הבגד הראשון שהיה ידוע כבעל סממנים דומים לג'ינס היה קיים בהודו במאה ה-16 ונקרא "דונגארי". הבגד נצבע באינדיגו ונמכר בסביבת מבצר ליד מומביי. מלחים נהגו לחתוך אותו להתאמתם.
ג'ינס מודרני נוצר לראשונה בג'נובה שבאיטליה, כשהעיר הייתה רפובליקה עצמאית. הג'ינסים נוצרו לשימוש הצי הגנואי מכיוון שהיו בו כל התכונות הנחוצות למכנסי מלחים. לשם כיבוסם היו קושרים המלחים את הג'ינסים באחורי הספינה. הדנים הראשון בא מנים, צרפת, לכן הוא נקרא בשם זה (de Nimes, דנים, בצרפתית: מ-נים). המילה הצרפתית. שמו של הג'ינס הגיע מאיטלקית: blu di genova (כחול מג'נובה), שהפך בצרפתית ל-bleu de Gênes, שיבוש של הצורה הצרפתית הפכה ל-jeans האנגלי ומשם לשם העברי.
בסביבות 1872 הגיע הג'ינס לאמריקה. לוי שטראוס היה סוחר בווארי שחי בסן פרנסיסקו שמכר מכנסי ג'ינס לכריה. אחד מלקוחותיו היה ג'ייקוב דייוויס, חייט שרכש לעתים קרובות בד משטראוס. לאחר שאחד מלקוחותיו של דייוויס רכש בד פעמים רבות לתיקון מכנסיו הקרועים, עלה בו רעיון להשתמש במסמרי נחושת לחיזוק החלקים הנוטים להימתח בבגד. לדייוויס לא היה הכסף הנחוץ לרישום פטנט, והוא הציע ללוי להקים עסק משותף למכירת המכנסיים המשופרים. שטראוס קיבל את הצעתו של דייוויס וב-20 במאי 1873 קיבלו את פטנט מספר 139,121 שנקרא "שיפור בהידוק הכיסים" ממשרד הפטנטים האמריקני, ונוצר הג'ינס בצורתו המוכרת.
כיום, רוב חברות הביגוד בארץ ובעולם מוכרות גם ג'ינס.
הג'ינס נחשב כבגד בלתי רשמי שאינו מכובד ללבישה במקומות מכובדים. כך למשל, ישנן ישיבות, בהן ישיבות ציוניות בהן לבישת ג'ינס אינה מקובלת ונחשבת "לא ישיבתית" [1]. בשנת 2007 קבעה יושבת ראש הכנסת דליה איציק שלא תותר כניסה לכנסת לעיתונאים הלבושים בג'ינס [2].
לכל מילה...
