על גיזענות

העולם החרדי סוער סביב בג"ץ עמנואל. מבלי להכנס לנושא עצמו, אני מבקש להעלות נושא כאוב המושרש באופן עמוק בציבור החרדי. כולם מדברים על האפליה הספרדית, האם הינה עדתית או דתית, בעמנואל או במקומות אחרים.

ואני שואל-זועק: מה עם האפליה האשכנזית?

נכון, במקרה זה אולי לא מדובר באפליה עדתית, שכן שני הצדדים הינם אשכנזיים. אך האפליה המופיעה תחת הכותרת 'דתית' הינה לא פחות חמורה, ולעתים אף יותר. והסיבה לכך פשוטה: כי האפליה הזו, בשם הדת, הינה מושחתת, בלתי נכונה בעליל, פוגענית ומלווה במגוון אינטרסנטים שהענין ה'דתי' ממש אינו אחד מהם.

בסלנג הרחובי קוראים לזה "מודרני".

מספיק שמילת הגנאי הזו תילחש בחדרי חדרים – והמשפחה אודותיה נרמזה, תוצא אל מחוץ לחומה. היא תיקבר, לעתים לכל החיים, מאחורי הגדר. נו, הקלה היא בעיניכם?! משפחה מודרנית? - - -

אני לא צריך להסביר לכם, בני הציבור האשכנזי, מה הכוונה במילה המותזת בבוז מבין השפתיים. "המודרנים" האלה, זה מי שהאמא מעיזה לאחוז בהגה. זה מי שהאבא לא הולך כל היום עם חליפה ברחוב. בוודאי אם האבא הולך עם חולצה שאינה לבנה חלקה לגמרי. זה מי שהבית שלו קצת יותר מושקע.

בקיצור, מי שלא הולך בתלם אותו מתווים הקבוצות הקיצוניות. כן, אותה "רוח התורה" עליה הם מחליטים; אותה הגדרה חמקמקה של "בני תורה" שהפכה לחרב המתהפכת, מבלי שאפשר באמת להניח את האצבע על הגדרתה ונכונותה. כל אלה, הפכו חלק מן האשכנזים למופלים לרעה, למושפלים, לבעלי תג סוג ג' – אשר אסור לחיות עימם, בוודאי שלא לקבל את ילדיהם למוסדות החינוך.

והכל, למה?

כי מאן דהו החליט להדביק להם את התווית הנוראה: "מודרני".

*

הן מאות בנות סמינר יושבות מדי שנה בבתיהן, מתייפחות בבכי, אומללות ומושפלות עד עפר; כי מנהלי הסמינרים קיבלו עליהן עדויות נפשעות ואיומות: "הן מודרניות" – הקללה האיומה, שבאיה לא ישובון.

"אמא שלה נוהגת" – אז היא לא יכולה ללמוד עם בנותינו האשכנזיות הטהורות והרחימאיות!

"אבא שלה עובד" – אז איך היא תשתווה לרמת הגבוהה של בנותינו הנאצלות?

"אח שלה הסתובב פעם ברחוב יפו" – ולכן היא פסולה לבוא בקהל.

מ-ו-ד-ר-נ-י-ת!

ומה עם עשרות בחורי הישיבה, העוברים סלקציה מדי שנה, טרום המעבר לישיבות? מספיק שמישהו יפלוט על המשפחה את "מילת הקסם", והבחור – יקבל תשובה שלילית מיידית. גם אם הוא מוצלח ביותר, לומד היטב, בעל מידות טובות. כלום לא יעזור כמעט אם מישהו אמר עליו שהוא או משפחתו "מודרניים".

ובמקרה זה, עצם התווית "מודרנית" הינה בלתי מוגדרת. לעתים, למרבה הצער, מדובר בקנאה צרופה. מספיק, למשל, שהבעל חוזר מהעבודה בשעה 17:00, עוזר קצת עם הילדים, משכיב אותם לישון, ואפילו - שומו שמים - עוזר בשטיפת הכלים.

ואילו הבן-תורה, שלומד עד 19:00, אינו נוקף אצבע כדי לסייע לאשתו, הוא ה'בן תורה' האמיתי; בעוד עמיתו הוא ה'מודרני'. כן, אולי לא תאמינו, אך התוודעתי לאחד המקרים בו אברך מן העילית שבחבורה, הודה בפני חבריו, מבלי להתבייש אפילו, כי למרות שיש לו טרמפ קבוע הביתה, בשעת הצהריים – הוא מבכר לנסוע באוטובוס.

הסיבה המצמררת: "אין לי כח לבלאגן של הילדים. אני מעדיף לנסוע בשקט באוטובוס, לנמנם קמעא; ולהגיע הביתה מאוחר, לאחר שאשתי כבר סיימה להאכיל את הילדים ולטפל בכולם. לי אין כח לזה"...

והוא 'בן תורה' אמיתי. שלא יחווה שום בעיה בקבלת ילדיו למוסדות החינוך. הוא לא 'מודרני'. הכל בסדר. וגם המידות, מ-ו-ש-ל-מ-ו-ת!

ומי משלם את המחיר? אותם אלה שעמלים לפרנסתם. יודעים גם לסייע בבית. מעורבים בחינוך הילדים. משקיעים במשפחתם. גם קובעים עתים לתורה. גם מסייעים לצרכי ציבור באמונה. על אלה מודבקת לעתים תווית ה"מורדני". וכל חייהם הופכים לרצופי סבל, תלאות וסירובים.

ואני כבר לא מדבר על הצביעות!

כל חברי הכנסת המלומדים, ואישי ציבור נוספים, נזעקו כאשר הושמעו קריאות שהחרדים אינם עובדים. "בטח, אנחנו רוצים לעבוד, רק לא נותנים לנו" – אמרו כולם.

באמת?!

ואולי תפרטו מה קורה בקהילות רבות של 'בני תורה', בהן מישהו יוצא לעבודה?! הרי הוא מודרני! ילדיו לא יתקבלו לחיידרים. בנותיו לא תתקבלנה לסמינרים של האליטות! איך אתם לא מתביישים להצהיר באומללות מעושה בכלי התקשורת, כאשר חלק מן הקהילות רומסות ברגל גסה מי שיוצא לעבוד?!

אתם יודעים מה, בואו ניגע גם בנושא הטלפונים הכשרים והמחשבים. חלק גדול מן הילדים המנופים ממוסדות החינוך, סובלים כך רק בגלל סיבה אחת: טלפון לא כשר שמחזיק אחד ההורים. אולי אפילו מחשב הנמצא בבית.

וכאן מתגלית הצביעות במלוא כיעורה. עם יד הלב, לחלק ניכר מראשי הציבור החרדי יש שני מכשירים, אחד כשר למראית עין, ואחד...

ותגידו לי עוד, הרי אנו מדברים על עשרות אחוזים של ציבור חרדי, המחזיק בביתו מחשב, כולל חיבור למיילים (ועוד). ואני מדבר על מובילי דעת קהל, על אישי ציבור, גם על נבחרים. לא כולם, אבל חלק ניכר מהם.

אז מה? בגלל שהילד המסויים הזה, הינו בן למשפחה 'פשוטה', מותר לפשוט לו את העור? להוציא לו את הנשמה? בשם הצביעות, ההתחסדות וחוסר המוסר?!

*

נו, על האפליה הזו, האשכנזית המודרנית, מישהו מדבר?

וימחלו לי כבוד הרבנים והעסקנים, אך היכן קול הזעקה על השחיתות המוסרית הזו? כמה רבנים אומרים למנהלי המוסדות להכניס ילדים, והם 'מצפצפים' בריש גלי? היכן ה'קול קורא' על העוול הנורא הזה? כל ההכפשה, על הוצאה השם-רע, על האפליה הבוטה. לאן נאלמו כולם? כי הם מסודרים?!

*

נכון, אני מודרני גאה. אני גאה באורח החיים האיכותי, המתחשב, המסייע, החינוכי והערכי אותו משתדל להקנות לילדי ולמשפחתי. הילדים שלי גם מחונכים הרבה יותר מרוב חבריהם הנחשבים ל'בני תורה'. אז מה? בגלל שקבוצות קיצוניים מחליטים, מוטל עלי פתאום האיסור לבוא בקהל?

הרי כלפי אלה הקב"ה זועק: "מי ביקש זאת מידכם, רמוס חצרי"!

ודעו לכם, כל יום שעובר, המגמה הזו מתחזקת. האפליה הזו מושרשת. השחיתות הזו פושה. ואין פוצה פה ומצפצף! אני לא יודע אם יקראו לו ללום, או 'אשכנזי', אך דבר אחד ברור: הגיע הזמן שמישהו יעשה כאן סדר! אם מנהלי המוסדות יידעו שאם הם אינם מקבלים מישהו בכלל שהוא "מודרני", הם יצטרכו להסביר זאת בצורה חוקית ושוויונית; הרי שרוב הדחיות לא היו מבוצעות.

ובאמת, הגיע הזמן שמישהו יעשה כאן סדר. וחבל שזה בג"ץ.

כי דמי אחינו זועקים אלינו!
http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=17652&cat_id=1

מצטרפת לדבריך.

גם לי היו שכנים שלא חפצו שילדותיהן תתרועענה עם בנות שלמדו במוסד בו למדתי ('בית יעקב' כללי, רחמנא לצלן). גם בפני נטרקו דלתות בכל מני מקומות. אז מה? לא נדבקתי למקומות בם לא חפצו בקרבתי.