| נשלח ב-22/4/2010 08:37 |
 |
| |
מפרשי ומגיהי ילקוט שמעוני
אשמח להסתייע בחכמים כאן ברשימת חיבורים על ילקוט שמעוני על שני חלקיו.
ברשימה זו יכללו חיבורים בין שנכתבו ולא נדפסו (בין אם הם קיימים בכתבי יד ובין אם לאו), ובין שנדפסו כספרים לעצמם, ובין שמפוזרים באיזה ספרים נידחים וכתבי עת.
זכורני שר' יצחק שילוני באחד מכרכי הילקוט שמעוני מהדורת מוסד הרב קוק (שזו המהדורה הטובה ביותר ולאחרונה נדפס ממנה כרך על נביאים אחרונים. במהדורת מכון ירושלים פרט לניקוד לא מצאתי כל טעם, ולא עוד אלא שבכמה מקומות כיבול השיבו קטעים למקומם ובכך סירסו הספר המקורי. וההי"ב), רשם רשימה של ספרים וכו', אלא שאינה תחת ידי כעת. וגם ספר שרי האלף אינו מצוי אצלי בשעה זו.
אתחיל במלאכה בספרים היותר מפורסמים, ואשמח מאד להוספות.
אות אמת, שאלוניקי שכ"ה.
ברית אברהם, ליוורנו ת"י-תט"ו (בתוך ספר הילקוט) (נדפס פעם נוספת עם טעות משעשעת בכריכה על ידי מכון המאור).
זית רענן, דעסויא תס"ד (נדפס פעמים נוספות).
צמח לאברהם, ווארשא תקנ"ז.
מי החסד ח"ב, אזמיר תרמ"ה.
הגהות יעב"ץ, נדפסו בקובץ כרם שלמה (אם מישהו יודע שנה וגליון אנא שיכתוב, וכמו כן אם קיימת סריקה ברשת).
(מרשימתו הנודעת של ר' יוסף זכריה שטרן, נראה שלא כתב על הילקוט שמעוני).
תוקן על ידי התעוררי ב- 22/04/2010 08:59:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 15:40 |
|
| |
ליקוטי מהרי"א על הילקוט שמעוני (לבוב תר"נ).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2010 14:50 |
|
| |
בהקדמתו לילקו"ש מהד' מוסד הרב קוק (הן במהד' החדשה והן במהד' הספר מקורות הליקוט שמעוני שי"ל בשנת תשכ"ב) מציע דב היימן השערה מפתיעה לפיה מחבר הילקוט הוא הר"ש משאנץ! ומעתה אמור רבי שמשון הדרשן (וכן לכאורה ילקוט שמשוני)
האם אי מי התייחס להשערה זו?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 20:13 |
|
| |
יש גם את התיאוריה המעניינת של ר' ח"ז פינקל שפירסמה מכת"י חתנו ש"ז הבלין,בהקשר לסימנים הרשומים ליד כל פיסקא בילק"ש. ולפי דברי הבלין המהדורה של רחז"פ שעליה עבד במשך 40! שנה הייתה מוכנה בשלמות לדפוס,ולא הסתייע בידו להוציאה. [ראה כל זה במוריה גליון פ']
ידוע מה עלה בגורלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2010 19:52 |
|
| |
קישמיש כתב: "בראיון לעיתון קולמוס סיפר רש"ז הבלין שבשנת תשס"ה י"ל מהד' הילקו"ש שהכין חז"פ ע"י הרב בנימין נתן כהן. אני לא ראיתי אותה מימי. האם מישו פה ראה?".
כונתו לילקוט שמעוני (על התורה בלבד), מהדורת מכון תושיה - מכון ירושלם, ירושלים תשס"ו.
מהדורה זו מנופחת וענקית בששה כרכים גדולים רק על התורה! (כרך ויקרא חולק לשני כרכים מחמת רוב עביו ורוב הקפו).
מהדורה זו רמזתי עליה לעיל בכותבי: "במהדורת מכון ירושלים פרט לניקוד לא מצאתי כל טעם, ולא עוד אלא שבכמה מקומות כביכול השיבו קטעים למקומם ובכך סירסו הספר המקורי. וההי"ב".
במהדורה זו הושקע עמל רב מאד בסידור הילקוט שמעוני עצמו על פי הפסוקים בסדר תמידי, ובניקודו. לדעתי הן התועליות היחידות שאינן מצדיקות כלל את החזקתו (אגב, אינו באוצר החכמה בספרי מכון י-ם, מדוע? לאחרונה מהדורה זו נמכרה במחיר מוזל, כנראה היא לא הולכת).
