הנוסח השגור בפינו כידוע הוא "קומה בעזרת ישראל"
עד כמה שידי השיגה, בסידורים קדומים שגורסים נוסח זה של צור ישראל וכו' [שכן נוסח זה הוא אשכנזי מובהק ואינו מופיע אפילו במחזור וויטרי] תמיד הנוסח הוא "לעזרת ישראל", (עיין סידור רוקח; מנהיג אות מ'; ספר עץ חיים).
המקור הראשני לגירסתנו עד כמה שמצאתי הוא לפי המובא בסידור רבי הירץ ש"ץ (בהברובוקס עמ' 123) "מהרי"ל הגיה בכתיבת ידו בתפילה של ק"ק וורמיישא קומה בעזרת ישראל על דבר רוכב שמים בעזרך"
ראשית, יש להבין מה ראה מהרי"ל לשנות הנוסח, הרי "קומה לעזרת ישראל" מובן לא פחות ואף יותר לכאורה מהנוסח שהוא קבע. או שמא עשה זאת מהרי"ל ע"פ נוסח עתיק שהיה לפניו, וקרא אסמכתא בעלמא?
שנית, נסתפקתי האם אכן הפסוק "רוכב שמים בעזרך הוא אכן הפסוק שעליו סמך מהרי"ל או שמא זה רעיון של ר' הירץ. שכן בסידור עבודת ישראל (בהברובוקס עמ' 105) כתב "בעזרת ישראל מל' תהילים לה,ב וע"כ העיקר בעזרת בבי"ת ולא לעזרת וכן הגיה מהרי"ל בסידור של וורמש וכן הוא בסידור רפ"ז" כלומר לדעתו האסמכתא היא מהפסוק "החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי".
ואכן נראה לי שאסמכתא זו עדיפה על האסמכתא של ר' הירץ משתי סיבות: א. בתהילים יש את צמד המילים "קומה בעזרת" כמו בתפילה. ב.פסוק זה בתהילים מקביל לנוסח התפילה במובן שגם בתפילה וגם בתהילים אנו מבקשים מהקב"ה שיבוא (שיקום) לעזרתנו ולמרות זאת אנו רואים שניתן לומר "בעזרת". ואילו בפסוק הנ"ל מספר דברים הכוונה היא לתאר מציאות שהקב"ה נמצא בעזרנו, ולפיכך פחות מתאים שם לומר "רוכב שמים לעזרך".
אגב, סידור רפ"ז הוא סידור שהודפס בפראג בשנת רפ"ז [קודם סידור רהי הירץ שהודפס בשנת ש"ך] כך מובא בהקדמת סידור עבודת ישראל. ולא ראיתי סידור זה. ולא הבנתי האם כוונת עבודת ישראל שהמקור להגהת מהרי"ל מצא בסידור רפ"ז. או שמא כוונתו שנוסח "בעזרת ישראל" מצא בסידור רפ"ז ומשמע מזה לאפוקי הרבה סידורים אחרים שהיו לפניו ששם היה הנוסח "לעזרת ישראל".
תוקן על ידי חויקר ב- 23/04/2010 01:27:20
נשלח ב-24/4/2010 22:25
עי' תוס' השלם עה"ת פ' בשלח עה"פ ה' ימלוך לעולם ועד הגי' קומה בעזרת ישראל.
נשלח ב-24/4/2010 23:07
במנהיג שאצלי ירושלים תשכ"א כתוב בעזרת, אמנם בתקון התפילה שבאוצר התפילות וכן בהגהות בסידור ר' שבתי סופר כתוב בשם המנהיג לעזרת. ובסידור עצמו כותב "מיוסד על פסוק מתהילים ל"ה" וזו דרכם לחפש בנוסח התפילה על איזה פסוק מיוסד, בפרט במקום שהנוסח אינו בא מן הגמ'.
אם תשים עיונך בנוסח אשר היה לפני הראשונים תמצא המון שינויים מן הנוסח המצוי בידינו. (שווה אשכול) למשל אם זכרוני אינו מטעני הרוקח בנוסח של צור ישראל כותב שיש ד' פעמים ישראל ביחד עם גאל ישראל ואצלינו יש ה' פעמים.
