| נשלח ב-14/5/2010 14:52 |
 |
| |
צענע
בפורים לפי חלק מחז"ל קיבלו את התורה שבעל פה, ובסיני את זו שבכתב, ואת רואה אף אחד לא מעלה בדעתו לקרא לפורים בגין כך חג קבלת תורתנו.
משה קיבל תורה מסיני- היתר בהמשך לא כתוב קיבל. אצל אף אחד מהם אפילו לא אצל יהושוע
אם קיבלנו בכפיה -אז שמחה זו למה? האם אדם או אשה שמחים שאנסו אותם? אבל כאמור אנו שמחים על הנתינה- ולא על הקבלה.
הרעיון של חז"ל הוא -שכל יום יהיו דברי תורה בעיניך כחדשים
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 15:10 |
|
| |
עד פורים לא קיבלו תורה שבע"פ?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 15:37 |
|
| |
לפי חז"ל המסורה היתה מסיני - אבל עם ישראל קיבל על עצמו מפורים.
את התורה שבכתב הרי לא הכירו עד אז, אז הכירו את זו שבעל פה?
למען הגילוי הנאות - אין זו דעתי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 15:51 |
|
| |
ערוה"ש או"ח סי' תצד ס"ק ב':
אע"פ שהתורה לא זכרה עניין מתן תורה בשבועות לפי שהתורה כשניתנה ניתנה לעד ולעולמי עולמים ואין שייך לקבוע יום מיוחד בשביל זה כבכל המועדים שרק ביום זה היה עניין המיוחד לזה כמו יצ"מ בפסח וסוכת ענני כבוד בסוכות שהיתה לזמן קבוע בהליכתם במדבר אבל התורה הוא לעד ולעולמי עולמים ולכן תלתה התורה החג הזה בהקרבן של שתי הלחם שהיתה רק ביום זה מ"מ בתפלה אנו אומרים זמן מתן תורתינו מפני שבאותו היום שחל אצלינו שבועות דהיינו ששה בסיון ניתנה תורה לישראל כדתניא בשבת [פו:] (מופיע גם באחד הדפים הראשונים של יומא - מ.) תנו רבנן בששה בחדש ניתנה תורה לישראל ר' יוסי אומר בשבעה בו והלכה כחכמים ואע"ג דפסח שיצאו ישראל ממצרים היה ביום ה' והתורה ניתנה בשבת אם כן לפי חשבון שלנו דאייר לעולם חסר וניסן מלא היה ר"ח סיון ביום ראשון ואם כן ניתנה התורה בז' בסיון די"ל דבעת שקבעו ע"פ הראייה היה יכול להיות גם אייר מלא והיה ר"ח סיון ביום שני.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 18:40 |
|
| |
מה שהתחדש היה החלטת הבורא לתת לנו את התורה ולכן נקרא החג על שם הנתינה. אילו היתה הסכמה לתת את התורה כל הזמן וכל מה שהיה נצרך זאת הסכמת עם ישראל, אז היה מקום לקרוא חג קבלת התורה. אולם כפי שנכתב לעיל היתה החלטה של הבורא לתת לנו את התורה בתאריך ההוא ולכן החג נקרא על שום מה שנתחדש בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2010 22:37 |
|
| |
מה שהתחדש הוא שבשלב מסויים [כנראה לאחר שהלוח נקבע] שמו לב כולם לעובדה שחג השבועות חל - איזה יופי - בו' סיון, שהוא יום מתן תורה לדעת רבנן (דלא כר' יוסי הסובר שניתנה תורה בז' בו). ואז התחילו לומר יום מתן תורתנו. עיין למשל במשנה למסכת מגילה (דף ל:) הקובעת שקריאת התורה בשבועות היא 'שבעה שבועות תספר לך' ולא יודעת כלל מהקריאה שאנו קוראים היום. רק בברייתא שם מובאת דעת אחרים שסברו כי יש לקרוא את 'ביום השלישי', והגמרא מסכמת שמכיון שהיום יש שני ימים טובים, יקראו ביום אחד כדעת אחרים. באיזה שהוא שלב, לא יודע בדיוק מתי, עברה הקריאה החוצלארצית לארץ ישראל, ומכיון ששם לא היו שני ימים - ביטלו את הדעה שנפסקה במשנה להלכה, וקבעו את קריאת אחרים, כנראה משום שהדבר הזה קרה גם לאחר קביעת הלוח. שעה שהתפיסה האולטימטיבית של חג השבועות היתה כי זה הוא יום מתן תורה. זה באמת מדהים, אני לא מכיר עוד חג שהתהפך בצורה כזו. במקור: חג הבאת שתי הלחם, ביכורי קציר חיטים, סיומם של שבעה שבועות שהתחילו בקרבן ביכורי שעורים. וכיום - לא קוראים אפילו את הקריאה של הביכורים ותחת זה קיבלנו חג מתן תורה. [בעקרון זה דווקא משהו בריא: בית המקדש בטל, ושבועות היה אמור לההפך לחג ללא שום משמעות, אז עשו לו החייאה]. בעצם נזכרתי: גם חג הסוכות בכלל לא התחיל כחג הסוכות, עיין בקישור דלהלן ותמצא נחת [או לא, תלוי בעמדתך]. http://www.hydepark.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2696811&forum_id=20048