העתקת מאמרים וכביכול להשבתם למקומם הנכון גרמה לכך שבמקומות הרבה הועתקו מאמרים שבאמת נדפסו שלא במקומם הראוי בסדר הפסוקים למקומם הראוי, אלא שלא הוצב כל סימן לכך, והמעיין שיחפש מאמרים מסויימים אין ספק שלעתים לא ימצאם כלל מחמת שהועתקו! למשל בסוף פרשת בראשית.
חידושה של מהדורה זו הוא בפתרון תעלומת הרמזים דלעיל. איני גאון ולא חצי גאון, אך אם איני טועה בלי להכנס למדון ומצה, נראה שכל חידוש זה משוקע ועומד כבר בילקוט שמעוני הטוב ביותר של מוסד הרב קוק בעריכתו של ר' יצחק שילוני. בנוסף לזה ישנם שני כרכים של מקורות ילקוט שמעוני על תורה ונ"ך, ותועלתם עצומה כנודע.
אין ספק שאנשי מכון תושיה עשו שימוש רב בילקוט ובמקורותיו של מוסד הרב קוק, אלא שלא הזכירו ונתנו להם לא תודה ולא חצי תודה (כך מונח בזכרוני, ושלא במקום ספרים אני).
גם במבוא לילקוט שמעוני הנ"ל מהדורת מכון ירושלים הנ"ל, ישנן טעויות ודברי הבל ממש. אחת מהן אם זכרוני אינו בוגד בי, שר' אברהם גדליה בספרו ברית אברהם העתיק מספר זית רענן על הילקוט שמעוני.... עולם הפוך.
כמו כן כל העריכה המסורבלת של זית רענן שם לא הבנתי מה טיבה, ותועלת רבה יש לי בדפוס דעסויא הראשון, ולא במהדורה זו. ומעיקרא דפוס דעסויא נדפס כסדר דפי הילקוט בדפוסי ויניציאה קראקא לובלין ושני הפרנקפורטים. וחבל שלא שימרו זה. ואכמ"ל.
קרוב לודאי שכתב היד של הילקוט בו נעזרו מהדירי מכון ירושלים, צולם במכון לתצלומי כתבי יד בירושלים. ובכן לא ראיתי ששלחו למכון הנ"ל אפילו לא טופס אחד מן הספר, וגם כמובן לא שלחו לספריה שני טפסים (עותקי חובה), למרות שזה שנים ביקשו מהם. בושה וחרפה, וכפיות טובה ממדרגה ראשונה.
כאן הבן שואל מהנהלת מוסד הרב קוק: אנא מכם צלמו שוב את כל הילקוט שמעוני שבמהדורתכם, ורצוי שתכללו שני כרכים בכרך אחד בנייר דק, לחסוך מקום ועלות, כדי שתופסי תורה ושוחרי תושיה יוכלו ליתן עיניהם ביינה של תורה. והמשיכו במפעל הגדול לסיימו מכתובים (תהלים) עד הסוף, כרצונו של הנדבן הגדול דוב היימן ובנו נר"ו, אשר ספר הילקוט היה נר לרגליו.
בשולי הדברים אעיר שבמאמרו של שילוני (בסוף אחד מכרכי הילקוט) מנה איזה דפוס של ספר הילקוט (ליוורנו תקפ"א?) שלא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה, וששאלתיו לא ידע להשיבני על פי מה רשם כן.
לפני איזה שנים נדפס ילקוט שמעוני על ידי מכון המאור, גם מהדורה זו לא ירדתי למצפוניה ולא גילתי כל תועלתה, והאמת אגיד שמימי לא היתה לי בה תועלת. אחד הדברים המשעשעים ביותר הוא שנדפס שם ספר "ברית אברהם" לר"א גדליה איש חברון דלעיל, אלא שבכריכת הספר נכתב בכעשרה כרכים מו"מ: "זרע אברהם". וצחוק עשו לנו וחלקו עלינו את השוים.
תוקן על ידי התעוררי ב- 02/05/2010 19:58:40
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 01:18 |
|
| |
נשאר הילקוט של הוצאת ווגשל שלא קטלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 01:43 |
|
| |
ברשותי הילקוט של מכון המאור, חשיבותו עצומה בכך שלראשונה נדפס בו פירוש ברית אברהם בסדר חדש באותיות מאירות עיניים. מלבד - כמובן - הזית רענן המלא. באופן שלע"ע אין ילקוט טוב ממנו. (אף אם יש בו שגיאות פה ושם). ה'חסרון' שנזכר כאן על רישום מוטעה של החיבור בכריכת הספר, אינו קיים במהדורה שלפני.