נשלח ב-25/4/2010 14:55
למיתותא:
וודאי שהינני שם עיני בשינוי הנוסח שבין ראשונים ואחרונים וזו כוונתי. לעצם הדוגמא מהרוקח בעניין ה' פעמים ישראל, הרוקח אינו גורס את הפסוק "גואלינו ה' צבקות שמו קדוש ישראל" ובסידורי אשכנז מאוחרים ביותר עדין נמצא בסוגריים, כמדומני גם בעבודת ישראל, ואינו לפני, וכמדומני גם שלרב המבורגר יש פרק בעניין זה.
לאליהוא:
כל הכבוד על הידע והבקיאות, עיינתי בדברים הבוקר והנה כמה הערות:
ראשית אביא לשון הפירוש: "טו שמות בויושע, יד ה', וא' אדנות, ובהם ס' אותיות כי טו בניסן נגאלו ס' ריבו, וכנגדן קבעו בברכת צור ישראל קומה בעזרת ישראל טו תיבות ובהם ס' אותיות לבד שכופלים ה' ימלוך" והרי לנו גרסת "בעזרת ישראל" אלא שיש לעיין האם באמת כך הוא לשון התוס' במקור או שמא נשתנה משום שהכותבים והמדפיסים לדורותיהם כך היו מורגלים. גרסתו של מיתותא במנהיג כנראה מוכיחה תופעה זו. בספר תוס' השלם מציין שתוס' זה הוא מכתב יד אוקספורד עמ' 268, ומטבע הדברים אינו תחת ידי.
אולם מצאתי דבר מעניין לא פחות בתוס' זה. הנה התוס' כותבים שבברכת צור ישראל ישנם טו תיבות וס' אותיות, כנגד ס' ריבו שנגאלו ביד ניסן.
אכן בשינוי קטן אחד אנו מוצאים ברוקח (עמ' שט) שיש יד תיבות וס' אותיות "כנגד ס' ריבוא שהציל ביום יד בניסן" וכן מצאתי בהערה שם בסידור הרוקח (עמ' שג הערה יב) שהביא ממחזור ישן דפוס זולצבך שיש יד תיבות כי ביד בניסן התחיל הגאולה.
והנה בעניין התיבות דעת הרוקח ברורה שאם נספור "צור ישראל קומה לעזרת ישראל ופדה כנאומך יהודה וישראל ברוך אתה הויה גאל ישראל" הרי לנו יד תיבות. ואילו דעת התוס' הנ"ל לכאורה אינה ברורה. אא"כ נאמר שהיה בגרסתו הפסוק "גואלנו הויה צבקות שמו קדוש ישראל" ואז נספור תיבות הפסוק אך לא את סיומת הברכה "ברוך אתה ה' וכו'. והרי לנו טו תיבות.
ואולם כאן באה התמיהה הגדולה יותר היכן יש לנו ס' אותיות. הנה במילים "צור ישראל קומה לעזרת ישראל ופדה כנאומך יהודה וישראל" יש 43 אותיות. בסיומת "ברוך אתה הויה גאל ישראל" יש 19 אותיות. הרי לנו לרוקח 62 אותיות? אך יש כאן כמה אופנים לשחק בזה: א. כנאומך בלי ו'. ב. "קומה" אפשר קמה חסר, או "קם" [כך הוא בעץ חיים] או "קום". כך שבאופן מסויים נוכל לצמצם ב' אותיות ולהגיע ל ס' אותיות.
מאידך לתוס' אם אנו סופרים התיבות של צור ישראל וכו' והם 43 אותיות וכן סופרים תיבות גואלינו ה' צבקות וכו' הרי לנו עוד 27 אותיות ואיני רואה כלל כיצד ניתן לצמצם מיספר האותיות לשיטתו?
גם לא ידעתי מה סיים בדבריו "לבד שכופלים ה' ימלוך ?
תוקן על ידי חויקר ב- 25/04/2010 14:57:33
תוקן על ידי חויקר ב- 25/04/2010 15:01:01
נשלח ב-17/9/2014 23:59
ר' נפתלי בכרך, עמק המלך, שער קרית ארבע, פרק סג, דף צו ע"ד, כותב: וכן נוסח בעזרת ישראל הם משנים ואומרים קומה לעזרת ישראל והוא להם חריפות גדול וטועים בזה שהרי יש כמה מדרשים שהקב"ה כביכול עצמו בגלות שנא' עמו אנכי בצרה... ומי יתן והיה לבב אנשי גדולי הדור שיש בידם למחות ולגעור בם עד שיאמרו הנוסח שהוא ישן נושן בדפוס ולא חדשים מקרוב.
