| נשלח ב-28/5/2010 16:21 |
 |
| |
אהוב את המלאכה,
פרושה את היצירה והפיתוח, היום כ"כ קשה למצוא אנשים אמיתיים שאוהבים מלאכה.
כולם מחפשים פרנסות קלות ומכניסות.
חבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 18:23 |
|
| |
וזאת מנין לך? מלאכה = מלשון מלאך= שליח. שליחותו של האדם בעולם, כפי שה' הגדיר אותה במדויק בספר בראשית, היא העבודה.
והעבודה נקראת גם מלאכה כי זאת השליחות והתפקיד של האדם.
הרעיון שלך הוא רעיון מאד יפה, כמו כל הרעיונות הפילוספיים היפים, אבל לא ישימים מבחינה מעשית.
אנשים צריכים גם להתפרנס בשביל לאכול ולהאכיל את בני משפחותיהם, ואת אלו שלא מסוגלים להתפרנס
רוב האנשים לא יכולים לעשות את שליחותם בדרך היצירה.,
לא נראה לי כי התנא אומר לאנשים משהו שלא ישים לרובם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 13:46 |
|
| |
אבות פרק ב
משנה א
והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין:
לפני מאתיים שנה כשהמציאו את הרכבת הטלפון והטלגרף. דרשו חסידים ראשונים המצאות אלו,
מרכבת לומדים- כי המאחר רגע מאחר את הכל.
מהטלגרף לומדים- מילה בסלע.
מהטלפון לומדים- כי מה שאומרים כאן שומעים שם,
.
ממצלמות ההבטחה הפזורים - אנו לומדים להבין- כי יש עין רואה ואוזן שומעת
מגוגל אנו לומדים להבין, כי כל מעשיך בספר נכתבים, ומיד אפשר לגלות את כל מה שאמרת כתבת ועשית
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 14:47 |
|
| |
ירוחם
בתוך דבריך העלית שאלה שראוי לשאול. מי קהל היעד שאליו מכוונים דברי המשניות אבות.
למשל, למי אמרו "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות". האם לא למי שיש לו תקוה או שאיפה ואפשרות מעל לכל להשיג משרה רבנית. (רבנית, כמסתבר, מלשון חשיבות ושררה ולא מלשון "רב" להיות תלמיד חכם ממונה על הציבור. אז כמדומה זה עדיין לא היה קיים, וגם שימוש הלשון הזה של "רב" טרם נודע).
כלומר, הדברים מיועדים לא לכל, לא לכל עובד לפרנסתו, אלא למי שיכול להמיר את המלאכה הקשה והמתישה בשררה ציבורית. וגם לו אומרים שלא לעשות זאת.
אולם חשוב מאד להעלות את השאלה מדוע להתרחק מן הרבנות. האם זה בגלל שהשתררות מזמינה התפתחות של מידות רעות, ניצול, פגיעה בלתי נמנעת בזולת (שהרי אי אפשר לצאת ידי הרבים, וגם כשאלמנה באה, אולי צריך להתעכב כדי לקשור את שרוך הנעל). אולי בגלל שהשלטון אז היה מושחת, ואז בשלטון תקין זה אחרת? אך האם יש ויכול להיות שלטון תקין?
ואם כולם יברחו מן השררה, מי יהיה השר?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 15:32 |
|
| |
הרב מימוני לשאלתך למי אמרו? ומי היעד של פרקי האבות? הם נאמרו לכל אלו שלומדים פרקי אבות! לכולנו. את המשנה הזו הרי מסבירה כרגיל הגמרא- למשל
פסחים דף קיג . אמר ליה רב לרב כהנא: הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי. פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא, ולא תימא כהנא אנא, וגברא רבא אנא, וסניא בי מלתא.
וכפי שהרמב"ם פוסק
רמב"ם הלכות מתנות עניים פרק י הלכה יח
וכן צוו חכמים ואמרו עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, ואפילו היה חכם ומכובד והעני יעסוק באומנות ואפילו באומנות מנוולת ולא יצטרך לבריות, מוטב לפשוט עור בהמות נבלות ולא יאמר לעם חכם גדול אני כהן אני פרנסוני, ובכך צוו חכמים, גדולי החכמים היו מהם חוטבי עצים ונושאי הקורות ושואבי מים לגנות ועושי הברזל והפחמים ולא שאלו מן הצבור ולא קיבלו מהם כשנתנו להם.
רב= גדול- הרבה, לענ"ד אין הדברים מכוונים לבעלי השררה, כי הרי בעלי השררה של מלכות. הם בדרך כלל עשירים ומקבלים ולוקחים את שכרם.
ולכן כנראה שזה מכוון באמת לרב ממש, שהוא אינו מקבל את משכורתו בגין עבודתו, אלא סמוך על שולחן הציבור, מפאת רבנותו.
איני חושב שאדם צריך להתרחק מרבנות = שררה, כל ציבור וקהל חייב מנהיגים ובעלי שררה, שינהיגו אותם. בלי זה זה לא עובד.
אבל כשאדם מחליט שמגיע לו מהציבור, מכיון שהוא רב- או ערב רב= שעומד להיות רב לאחר שיגמור ללמוד. נדמה לי כי לרבנות זו הכוונה.
כפי שהזהר כותב- רב זעיר . זעיר רב. כלומר מי שבעיני עצמו הוא רב, הוא זעיר, ומי שבעייני עצמו הוא זעיר, הוא רב.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 15:39 |
|
| |
חכם מיימוני,
השערתך בדבר קשר בין התקופה והמאמר שנא את הרבנות, הועלתה בארוכה בגיליון קולמוס האחרון (87) שקישר בין זהותם של שמעיה ואבטליון ותקופת הורדוס והריגת החכמים.
בדבר השאלה איך יתכן שלא יהיו שררות ולמי מיועד המאמר ? אולי אין הכונה אלא לרבנים עצמם לשנוא את השררה ולאהוב את המלאכה אף שההכרח לא יגונה
|
|
|
|
|