תוקן על ידי טמירין ב- 03/05/2010 01:50:15
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 09:39 |
|
| |
זוהי אכן ההעדפה המוזרה של רוב המכונים, "סדר חדש באותיות מאירות עיניים" מול "שגיאות פה ושם".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 12:31 |
|
| |
אליהוא, נראה לי שהילקוט של ווגשל הוא כמעט כמו הילקוט ראובני החדש שהם הדפיסו. ודוק והבן. אין בו שום מעלה במוצהר על פני דפוס ווארשא הגולדמנאי. ומעיקרא אינו עולה בשם, פרט לנויות אותיותיו.
הדפוס היחידי השווה והטוב באמת הוא של מוסד הרב קוק. וברכות לראש ר' יצחק שילוני על עבודתו העצומה מזה כארבעים שנה! על פרוייקט זה.
לטמירין אענה יותר מאוחר.
ניחא דבריך מכוונים מאוד, למרבה הצער.
אגב, טמירין, האמן לי שאני משתמש לרוב בברית אברהם ובזית רענן, אך אך ורק מדפוסי ליוורנו ודעסויא הראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2010 00:13 |
|
| |
ספר זית רענן לבעל מגן אברהם ז"ל נדפס זה פעמים, זה יצא ראשונה: דעסויא תס"ד. ואחרי כן יצא בויניציאה תק"ג.
לפני כמ"ם שנים נדפסה מהדורת צילום של דפוס ויניציאה על ידי מכון חתם סופר. צילום זה הוא כמובן שלם. כך שלמרות שבילקוט דפוס ווארשא נדפס זית רענן בקיצור, במהדורת צילום זה שהינה די מצויה, ניתן לעיין בספר בשלימותו! כולל קונטריס שמן ששון שבראשו (לפני איזה שנים נדפס קונטריס זה כספר לעצמו עם הערות וכו'. ואפריין נמטיה למו"ל).
אכן, המהדורה הראשונה אינה בידי אדם, אך מצויה היא באוצר החכמה תלי"ת. אלא ששם חסרים לפחות עשרים דפים (מזכרוני), מסוף ספר דברים לערך ועד סוף הספר, הכוללים חידושי נ"ך. והנה צור'ף לרישומי כעין זה גבי ספרים אחרים באשכול הספר והסופר דבסמוך גבי צנזורה באוצר החכמה (בספריתי מצוי טופס של דפוס זה, ואני מבהיר כאן שאני מוכן לתתו לאוצר שיסרק ויושב אלי כפי שנהגתי בצילומים של שני דפוסים יקרי המציאות של ספר תוצאות חיים משנות השי"ן שהעברתי לאחרונה לאוצר החכמה).
ספר ברית אברהם, נדפס לראשונה בשני כרכים ענקיים (בפרט הכרך על התורה) בליוורנו ת"י-ת"כ (שפיגל הרחיב בזה). זהו אחד מהספרים הראשונים שנדפסו בליוורנו! בנוסף לרדב"ז (חלק ד', כך כינוהו) ועץ החיים ועוד, בדפוס של גבאי שאח"כ העתיק לאזמיר. וכתבו בזה יערי ואחרים.
כמעט כל חכמי הספרדים השתמשו בעיקר בדפוס ליוורנו, כמוכח מציטוטיהם, ומהאמרים שנוספו בדפוס ליוורנו ואינם ביתר דפוסי הילקוט. ואכמ"ל.
למרבה הצער עד שנת תשנ"ב לערך לא נדפסה אפילו מהדורת צילום של הילקוט עם פירוש ברית אברהם! בשנת תשנ"ב נדפסה על ידי קופי קורנר במדינת הים, וממהדורה זו! צולמה מהדורת ויסנשטרן בשנת תשנ"ז מו"מ. צילומים אלו בארבעה חלקים, וחבל שלא שמרו המקור למרות רוב הקף הכרך.
מהדורת המאור איני מכיר אותה, ללא העמקתי בה כלל, מכיון שלעולם מביט אני בדפוס הראשון של הילקוט.
אבל אין ספק שברכה יש בכך שנדפס ברית אברהם בשנית באותיות נאות, וכמו כן זית רענן, אך הרשה לי לשער שהעריכה שם מאוד נמוכה. ומעיקרא רצוי להדפיס ילקוט עם נוסחאות טובות, ועליו יחנו בעלי הפרשים. אך שוב, אף פעם לא נפנתי להעמיק במהדורה זו.
תשואות חן חן לספריה הלאומית בירושלם שלבקשתי סרקה למאגרה את שני כרכי הילקוט דפוס ליוורנו. ושכמ"ה.
