האם חייב להיות "פשט" אבסולוטי?

חזן, אולי לא הגדרה מדויקת ומקסימלית, אבל אם תרצה לבחון כל פרשנות האם היא באמת עונה להגדרה "פשט", פשוט תשלול את שאר צורות הפרשנות, וכך, כל מה שאינו רמז דרש או סוד הינו פשט.
אם כך אז במקרים כמו הדוגמה שהבאת, הפרשנות הזו אינה דרש כיוון שהיא הפרשנות הבסיסית ולא נדרשת לאיזו דרשה בשביל להגיע לפרשנות זו וא"כ זהו פשט.( וכנ"ל לא הגעת לפרשנות זו על דרך רמז או סוד.)



מאמר של הרב שטיינזלץ בעניין http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/deot/shtayenzalts.htm

להערכתי [הגסה] המילה "פשט" הנה נרדפת לביטוי: "על פניו".
והוא לא יכול היות אבסולוטי, אלא משתנה בהתאם להבנתו האינדוודואלית של כל אדם באשר הוא.

ניתן להתייחס לאחדות חשיבה בסיסית ונורמטיבית המאפיינת בני אנוש, עם כל מה שכרוך בה, ולא מעבר.

תוקן על ידי הנביאה ב- 25/04/2010 21:38:41

אין המובן "פשט" מובן של שטחיות, פשט יכול להיות גם עמוק ביותר, ויכול כמו כן להצריך ריכוז מחשבתי מלא בכדי לעמוד על פשוטן של דברים.

הפשט הינו התוכן והמשמעות של הדברים אותם מבקשים להביע.

הוא יכול להיות מובן בקלות ויכול להיות מובן אחר מאמץ, הוא יכול להיות מאמר תורני ויכול להיות בסתם דיבורים של חול, קיצורו של דבר, הוא בא לגלות את תוכנו של הדבר המובע.

 ----------------------

אכן, כאשר מדברים על פשט, רמז, דרש וסוד, באופן עקרוני כולם שייכים בסופו של דבר לפשט – גילוי תוכן הדבר (מלבד אולי דרש), אלא שונים הם זה מזה באופני גילוי תוכן הדבר.

הסוד - הינו גילוי התוכן הפנימי יותר והנסתר מעין בלתי בוחנת היטב, התוכן הנסתר עלול להיות עטוף במשמעויות אשר יכולים להסיט את הבוחן ממנו.

הרמז - אינו גילוי הנרצה בעצם הדבר אלא רומז ומשייך הדבר לעניין אחר, הוי אומר, הרמז מגלה את תוכן הדבר של ענין אחר ע"י הענין המדובר. יכול הוא לרמוז לדבר נסתר כמו לדבר נגלה.

(הדרש - מוציא את התוכן מהקשרו, לכאורה אין לו שייכות לפשט ואולי הוא הפכו, אינו בא לגלות את תוכן הדבר אלא לשנותו או להוסיף עליו)

הפשט - הוא ממילא גילויו של התוכן המדובר ללא סטייה מכפי המתבקש מעצם הדבר, בלי חדירה של המעטפת הטומנת בחובה את הסוד ובלי שימוש בקישורים אשר הרמז מפנה עליהם.