| נשלח ב-26/4/2010 11:14 |
 |
| |
עיונים בפרקי אבות
בחודשי הקייץ נוהג עם ישראל ללמוד פרקי אבות, החברים מתבקשים להשתתף בעיונים, להשיב- להוסיף- ולגרוע.
אבות פרק ה משנה יד
ארבע מדות בהולכי בית המדרש הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו עושה ואינו הולך שכר מעשה בידו הולך ועושה חסיד לא הולך ולא עושה רשע
איך הרשע, שלא הולך ולא עושה, נכלל בקטגורית הולכי בית המדרש??
משנה יג
ארבע מדות בנותני צדקה הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים עינו רעה בשל אחרים יתנו אחרים והוא לא יתן עינו רעה בשלו יתן ויתנו אחרים חסיד לא יתן ולא יתנו אחרים רשע:
ואיך הרשע שלא נותן- ודואג שאחרים לא יתנו נכלל בקטגורית של נותני הצדקה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 11:24 |
|
| |
ירוחם, הם לא נכללים ב"הולכי בית המדרש" (או נותני הצדקה) אלא במידות של הולכי בית המדרש (או נותני הצדקה) ופשוט.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 11:32 |
|
| |
לא הבנתי את הפשטות- מה זו מידה? דבר שמודדים- או שאפשר למדוד
אז אם לאדם אין ולא כלום עם בית המדרש, איך יש לו מידה בהליכה לבית המדרש? איך ובמה הוא נמדד? .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 11:38 |
|
| |
הוא נמדד על דרך השלילה. המידה שלו היא ההעדר, כך אני מבין את זה, וזה נשמע לי פשוט, אבל שערי קושיות וויכוחים לא ננעלו, אולי תצליח לפרנס עוד אשכול... בהצלחה. :-)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 11:43 |
|
| |
קהלת פרק א
(טו) מְעֻוּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וחסרון לֹא יוּכַל לְהִמּנוֹת:
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 11:55 |
|
| |
נזכרתי בסיפור
דז'יגן רצה להקים להקת רקדנים, לאודישן- הגיע אדם צולע על ירכו-
שאל אותו דג'יגן- אתה רקדן?- לא, השיב האיש.
אז למה באת?- שאל דז'יגן - להגיד לך - שאותי אל תקח בחשבון.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 17:50 |
|
| |
ירוחם
נראה לי שהמשל האחרון, בצורת בדיחה, ממחיש איפה את התשובה לשאלתך.
פסקאות אלו מונות את סוגי ההתייחסויות האפשריות לתחום, ולכן הן כוללות גם אלו שנכללים בו רק על דרך השלילה.
אמנם, אולי אפשר להציע הסבר נוסף, על דרך הדרשה או ה"חסידות".
כאשר אדם מתייחס לנושא של בית המדרש, או של נתינת צדקה, במובן שלילי, זה מראה שהוא עדיין קשור לתחום. שנאה, מבחינה זו, היא יחס יותר מאשר אדישות. לפיכך, גם אם אותו אדם מוצא את עצמו במגזר הרשעים, המגזר הזה אינו האחרון שאין ממנו החלצות. יתכן שהוא יזכה לעבור לאחד המגזרים העדיפים ממנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 18:13 |
|
| |
ירוחם:
אני חושב ש"הולכי" ו"נותני" זה לא שם תאר רק שם עצם, כלומר כולנו חייבים ללכת לבית המדרש, וכולנו חייבים לתת צדקה,
עוד אפשרות: רשע במובן העכשווי, כלומר בדרך כלל הוא שייך להולכי ולנותני, היום החליט לא ללכת או לא לתת,
מה שאין כן אדם שאף פעם לא הלך ולא נתן, (הוא הרי לא יודע את המשנה,) והמשנה מדברת דווקא לאלו שכן הולכים ונתנים,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2010 19:36 |
|
| |
הרב מימוני ומקס
אכן כנים דבריכם,
מלקין\מכים אותו עד שאומר רוצה אני- והשאלה זועקת לשמיים, איך הדבר יכול להחשב לרצון, אם מכין אותו עד שהוא מסכים?
מסביר הרמב"ם- כי בעצם כל יהודי בתוך תוכו פנימה רוצה לקיים מצוות- רוצה לקיים דברי חכמים, אלא מה - השאור שבעיסה
היצר הרע, הרכושנות החומריות, לא נותנים לו לקיים את המצווה, ולכן מכים אותו עד שהיצרים הרעים הללו נכנעים.
וכך גם במקרה שלנו כפי שהסברתם בצורה נכונה, כל יהודי בתוך תוכו פנימה רוצה ללכת לבית המדרש- ולתת צדקה.