שוב, באוצר החכמה גם כרך ראשון של ספר הילקוט דפוס ליוורנו, ל עמודי בית"ו ליתנהו, ועד מתי נתאונן שהדבר יתוקן???? וכאן מצאה החקירה מקום לנוח מדוע לא הכניסו לאוצר מאות ספרים (ובהם ספר הילקוט הלזה) שנסרקו באתר הספריה, לעדכונים האחרונים של האוצר, למרות שיש רשות כנודע, וכדרך שנהגו בספרים קדומים. וכאן נבקש שסריקת ספרים אלו מאתר הספריה יכנסו לאוצר ברזולוציה טובה ככל האפשר, יען כי רבים מהם שבאוצר מטושטשים וכיו"ב, ובאיזה מהם ויחנו בלבנ'ה ויחנו בחסרו'ן, למרות שבאתר הספריה קיים הם בזיום והדרם.
אחתום ואומר שכמובן אני מצטרף לדברי ניחא, בכותבו: 'זוהי אכן ההעדפה המוזרה של רוב המכונים, "סדר חדש באותיות מאירות עיניים" מול "שגיאות פה ושם"'.
אם כבר מדפיסים ספר שלא נדפס שנים הרבה, מן החובה להדפיסו כדבעי, יען כי אחר שנדפס לא ידפיסוהו שוב, או ידפיסוהו אחר שנים הרבה. ואם מדפיסים אותו בשיבושים וכיו"ב, ואפילו בעריכה לקויה, אינו בנמצא גבר שינער חצנו להדפיסו מחדש, יען פתיי עלמא ישיחו בו שכבר נדפס ומצוי הוא בשוק, ולא ידעו ולא יבינו בחסכ'ה יתהלכו שמהרבה בחינות כמאן דליתא דמי.
לכן כמובן העדפתי לעולם בדוגמת זה להשתמש במהדורות ראשונות, ולפחות קדומות ביותר, בהם לפחות מלאכת ההגהה היתה יותר טובה, וסיכויי ההשבחה שגורמים חורבן והרס שבמהדורות האחרונות - כמעט אינן מצויות.
באמת מן הראוי שיודפס ילקוט שמעוני כולו בכמה כרכים גדולים, כשהפנים על פי מהדורת מוסד הרב קוק, ומסביב יחנו: זית רענן, ברית אברהם, מי החסד, ועוד ועוד מן הרשימה דלעיל. והמעיין בילקוט שחפץ לידע נוסחאותיו ובירוריו ימצא הכל על נקלה.
כצאתי אעיר בקיצור על נקודה מסויימת שנתקלתי ברבים מספרי החבי"ף הנדפסים על ידי הוצאת שובי נפשי, בהם החבי"ף נוקט: "אמרו ז"ל במדרש הובא בילקוט". והם מוצאים ה"אמרו ז"ל במדרש" כמובן על פי פרוייקט השו"ת ודומיו באיזה שינויים, ומציינים אליו, וכאילו אותו מאמר הובא בילקוט. ולא ידעו כלל שמעיקרא המדרש המובא בילקוט הוא מדרש אחר, שבמקרה מופיע בסגנון דומה באותו מקום שאליו ציינו. הטעות הנחרצת ביותר היא שבכל מקום בו הובא תנחומא בילקוט, הכונה כנודע למדרש תנחומא בהוצאת החוקר ר' שלמה בובר ז"ל וכמפורסם. ובספרי החבי"ף דלעיל ציינו בעשרות מקומות לתנחומא הרגיל, ומעיקרא אים הכונה למאמרים אלו, ובפרט שהציטוטים עם התנחומא הרגיל אינם מכוונים כי אם כיוונם עולה רק עם תנחומא מהדורת בובר. עד כאן.
הדברים לא הוגהו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 02:29 |
|
| |
לעיל כתבתי: "נראה לי שהילקוט [שמעוני] של ווגשל הוא כמעט כמו הילקוט ראובני החדש שהם הדפיסו [ירושלם תשנ"ה]. ודוק והבן. אין בו שום מעלה במוצהר על פני דפוס ווארשא הגולדמנאי. ומעיקרא אינו עולה בשם, פרט לנויות אותיותיו".
עתה ראיתי בילקוט שמעוני של ווגשל מעשה מוזר, שאני מותיר לאחרים את תיאורו וכינויו.
בילקוט שמעוני דפוס ווארשא הנפוץ זכריה רמז תקעה דף תלה ע"ד (עמ' 870), על הפסוק וישב ממזר באשדוד, כתוב כך: "(ביחזקאל ברמז שע"ד)".
אך בילקוט שמעוני מהדורת ווגשל זכריה שם רמז תקעה עמ' שעד, מופיעים שני מאמרים נוספים בגוף הילקוט (כמובן בסוגריים מרובעים), האחד מהירושלמי בקידושין (לפום ריהטא נראה כי הוא המאמר הנזכר ביחזקאל רמז שעד) והשני מאבות דרבי נתן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כאן הבן שואל: מנין להם האומץ להוסיף בגוף הילקוט שמעוני שני מאמרים????? והנה המאמר שהוסיפו שם מאדר"נ, העתיקוהו במדוייק מאדר"נ דפוס ווילנא (עם הסוגריים המרובעים שבדפוס ווילנא בגוף המאמר). וזו פליאה נשגבה בעיני לא אוכל לה. והוא פלאי.
בספר מקורות ילקוט שמעוני לנ"ך (מוסד הרב קוק י-ם תשכ"ה), בזכריה שם עמ' 224, נדפסו שלשה מאמרים מכ"י פרמא שאינם בדפוסי הילקוט שמעוני, האחד מהירושלמי בקידושין, והשני מאדר"נ דלעיל, והשלישי מבבלי מגילה. ואף אם תמצי לומר שבדפוס ווגשל נמשכו אחר ספר מקורות ילקוט שמעוני הנזכר, מדוע העתיקו את מאמר הירושלמי והאדר"נ בשינויי לשון מהנדפס בספר מקורות ילקוט שמעוני (את מאמר האדר"נ העתיקו מדפוס ווילנא, וכנראה שאת מאמר הירושלמי מדפוסי זיטאמיר ודומיהם). ועוד, מדוע השמיטו את המאמר השלישי מבבלי מגילה??
מעיון קצר במבוא למהדורת ווגשל הנדפס בחלק א', לא נזכר שפעלו הרבה במהדורתם, אך ממה שכן פעלו לא נרשם שם כי השלימו מאמרים ממקומות אחרים.
ובזה נפשטה קצת הערת אליהוא דלעיל על טיב הילקוט שמעוני מהדורת ווגשל. ונותר לנו לקוות כי מוסד הרב קוק ימשיכו במהדורתם המעולה (מתהלים ועד סוף, בעריכה מעולה! שלא נופלת מהכרכים שנדפסו עד כה שנערכו על ידי ר' יצחק שילוני הי"ו).
שמעתי לאחרונה ממש כי ווגשל עומדים להדפיס מחדש את ספר ילקוט ראובני בשנית (אחר שמהדורת תשנ"ה משובשת טובא). מאן דהוא יודע מה עם זה? תקוותי בס"ד כי אכן עשו בזה מהדורה טובה, ולא יבוא השמעוני וילמד על הראובני (לפחות בענין הנזכר).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 03:38 |
|
| |
יש לציין גם לילקוט שמעוני עצמו מהדורת מוסד הרב קוק (ולא רק לספר מקורות ילקוט שמעוני) זכריה שם, עמ' 809. ויעויין שם בהערה לשורה 24. ותגדל התימה על ר' יצחק שילוני שנסתפק שם ברמיזה זו: "ובכ"י פרמא אח"ז הובאו שלשה מאמרים מירושלמי קידושין... מאבדר"נ... וממגילה...". ולמה לא קבעם בגוף הילקוט שמעוני? או לפחות בהערות? וכדרך שנהג במקרה כזה בדיוק! בפרשת אחרי מות סוף רמז תקצו עמ' 572, שהוסיף שם בגוף הילקוט שמעוני מאמר החסר בדפוסים. ומאי שנא? ואשתומם על המראה ואין מבין.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 18:20 |
|
| |
חבל מאוד שהתעוררי לא הטריח עצמו לקרוא את המבוא למהדורת הגרח"ז פינקל זצ"ל,
ולא הבין לאשורו את דבר הגילוי הגדול שנפל בחלקו של הגרחז"פ,
ולא הבין את העמל הרב שהושקע בסידור הילקוט על פי תבניתו המקורית לאור פענוח הרמזים.
כאמור הגרחז"פ טרח ויגע עשרות שנים על ציוני המקורות ליל"ש, והשתמש בדפוסים הראשונים ובכה"י
[וכמדומה לי עוד לפני שהיה מכון לתכ"י ]. וכמובן שלא השתמש במהדורת מוה"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2010 23:10 |
|
| |
יש מהדורה "פשוטה" אך יפה, (בכריכה צבעונית) עם תרגום מלא לעברית ועוד כמה הוספות, שכחתי כעת מי ההדירה.
|
|
|
|
|