מי הם המשנים מ'בעזרת ישראל' ל'לעזרת ישראל'?
נשלח ב-18/9/2014 07:58
ואני טרם הבנתי מה בין שני הנוסחים. אף אחד מהם אינו בדיוק בעברית מודרנית, אבל כל התפילה היא בלשון חז"ל וקלטה מאות שנות שינויים עקב לשון הפיוטים, שבעצמה כללה תופעות לשוניות חריגות ואנטי אינטואיטיביות עקב צרכי החריזה והחיבור.
אז מה ההבדל בין "בעזרת ישראל" לבין "לעזרת ישראל"? בער אני ונא להסביר. תודה.
נשלח ב-18/9/2014 19:11
נוסח בעזרת ישראל הוא על דרך "תנו עז לאלהים" ודומיו. שקימת ה ' כביכול תהיה ע"י עזרת ישראל. כנרמז בדברי העמק המלך. נוסח לעזרת ישראל, משמעו כפשוטו.שהוא העוזר וישראל הנעזר.
נשלח ב-18/9/2014 23:22
1 על הגהת מהרי"ל זו בכתב ידו ראה בישורון בארוכה ("הקולמוס והספר") פקפוק באמינות
2 ספר עמק המלך בפרק זה מתרעם על כמה מנהגים כגון שלא לומר הנותן ליעף כח וכמו לחתום המולך בכבודו ןגו' שמזכירין שם "מולך" בתפילה (!!) בשעה שזה הגירסא של רובהקדמונים ושינו להמלך ועוד ונראה שאין דבריו נסיון לשמר מנהגים אלא להפך (ובמסווה של שמירה והחשד עדיין צריך בירור)
3 עמק המלך הנ"ל אוהב את הגירסא / השיבוש בעזרת שר"ל שמבקשים שה' יקום ע"י עזרת ישראל והוא מלך עלוב שצריך עזרה מברואיו [ואולי אינם ברואיו ומתפללים לאלוה הזכר שיעמיד את האלוה נקבה וכו' והדברים ידועים וגובלים בכפירה וכו'].
נשלח ב-19/9/2014 00:02
מוטי
תודה על ההסבר.
לפי דבריך, אני רואה שיש שתי משמעויות שונות ואולי סותרות ב"קומה בעזרת ישראל".
הלשון ודאי אינו תקני.
הביטוי "קם בעזרתו של פלוני" נראה לי מחודש.
חיפוש בפרוייקט השו"ת לא הניב קישור כזה.
בעברית מודרנית ודאי אפשר לומר "מיימוני קם בעזרת מוטי לאחר שספג אגרוף בזירה".
אבל יתכן בהחלט שנעלמו ממני קישורים דומים כאלו שהיו קיימים בעבר, אולי גם בספרות התורנית.
אמנם לדעתי גם אם יש אפשרות לפרש כך את האמירה הזו, היא אינה מתאימה לתפילה (אנו מתפללים למי שיותר חזק, לא למי שזקוק לנו). והיא ניתנת להתפרש בדיוק כמו "לעזרת", כלומר לקום בעזרת פלוני הוא, בעברית לא הכי מדוייקת, לקום לעזרתו של פלוני. או לקום ולעזור, שזה השימוש הלשוני השכיח.
אפשר כמובן להכניס את המשמעות של מוטי ולייחס זאת להשפעת הקבלה התיאורגית (=הקבלה שמטילה על היהודי את התפקיד להעלות ניצוצות ולחזק את האלוקות). אבל זו פרשנות אפשרית ולא הכרחית.
כמובן, אם ההצעה מועלית בידי מקובל שכבר התבטא למען תפיסה כזו, הפירוש הזה מתבקש יותר משלי.
נשלח ב-19/9/2014 16:52
ספר עמק המלך
תוקן על ידי בערולאאדע ב- 19/09/2014 16:57:14
נשלח ב-21/9/2014 16:00
סיכום
נוסח ראשוני אשכנז קומה לעזרת ישראל עד ששינוהו עפ"י הפסוק ורקמה בעזרתי ועפ"י סוד כמו הרבה שינויים כיו"ב.
