| נשלח ב-6/5/2010 08:13 |
 |
| |
שימוש ברטאלין ובסמים אחרים
לא אחת אני נתקל בבחורים, נערים או ילדים המגיעים אלי, ומתברר כי הם משתמשים ברטאלין או בכדורים פסיכיאטרים כל שהם.
הגיע אלי לאחרונה נער מאחת מהישיבות הקטנות בארץ, אשא המשגיח בישיבתו המליץ להוריו לשולחו לפסיכיאטר לשם קבלת תרופות.
ראיתי את הנער, את כתב ידו ואת המכתב שקיבל מן הפסיכיאטר שלו.
למזלי, הפסיכיאטר כתב בכתב ידו, כך שהזדמן לי לאבחן גם את כתב ידו של הפסיכיאטר הנודע.(מהעיר ב"ב עיה"ק, הגיעו אלי לא מעט אנשים שעברו תחתיו, מסתבר כי כמה רבנים חשובים מאד ממליצים עליו, הם הרי מבינים בתחום זה, אגב, על פי כתב ידו, האיש אינו אנושי בכלל, חסר רגישות לחלוטין, שיטחי ביותר ופזיז).
כשראיתי את כל הנ"ל, ואת התרופה, עליה המליץ הפסיכיאטר, שאלתי כמה זמן שהה הנער אצלו לפני שכתב את המכתב.
ובכן, הנער דיבר עמו פחות מעשר דקות(שעלו להורים המסכנים - 600 ש"ח).
על פי עניות דעתי הנער אינו צריך כל תרופה.
כמובן שאתם רשאים לחשוב שאינני מבין בזה. למזלו של הבחור, הוא החל ליטול את התרופה והפסיק על דעת עצמו.
השאלה היא, ממה זה נובע. כיצד זה קורה, שכ - 30 אחוז מן הנוער שלנו נוטל רטאלין, ואחוז נוסף נוטל תרופות פסיאטריות אחרות.
מנין שואבים המחנכים החשובים, הרבנים, המשגיחים והמפקחים, את הידע הדרוש בכדי להמליץ להורים להשיג מרשם של רופא?
על שאלות אלו -
בפעם הבאה.
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 06/05/2010 09:14:50
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2010 10:36 |
|
| |
אני מניחה שבאמתחתך ביקורת על אנשי החינוך המחפשים לפתור בעיות בדרך הקלה ביותר.
אולי אני חובבת דרכי קיצור (בטוח ולא אולי) או עצבנית מדי, פזיזה וחסרת אנושיות, אבל יש לי אחיין שלולי היה נוטל ריטאלין, היו חיי כל הסובבים אותו הופכים לגיהנום מושלם. הוא היה ילד מעצבן, פרוע, נועז, כל כך אקטיבי, עד ששהות של עשר דקות בקרבתו יכלה להוציא אדם שליו מן הדעת. בא ריטאלין- באה מנוחה. כל המשפחה המטירה ברכות על ראשו של ממציא הכדור הזה. יש לי חשק לדחוף את הכדור הזה לעוד כמה אנשים.
ואם התנגדותך נובעת מאי הרצון להשתמש בכימיקלים מיותרים- במה שונה הכימיקל הזה מהקוקה קולה, מהסוכריות עתירות צבאי המאכל, מהקמח הלבן, מהמזון המעובד ודל הערך התזונתי, מכל הג'אנק המתועש, שהילדים הללו בולעים במנות בלתי נתפסות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2010 17:13 |
|
| |
יש אגב, פתרון יותר בטוח לאחיין הפרוע: כדור.
אך של אקדח...
למה לא?
ולא הבנתי את ההקשר של הג'נק פוד. האם המלצתי לתת זאת במקום?
וכן, גם לא אמרתי כי אני שולל רטאלין מכל וכל.
גם אינני שולל כדורים פסיכיאטרים, וגם לא כדור...לכמה אנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2010 17:27 |
|
| |
חמש דקות במחיצת האחיין ללא ריטאלין, ואתה יורה בעצמך.
בקשר לג'אנק- כתבתי: אם התנגדותך נובעת...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2010 20:36 |
|
| |
קשה להביע עמדה בנוגע לנער הזה או האחיין המדובר.
אבל להתנהגות תזזיתית והפרעות קשב וריכוז ישנם כמה גורמים, ובכל גורם צריך לטפל בהתאם.
אני מניח שחלק בלתי מבוטל מהצורכים ריטאלין היו יכולים לוותר עליו באם היו מוצאים פתרון לגורם האישי שלהם, יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם אי אפשר לוותר על הריטאלין, כיון שישנה הפרעה נוירולוגית.
