|
|
| נשלח ב-29/4/2010 19:22 |
 |
| |
אכן
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 20:08 |
|
| |
מה זה בכלל כלכלה
| רדףהשיג כתב: |  | זה לא באמת ניסוי בכלכלה אלא בפסיכולוגיה |
|
אם מישהו חושב שלימודי פסיכולוגיה יכולים ללמד משהו על התנהגות האדם, הרי גם יש טעם במקצוע הנקרא כלכלה כיון שכלכלה מונעת מאינטרסים אנושיים והללו אינם כפופים לשום מערכת חוקים ידועה (נדמה לי שהפסיכולוגים טוענים אחרת - אפילו אם לא יודו בכך). אם לאו, מוטב שיפרקו את החוג לכלכלה ויחזקו על החשבון את חוגי המדעים כגון מתמטיקה, גיאוגרפיה, גיאלוגיה (וכן הלאה מדעי כדוה"א, אני חושב שזה נקרא), ועל כך ניתן להוסיף כהנה וכהנה.
זה מאוד מצחיק אותי שיש מקצוע כזה. כדי להבין בכלכלה צריך להיות באמת איש אשכולות, כיון שכמות הגורמים המשפיעים השפעה משמעותית על הכלכלה היא רחבה מאוד. לא אחת רואים אנשים פונים לכלכלנים ושואלים אותם למשל, במה להשקיע בבורסה, ואני לא מבין על בסיס מה...
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 20:12 |
|
| |
"זה מאוד מצחיק אותי שיש מקצוע כזה"
צחוק זה דבר בריא - זה משחרר הורמונים ממריצים - תשאל כל פסיכיאטר...
כך שאני שמח שזה מצחיק אותך
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2010 22:34 |
|
| |
יתגבר,
גם כדי להיות מומחה בפיסיקה צריך לדון בכמות עצומה של פרמטרים (מבחינות מסויימות עוד הרבה יותר גדולה מאשר בכלכלה - אוסף האלקטרונים שיש בעצם פיסיקלי כלשהו הוא אדיר). הפיסיקה מגיעה לתוצאות דרך אינטגרציה על דרגות חופש קטנות, ושימוש במשתנים מתווכים (מהירות ממוצעת של כל האלקטרונים, כל הגדלים התרמודינמיים וכדו', שמחליפים את כל המשתנים המיקרוסקופיים, וכך מגיעים לקירוב סביר).
גם המומחיות בכלכלה פירושה ידע כיצד לעשות אינטגרציה על משתנים כך שנפחית את מספר המשתנים המשפיעים, ונגיע לתוצאות מקורבות. בדיוק כמו בפיסיקה. או שמא גם הפיסיקה מצחיקה אותך.
יש בעיות עם הגדרת הכלכלה כמדע, ועוד יותר עם הפסיכולוגיה. אבל זה לא כל כך פשוט כמו שאתה מתאר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 07:37 |
|
| |
בין פיסיקה לכלכלה
| mdabraham כתב: | | יתגבר,
גם כדי להיות מומחה בפיסיקה צריך לדון בכמות עצומה של פרמטרים (מבחינות מסויימות עוד הרבה יותר גדולה מאשר בכלכלה
|
|
אכן כמות פרמטרים עצומה אולם ההבדל המהותי הוא שהפרמטרים המשפיעים על הכלכלה לקוחים (כמעט) מכל תחומי החיים (וזה שקול לגמרי לפרמטרים המשפיעים על האינטרסים האנושיים). הסיבה היא שבשביל להגשים אינטרסים אנושיים - יש צורך בכלכלה כלשהי. זהו צורך בסיסי ולפיכך חולש על כל תחומי החיים וזה כולל גם את הפיסיקה. אינני אומר שצריך להיות מומחה בפיסיקה כדי להיות כלכלן (למרות שזה בודאי לא היה מזיק), אבל בהחלט צריך להבין ברמה שאינה שטחית. אתן לך דוגמה: חשיבותו של הנפט על חיינו היא מכרעת (כדבר שמקובל על כולנו אני מקווה). אדם הבא לחשב כמה נפט עוד נותר צריך לדעת לחשב כמה אנרגיה אנו צורכים (פיסיקה) כמות עתודות הנפט הנותרת (גיאולוגיה אני חושב) קצב גידול האוכלוסין (דמוגרפיה כענף של גיאוגרפיה אני חושב) המצב הביטחוני בעולם וכן הלאה וכן הלאה. שמא תאמר שבענין הזה ישנם מומחים שיזינו את הנתונים לתוך המשוואה שיוצר הכלכלן - ובכן אם זה כל תפקידו של הכלכלן אז זה בערך הדבר הכי פחות משמעותי לחישוב הכלכלי - זה דבר טכני שייטב לעשות מתמטיקאי.
