| נשלח ב-21/4/2010 16:16 |
|
| |
האם חייב להיות "פשט" אבסולוטי?
מה זה פשט? בפשטות אנשים יגידו שפשט זה בלי הסברים ופרשנויות רק להצמד לכתוב כמו שהוא, נכון? אבל זה לא יכול להיות כי אם נסביר על פי הפשט למשל את המשפט "ירדה אבן מעל ליבו" נצטרך לפרש שעשו לו ניתוח והוציאו לו אבן מהלב. אבל זה לא פרשנות נכונה של המשפט שרצו להגיד, אלא מה? זה מטפאורה, משל, לרעיון אחר שטמון במשפט, שירד לו איזה לחץ או מתח שרבץ עליו, זה הפשט של המשפט כמו שאני מבין אותו, זאת אומרת שהפשט האמיתי הוא איך שאני מבין את הנאמר, ואם ככה אז לפעמים כל אחד יכול להבין משהו אחר, אז יוצא שהפשט טמון בנו, באיך שאנחנו מבינים את הדברים ולא בדברים עצמם, אתם מסכימים? אם לא, אז תגידו לי, מהו פשט?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2010 19:45 |
|
| |
זה לא משנה איך ההוא דיבר ישר או במליצה, בתכל'ס מה הוא התכוון לומר, והוא התכוון לדבר אחד,
אז מה הטעם בספקולציות, אנחנו יודעים את כוונתו או לא ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2010 02:59 |
|
| |
יכול להיות שבדוגמא הזאת, באמת לא יהיו כמה אופציות למה שהוא התכוין אבל יכולות להיות דוג' אחירות או לפעמים בתורה זה יכול להיות שאלה שיש מה לדון בה האם להסביר את פשט המילים בצמוד לטכסט או מה שמבינים מהמילים זה הפשט החופשי בפסוק, בעז"ה אני עוד יביא דוגמאות. אבל השאלה היא עקרונית האם באופן תיאורטי צריך להסביר פשט לפי איך שאנחנו מבינים את הכתוב/נאמר או להצמד יותר לאיך שהכתוב כתב את מה שכתב?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2010 06:11 |
|
| |
בא נאמר שאין דבר כזה, פשט יש רק אחד, נקודה
אבל מה כן, והיות שאין נבואה היום וגם כלפי המסורת לא שמשו כל צרכם,
ולכן שאנו רוצים לכוון מה שיותר לאמת, מתאפשר לנו לעשות ספיקולציות, ואנו גם סומכים על חכמינו שהיה להם סיבה מספיק טובה לפרש מה שהם פירשו, או בגלל שזה באמת הפשט, או מסיבות השקפתיות\חינוכיות וכו' וכו'
תוקן על ידי maxmen ב- 22/04/2010 06:35:09
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2010 07:56 |
|
| |
כשאתה אומר "פשט" האם אתה מתכוון רק למקרא, או שאתה מתכוון לכל דבר בחיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2010 10:07 |
|
| |
חזן, אולי לא הגדרה מדויקת ומקסימלית, אבל אם תרצה לבחון כל פרשנות
האם היא באמת עונה להגדרה "פשט", פשוט תשלול את שאר צורות הפרשנות, וכך, כל
מה שאינו רמז דרש או סוד הינו פשט.
אם כך אז במקרים כמו הדוגמה שהבאת, הפרשנות הזו אינה דרש כיוון שהיא
הפרשנות הבסיסית ולא נדרשת לאיזו דרשה בשביל להגיע לפרשנות זו וא"כ זהו
פשט.( וכנ"ל לא הגעת לפרשנות זו על דרך רמז או סוד.)
מאמר של הרב שטיינזלץ בעניין http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/deot/shtayenzalts.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2010 21:33 |
|
| |
יעקב:
אני חולק עליך, דרש יכול להיות פשט וגם סוד יכול להיות פשט, וגם רמז יכול להיות פשט,
ואני אתן לך דוגמא: (כתבתי במקום אחר ואני לא זוכר איפה,)
יצאנו טיול ביערות ברזיל ופגשנו שבט שלעולם לא ראה אוטובוס,
ראש וחכמי השבט יצאו לראות את הפלא של האוטובוס,
לפי הפשט: הם רואים ברזל גומי דלק זכוכית וכו וכו'
לפי הדרש: הם דרשים (מלשון דרש דרש משה) לדעת למה הדבר הענק זה (שמורכב מהפשט) משמש בכלל ??
