|
|
| נשלח ב-3/5/2010 11:08 |
 |
| |
אכן הבדל דק ועתה הבנתיו. תודה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 14:10 |
|
| |
מואדיב, לגבי קרל פופר, איך אני יכול לדעת ? וכי יש לי שני עדים כשרים שיעידו שלמד ? וחמור מכך אם יהיו לי שנים, וכי אפשר יהיה להזימם ? שהרי גם אם נגיד שבאותו זמן שהם טוענים שהוא למד , יבואו עדים ויאמרו עמנו היו במקום אחר , יתכן שהוא למד את המסכת בזמן אחר, כך שממילא השאלה שלך חסרת משמעות, והבן.
לגבי השאלה אליה כנראה התכוונת, יש הבדל עקרוני בין עדות שמדברת על מציאות קונקרטית לבין תאוריה מדעית, שטוענת שכך המציאות פועלת. כך שגם אם דמיון ודאי יש , גם הפרש גדול יש, ולולי דמסתפינא (מאימת הקהל) הייתי אומר שכאן ירמז טעותו של המדע המודרני, ואין להאריך, והחכם עיניו בראשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 14:18 |
|
| |
מרוב רמזים דקים ועבים אבדה לה המשמעות
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 15:21 |
|
| |
.
חבר הלומד איתי גמרא כל בקר, שמע את ההערה, וגילה אחר כך את אזני כי היה כבר מי שעשה Paper מההשוואה שלי.
במלים אחרות - כיוונתי לדעת.
Hanina Ben-Menahem, Yemima Ben-Menahem. "Popper's Criterion of Refutability in the Legal Context," in A. Peczenik et al. (eds.), Theory of Legal Science, Dordrecht: Reidel, 1984
(מחקתי את הקישור לספר האמור, סרוק ב"גוגל בוקס" כי הקישור מנפח מאד את רוחב הדף)
תוקן על ידי מואדיב ב- 03/05/2010 15:24:48
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 20:20 |
|
| |
.
וכמובן, זכרוני הרעוע לא עמד לי, שמחברי המאמר ששלח אלי חברי, הם-הם אלו שהזכיר הרב מיכי לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2010 20:38 |
|
| |
וכן היא המרצה שהזכרתי אני הקטן...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 23:02 |
|
| |
אמנם כל ידיעתי את העיקרון של פופר היא מכלי שני ושלישי, אבל נראה לי שהעיקרון הוא שלעולם אי אפשר להוכיח תיאוריה מדעית בצורה חיובית שהרי יתכן שיש תיאוריה אחרת שתסביר את התופעות בצורה אחרת. ומיכוון שכן על כורחנו ההגדרה של תיאוריה מדעית היא שהיא תשליך גם על מקרים חדשים דומים למקרים הידועים וזוהי הכונה שההגדרה של תיאוריה מדעית היא שאפשר להפריך אותה, ז"א שהיא אמורה להסביר גם מקרים חדשים שאינם נכללים בידע הנתון, אף שכאמור אינה ניתנת להוכחה חיובית שהרי יתכן גם הסבר אחר אבל מ"מ עדיין יש כאן כלי לבחינת מצבים. במקרה של עדות מצב הדברים לכאורה שונה לגמרי, והיינו שכדי להיות בטוחים שהעדות אינה שקרית אנו צריכים שיעמידו העדים את עצמם לבחינה והרי ענין האפשרות להזים כאן הוא הוכחה שאינם שקרנים ע"י הפסיכולוגיה של העדים שכנראה לא ישקרו במקום שיכולים להיות מוזמים ואין זו ההגדרה בעצם של המושג עדות (אפשר לפרש את המושג עדות שאי אתה יכול להזימה בצורה אחרת שאינה קשורה כלל לנושא פופר אך אכמ"ל). בדומה לזה נביא שאומר דבר שיכול להתבדות ואינו מתבדה הרי יש כאן ראיה שדבר ה' בפיו אבל אין זו ההגדרה של נביא שהרי ענינו הוא להעביר את דבר ה' ולא לגלות את העתיד. ואולי לזה כיוון מיכי למעלה בחילוקו אלא שקיצר ביותר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2012 22:54 |
|
| |
המאמר של הזוג בן מנחם ניתן לקריאה בגוגל בוקס. המאמר מתחיל מן הדומי המבני הגלוי לעין שבין קריטריון ההפרכה של פופר ובין הקריטריון של הינתנות להזמה, אבל הוא מסיים דווקא בהדגשת ההבדל בין השניים. בעוד שהקריטריון המשפטי בעניין הינתנות להזמה הוא לא בעייתי, וכמעט מובן מאליו, לדברי המחברים, הקריטריון של פופר הוא צעד לא טריביאלי ומבריק בתוך המהלך ההיסטורי של דיון בבעיה פילוסופית קשה. זו הבעיה של האפיון הכללי של התיאוריות המדעיות ושל המתודולוגיה המדעית.
התזה של פופר, הגם שהיא יחסית מפורסמת בציבור המשכיל הרחב, איננה נתפסת בקהילה הפילוסופית כפתרון סופי לבעיה, אלא כעוד אבן דרך. המהלך הלוגי העיקרי במאמר הוא מנייה של ביקורות או ספקות ביחס לעיקרון של פופר. המחברים מדגישים כי אף אחת מהביקורות, זולת גרסה קיצונית של אחת מהן (ביקורת רלטיביסטית) לא רלבנטית לקריטריון ההינתנות להזמה. בכיוון ההפוך, התובנה התלמודית בעניין קריטריון ההינתנות להזמה לא עוזרת בהתמודדות עם הקשיים הפילוסופיים שנותרים גם אחרי שהתוודענו לעיקרון של פופר. השורה התחתונה של המאמר היא כי, למרות הדומי המבני, רב המפריד על המאחד בין שני הקריטריונים הללו.
|
|
|
|
|
|
