חוויה בנסיעה באוטובוס
הבוקר, בנסיעה בדרך לישיבה, יושב אברך מגודל ולומד בקול רם.
משהו בו , הפריע לי.
ניסיתי לחשוב מדוע. מה מפריע לי כ"כ.
אני כבר נשוי מזמן, חותני נפטר לפני שנים, לא הוא לא יכול להיות חותני. בפרט שהוא צעיר ממני.
פניו?
לא! פניו נעימות.
בסך הכל, הוא בחור טוב המנצל את הזמן ולומד תורה. מה רע בכך?
האזנתי שוב לדברי התורה שלו. התחושה לא הייתה נעימה. דברי התורה שלמד וכן גם הלחץ הנשמע בקולו, הם שהצביעו על הגורם המפריע כ"כ.
נכון, הוא לומד תורה, בת צחוק על פניו, אך הוא נשמע מלאכותי.
המלאכותיות הזו, יוצרת תחושה בלתי אנושית.
לעיתים אנשים במחננו, מתוך רצון כן לעבודת ה', הופכים להיות יצורים מוזרים, שעם כל האהבה שלנו לתורה, השהייה במחיצתם, הלחץ וחוסר המנוחה שהם משדרים, עשויים בהחלט להפר את שלוות נפשנו.
|
|
