ליום הילולת התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס זיע"א

בס"ד
ליום הילולת התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס זיע"א
רבי מאיר - מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי מקור אגדי במסכת גיטין היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי, (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.
רבותיו
רבו המובהק‏‏[] היה רבי עקיבא, אך הוא מוזכר כתלמידם של עוד כמה תנאים דומיננטים. גם רבי ישמעאל, בר הפלוגתא הגדול של רבי עקיבא, מוזכר כרבו, וכן אלישע בן אבויה (המכונה "אחר"), התנא שיצא לתרבות רעה. על כך אומרת הגמרא (מסכת חגיגה ט"ו, עמ' ב): "רבי מאיר - רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק". כלומר, למד ממנו רק את הדברים הטובים. רבי מאיר מוזכר בין חמשת התלמידים שנותרו לרבי עקיבא אחרי מות 24,000 התלמידים.הוא הוסמך לרב במסירות נפשו של רבי יהודה בן בבא בתנאים מחתרתיים באזור שבין אושא לשפרעם (כיום צומת סומך).
חייו
לכלכלתו עסק רבי מאיר בלבלרות. הוא כתב ספרי תורה ומגילות. כדי לשפר את כתיבתו ולהעניק לה יופי וחן עירבב סוגים שונים של דיו סממנים (צמחים). הוא היה בעל זיכרון טוב וגילה בקיאות בכל ספרי הקודש. מסופר כי פעם נקלע למקום ללא ספרי קודש וכתב את כל מגילת אסתר מזיכרון בלבד.
פעולותיו
רבי מאיר היה בין החכמים שייסדו מחדש את הסנהדרין באושא, לאחר שנעקרה ונסגרה ביבנה, בעקבות המרד. בתלמוד הבבלי מתואר כי שם מונה להיות ה'חכם', תפקיד שמהותו לא הובררה.
רבי מאיר אמנם נחשב למחמיר בעמדתו ההלכתית, אך גישתו כלפי עמדות וקולות אחרים, שאינם מהעולם הרבני, הינה סובלנית וקשובה. הוא ניהל שיחות עם פילוסופים, ומוזכר כי היה מושל משלים, מוכר בעולם ההגות הרומאי. הוא מוזכר גם כמי שנשלח לנהל שיחות עם הרומאים ברומי. עובדה נוספת התורמת להתרשמות כי עמדתו הייתה פתוחה וסובלנית, היא הישארותו נאמן ותלמיד לרבו אלישע בן אבויה גם לאחר שיצא זה לתרבות רעה (אמנם לפי מקורות מסוימים הייתה תוכניתו לנסות ולהחזירו בתשובה, אך גם בהם ניכר כי לא הייתה זו כוונתו היחידה).
עם זאת, הפתיחות שהפגין ביחס לתרבות הזרה נעצרה כאשר מדובר בדלי העם ונמוכי התרבות. הוא אסר על תלמידי חכמים להתארח אצל אלו שאינם בקיאים בהלכה, אשר כונו באותם ימים עם הארץ, ואף גינה באופן נמרץ קשרי נישואין עימם.
תרומתו לעולם ההלכה ולכינונה של המשנה היא משמעותית. אחד מהקבצים העיקריים מהם הורכבה משנתו של רבי יהודה הנשיא היא 'משנתו של רבי מאיר', הדומיננטיות של משנתו כנראה כה רבה, עד כי רבי יוחנן טבע את הכלל "סתם משנה רבי מאיר... אליבא דרבי עקיבא".
רבי מאיר, על אף שהיה ממחבבי וממדגישי קדושתה של ארץ ישראל, וקדושתו של מי ששוכן בה, נאלץ ככל הנראה לגלות לבבל ולהיקבר שם, אך ביקש להניח את ארונו על חוף הים, כדי שילחכו גלי ימה של ארץ ישראל את ארונו. על־פי מסורת אחרת, הוא נטמן בקבר רבי מאיר בעל-הנס שבטבריה.
גלותו מוסברת על ידי עיסוקו בפדיון שבויים מידי הרומאים, אך בפירוש רש"י מופיעה אגדה שמקורה אינו ברור, לפיה יזם ר' מאיר שאחד מתלמידיו ינסה לפתות את אשתו ברוריה , כדי להוכיח לה את דעתו ש"נשים דעתן קלה" ומשהצליח התלמיד ונודע הדבר לברוריה, שלחה יד בנפשה ובשל כך הגלה עצמו.
פעולותיו למען שלום בית
"רבי מאיר היה דורש בבית הכנסת בכל ליל שבת, והייתה שם אישה אחת שהייתה לומדת אצלו. יום אחד התארכה הדרשה, הלכה האישה ובאה לביתה וגילתה שהנר כבר כבה. אמר לה בעלה: איפה היית?! אמרה לו: שמעתי את הדרשה. אמר לה: אני נשבע שלא תיכנסי לכאן עד שתלכי ותירקי בפניו של הדרשן. התגלה הדבר לרבי מאיר ברוח הקודש, ועשה את עצמו חולה בעיניו. אמר: 'כל אישה היודעת ללחוש לעין תבוא ותלחש על עיני'... באה אליו... אמר לה: 'רוקי בתוך עיני שבע פעמים, וזה יעזור לה'. אחרי שירקה, אמר לה: 'לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת לי פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים!' אמרו לו תלמידיו: 'רבי!... אילו אמרת לנו, היינו שולחים ומביאים אותו ומלקים אותו על הספסל עד שיחזיר את אשתו!' אמר להם: 'לא יהא כבוד מאיר גדול מכבוד קונו, ומה אם שם הקודש, שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שימחה על המים, בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן?!" (במדבר רבה ט כ).
בעל ניסים
במהלך הדורות הוצמד לשמו הכינוי רבי מאיר בעל הנס. הכינוי "בעל הנס" הוא כינוי כללי בתלמוד למי שנעשה לו נס, אולם בתודעת היהודים לאורך הדורות הפך הכינוי "בעל הנס" להיות חלק בלתי נפרד משמו של רבי מאיר. בתלמוד מסופר על מספר ניסים שנעשו לו. ביניהם - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה (בבלי, מסכת עבודה זרה דף יח).
בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל ליד מה שנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלקא דמאיר עננו" פעם אחת או שלש פעמים.
כיום קהילות רבות מחזיקות "קופת צדקת רבי מאיר בעל הנס", המפורסמים והגדולים שביניהם הם:
כולל שומרי החומות - ליוצאי הונגריה כולל חבת ירושלים - ליוצאי גליציה כולל חב"ד - להחזקת עניי ארץ ישראל כולל אהבת ציון - ליוצאי זיבנבירגן (טרנסילבניה) כולל פולין - ליוצאי פולין

