחם נגד היצר בשפה שהוא מבין.
עזוב עולם הבא, עזוב עכשיו את התורה והמצוות, את העבירות והחטאים.
תגיד ליצה"ר שלך, שפשוט נמאס לך להיות שקוע בתאווה, זה הורס לך את החיים. החיים הגשמיים כמובן.
תגיד לו שאפילו אם הקב"ה בכבודו ובעצמו יגלה לך שהוא לא יתחשבן אתך על כל זה, אתה לא מוכן יותר להיות עבד לתאווה.
אתה רוצה לחיות חיים נורמליים. כמו - להבדיל - גוי נורמלי.
חיים עם אשה וילדים. חיים עם פרנסה. חיים מושקעים מבחינה אסתטית. חיים מושקעים מבחינה גשמית.
אתה מעוניין, בבית יפה, באשה וילדים יפים. במשפחה חמימה מושקעת ויפה.
זה הורס לך את הכל.
אתה רוצה להפסיק עם זה, לא בגלל שמישהו למעלה רוצה בכך. לא בגלל שקיבלת פקודה להפסיק.
אלא בגלל שאתה רוצה! אתה ולא אחר.
תגיד לעצמך: "אני לא עושה טובה לאף אחד כשאני מפסיק עם זה"
תגיד לעצמך: "אני עושה את זה למעני. שלא לשם שמיים. לשם הנאה גופנית גרידא".
בשלב הבא, תציב לעצמך גבולות ברי השגה.
למשל תציב לעצמך גבול של חצי שעה או שעה במהלכה אתה נמנע מהרהורים ומהסתכלויות אסורות.
ותמשיך לשנן לעצמך שאתה לא עושה את זה למען הקב"ה [אל תדאג... הוא בהחלט מסכים לכך, ובלבד שתצליח לצאת מהזבל הזה.... מי אוהב אותך יותר ממנו?] אלא למען ההנאה והסיפוק הגשמי והעולם הזה שלך. תגיד לעצמך שבכלל לא מעניין אותך העתיד. מעניין אותך כאן ועכשיו.
עם הזמן ועם ההצלחה ועם ההפנמה שאתה לא עושה את זה למען אף אחד אלא למען עצמך, תסיט את הגבולות קצת למעלה, כל פעם עוד טיפה ועוד טיפה.
אני בטוח שבדרך זו תנחל הצלחה רבה.
העיקר שתזכור כל הזמן שאתה עושה את זה שלא לשם שמים!!! כי ברגע שאתה מתחיל עם "ההכתבות" מלמעלה אתה נותן ליצה"ר שלך נשק רב עצמה! הוא ישתמש בזה להרוס לך שוב ושוב. הוא ייסר אותך עם ייסורי מצפון שזה ממש לא בשלמות ושזה ממש לא איך שהקב"ה רוצה ושזה לא מספיק... וכו' וכו'. אם אתה עושה את זה בגלל שאתה בעצמך רוצה בכך ולא עושה טובות לאף אחד אחר, אז ברור שאפי' אם נפלת ואפי' אם זה לא בשלמות ואפי' אם זה עדיין לא איך שזה כתוב בתורה, אתה תמשיך בכך עד שבעזה"י תגיע לפסגה!!!