בית פורומים עצור כאן חושבים

מקור המושג של "קרבנות"

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/4/2010 22:33 לינק ישיר 
מקור המושג של "קרבנות"

אחד מיסודי הדת היא הקרבות קרבנות לאלוקים. מעוניין לדעת מתי ועל ידי מי התחיל רעיון נשגב זה שאלוקים צריך "לאכול" כמו בני אדם?



דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2010 22:35 לינק ישיר 

נראה לי שהרעיון הזה קדם לרעיון שאלוקים לא צריך לאכול...



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/4/2010 22:46 לינק ישיר 

התשובה היא שהקרבנות אינם מיסודי הדת.
כתיב אם ארעב לא אומר לך.
וכתיב כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח.
הענין הזה כבר דובר רבות, ורק אזכיר את הרמב"ם המפורסם במורה נבוכים שעיקר ענין הקרבנות הוא למלא אחר תשוקת העובדים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2010 22:48 לינק ישיר 

הבה נתבונן בשער הבחינה בחובת הלבבות, האיך שהוא מאריך בנפלאות הבורא שביצירת בריאיו. וא"כ מדוע שנחשוב שע"י איבוד ברואיו הנפלאים הללו יש לא קורת רוח? (ואגב, מכיון שהקרבנות הם כ"כ חשוב ודחוף לאלוקים, מדוע אין לא צורך עכשיו לענין נשגב הזה?).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2010 22:49 לינק ישיר 

בוויקי מצאתי מקור והסבר (לפיה זהו רעיון ישן מאוד, ואולי התחיל מאלו שחשבו שיש לאלוקים שיניים, פה ולשון, ויש לא צורך באכילה):



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2010 22:50 לינק ישיר 

http://en.wikipedia.org/wiki/Animal_sacrifice Ancient Greece, animal sacrifice originated from the homo sapiens. It was on the hunt, that man discovered he felt guilt for killing the animal. From this, they turned it into a celebration of life by offering the animal to the gods as a token of thanks. Usually, the animal would be slaughtered and then carved for eating. The thigh bones would be left for the gods while the people involved in the ritual would eat the rest of the animal. So, not only was this a tribute to the gods but also a way to eat food. This new idea of, sacrificial ritual, was eventually spread throughout all of Greece and became accepted throughout all of society.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2010 23:00 לינק ישיר 

אם כן לא באת לשאול, אלא באת להגיד - יותר נכון להעתיק המון הבלים מויקיפידיה. אבל אם תמשיך בשיטה זו תקצר היריעה. על כן אציעך שאם באת להעתיק, העתק נא דברי טעם בלבד, הנתונים לויכוח. זהו המתכון לדיון פורה ולא זולת.

תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 22/04/2010 23:02:20




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/4/2010 23:01 לינק ישיר 

מעודי תמהתי על דברי 'המורה' בענין הקרבנות:

א. הרי את מושג הקרבנות כבר מצינו אצל אדם הראשון ובניו,נח,אבותינו,סביר להניח שבנ"י הכירו את המושג במסורת שלהם ובלי כל קשר למצרים.

ב. בעוד שעל שאר עסקי הכישוף וחרטומי מצרים הוזהרו בנ"י חמורות, על קרבנות האלים קבלו לא רק פיצוי או אלטרנטיבה
    אלא אותו מעשה קרבנות היינו שחיטה של בע"ח לכבוד כח רוחני, ורק הכוונה שונה להקריב להשי"ת במקום לאלים.

ג.  הרי קבלנו יחד עם ציווי הקרבנות תילי תלים של הלכות שונות בכל קרבן וקרבן שלכאורה מראים שיש כוונות נסתרות במצווה זו.