אז אנו מסבירים להם שזה לוקח אותנו לכל מקום,
לפי הסוד: הם רוצים לדעת מה הסוד ולפי איזה סוד\חוק טבע האוטובוס נוסע,
לפי הרמז: האוטובוס עצמו מרמז לחכמי השבט, שיש לנו חלונות בבית מזכוכית, ויש לנו אור בלילה בבית, (כי הם רואים את הפנסים באוטובוס)
בקיצער זה מרמז להם הרבה דברים, איך האיכות חיים שלנו, הם יכולים גם לחשוב על הכלכלה שלנו, בקיצור עד אין סוף דברים,
כך אפשר ללמוד כל פסוק בתנ"ך או חז"ל וכל הארבע הם הם הפשט שיוצא מהפסוק,
רק מה ? יש את פשט הנראה, יש את פשט הנדרש, יש את הסוד היוצא מהפשט, ויש הרמז שיוצא מהפשט, כנ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2010 21:35 |
|
| |
להערכתי [הגסה] המילה "פשט" הנה נרדפת לביטוי: "על פניו". והוא לא יכול היות אבסולוטי, אלא משתנה בהתאם להבנתו האינדוודואלית של כל אדם באשר הוא.
ניתן להתייחס לאחדות חשיבה בסיסית ונורמטיבית המאפיינת בני אנוש, עם כל מה שכרוך בה, ולא מעבר.
תוקן על ידי הנביאה ב- 25/04/2010 21:38:41
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 15:21 |
|
| |
אין המובן "פשט" מובן של שטחיות, פשט יכול להיות גם עמוק ביותר, ויכול כמו כן להצריך ריכוז מחשבתי מלא בכדי לעמוד על פשוטן של דברים. הפשט הינו התוכן והמשמעות של הדברים אותם מבקשים להביע. הוא יכול להיות מובן בקלות ויכול להיות מובן אחר מאמץ, הוא יכול להיות מאמר תורני ויכול להיות בסתם דיבורים של חול, קיצורו של דבר, הוא בא לגלות את תוכנו של הדבר המובע. ---------------------- אכן, כאשר מדברים על פשט, רמז, דרש וסוד, באופן עקרוני כולם שייכים בסופו של דבר לפשט – גילוי תוכן הדבר (מלבד אולי דרש), אלא שונים הם זה מזה באופני גילוי תוכן הדבר. הסוד - הינו גילוי התוכן הפנימי יותר והנסתר מעין בלתי בוחנת היטב, התוכן הנסתר עלול להיות עטוף במשמעויות אשר יכולים להסיט את הבוחן ממנו. הרמז - אינו גילוי הנרצה בעצם הדבר אלא רומז ומשייך הדבר לעניין אחר, הוי אומר, הרמז מגלה את תוכן הדבר של ענין אחר ע"י הענין המדובר. יכול הוא לרמוז לדבר נסתר כמו לדבר נגלה. (הדרש - מוציא את התוכן מהקשרו, לכאורה אין לו שייכות לפשט ואולי הוא הפכו, אינו בא לגלות את תוכן הדבר אלא לשנותו או להוסיף עליו) הפשט - הוא ממילא גילויו של התוכן המדובר ללא סטייה מכפי המתבקש מעצם הדבר, בלי חדירה של המעטפת הטומנת בחובה את הסוד ובלי שימוש בקישורים אשר הרמז מפנה עליהם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2010 17:14 |
|
| |
מסתבכים פה בפשט, דבר שהוא בדיוק הפוך מ"פשט".... פשט הוא דבר פשוט בלי הרבה הסתבכויות, הבנה פשוטה של הנקרא או הנאמר בלי לערבב בו פרשנות שלא מעצם הדברים, זה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2010 22:28 |
|
| |
| הגיוניי כתב: |  | | מסתבכים פה בפשט, דבר שהוא בדיוק הפוך מ"פשט"....
פשט הוא דבר פשוט בלי הרבה הסתבכויות, הבנה פשוטה של הנקרא או הנאמר בלי לערבב בו פרשנות שלא מעצם הדברים, זה הכל. |
|
צדיק: זה לא נכון, יהושע פרק ז (ה) וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם:
אז כמה נהרגו ???
חז"ל דרשים שנהרג רק אחד, איך יכול להיות ? הרי כתוב מפורש בפשט שנהרגו שלשים וששה,
אז מה תאמר שלפי הפשט נהרגו שלושים וששה, ולפי הדרש רק אחד ??? היתכן דבר כזה ???
התשובה: שהפשט לא יכול להיות כמו שכתוב, אז דורשים דרש שהם בעצם הפשט האמתית,
ומה לא נכון בפשט כאן, כי כתוב כ'שלושים ושש, מה עושה כאן ה"כף" הדמיון ? הרי יש כאן מספר מדויק "שלושים ושש"
אם היה כתוב כ'ארבעים או כ'שלושים מתאים שיהיה "כף" הדמיון, אבל כתוב מספר מדויק שלושים ושש, אז לא יכול להיות כאן "כף" הדמיון, על זה דרשים חז"ל שחייב להיות שהפשט כאן היא, אדם אחד ששווה כשלושים ושש, שהוא ראש הסנהדרין,
כי לפעמים הוא מכריע בין שלושים וחמש דיינים, כלומר הקול שלו שווה שלושים ושש,
אתה חייב להבין שדרש ורמז וסוד זה לא הקוס-פוקוס, הם פשוט חלק מהפשט ולפעמים יותר חשוב מהפשט כנ"ל
תוקן על ידי maxmen ב- 08/05/2010 22:32:30
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2010 02:43 |
|
| |
הדוגמא שהבאת היא ממש מצוינת ל.... דרש! לפי הפשט, כן, הכוונה לבערך שלושים ושישה איש, הקושיות האלה שאם זה בערך אז למה מספר מדויק, אלו סוג קושיות שאיתם דורשים את הפסוקים לא מסבירים אותם על דרך הפשט ככה, פשט הוא מה שיוצא ממשמעות הכתוב בלי קושיות! בחלק השני שלך אני מסכים שלפעמים דרש רמז וסוד הם יכולים להיות יותר חשובים ומשמעותיים מהפשט אבל לא, הם לא חלק מהפשט, אפילו אם תצליח להכניס את זה בכתוב אחרי כל הדרוש הארוך.