קבר רבי מאיר בעל-הנס נמצא לחוף הכנרת, בדרומה של טבריה. על הקבר בנוי כיום בית כנסת גדול.
מסורות שונות מייחסות את הקבר לאנשים שונים. על-פי מסורת אחת נטמן בקבר התנא רבי מאיר בעל הנס. מסורת אחרת אומרת שבקבר נטמן רבי מאיר קצין, שעמד כנראה בראש 300 מרבני צרפת שעלו ארצה בתחילת המאה ה-13.
החל מהמאה ה-18 התפרסם הקבר בעולם היהודי בזכות קופות הצדקה למען עניי ארץ ישראל, שהופצו תחת השם "קופות רבי מאיר בעל-הנס" או "קופות רמבעה"ן".
בשנת 1867 נבנה במתחם הקבר בית כנסת שנקרא בשם "כתנות אור" ונוסדה ישיבה ספרדית בשם "מאיר בת עין". בשנת 1900 נוסדה במקום ישיבת אור תורה.
אתר הקבר מחולק לשני מתחמים, המתחם הספרדי (התחתון) והמתחם האשכנזי (העליון), המתחם הספרדי מתוחזק ומופעל על ידי משפחת ועקנין במסורת ירושה של דורות רבים, את המתחם האשכנזי מתחזקת ומפעילה ישיבת אור תורה.
בליל פסח שני (יד באייר) נערכת הילולה בקבר רבי מאיר בעל-הנס

מתוך ויקיפדיה