חשוב לי מאד לשמוע את דעתכם או לקבל הפניות מתאימות

ג.  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/4/2010 23:16 לינק ישיר 

אדם הראשון לא צוּוה מאת ה' להקריב לו קרבנות. בני ישראל הם הראשונים (לבד מאברהם בפרשת העקדה) להקרבת הקרבנות בציווי מאת ה', זאת כדי להגבילם מעבודת אלילים.
דהיינו, בני ישראל המוזהרים על בל תוסיף לא היו יכולים להקריב קרבנות מרצונם הטוב, אילו לא היו מצווים מאת ה', וטובה עשה עמהם הקב"ה שמילא אחר תשוקתם זו, כדי שלא יזבחו לשעירים.
אלא שמכיון שהעולם היה מוצף בתועבות בדרכי עבודתם את האלילים, וכדי שלא יעתיקו ממעשיהם, (קדש וקדשה, אשרה, העברת בנים ועוד תועבות), על כן נולד צורך לפרט את פרטי ההלכות כדי שיקריבו כהוגן, ולא על ידי המעשים ההם.
הפרטים הרבים - שלא ידוע לנו טעמם - אינם סותרים את דברי הרמב"ם שדיבר על כללות ענין הקרבנות. וכל הפרטים האלה נועדו לקרב ולקדש לתקן ולכפר את מי שיודע טעם הדברים או העושה על דעתו.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2010 02:17 לינק ישיר 

לבי אומר לי - ואיני אומר קבלו דעתי - שבתחילת הדרך היו כאלו רך הלבב שהתנגדו לכל הענין, ורצו להתפשר ולומר שדי ויותר נכון להקריב מפרי האדמה, ולא שמעו להם. ומזה נולד סיפור של קין והבל - ככתב פלסתר - נגד מקריבי פרי אדמה, שהכומרים/שוחטים הוכיחו שרכי הלבב הם המה הרוצחים, ולא הכומרים. ודו"ק



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2010 02:56 לינק ישיר 

לפותח האשכול,

כבר הוזכרה כאן בקצרה שיטת הרמב"ם במורה שהקרבנות הם כדי להוציא מלב ע"ז ולאפשר הקרבת קורבנות להקב"ה.

בספר החינוך מצוה צה ובשם הרמב"ן שם ע"ש) מובא הטעם שהקרבנות מטרתם להוציא מלב החוטא את החטא, הן בזמן שמתוודה על הקרבן והן בעת שהקרבן נשחט ומוקרב האדם ידמה בנפשו כאילו הוא עצמו היה צריך למות. ומוסיף החינוך שם שהטעמים הללו טובים אף בקרבנות נדבה אף שהקרבן הוא לא כנגד חטא מסוים, כיוון שבראותו את מעשה הקרבת הקרבן ייקח מוסר לעצמו, וע"ע שם בדבריו בארוכה.

אינני נכנס כרגע לדיון והסבר בשתי השיטות הללו ו/או באיזו שהיא שיטה להסביר את הקרבנות. מטרתי היא אחת לפרוך את הנחתך הקנטרנית בפתיחת האשכול שהקרבנות מטרתם כביכול "להאכיל את א-לוהים". כ"כ כתוב בהושע "כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת א-להים מעלות" וכן מצינו עוד בנביאים מעין זה.

לאחר שתיגש למצוות הקרבנות בהסתכלות רצינית ונכונה, יתאפשר דיון על טעמי מצות הקרבנות (הקרבנות בכלל וכל קרבן לגופו).

_________________

מ. זוהר




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2010 03:30 לינק ישיר 

בודאי שאני מאמין בקדושת הקרבנות ומבין טעמה. אני רק רוצה לדעת מדוע עשאה כן הגוים מאות שנים קודם התורה, הרי הם לא ידעו מהרמב"ם והחינוך...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2010 10:05 לינק ישיר 

שאלה גדולה שראוי לדון בה היא מהותם של קרבנות.


ואיני מתכוון כאן רק לאופן שבו הקרבנות נתפסו והוגדרו בתורה ובהלכה. זה דיון שצריך להתקיים, לדעתי, לאחר בירור של נושא הקרבנות בפסיכולוגיה האנושית.

כלומר, לפנינו חקירה בתחום שמכנים "מדעי הדתות".

בהיסטוריה האנושית ובפסיכולוגיה וסוציולוגיה האנושיות המוכרות לנו:

א. מה הם קרבנות?
ב. מה ההיסטוריה של השימוש בהם?
ג. מה התיאוריות שנרקמו סביבם?

לאחר שנבין את האופן שבו בני אדם תפסו את הקרבנות, נוכל לחזור ולשאול מה עשתה התורה עם הנתונים האלו?