ואני מזדהה דוקא עם מה שכתב יעקב שמה שהוא לא דרש רמז או סוד הוא יהיה פשט אבל זה דרך מסובכת להגיע להבחנה מה זה פשט, יש אפשרות להבחין ישר מהו פשט אם מסתכלים באמת על הפשט של הדברים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2010 04:59 |
|
| |
יש שרוצים לומר שבכל הפרדס יכולים ללמוד לפי פרדס, כלומר יש פרדס בפשט ויש פרדס בדרש ויש פרדס ברמז ויש פרדס דסוד,
אבל זה חייב להיות ברור לכולם שפרדס דפשט היא היא הפשט הפשוט,
אני אתן לך עוד דוגמא:
אמור לכהנים בני אהרן, האם יש כהנים שהם לא בני אהרן ?? כאן הפסוק זועק דורשיני,
בני אהרן - יכול חללים, תלמוד לומר הכהנים:
בני אהרן - אף בעלי מומין במשמע:
בני אהרן - ולא בנות אהרן:
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2010 09:38 |
|
| |
| חזןגדול כתב: |  | מה זה פשט? בפשטות אנשים יגידו שפשט זה בלי הסברים ופרשנויות רק להצמד לכתוב כמו שהוא, נכון? אבל זה לא יכול להיות כי אם נסביר על פי הפשט למשל את המשפט "ירדה אבן מעל ליבו" נצטרך לפרש שעשו לו ניתוח והוציאו לו אבן מהלב. אבל זה לא פרשנות נכונה של המשפט שרצו להגיד, אלא מה? זה מטפאורה, משל, לרעיון אחר שטמון במשפט, שירד לו איזה לחץ או מתח שרבץ עליו, זה הפשט של המשפט כמו שאני מבין אותו, זאת אומרת שהפשט האמיתי הוא איך שאני מבין את הנאמר, ואם ככה אז לפעמים כל אחד יכול להבין משהו אחר, אז יוצא שהפשט טמון בנו, באיך שאנחנו מבינים את הדברים ולא בדברים עצמם, אתם מסכימים? אם לא, אז תגידו לי, מהו פשט? |
|
נראה לי שמכאם בקלות הדיון סוטה ל"האם יש אמת אבסולוטית"...
על 2 השאלות לעניות דעתי אדם צריך להיות בעל יכולת התנתקות מהאישיות הפרטית שלו ומבט כללי על הדברים. כך ניתן להגיע להבנת דברים כפשוטם ללא נטיות. כך ניתן גם להגיע לאמת אבסולוטית המחייבת את כולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2010 19:33 |
|
| |
הראיה, לא בהכרח שהדיון כאן ב"פשט" מצריך לגלוש לשאלה של אמת אבסולוטית, מה שיש לך לומר על אמת אתה יכול לכתוב באשכול שפתחת על אמת, נושא חשוב, אבל כאן נגעתי בנקודה של ה"פשט" האם הפשט במאמר כלשהו, במשפט כלשהו, בתובנה כלשהיא, נמצא בדברים עצמם, בתובנה עצמה או שהפשט נמצא בתוך תוכו של האדם שזה מה שרציתי לומר שהכל בתוך האדם ולא מחוצה לו. (בניגוד לאמת אולי שבין אם יש אמת אבסולוטית ובין אם לא האמת יכולה שתהיה מחוץ לאדם ולאו דוקא בתוך תוכו, כלו' יכול להיות שהאדם יהיה מחוייב לאמת שמחוצה לו.)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2010 21:32 |
|
| |
אכן העלת את המקום בו כתבתי את השיטה שלי לגבי אמת.
ולענ"ד ולמיטב הבנתי את דברי מרן הרב זצ"ל - יש קשר לפשט כיוון שהוא מדבר במאמר "עבודת א-לוקים" (שנמצא בסוף הספר "אדר היקר") על המעגל שאדם עובר מלהיות נייטרלי כאשר הוא תינוק - ללהיות נייטרלי כאשר הוא מגיע למעלה רוחנית גבוהה שאז הוא יכול לקלוט את הדברים כפשטם מבלי לערב בזה את אישיותו - אך במעלה הגבוהה שהפעם הוא מבין את הדברים בצורה הרבה יותר גבוהה.
מקווה שהדברים ברורים...אם תרצה, אנסה להסביר טוב יותר...
|
|
|
|
|