אינני אומר שלא יכולים להיות כלכלנים בעולם אלא שבשביל למלא פונק' כזו צריך להיות איש אשכולות אמיתי וגם במקרה כזה התחזית בערבון מוגבל מאוד וזה עקרוני כיון שהרצון האנושי אינו ניתן לחיזוי.
תוקן על ידי יתגבר ב- 30/04/2010 07:40:30
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 08:53 |
|
| |
" שהרצון האנושי אינו ניתן לחיזוי. " יש להבחין בין חוסר יכולת לנסח תיאוריה בסגנון חוקי ניוטון (או אפילו חוסר יכולת לנסח תיאוריה סטאטיסטית בסגנון מכאניקת הקוואנטים) לבין חוסר יכולת מוחלטת של חיזוי. למשל: כשאנו לוחצים על המתג ומדליקים בכך את האור, ישנה תיאוריה פיזיקאלית שניתן להסתמך עליה כדי לחזות שבכך שאמנם האור יידלק. (אם כי אתמהה אם רבים אכן מסתמכים עליה כשהם באים לבצע פעולה פשוטה זו - אפילו בקרב הפיזיקאים - אך, בכל אופן - ישנה תיאוריה ש ניתן להסתמך עליה - ולו באופן פוטנציאלי) אבל מה קורה כשאנו באים לדון במקרה הבא?: אם אני בא לראיון עבודה, כנראה יהיה מאד לא חכם מצידי להעליב את המראיין שלי. וזאת למה? משום שאני יכול לחזות באופן דיי טוב שזה ימנע ממני מלקבל את מקום העבודה שאני חפץ בו. עכשיו, אני שואל, על סמך מה אני חוזה שזה ימנע ממני מלקבל את מקום העבודה הזה? האם יש בידי תיאוריה מדעית המתארת ברמת דיוק כלשהי את תגובותיו של האדם על גירויים אלו או אחרים - כגון עלבונות וכו? כמובן שלא - לא מיניה ולא מקצתיה! פסיכולוגים כידוע לא פיתחו (עדיין?) שום דבר המתקרב לתיאוריה כזו. וגם אם היו מפתחים, קרוב לוודאי שאני , "האדם הפשוט", לא הייתי מודע לה. מה גם שהבעיה עליה הצבעת קיימת ביתר שאת גם כאן: כל כך הרבה גורמים משפיעים על תגובתו של אדם על גירויים שתקצר היריעה מלספור אותם. אולי הבוס מאזוכיסט ואוהב שיעלבו בו? אולי מה שאני תופס בתור עלבון הוא תופס בתור מחמאה? ובכלל, אם להאמין לאלו הטוענים שמונח מקבל משמעות אך ורק בקונטקסט של תיאוריה כלשהי (כגון תומאס קון), יוצא שלמילה "עלבון" אין משמעות מסויימת - מאחר והיא איננה ברת הגדרה במסגרת תיאורטית (כגון במתודת ראמזי-לואיס http://en.wikipedia.org/wiki/Ramsey%E2%80%93Lewis_method). בקיצור - ייאוש מוחלט. אם להסתכל על סיטואציה זו מנקודת מבטו של האיש ממאדים (נקודת מבט תיאורטית-מרוחקת) אז יוצא שאין הצדקה ראציונאלית לחשוב שהפטרה לעבר הבוס: "יה מניאק!" תקטין את סיכויי לקבל את מקום העבודה יותר מאשר שהיא תגדיל אותם. (איך בדיוק מחשבים "סיכוי" בסיטואציה זו? מהם האירועים האלמנטאריים?) אותו דבר אמור על כל סוגי התקשורת עם הזולת - וזה כולל למידת השפה המדוברת (האם יש הגדרות מדוייקות למילים יומיומיות כמו "שולחן"? ואפילו אם היו כאלה, האם אנו צריכים לדעת אותן כדי להשתמש במילים אלו?), שפת הגוף, חוקי נימוס, יכולת להבין אירוניה,.. וכו' ואף על פי כן, ואף על זאת, אנו מתנהלים בחברה - ורובינו לא לגמרי ללא הצלחה. ישנם הסברים לא רעים ליכולת הזו שלנו (למשל, ראה כאן http://plato.stanford.edu/entries/folkpsych-simulation/) אבל גם ללא הסברים - אנו יודעים שאנו (לפחות רובינו) אכן יודעים להסתדר לא רע בחברת אנשים אחרים. (אלו שלא יודעים לתקשר עם הזולת - אז אומרים עליהם שהם "לא מבינים עניין" שאין להם אינטלגנציה רגשית וכו' - אע"פ שמי שאומר זאת עליהם לא יוכל להסביר איזה ידע בדיוק חסר להם) יתר על כן - גם בתחומים בהם ישנה תיאוריה המתארת היטב את המערכת - האם אנו תמיד משתמשים בה? והאם צריך להשתמש בה? והאם זה בכלל תמיד יועיל להשתמש בה או לפעמים רק יסבך את הענינים? תחשוב למשל על כדורסלן שקולע כדור לסל - האם הוא עושה חישובים של זווית הזריקה, טרייקטוריית המעוף וכו'? האם הוא צריך לעשות חישובים כאלו? האם זה יהיה בכלל חכם מצידו לעשות חישובים כאלו? נקודות למחשבה...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 09:09 |
|
| |
@רדףהשיג חידדת חידוד חשוב - ישנם דברים שהם בסיסיים בהתנהגות האנושית אותם כן ניתן לחזות בדיוק גדול (אך לא מוחלט) כגון למשל לתת מים לצמא במדבר - כמעט ודאי שהוא ישתה (אא"כ הוא רוצה להתאבד). אדם חפץ חיים שאינו רוצה לשתות - הוא משוגע.
מהם הגבולות של הדברים הבסיסיים הללו - אינני יודע להגדיר, אבל יש לזה גבול (שמשתנה מן הסתם בנסיבות שונות ואנשים שונים), ומעבר לגבול הזה איש לא יכול לחזות. אעפ"כ אנו אנוסים לנסות, לשער ולא אחת גם מצליחים כפי שהצבעת.
לעיון נוסף: הפרק בסיינפלד שבו ג'ורג' מתקבל לעבודה אחרי שעלב בבוס :-).
<הכותב הוא כשלון סדרתי בראיונות מכל סוג שהוא>
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 09:25 |
|
| |
הבה ניקח את דוגמת שמואל ושאול
שמואל מספר בדיוק מרבי את רצונותיו של שאול (מציאת האתונות)
הוא נוגע בליבו של שאול,כיצד אם כן שמואל לוקח סיכון פן שאול ירצה ליקום "באלוהים"
מה ניתן ללמוד מיכולת החיזוי של שמואל,ומה תגובתו של שאול לאורך הסיפור?
כלומא אם ישנו נביא הוא ילמד לקח מסיפור שמואל ושאול,ויתן להמון לשמוע את מה שהם רוצים,לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 09:57 |
|
| |
ליתגבר:
"מהם הגבולות של הדברים הבסיסיים הללו - אינני יודע להגדיר, אבל יש לזה גבול (שמשתנה מן הסתם בנסיבות שונות ואנשים שונים), ומעבר לגבול הזה איש לא יכול לחזות. אעפ"כ אנו אנוסים לנסות, לשער ולא אחת גם מצליחים כפי שהצבעת.
"
אם כך, אז כפי שהרב אברהם העיר לך לעיל, הדברים הם לא כל כך חדים כפי שאתה מציג ואולי לא צריך למהר כל כך לסגור את כל הפקולטאות והחוגים מלבד מתימטיקה, פיזיקה וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 10:10 |
|
| |
בכל תחום שקשור להתנהגות אנושית נדרש ייעוץ, וגם הכלכלן צריך לקרוא את התוצאות שלך מחקרים שעושים פיסיקאים או מומחי גיאולוגיה או מומחי אנרגיה, כדי להוציא את הנתונים הדרושים לו. מדוע הוא צריך להיות מומחה לגיאולוגיה בשביל זה? האם הוא לא יכול לשאול גיאולוג?
במובן מסויים, היחס בין הכלכלה של הנפט לבין גיאולוגיה היא כמו בין פיסיקה להנדסה. האם המהנדס צריך להבין בפיסיקה קוונטית תיאורטית כדי לתכנן מחשב, או מכשיר חשמלי זה או אחר? או אולי כדי לבנות בניין? אם כן, אז אני מציע לך לא להיכנס לאף בניין, לא כזה שבנה פיסיקאי וגם לא כזה שבנה מהנדס. בכל תחום יישומי יש צורך בנתונים מתחומים נוספים, ולשם כך ניתן להתייעץ.
גם בכלכלה יש היבטים תיאורטיים טהורים, ושם באמת לא נדרשים שום נתונים על נפט ושימושים באנרגיה. התחומים התיאורטיים אומרים שאם הנתונים הללו הם X Y ו-Z אז התוצאה הכלכלית תהיה כזו וכזו. כעת הכלכלן היישומי לוקח נתונים מהגיאולוג ואיש האנרגיה, ומשתמש בתיאוריה הכלכלית כדי להסיק מה צפוי להתרחש בפועל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 11:55 |
|
| |
הרבה מערכות הן מורכבות עד כדי כך שבמצב הידע שלנו אין אפשרות להגיע להבנה טובה שלהם על בסיס עקרונות פשוטים. זה נכון לגבי כלכלה כמו לגבי רפואה.
תפקיד החוקר במקרה זה הוא, לפעמים, לנסות לזהות חוקים פשוטים שהם נכונים על אף המורכבות של המערכת. לדוגמה: אנטיביוטיקה מרפאת דלקת ריאות חידקית. הדפסת כסף על ידי הממשלה גורמת לאינפלציה. במובן זה כלכלה היא תחום ידע בדיוק כמו רפואה.
ישנה שאלה סוציולוגית שהיא היחס בין מספר השרלטנים שמסתובבים במקצוע מול האנשים הרציניים, אבל זה לא קשור לעצם העניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 11:57 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 13:01 |
|
| |
@יתגבר, הגבול עובר במקום שבו אדם שואל את עצמו - איזו החלטה תוחלט (ל"א מהו האינטרס),כיון שאם ברור מראש מהו האינטרס - לא צריך לחקור, לא צריך מדע. אני טוען שעל השאלה הזו לא ניתן לענות, אלא רק לשער על בסיס אותם החלטות בסיסיות שדברנו בם קודם. למשל אנו נשער שרוב בני האדם תמיד ירצו מזון ומים ויהיו מוכנים ללכת מאוד רחוק עבור זה. בנוסף, גם אם ניתן לשער משהו מן ההתנהגות האנושית מעבר לרמה בסיסית (דבר שאני שולל בתוקף) הלא זה לא מה שלומדים בחוג לכלכלה.
@mdabraham אינני חושב שהדגומה שהבאת היא אנלוגית: אותו מהנדס המתכנן מחשב מקבל את החלקים שלו מן המוכן (אפילו יש לזה שם OEM). שונה הדבר מן המתיימר לחזות את העתיד ואשר נדרש להבין את הנתונים המובאים לפניו. יש אימרה נכונה בעיניי שאינני זוכר את מקורה "האדם מבין את אשר הוא יודע" - על האדם לעשות מאמץ בכדי להבין את אשר מובא בפניו והדבר כרוך בחשיבה ועיון וכו'. זה כמו שמחר אכריז שאני "רפואן" ואמנה ליועצים רופאים. אנשים יפנו ישירות לרופאים ולא אלי ואם יפנו אלי כדאי שהוא ישב לידי, או לחלופין שאלמד רפואה בעצמי בכדי לענות על כל שאלה אפשרית.
אין משוואות מן המוכן כיון שאין לנו יכולת לחזות אינטרסים, וגם לו היו משוואות שכאלה - זהו תפקיד שהמתמטיקאי ייטיב לעשות.
@שנרב_נ "תפקיד החוקר במקרה זה הוא, לפעמים, לנסות לזהות חוקים פשוטים שהם נכונים על אף המורכבות של המערכת" לזאת אני יכול להסכים וזה בעצם הכוונה בכך שיש דברים פשוטים שאפשר לחזות אך לא מעבר להם. ערך התחזית הנ"ל אינו רב בכל מה שנוגע לכלכלה אשר מפעילים אותה אינטרסים אנושיים בניגוד לגוף האדם - מושאו של הרופא החוקר - אשר אין לו אינטרסים (האינטרסים הם של בעל הגוף ולא של הגוף עצמו).
עד כה עולה שכלכלן בעצם לומד מתמטיקה ברמה מספקת, ויודע מעט מושגים כלכליים אך בשום פנים ואופן אינו יכול על סמך הידע שלמד בחוג לכלכלה לחזות תחזיות אלא עיקר המידע מגיע מן המומחים בתנאי שהם מבינים היטב מה הוא רוצה. אני חושב אם כן שמוטב שהמתמטיקאי יערוך את המשוואות ואת המושגים הכלכלים שהועלו פה, ייספק אדם המבין במשפט של המדינות השונות ומכיר את המערכות הביורקרטיות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 17:28 |
|
| |
" איזו החלטה תוחלט (ל"א מהו האינטרס)" אתה מניח כאילו היה זה מובן מאליו שתמיד אנשים עושים מה שמקדם את האינטרסים שלהם (לפחות בתחום הכלכלי) - וזה איננו פשוט כלל ועיקר (כהנמן קיבל פרס נובל בזכות זה שהראה - או נתן רגליים לסברא - שאין זה כך). " אם ברור מראש מהו האינטרס - לא צריך לחקור, לא צריך מדע" גם זה לא תמיד ברור מראש. כל תורת המשחקים מוקדשת לזה. " אם ניתן לשער משהו מן ההתנהגות האנושית ... הלא זה לא מה שלומדים בחוג לכלכלה" מנין לך? אני למשל לא למדתי אף פעם בחוג לכלכלה ואין לי מושג אם לומדים או לא לומדים את זה שם. " המתיימר לחזות את העתיד ... נדרש להבין את הנתונים המובאים לפניו" האמנם? כך למשל דוגמה פשוטה שהבאתי כבר לעיל: אדם הלוחץ מתג יכול לחזות באופן דיי טוב שזה יביא להדלקות האור. האם הוא צריך להבין דבר וחצי דבר באלקטרוניקה בשביל זה? ובכלל, אפילו מדען העוסק בפיזיקה, יש תמיד גבול להבנה שלו - שמעבר לגבול הזה, הנתונים הם "עובדות גסות" (brute facts - מונח שמשתמשים בו לעתים). תשאל את שנרב_נ לעיל... " על האדם לעשות מאמץ בכדי להבין את אשר מובא בפניו והדבר כרוך בחשיבה ועיון" ומנין לך שהכלכלנים לא משקיעים מחשבה ועיון וכו? " זה כמו שמחר אכריז שאני "רפואן" ואמנה ליועצים רופאים" רופא משפחה זה בדיוק זה -"רפואן" " אנשים יפנו ישירות לרופאים ולא אלי ואם יפנו אלי כדאי שהוא ישב לידי, או לחלופין שאלמד רפואה בעצמי בכדי לענות על כל שאלה אפשרית. " אתה מציג את זה בצורה בינארית: או שאדם לא יודע כלום, או שהוא יודע הכל על בוריו. ואין זה כך. במדע, כמו בכל תחום אחר, ישנה חלוקת תפקידים ויש שיתוף פעולה בין אנשים העוסקים בתחומים שונים הנושקים זה לזה (כך לפחות אמור להיות). בימינו, בגלל היתרבות הידע והתרחבות המדע, אין ביכולתו של אדם אחד לשלוט בכל התחומים או אפילו בתחום אחד על בוריו או אפילו בתת-תחום אחד על בוריו. דא עקא שכל התחומים נושקים זה לזה במידה זו או אחרת ומשפיעים אחד על השני - זאת משום שהעולם הוא מערכת אחת ואיננו מחולק לרבדים שונים המהווים מערכות סגורות אחת בפני השניה (אלא בקירוב - לצרכי חישוב בלבד). " אין משוואות מן המוכן כיון שאין לנו יכולת לחזות אינטרסים"
במערכות מרובות משתנים, לעתים המשתנים השונים מבטלים זה את זה.
למשל, קח את המקרה של גלי הים. המים מורכבים מאיספור מולקולות H2O הנעות זו לעומת זו בחופש יחסי ואין שום אפשרות לחזות היכן תיהיה מולקולה נתונה בעוד כך וכך דקות. אבל עדיין ניתן לחזות את כיוון הגלים ואת גובה הגלים, ניתן לחזות לתווך הקרוב גם סופות ומערבולות וכו' - אמנם במידת מה בלבד - אבל, בכל אופן, במידה רבה בהרבה מאשר יכולתנו לחזות את מיקום המולקולה המסויימת (שהיא יכולת אפסית).
כך שלא תמיד צריך לחזות "אינטרסים" (אם כוונתך בזה למשהו סובייקטיבי או פרטי) כדי לחזות את תנודות השוק.
"וגם לו היו משוואות שכאלה - זהו תפקיד שהמתמטיקאי ייטיב לעשות. " קודם כל, הרבה כלכלנים חשובים אכן באים מכיוון המתימטיקה (תחשוב על ג'ון נש ורוברט אאומן, למשל). האם זה הופך אותם למתימטיקאים ולא לכלכלנים? זה הרי סתם משחק במילים. בכל אופן, מתימטיקה שימושית אכן נלמדת בחוג לכלכלה (זאת אני יודע גם מבלי ללמוד שם) ואילו את השערת רימן או את המרחבים הלא אאוקלידיים הם לא צריכים ללמוד - זה גם לא יעזור להם. נראה לי שמה שכתבתי עונה לך גם על כל השאר... לסיכום: יש אמנם הרבה מה לבקר במדע הכלכלה ובהתנהלותם של הכלכלנים וכן הלאה. יש גם רגליים לסברא שכלכלה איננו מדע באותו מובן של "מדע" כמו הפיזיקה (אבל גם לגבי הביולוגיה יש רגלים לסברא כזו). אבל ביקורת בונה, בכל אופן, ראוי שתבוא מתוך ידע מעמיק ולא מתוך זלזול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2010 18:29 |
|
| |
אתה מניח כאילו היה זה מובן מאליו שתמיד אנשים עושים מה שמקדם את האינטרסים שלהם
הלא זו טאוטולוגיה! עשייה נקראת עשייה באשר היא מרצונו של אדם.
גם זה לא תמיד ברור מראש. כל תורת המשחקים מוקדשת לזה.
אני התייחסתי מפורשות למדע המתיימר להכפיף את הרצון לחוקיות מסוימת והלא אם הרצונות ידועים זה מכבר, אזי אין צורך במדע שכזה... גם טאוטולוגיה.
מנין לך? אני למשל לא למדתי אף פעם בחוג לכלכלה ואין לי מושג אם לומדים או לא לומדים את זה שם.
תסתכל בתכנית הלימודים של החוג לכלכלה בכל אוניברסיטה שתרצה.
אדם הלוחץ מתג
לא אמרתי שאי אפשר לחזות שום דבר על בסיס הידע שיש לנו (או שאנו מדמים לפחות שיש לנו). זה שוב מקרה פשוט שאפשר לחזות אבל אי אפשר להשוות זאת לכלכלן שנדרש לחזות כלכלה שהיא חזות כמעט הכל.
ומנין לך שהכלכלנים לא משקיעים מחשבה ועיון וכו?
אני אומר שבאופן עקרוני, ע"מ שיוכלו להשקיע מחשבה, עליהם לקבל נתונים החורגים לאין שיעור מתחום לימודיהם.
רופא משפחה זה בדיוק זה -"רפואן"
נו זה בדיוק מה שאני אומר.... אין צורך ברפואן כי יש רופא.
אין ביכולתו של אדם אחד לשלוט בכל התחומים או אפילו בתחום אחד על בוריו
כמובן. אך איני יכול שלא להזכיר כאן את אהוב ליבי - ישעיהו ליבוביץ אשר היה פנומן נדיר.
בקשר לדוגמאות שהבאת (גלי הים וכו') הן פשוט לא אנאלוגיות למקרה הנ"ל. אתה לא מביט בגלי הים ברמה המולקולרית אלה כגלי ים. ואילו המציאות האנושית אינה אובייקט עליו חלים כללים ידועים. וכגון זה אפשר לומר על שאר הדוגמאות שהבאת. (אולי יש צורך להרחיב אך אני כותב כעת בקצרה)
כך שלא תמיד צריך לחזות "אינטרסים" (אם כוונתך בזה למשהו סובייקטיבי או פרטי) כדי לחזות את תנודות השוק.
בוודאי שאינטרס זה משהו פרטי - אין כזה דבר רצון קולקטיבי. הכלכלה לא נעה מעצמה אלא נעה מרצון האנשים.
אנסה לסכם את הרעיון שלי: בשביל לחזות תחזית כלכלית יש צורך בתחומים רבים. הידע שרוכשים כלכלנים במסלולים האקדמיים הוא רק אחד מהם והוא טכני. אך משום מה הכלכלנים מוחזקים בתור ברי-הכי לחזות תחזיות כלכליות. אם תפקיד הכלכלן כפי שאני חושב שאנו מסכימים, הוא לאגד את הידע ולשימו במשוואות - מדוע הכלכלן אשר מבין בחוקי מדינות וקצת במשוואות (קצת יחסית למתמטיקאי) - דווקא הוא נושא בתפקיד.
מקווה לנסח יותר טוב מאוחר יותר כי אין לי זמן עכשיו.
שבת שלום
|
|
|
|
|
|