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 14:29 |
|
| |
אתם יכולים להסתכל במה שאני כתבתי ובתגובות של המשתתפים בהודעה שנסגרה על ידי מיימוני שלדעתי לא צודק בגישתו לחסום תגובות בפורום פתוח .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2010 02:53 |
|
| |
זוהי באמת עובדה ברורה שבתורה לא מוזכר כלל שבועות כחג "מתן תורה" ויותר מכך, גם לא מוזכר בתורה שהיא ניתנה בו' סיוון (להיפך- כתוב "ביום השלישי.... ביום הזה באו מדבר סיני " ולאחמ"כ "היו נכונים ליום השלישי" מכאן שזה ביום השלישי (-פשט)
אך באו חז"ל ונתנו לזה תוכן
ובאמת אין חג ללא סמל ולא רק מהות החג וסמלים מופשטים אלא סמל שימושי ומעשי ואפילו קליט ועממי
א.החגים שמקורם בתורה: יו"כ-תפילה. סוכות-ארבע מינים וסוכה. פסח-מצה (וגם דרבנן: חנוכה-נרות)
ב.חגים שאין להם סמל ברור אך במשך הדורות נכנסה בהם משמעות:
פורים- היין הפך לסמל החג מאיזו מימרא בגמרא שלא מוזכרת במגילה
שביעי עצרת-מפורסם הוא שעד לזמן הגאונים לא הי מושג של שמחת תורה (ורק בזמן הגמרא התחילו לגמור את התורה פעם בשנה) דבר שהוא סמל ברור של ספרים וריקודים ונראה לעין שזהו בעצם החג
ג.החגים שמהותם הייתה אחת אך לאחמ"כ התבטלה או שלא הייתה רלוונטית
ראש השנה-לא היה "ראש השנה" אלא "בחודש השביעי" וכן לא היה תפילות אלא שופר (שגם זה סמל קליט)
אך במרוצת הדורות נהפך לתפילה ראש השנה ואח"כ לדין
שבועות-על זה בדיוק אנו מדברים וכאן ג"כ כמו שכתב לפניי היו ביכורים וקרבן העומר, התבואה אך נשתנו הזמנים וכבר איננו קשורים לאדמה לארץ ולמקדש אז נהפך לסמל יותר מופשט -התורה אך הבעיה שזה לא מספיק עממי לכך נתפס הלימוד של כל הלילה (ויותר עממי מכך השיעורים הדרשות והתיקון)וגם זה עדיין גבוה והוא רק לגברים ומבוגרים לכך נוספו מנהגי הגבינה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2010 14:06 |
|
| |
מדברי ר' לייב מינצברג על חג השבועות (5 עמודים)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2010 15:39 |
|
| |
"הרה"ק [יחיאל מאיר] מגוסטין זי"ע היה מסביר את המנהג לאכול "קרעפליך" בשבועות: כי הרי יש רמז ידוע שבכל הזמנים ש"מכים", אז המנהג לאכול קרעפלעך! בפורים – המן, בהושענא רבה – הושענות, בערב יום הכיפורים – כפרות, ואם כן נשאלת השאלה, מה מכים בשבועות שלכן נוהגים לאכול מאכל זה? אלא התירוץ הוא: דאיתא במסכת קידושין, בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין כנגדו, ואם כן, בחג השבועות שמקבלים את התורה שזו התבלין נגד היצר הרע, גם מכים! את מה? את היצר הרע... "שיח שרפי קודש", עמוד מא "
וטעמו של הקוצקער:
פעם בחג השבועות נכנס האדמו"ר רבי מנחם מענדל מקוצק זצ"ל לבית מדרשו, ומצא את החסידים אוכלים "קרעפליך" ממולאים בגבינה, הגיב בפליאה ואמר: בשבועות קרעפלעך? הלא אוכלים רק כשמכים [ = 'מען שלאגט', והם שלוש פעמים: בהושענא רבה, שלאגט מען הושענות, בערב יום כיפור, שלאגט מען 'על חטא', ובפורים, שלאגט מען המן], ומיד ענה בעצמו: יתכן שאתם צודקים, "אויב מען שלאגט נישט כפרות מיט די עולם הזה, קען מען נישט מקבל זיין די תורה".