אני מזמין גם אחרים לשאול להעיר ולהאיר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 06:06 |
|
| |
בפרק ד'
אמר רבי יוסי כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות.
מהו היחס בין כבוד התורה וחילולה לכבוד גופו וחילולו?
בפירוש המשניות מסביר הרמב"ם מהו כבוד התורה והחילול, שזהו כבוד החכמים וחיבוריהם, אולם את היחס אינו מסביר, האם יש לכם הסבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 10:19 |
|
| |
ירוחם, מסתבר שהחידוש ש 0 הוא גם מספר, נמצא כבר במשנה... (אם כי בדרך אחרת)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 10:22 |
|
| |
טעות סופר
לענ"ד הלימוד בתורה,- כשהבריות מודעים לכבוד התורה שיש לו ואשר רכש, נותנים כבוד גם לגופו הפיסי- ולא רק הרוחני,
לא מצינו, שהבריות ילעגו לתלמיד חכם גדול, בגלל ממדי גופו השמנים והגדולים, והיו הרבה מאד, מאד, שמנים גדולים, מאד גדולים ,בין התנאים, אבל כיבדו אותם וגם את גופם, במקום לעג גופם הפך למשל חיובי.
רבי יהושוע בן חנניה, היה אדם מכוער ביותר, בעל מבנה גוף מעוות, אבל לא מצינו חוסר כבוד לגופו זה.
תוקן על ידי - ירוחםשמ - 27/04/2010 10:33:05
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 10:50 |
|
| |
אישי הציפור
לא טענתי כי ה 0 אינו מספר, הוא מספר יסוד, בשפה בינארית,
מה שטענתי כי חיסרון -בתכונה מסוימת- אי אפשר למנותה בקטגורית התכונות,
חיסרון הוא לא 0 היסרון בכל בכלל לא נמצא בקטגוריה.
כל שנה מתפרסמת רשימת המיליארדרים בעולם, האם אתה(אולי כן) יכול להכלל ברשימה הזאת כי אין לך מיליארד דולר?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 10:58 |
|
| |
ירוחם, כבר ענו לך למה זה לא דומה למיליארדרים, שהרי מיליארדרים הם מיעוט מטבעם, בעוד הולכי בית המדרש ונותני צדקה שייך אצל כל אדם מישראל . ממילא לענ"ד ההשלכה שלי לכיוון המספר 0 נכונה, חז"ל מנסים לאפיין את מכלול המציאות, ובתוך כך נכלל גם האפס, לעומת אפיון של קבוצה מסוימת בה הכנסה של מי שלא שייך לקבוצה היא טעות. (כי "לא X" לא יכול להיות שייך לקבוצה X , אם נדבר לרגע בשפה של לוגיקה וקבוצות... מקוה שהבנת את דברי...)
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 11:48 |
|
| |
.
ירוחם,
דומני שמיימוני ענה לך כבר, אולם יתכן שצריך להסביר בלשון מעט אחרת. ואם הבנתי כאן שונה מהבנתו - אל תתלה את שיטתי בו.
אין המשנה הזו מנותקת מההקשר בו היא נמצאת. יש כמה משניות שהן "רשימות" שם. במשנה זו, כמו בקודמתה, הביטוי "ארבע מידות" אינו מילולי. הרי את אותה השאלה יכולת לשאול גם לגבי המשנה שלפניה:
"ארבע מידות בנותני צדקה: רוצה שייתן, ולא ייתנו אחרים--עינו רעה בשל אחרים; שייתנו אחרים, והוא לא ייתן--עינו רעה בשלו; שייתן, וייתנו אחרים--חסיד; לא ייתן, ולא ייתנו אחרים--רשע."
והרי יש לנו כאן שניים שכלל אינם נותנים צדקה. מכאן ברור שמשמעות הביטוי "ארבע מידות בנותני צדקה" הוא שיש ארבע מידות, ארבע שיטות, בנושא נתינת הצדקה.
כך גם במשנה הבאה, יש ארבע מידות בנושא ההליכה לבית המדרש, ואחת מהן - להמנע מבית המדרש לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2010 12:18 |
|
| |
מואדיב
כנראה ןלא קראת נכון את הודעותי.
א. שאלתי גם על המשנה של נותני הצדקה.
ב, הסכמתי עם דברי מימוני ומקס וגם הסברתי את הסברי בנדון.
ג. אתה חוזר על טענתו הלא נכונה-לטעמי- של א"צ, אי הליכה לבית המדרש אינה מידה= דבר הניתן למדוד- בהליכה לבית המדרש.
כפי שהבאתי -מקהלת- חסרון לא יוכל להמנות
|
|
|
|
|