גם במקרים הניתנים לפתרונות בדרכים אחרות, אילו בני המשפחה והסובבים לא ישתפו פעולה כנדרש, הרי שמעשית הפתרון איננו, ונמצא שנחזור אל הריטאלין.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2010 22:11 |
|
| |
כל מה שאתם כותבים הוא בהחלט נכון.
אני מדבר ברמה העקרונית, לא על ילד זה או אחר.
אגב, מקווה, האם האבא של הילד זהו אדם חזק היודע להציב לו גבולות?
אני מדבר על הכמות הגדולה. אני גם מדבר על כמות התרופות הניתנים לאנשים בלא להספיק לומר ג'ק רובינסון.
מנין זה נובע?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2010 22:27 |
|
| |
אבי הילד אדם חזק, נושא במשרה ניהולית. בהחלט יודע להציב גבולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2010 23:48 |
|
| |
ברוח דברים אלו כתבתי כבר בעבר.
הנוצרים מאמינים כי כל הצרות המתרחשות עלי אדמות, מקורם הוא צליבת יש"ו ע"י יהודים. זה היה הרקע לעלילות הדם במשך הדורות.
הרעיון העומד מאחורי זה, זה שיש את מי להאשים. הנוצרי פטור מאחריות.
ביהדות המצב הפוך.
הגמרא מונה, בזה אחר זה, דמויות קיצוניות - במצבם, אשר הצליחו להוכיח כי האדם אינו קורבן של סביבתו וכי יש בחירה חופשית. הלל מחייב את העניים, רבי את העשירים וכו'.
גם בנושא העיר הקרובה אל החלל, צריכים זקני העיר להעיד: ידינו לא שפכה את הדם הזה...".
שערו בדמיונכם: הר' אלישיב, צריך להעיד שלא הוא זה שרצח! מדהים לא?
חז"ל אכן שואלים: וכי תעלה בדעתך שזקני העיר הם הרוצחים?
אלא מתרצים חז"ל, כי הם צריכים לומר לא שהם לא רצחו. זאת אנו יודעים לבד. אולם עליהם להעיד כי אין להם שייכות לא רק לרצח עצמו, כי אם גם אל האפשרות שיהיה רצח. היינו: שיעידו שלא ראו את הנרצח יוצא לבד מן העיר, וכשיוצא משהו מן העיר, לא יתנו לו ללכת לבדו ולא יפטרו אותו בלא מזון.
המגמה כאן היא: נטילת אחריות ברמה הגבוהה ביותר שרק ניתן לעלות על הדעת.
הפסיכיאטר למד רפואה. בשלב מסויים בלימודי רפואה, התלמידים צריכים להתמחות בתחום רפואי מסויים. פסיכיאטריה - זה אחד מתחומי הרפואה המוכרים.
התפיסה עליה אמון הפסיכיאטר היא, שמקורן של הבעיות הנפשיות הוא בתחום הכימי במח. יש עודף של חומר מסויים או חוסר וזה הגורם לבעייה. כפתרון, יש להציע תרופה המכילה חומר כימי אשר עשוי לאזן את המצב הכימי התקין. הבעייה עם הפסיכיאטריה היא, שהיא עובדת על המח. המח הוא עדיין אחד מן הסודות הגדולים של המדע. עד כה, איננו יודעים די על המח. ולכן, מתן תרופות עובדות הרבה על ניסוי ותהייה. מה שמשפיע על אחד, אינו משפיע על אחר. יש מקרים לא מעטים בהם התרופות אכן הצילו אנשים.
הפסיכולוגיה, אמונה על הבנה כי הגורם לבעיות בתחום הנפש הוא - איך לא - בנפש.
הבעייה היא, שמה אנו יודעים על הנפש?
ישנם תיאוריות שונות המנסות להבין את מרכיבי הנפש, ונותנות כיוונים שונים על הכוחות המניעים את האדם.
מתיאוריות אלו, נגזרים גם דרכי הטיפול השונים.
הפסיכולוגיה, נשענת בצורה זו או אחרת על תיאוריות של פרויד. למרות שתלמידיו של פרויד חלקו עליו, אולם הבסיס שלו, עדיין עומד על כנו. וכך גם תלמידו הידוע: יונג, שמר על הבסיס הרעיוני של רבו וערך שינוי מסויים בפרטי השיטה. הרעיון העומד בגישתו של פרויד או יונג הוא, שהאדם הוא קורבן של הסביבה שלו. החום והאהבה שנחסך ממנו, או שניתן לו בילדותו, מהווה גורם מכריע בהתפתחותו.
ריבוי הילדים הנוטלים רטאלין, מעיד כי הגישה הנוצרית היא השלטת אצלנו. הנטייה של רבנים, מחנכים משגיחים ועוד כל מיני מבינים למיניהם, הינה תוצרת מפוארת של שלוחיו הנאמנים של יש"ו, אשר מחפשים את המטבע מתחת לפנס.
הזכרתי כך דומה, דבריו של מפקח אשר כששאלתיו מדוע הוא המליץ להורים לקחת רטאלין, אמר לי בזה הלשון:
"אני מומחה לרטאלין". כששאלתיו מנין הוא מומחה בתחום זה, אמר לי: " אני עשיתי מחקרים על זה".
אני כמובן מדבר על אדם שלא קרא בחיו ולו גם חצי מאמר...
זוג הורים הגיעו אלי כשעה לפני שבת עם בנם בם ה-15.
הסיפור התחיל בכך שאמר לחבירו שהוא רוצה להתאבד.
החבר - בדאגתו - הלך וסיפר זאת לרב. הרב לראש הישיבה וראש הישיבה דרש מן ההורים ללכת לפסיכולוג.
הפסיכולוג המודאג, שלח אותם לפסיכיאטרית.
הפסיכיאטרית - נתנה לו כמובן- מייד כדורים.
וכך המשיכו להם החיים על מי מנוחות, עד שיום אחד, שוב אומר הנער לחבירו שהוא רוצה להתאבד.
ושוב הגלגל: החבר מספר לרב, הר' לראש הישיבה, והפעם, הודיע רה"י להורים כי כל עוד, לא יקבל מכתב חתום מפסיכיאטר כי הוא מבטיח שהוא לא יתאבד, הוא לא מוכן להחזירו לישיבה.
ההורים המסכנים, שבו באותו יום שישי, לפסיכיאטרית.
הפעם הפסיכיאטרית נכנסה גם היא לפניקה, והודיע להורים כי הם חייבים עוד ביום שישי להכניסו לבית חולים פסיכיאטרי.
ההורים המסכנים, נסעו עם בנם לב"ח "איתנים" שבהרי ירושלים, עמדו מול החומה המקיפה את המקום, ראו את הגדרות, והבינו כי מי שנכנס לשם בכזו קלות, לא בטוח כי יוכל לצאת משם בקלות.
ואז, ממש ברגע האחרון, שבו לירושלים והגיעו אלי.
מדובר בבחור חובש כיפה סרוגה.
ראיתי את כתב ידו, ולא ראיתי סימנים של דיכאון. שאלתי אותו - וזה מול עיני ההורים- האם אתה בתנועת נוער? היש לך חברה?
זה העניין - הוא אומר. יש מישהו שהתאהבתי בה, הצעתי לה חבירות והיא סרבה.
נו, אתם מבינים מה קרה כאן?
הבחור רצה שהגברת המכובדת תדע מה סרובה עולל לו. אז הוא אמר.
והיום אנו מאויימים מתביעות. אנו חיים בעידן אין איש המוכן ליטול על כתפיו את האחריות.
לכן, כשהולכים לטיול עם קבוצת תלמידים, החוק אינו מאפשר לתלמידים להכנס למים.(אא"כ אתה שוכר מציל צמוד). כי אם חלילה יקרה משהו, עלולים לתבוע אותך. משרד החינוך לא מעוניין לשאת בהוצאות.
אז החבר המסכן, נאלץ להסיר מעליו את האחריות ולגלגל את האחריות על הרב. הר' גילגל זאת על רה"י, רה"י על הפסיכולוג והפסיכולוג על הפסיכיאטרית, והיא - בתחילה על הכדורים ואחר כך על ביה"ח.
למזלם הגיעו אלי. אני בטפשותי כתבתי לרה"י את המכתב, בתוספת לטלפון מיידי, בו הודעתי לו, שאם הוא לא יקבל את התלמיד חזרה ללימודים, אז עליו לדעת שהתלמיד יהיה באמת בסיכון והאשמה תיפול עליו.
במקביל, תיכננתי לעלם המתוק והטיפש תוכנית לימודים הולמת וב"ה שהוא פורח ומשגשג.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2010 00:08 |
|
| |
אתה מצדד בגישה האדלריאנית?
קראתי סיפור חביב, חבל שאיני זוכרת אותו בצורה מדויקת יותר.
היה היה מלמד שהמליץ להוריו של תלמיד מופרע, כי יבקשו בעבור בנם מרשם לריטאלין. הוא התחייב כי מדי יום, הוא יהא זה שיתן לבנם את הכדור. ההורים השתכנעו, ואכן, המלמד עמד בהתחייבותו. מדי יום הוא שגר את הילד לחדר המורים, בבקשו שיכין כוס קפה, וכפרס העניק לו 'סוכריה'. כעבור תקופה חלו שינויים מפליגים בהתנהגותו של הילד. הוא השתפר והתרצן, והמלמד חדל להתלונן עליו.
חדור בתחושת נצחון אמר המלמד להורים: הרי לכם שהצדק עמי. ההורים המאושרים קראו לבן יקיר'ל ובקשו לצ'פרו. "המלמד אמר לנו שלאחרונה התקדמת מאד", החמיאו לבן. " כן", השיב הילד בתמימות, "מאז שהרב'ה שולח אותי להכין לו קפה, ואני מכניס לתוך הכוס את הסוכריה המגעילה שהוא נותן לי, המלמד נהיה רגוע יותר"...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2010 07:55 |
|
| |
כן, גם אני קראתי את הסיפור.
חלילה, אינני מצדד בגישה האדלריאנית, בדיוק כשם שאינני מצדד בשום גישה מסויימת.
כל אחד מתלמידיו של פרויד, ביניהם - אדלר - מצא לעצמו בקעה להתגדר בה.
אינני פוסל שום גישה, בכל אחת מהן יש גרעין של אמת, אך ממש לא את כל האמת.
הבעייה היא, שכל מיני נשים תמימות,הולכות ללמוד איזו גישה טיפולית, לשם השלמת השכלתן, והן הופכות למעריצות השיטה, מתוך אמונה קיצונית כי בגישה - אותה למדו, יש את ההסבר המושלם להבנת כל בעיות ההתנהגות לסוגיו.
הן קורעות מן המדרשים קטעי רמיזות בכדי להגדיר את תפיסתן כ"שיטה יהודית", בלא שיש להן מרחב ראייה רחב דיו בתחום הטיפולי ובמרחבי התורה עצמו.
האדם הוא יצור מורכב, וכל מקרה יש לדון לגופו.
לעיתים אדלר הוא הפתרון, אך הרבה פעמים - לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 22:11 |
|
| |
אני הק' הייתי שותף לנסיון להטות את עסקני הרווחה/רפואה/חינוך בבני-ברק לשיטות שאינן פסיכיאטריה קובנציונאלית.
אמר לי אחד הבכירים שבהם: "אם אשלח מטופל לפסיכיאטר ואחרי מספר שבועות הוא ח"ו יתאבד - אני יודע ששלחתי אותו לטיפול בשיטה מדעית מוכרת ומוכחת וחוקית לחלוטין. אם זה יקרה בשיטה אחרת - אין לי שום צידוק; לא לעצמי ולא בפני הוריו".
תוקן על ידי בחגוויהסל ב- 10/05/2010 22:15:24
תוקן על ידי בחגוויהסל ב- 10/05/2010 22:18:21
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2010 22:38 |
|
| |
אתה רק מצדיק את חלק מטענותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 01:35 |
|
| |
השימוש בריטאלין נובע מן ההתדרדרות בחברה הנוירוטית שבה אנו חיים, בשל הפער העצום בין הסביבה החברתית שאנו יוצרים כיום לילדים, לבין הסביבה הטבעית שבה הם צריכים לגדול.
במקום להסיק את המסקנות באשר לשינוי החברה והסביבה, החברה (שכבר אינה נורמלית), מלעיטה את חבריה בסמים, כדי שיוכלו להסתגל לתנאים הקיימים.
תיאור של שימוש קבוע בסמים, קיים בדיסאוטופיה העתידנית "עולם חדש מופלא" של אלדוס הקסלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 07:41 |
|
| |
ישי
האם אתה מבחן הפרעות קשב וריכוז על פי כתב יד?
האם זה עדיף על מבחן TOVA?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 08:34 |
|
| |
מבחן טובה הוא מבחן בעזרת מחשב. גם אלו שהמציאו את הרעיון, אינם סבורים שיש בידו בכדי לקבוע באופן ודאי על בעיות של קשב וריכוז. גם הם(אני מתכוון לישרים שבהם), דורשים איבחון נוסף.
מי שרשאי לקבוע זאת, זה רק נוירולוג או פסיכיאטר. כך על פי החוק - גם כן.
אין בכוחי לקבוע בודאות - על סמך ניתוח גרפולוגי, כי מדובר בהפרעה של קשב וריכוז, אם כי אני יכול לקבוע באופן כמעט ודאי שאכן בזה מדובר.
ישנם תחומים שהבדיקות הקונוונציונאליות אינם מכסות והגרפולוגיה מכסה ולכן יש דברים שאני יכול לעלות עליהם ואין בכוחו של שום פסיכיאטר לגלות.
אך כאמור, גם הגרפולוגיה איננה מכסה הכל. לא ערכתי מבחן לאמינות בדיקת טובה בהשוואה לבדיקה גרפולוגית.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2010 20:11 |
|
| |
לא לשכוח שגוף ונפש קשורים יחדיו ולפעמים אפשר לשנות תזונה חלף ריטאלין!!
_________________
"כל מי שאומר בנגלה שאינו מאמין בנסתר, יש לחשוש שבנסתר אינו מאמין בנגלה". (ר משה סופר מפרשבורג)
|
|
|
|
|
