כנראה שאתה יכול מעכשיו, לומר על הרעיון הזה 'קדיש' כיון שהמאסטרים נמצאים אצלי ואין מהם העתק בכלל!!! (חוץ ממה שכבר כתבתי לך שכלל לא הקשבת לפרק, ויש לי הוכחה ע"ז מהזמן שנרשם על שליחת הודעתך!!!).
נשלח ב-26/4/2010 20:49
אוי אוי שלוימלה הגאון היהודי רק להתחיל לשמוע את" האתה צויתנו " שלו זה לבכות ולהתעמק ביצירה הגאונית כמדומני שיש כאן רעיון דומה לקטע של יוסלה מבחינת הבניה של הקטע [לא גנבה של תוים ח"ו] הרעיון של דיבור נמוך יחסית ללא פיתוח לגובה ולצדדים אלא אמירה יחסית רצופה לאורך זמן די גדול
נשלח ב-26/4/2010 21:16
שמעתי, ולא מהיום, וזה מאד יפה, כמו שלמה מחדש בכל קטע,
(טנור66, ממש לא רציתי להרגיז אותך). סליחה
נשלח ב-26/4/2010 21:20
למה הוא יורד בואטהר בקדושה של" מעלה" כולם עולים ועולים במילים האלה ויל"ע וע
נשלח ב-26/4/2010 21:21
קדושה של מעלה הוא עתיק בעלמא טמירין.
נשלח ב-26/4/2010 21:28
לא הבנתי מה ביארת בטמירין
נשלח ב-26/4/2010 21:29
טנור 66 תביא יצירה שלא נמצאת בדיסקים בבקשה כמובן
נשלח ב-26/4/2010 21:38
טנור66 על איזה מסטרים אתה מדבר , הקטע מהדיסק "להודות ולהלל" שהפיקו "נעם הפקות"
_________________
בעזרת השם
נשלח ב-26/4/2010 21:45
משה ,באשכול אחר שכותרתו : כמה לחנים/יצירות לספירת העומר אתם מכירים ? ,טנור 66 כתב :
נשלח ב-25/4/2010 21:30
ב"ה
יש להוסיף גם את החזן שלמה אייזנבך שחיבר שלש יצירות לרבש"ע של ספירת העומר מתוכם נתפרסמה רק אחת, יש תחת ידי את כל השלשה ומעניין שכולם בסגנון שונה לחלוטין אחת מן השניה. כמו כן יש תחת ידי ביצוע שלו ל'הנני מוכן ומזומן' בצירוף ברכת העומר.
זו שנתפרסמה ועליה כתבת -עד עכשיו היתה בחזקת "זכויות יוצרים"
נותרו - עוד -2 +כמו כן,,,,"הנני מוכן ומזומן,,,
תוקן על ידי שרגאפייבל ב- 26/04/2010 21:51:57
נשלח ב-26/4/2010 22:44
ב"ה
לידידי פבארוטי.
מטעמים מובנים אני נאלץ לאכזב אותכם.לגבי מה שדנת מדוע הוא יורד נמוך ב"ואטהר ואתקדש" וכו' , תדוק היטב שיוסל'ה ע"ה גם נקט באותה הדרך כמעט כל מילה הקשורה ברוחניות הוא מבטא בפיאניסימו או ב"קאפ שטימע", אצל שלמה אייזנבך שיבדלחט"א זה בא לידי ביטוי בצורה של ירידה לטונים נמוכים כמו באריטון כל חזן ודרכו הוא. אם תאזין היטב לכל ההקלטות (וגם כך יש לך רבות שכן נתפרסמו...) תראה שהדרמה והרטט שהוא מעביר היא דווקא בטונים הנמוכים בשילוב מעברים.
נשלח ב-26/4/2010 22:50
זה נכון וזה גם מה שמדבר אלי תרתי משמע אצלי .יוסלה ושלוימלה חודרים בעיקר בנמוכים כשהם מדברים
נשלח ב-26/4/2010 23:35
לידידי פאברוטי.
רציתי לשים בהזדמנות זו דגש - ואולי הייתי מקדיש לזה אשכול מיוחד בהזדמנות אחרת אך בקצרה, ישנו משותף אך גם שוני מהותי בין רוזנבלט לאייזנבך. המשותף הוא הדרמה והרטט ורגש כמובן ששניהם מביאים לידי ביטוי בצורה מקסימאלית. אך מאידך גיסא, ישנו הבדל בטכניקת הגישה. בעוד שרוזנבלט משתמש במעברים מטונים הגבוהים ביותר ובו זמנית עובר לטונים הנמוכים ביותר במושג קבלי זה מוגדר בתור "רצוא ושוב" (אנו באים להגדרות הללו כיון ש7 סולמות המוסיקה יש להם משמעות קבלית עמוקה ליודעי ח"ן ועיין בס' דברי ישראל לכ"ק אדמו"ר ממודז'יץ זצ"ל ישנה התייחסות לחכמת הנגינה בהרבה ספרי חסידות למשל בספרות רבי פנחס מקאריץ ותלמידיו זיע"א). לעומתו, אייזנבך משתמש עם מעברים של סולם אחד למשנהו דוגמת מינור מזו'ר וכו' ולאו דווקא מעלה ומטה זה ניתן להגדיר בביטוי הקבלי "אלכסונים" בהזדמנות נשתדל להרחיב בנושא כאמור, דברתי כאן רק בקצרה כיון שהדברים ממש עמוקים. ישנו חילוק מהותי גם בגישה לקצב. (עכ"פ אי אפשר לאפיין ממש את הסגנון של אייזנבך, כיון שהוא רב גווני מכל הבחינות, כבר ציינתי זה לא מכבר שיש תחת ידי יצירות שלו לטקסט אחד ועם כל זאת הם שונות אחת מן השניה בצורה מהותית עד כדי כך שזה נראה כאילו מג' גרונות הם יצאו. וזה בסגנון עצמאי מלבד מה שהשכיל לעשות הרבה יצירות בסגנון של חזנים מסויימים כגון גלאנץ (בסליחות זה בא לידי ביטוי - מבחינת הרעיונות) פינצ'יק ווידער (זאגעכט'ס ופאתוס) הרשמן (סגנון ביצוע) קווארטין (זאגעכט'ס) רויטמאן ושטיינבערג (בהשתפכות) רוזנבלט (במהות ובהגשה) וכמו כן מן החזנים הישנים טעפער ראזומני שנפלינסקי וכו', כאמור א"א להגדיר ולאפיין את סגנונו מחמת הרב גוניות שלו - ולכן כל מה שכתבתי לעיל הרי זה באופן שטחי לחלוטין כיוון שסגנונו לא ניתן כ"כ להגדרה). ובנוגע להרבש"ע שהבאתי באשכול, זהו גם פשר החילוק בין רוזנבלט ואייזנבך, שרוזנבלט יורד מגבהים בצורה ישירה ואילו אייזנבך משתמש במעברים אלכסוניים.
