בצירוף מקרים מוזר, יצא לי בחודשיים האחרונים שני ספרים על גורלו של בחור שלמד באחת מישיבות נובהרדוק. האחד הוא 'צמח אטלס' של חיים גראדה, והשני 'במצודה הפרושה' של בן ציון גרשוני.
בטרם אעלה את הגיגי בנושא (אם נושא זה יעניין את החברים כאן), אשמח לקרוא דברים של אחרים באותו עניין.
כיוצא בזה הספרים: בנים אכלו בוסר לאייזיק רמבה. והנופל לפישל שניאורסון. מעניין שעל בנות שנטו מדרך אבותיהן אין.
נשלח ב-10/5/2010 15:24
( הנופל = "חיים גראביצר" )
נשלח ב-10/5/2010 18:33
גראדה הבנות - כותבות בעצמן...
נשלח ב-11/5/2010 01:04
טוביה החולב
נשלח ב-11/5/2010 06:55
מכל הנזכרים יוצא דופן הספר בנים אכלו בוסר שעוסק בסיקור סיפורי חיים ואינו פרי הדמיון.
נשלח ב-11/5/2010 14:20
הנופל של שניאורסון וחיים גראדה על כל ספריו אינם דומים. בעוד חיבוטיו של הנופל הם היפוטתיים ומאוד רוחניים גראדה מספר על ניסיונות יומיומיים של כפירה וזנות, שכנראה[לפחות מנקודת מבטו של גראדה], היו מרכז העיירה. אגב, לספר צמח אטלס, יש המשך בספר מלחמם היצר, בו צמח נופל לשאול תחתיות והחזו"א, המכונה "מחזה אברהם" הופך לגדול האומה.
נשלח ב-11/5/2010 14:52
הנופל נתפס לא מספיק חזק לעגלת הדמיונות. ונשמט ממנה.
נשלח ב-11/5/2010 15:01
יש מסר חזק מאד שמוחדר בספר והוא: תהיה יהודי פשוט! בסוף אותו נופל שהפך לאלוה נהיה "פאשטער חסידישער איד" והוא אוכל קוגל עם שאר חסידי טשרנוביל...... עלוב מאד
נשלח ב-12/5/2010 20:13
נראה שההבדל העיקרי בין גרשוני לגראדה, הוא שגראדה (שהוריד את כיפתו, כידוע) כותב בשנאה, ואילו גרשוני כותב באהבה. הרוצה לחשוב על הקשר בין זה לבין לימוד שבע שנים עם החזו"א או לימוד בנעורים בישיבה מחתרתית עם "נגיעות" חב"ד, יעשה זאת על אחריותו בלבד.
נשלח ב-13/5/2010 09:34
גראדה כתב בשנאה? הרי הערצתו לחזו"א מתפרצת מתוך ספריו גם על הרבה דמויות אחרות הוא כותב בהערכה. כמו לכל סיפור חיים , יש טובים ורעים וכו' הטובים מצטיירים יפה - והרעים מקבלים ביקורת (לפעמים קטלנית)
שנאה מאן דכר שמיה?
נשלח ב-14/5/2010 15:23
האם חיים גראדה אוהב את צמח אטלס או את ישיבות המוסר?
נשלח ב-14/5/2010 17:07
לי יש שאלת תם בנושא, על סמך מה מתאר גרשוני את הישיבה הנובהרדוקאית? על פי קורות חייו מויקיפדיה הוא למד בישיבה חב"דית, מישהו יודע האם זה באמת נכון? (כל הדברים הבאים נכתבים מתוך נקודת הנחה שהתיאור של גרשוני הוא אמין, עד שיבוא מישהו שיאשש או יפריך עמדה זו.)
אין ספק שגראדה כותב בלהט רב יותר מגרשוני, ונקל לראות שהוא לא אוהב (בלשון המעטה) את שיטת נובהרדוק. הפואמה המוסרניקס רק מדגישה את הביקורת של גראדה. אבל גראדה בכתיבתו מצליח לרדת לתוך עומק חיבוטי הנפש של הטיפוס הנובהרדוקאי ולתאר את הייסורים הכרוכים בחיים כאלו. בתיאור של גרשוני כל נובהרדוק נהיית רכה ועדינה יותר וגם חיבוטי הנפש של שאול דיאמנט נהיים עדינים יותר לעומת אלו של צמח אטלס. בכל מקרה את החשיבות של התיאור המרשים של הישיבה בתקופה שלאחר מותו של הסבא ובמהלך רדיפות הגפא"ו איש לא יוכל לקחת. נראה לי שגם התיאור של גרשוני וגם התיאור של בן ארצי מלמדים אותנו שבנובהרדוק היו טיפוסים אחרים, וכדרכו של עולם לא כולם היו קיצוניים כמו צמח אטלס.
נשלח ב-16/5/2010 00:04
בדקתי עם בנו של גרשוני, הוא אישר את הכתוב בויקיפדיה. לפי זה יוצא שגרשוני הכיר שלושה עולמות: החסידי (בישיבה עם משפיע חב"די), הליטאי (בלימודיו בישיבת חברון) והמוסרי (באהבתו הגדולה לספרו של רבנו יונה).
נשלח ב-16/5/2010 12:50
ההכרה שלו את העולם החב"די אכן באה לידי ביטוי בפרק אחד בספר הנ"ל. ידוע שהמוסר של ישיבת חברון והמוסר של ישיבת נובהרדוק הם שני הפכים. אני תוהה האם תלמיד סלובודקה המאמין בגדלות האדם וכל השלכותיה יכול להיות אמין על תיאור המוסר הנובהרדוקאי המנסה לשבור את האדם. מה דעתכם? האם התיאור של נפש תלמיד נובהרדוק הוא אמין גם אם המחבר לא היה תלמיד נובהרדוק בעצמו?