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2789110&forum_id=771
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2010 00:08 |
|
| |
צא וראה עד כמה מנהג יכול להתדרדר, הרי כל מנהג אכילת הקרעפלעך= כיסונים- בעברית, הבצק מכסה את הבשר- וזאת למה?
לפי הגמרא היה נהוג לאחר חורבן הבית - לא לאכול בשר- רק בשבתות ובחגים, עיו"כ פוריים והוש- רבא, הם ספק יו"ט, ולא ידעו מה לעשות.
אם זה יו"ט הרי צריכים לאכול בשר, ואם זה לא יו"ט אז אסור לאכול בה בשר, מה עשו? כיסו את הבשר.
אם זה יו"ט הרי יש בשר, ואם זה לא יו"ט, הרי זה בצק.
לאחר זמן בדחנים מצאו לזה סימן מהפסוק= הכה תכה- המן=פורים -כיפורים - הוש"ר -תאכל כרעפלעך הרבה
מה זה שייך לשבועות ?- אולי זה פשוט טעים ולכן חיפסו לזה רמז ברמז
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2010 01:40 |
|
| |
קראתי בהמודיע של ערב שבועות (נדמה לי, אולי יתד) שיש בחג שבועות רובדים ורובד מתן תורה התאפק מלהתגלות עד קביעת הלוח ,
נשמע מוזר. מה זה קשור ללוח או ששבועות קשור למ"ת או לא . למה זה חיכה בפינה כ"כ הרבה זמן?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2010 12:14 |
|
| |
עם שם של בעל הגדה ,אתה שואל שאלות על בעלי הגדה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2010 12:51 |
|
| |
בעל הגדה
בלי ציטוט יותר מפורט קשה להתייחס.
אולם אני מנחש: כפי שהובא כאן באשכול וכפי שהיה ראוי לפרט, זה לא ברור כלל שמתן תורה היה בשבועות, ולמעשה יש מחלוקת בדבר בין התנאים רבותינו.
הזיהוי הזה מקובל היום. ומי שסבור שהוא מדוייק היסטורית, צריך להתמודד עם השאלה איך אנו יודעים היום מה שלא היה ידוע לתנאים ולאמוראים.
מכאן התירוץ: זה היה סוד שיכול היה להתגלות רק בזמן הנכון.
כדאי היה לפתוח אשכול על השימוש בקביעה זו, שלפעמים משמשת גם בהקשרים של בירור האמת ולא רק הצדקה בדיעבד של שינוי תפיסה, גם בתחום ה"פשט" ולא רק בתחום ה"סוד".
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2010 13:12 |
|
| |
כנראה שהוא לא התאפק מלהתגלות, אלא מלהוולד. ברור שהרעיון של הקישור נקבע רק אחרי הלוח. אם כי מן הסתם גם קודם לכן זיהו קצת את שבועות עם מתן תורה, כי זה היה קרוב. לכן המשנה במגילה (לא:) אמנם אינה יודעת כלל מקריאת 'ביום השלישי' בשבועות, אך להפטרה היא קובעת את 'אלוה מתימן יבוא' של חבקוק, שנתפרש על ידי חז"ל וחלק מן הפשטנים על מתן תורה.
|
|
|
|
|