ואז יהיה עלינו להתמודד עם תפיסות שונות בתוך המסורת שלנו. מה עולה מן המקרא? האם יש הבדלים בין נביא לנביא? 
שד"ל כבר הצביע על כך שבעוד במקרא בפרשת נוח הקרבנות מוצגים כ"ריח ניחוח" הרי שמואל אומר "שמוע מזבח טוב" ומצד שני דוד המלך, בסיום המזמור הנפלא של התשובה, מבקש את הזכות להקריב קרבנות. הרמב"ם ראה בהם תחליף לנטיה לעבודה זרה, והרמב"ן מן הסתם האמין שהם באמת מפרנסים איזה צורך של מעלה, אם כי עטף זאת בהסברים תיאולוגיים שלא יפגעו באלקות. בפולקלור היהודי, שבעיני הוא לפעמים פרע ואמונה זרה, פולחן של קרבן מחזק את הסטרא אחרא, כמו במעשה הידוע על ר' יוסף דה לה רינה.

ואני חוזר לחקירה מתחום מדעי הדתות. בכל אופן, הקביעה הפשטנית מאד כי הקרבנות נועדו "להאכיל" את האלילים אינה בהכרח מדוייקת. יש כזו גישה המשתקפת במיתולוגיה הקדומה של המזרח התיכון ובוודאי שהיא מתאימה לסיפורים המובאים כמדומני בכתבי הומרוס (לפחות כך משתקף מהניסוח בעיבודים בני זמננו למיתולוגיה היוונית הקלאסית). אבל האם זו הדרך היחידה להבין זאת? זה קשור לאופן הכללי שבו התייחסו בני אדם לאלילים. יש בהחלט מקום להניח כי הקרבנות באו לשרת צרכים מאגיים ולא רק פולחניים. ומנגד, יתכן שגם עובדי אלילים חשו תחושות שאנו מכנים היום "חויה דתית", והקרבנות יכלו לשמש ליצור את תחושת ה"נומינוזי" של רודולף אוטו (=אימה שהיא אונטולוגית=מציאותית יותר מאשר אקזיסטנציאלסטית ופסיכולוגית שחש אותה היצור בעמדו מול היוצר, שבר כלי מול האינסוף) או כדי לבטא את התחושות של יראה ואהבה שבאות בעקבות זאת. אני כיהודי הייתי שמח לשלול כל ערך דתי ממנהגי אלילים, אך כמדומה שאי אפשר להתנכר לכך שמאחורי פולחנים ואמונות מזיקים ביותר נמצאים רגשות עמוקים, כפי שגם ניכר מן התיאור (הספרותי כמובן) של הקדמת סיפור הרקע ל"כוזרי" של ריה"ל. המלך מבקש להקריב קרבנות למלך העולם ובוראו, אלא שהוא אינו יודע, בשלב ראשון, מי הנמען האמיתי שאליו יש לשגר את המתנות.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2010 10:38 לינק ישיר 

בהמשך למה שהזכירו את הרמב"ם במורה על טעם הקרבת הקרבנות, ברצוני להעיר ג"כ.

היום שלא צריך להוציא מליבנו שום תאוה להקריב קרבנות, ויתכן שאף נראה לנו מוזר (אולי בעוונותינו ואולי לא),  מפני מה אנחנו מתפללים על השבת העבודה לבית המקדש ושם נעשה לפניך וכו'? והרמב"ם הביא זאת בסדר התפילה, וכנראה הוא בעצמו התפלל כך. וכן הביא הלכות קרבנות בפרטות, וידוע שלא הביא הרמב"ם מצוות שאינן נוהגות לעתיד לבא.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-23/4/2010 10:41 לינק ישיר 

ר' מיימני
מה דעתך על מקומם של הקורבנות ביהדות. כמובן ש"היהדות" איננה דבר אחד ולכל תקופה יש את היהדות שלה, ודווקא לכן הנושא הופך להיות מורכב ומעניין. אשמח אם תתחיל בדעתך על משמעותם של הקורבנות לפי דעתם של מחולל/י היהדות הקדומה ביותר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-23/4/2010 10:59 לינק ישיר 

שומר
ראה
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=781445&forum_id=1364

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=815320&forum_id=1364

http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=278747&forum_id=1364



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מקור המושג של "קרבנות"
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext