ידוע הקריטריון שדרש קרל פופר מתאוריה, כדי שתענה על ההגדרה של תאוריה מדעית - היכולת להפריך תאוריה זו.
אולי זה עולם האסוציאציות הפרוע שלי, אבל כשאני קורא משפט כמו "וכל עדות שאי אתה יכול להזימה לא שמה עדות" (סנהדרין מא.), צועק לי הדמיון בלוגיקה בין שני הכללים הללו.
ומה חושבים אחרים?
נשלח ב-2/5/2010 13:57
מואדיב, ראה בריש ספרי השני (דומני הארה 1). כעת יצא מאמרם של הזוג בן מנחם ב'אקדמות', ואפשר לראות גם שם. הם קושרים זאת להזמה, בעוד שמדויק יותר לקשור זאת לדרישה בכל עדות שיהיה אפשר להזימה (כדבריך).
נשלח ב-2/5/2010 14:04
כבר קדמני הרב מיכי
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 02/05/2010 14:05:39
נשלח ב-2/5/2010 14:45
ואם כבר אז כבר:
הדרישה של הרמב"ם בהקדמה למשנה מנביא שיחזה את העתיד באופן בו לא יוכל להתחמק ולהסביר את אי-התקיימותה של נבואתו במשתנה זה או אחר (כגון שישראל עשו תשובה) מאד דומה לפסילתו של פופר את התיאוריה המבטחת את עצמה ב"התחמקויות קונבנציאונאליסטיות" או בתירוצים אד הוק מהיות מדעית...
נשלח ב-2/5/2010 15:44
ובכל זאת, דומני שגם בהקשר המדעי זו לא המצאה של פופר. מה שפופר חידש הוא שהקריטריון הזה הוא המגדיר של המדעיות, אבל לא את הקריטריון עצמו. ואולי עוד הוא חידש שלא ניתן להוכיח תיאוריה מדעית אלא רק להפריכה (מיתון ציפיות). במובן הזה אין ברמב"ם וגם לא בדין הזמה עיקרון פופריאני, שכן שם ניתן היה לנסח זאת גם בלי פופר: נביא צריך להעמיד את עצמו לבחינה שבה הוא יוכל להיכשל, שכן אם הוא לא נכשל זה יוכיח שהוא נביא אמת. ניסוח לא פופרי כזה עדיין מתיישב עם הרמב"ם ועם דין הזמה.
נשלח ב-2/5/2010 15:59
הם קושרים זאת להזמה, בעוד שמדויק יותר לקשור זאת לדרישה בכל עדות שיהיה אפשר להזימה (כדבריך). סליחה, לא בטוח שהבנתי - האם תוכל בבקשה להסביר?
נשלח ב-2/5/2010 16:20
לרב אברהם: ולמרות שלכאורה זהו עקרון כל כך פשוט שלא צריך בשבילו את פופר, כמה חבל שלרוב לא משתמשים בו - לא בהקשרים מדעיים (או פסאודו-מדעיים) ולא בהקשרים "נבואיים".
"היו לא תיהיה" למשל. או למשל הדוגמא של הכלכלנים שהחבר "יתגבר" אוהב כל כך.
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 02/05/2010 16:29:49
נשלח ב-2/5/2010 19:13
לשאלתו של פותח האשכול.
פופר לא ידע את הגמרא הנ"ל בזמן שגיבש את השקפתו. אכן מאוחר יותר מישהו הביא אותה לידיעתו והוא שמח והתעניין בה.
(כך שמעתי מן המרצה בקורס פילוסופיה של המדע. כנראה שכבר קדמוך רבים.)
נשלח ב-2/5/2010 19:15
למקסוול - מפיש?
נשלח ב-2/5/2010 19:17
מה הפלא?! כבר אמרו חכמינו הפוך בה והפוך בה דכולא בה!!! רק שוטים ואפיקורסים כמוכם מתפלאים שוב ושוב כשמתברר להם שתורתינו הקדושה ידעה הכל מראש הרבה לפני המדענים והפילאסופים השוטים.
נשלח ב-2/5/2010 19:18
לאהרן: אני מקווה שכוונתך הייתה להצחיק. בכל אופן - גרמתי לי קורת רוח רבה. ועל כך תודתי נתונה לך :-)
נשלח ב-2/5/2010 19:43
אהרון_מנס כתב:
מה הפלא?! כבר אמרו חכמינו הפוך בה והפוך בה דכולא בה!!! רק שוטים ואפיקורסים כמוכם מתפלאים שוב ושוב כשמתברר להם שתורתינו הקדושה ידעה הכל מראש הרבה לפני המדענים והפילאסופים השוטים.
ברוך הבא לפורום כבוד הרב מנס
ראיתי את דבריך הללו, ומיד שאלתי את עצמי מה לכהן בבית הקברות?
אבל נכנסתי וקראתי את הודעותיך האחרות, ונתיישבה דעתי, שמייד עלה בי פסוק כ"ח מפרק י"ז במשלי שלמה.
ותנוח דעתי.
נשלח ב-2/5/2010 19:50
למואדיב: אם כבר, אז פסוק ה' בפרק כ"ו - וקשה מפסוק ד'
נשלח ב-2/5/2010 20:03
אהרון_מנס כתב:
מה הפלא?! כבר אמרו חכמינו הפוך בה והפוך בה דכולא בה!!! רק שוטים ואפיקורסים כמוכם מתפלאים שוב ושוב כשמתברר להם שתורתינו הקדושה ידעה הכל מראש הרבה לפני המדענים והפילאסופים השוטים.
אבן עזרא בראשית פרק לב
כי הנה יוסף כאשר נמכר היה יעקב חי, והוא לא ידע, כי אין הנביא יודע הנסתרות, אם לא יגלה לו השם. ואלישע אמר וד' העלים ממני (מ"ב ד, כז).
אבן עזרא קהלת פרק ה
יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו התשובה רוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמוני' כמונו ואוזן מלים תבחן וכלנו נדע כי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיה והנה אמרו חכמים ז"ל טעה דניאל בחשבונו והחשבון הוא דבר קל ועוד כי ירמיה הנביא בזמן דניאל היה ואחר שהראו חכמינו הראיה על טעותו האמור יאמר להם אילו היה דניאל חי היה מטעה המטעים אותו,
נשלח ב-2/5/2010 21:36
מקסוול, במאמר שציינתי אליו מספרים המחברים שהם דיברו עם פופר על כך, וכמדומני שהם גם מביאים את תגובתו.
יתגבר, כוונתי לומר שההזמה כשלעצמה אינה קשורה בהכרח לעיקרון הפופרי. מה שקשור לשם הוא הדרישה מכל עדות רגילה שתהיה בת הזמה. כאן אפשר לראות מימד פופרי, שכן עדים שלוקחים סיכון של הפרכה ניתן להאמין לדבריהם. כאמור, בכל זאת יש כמה וכמה הבדלים, ואכ"מ.
נשלח ב-2/5/2010 23:15
אתה בוודאי יודע מה אמרו חז"ל על המציין ואינו מלנקק..