|
|
| נשלח ב-18/2/2011 01:11 |
|
| |
תודה לנאות שהרסה את הדף.... 
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 01:13 |
|
| |

|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 01:49 |
|
| |
סינטטטט!! לא הרסתי...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2011 01:57 |
|
| |
עכשיו נהיה בסדר...תיקנת?
תוקן על ידי סינטזה ב- 18/02/2011 01:58:40
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2011 13:39 |
|
| |
תוקן על ידי טיע ב- 20/02/2011 13:41:20
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 20:51 |
|
| |
הצלת נפשות
שולח: סניף שערי גאולה היכר - 127 [email protected] פלא'0542586127 תאריך: יום רביעי, 16 בפברואר ב- 17:42 | בס"ד כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא.... שלום לכולם, אני מרשה לעצמי לפנות אל כל אחד מכם בעניין הבא – בתקווה למציאת תורם/ת מתאימים. לכולם שלום, הילדה בתמונות היא אחינית של אשתי (נועה) מאושפזת במרכז שניידר - סרטן בחלל הבטן וזקוקה בדחיפות לתרומת דם מסוג Bמינוס, שהוא סוג נדיר. מי מכם אשר מתאים ויכול לעזור, אשמח אם יצור קשר איתי במייל או בטלפון על מנת שאוכל לחבר בניכם. מצורפת תמונה של הילדה. תודה, מורן |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2011 15:06 |
|
| |
סיפור: > > איש וכלבו מתו והגיעו לשמיים. הם צעדו לאורך הדרך ואחרי כמה זמן, הגיעו > אל שער מפואר ורחוב זהב שהוביל אל אחוזה מפוארת. כשהתקרבו, ראו מישהו ליד > שולחן לצד השער והאיש שאל: "סלח לי, איפה אנחנו? " "זהו גן עדן, אדוני" "וואו! האם במקרה יש קצת מים?" > "כמובן, אדוני, כנס ואביא לך מים וקרח." > "האם החבר שלי", הצביע לעבר הכלב שלו, "יכול לבא איתי?" הנוסע ביקש. > > "אני מצטער, אדוני, אבל אנחנו לא מקבלים חיות מחמד." >> האיש חשב לרגע, ואז פנה שוב אל הכביש והמשיכו את הדרך עם הכלב שלו. לאחר > הליכה ארוכה נוספת, הוא הגיע לדרך עפר המובילה לשער שנראה כאילו מעולם לא > היה סגור. לא היה שום גדר והדרך הובילה לחווה שנראתה מוזנחת. אדם, נשען > על עץ שליד השער וקרא ספר. > > "סלח לי!" הוא קרא לאיש. "יש לך מים?" > > "כן, בטח, יש משאבה שם, בוא תיכנס" > > "מה עם חבר שלי כאן?" הצביע על הכלב, "אין שום בעיה, צריכה להיות קערת > מים ליד המשאבה." > > "מה אתה קורא למקום הזה?" הנוסע ביקש. > > "זהו גן עדן," > > "טוב, זה מבלבל, האיש במורד הדרך אמר כי שם גן עדן, גם." > > "אה, אתה מתכוון למקום עם רחוב הזהב השערי פנינים? - לא. זה גיהינום" > > "האם אינך כועס עליהם שמשתמשים בשם שלך ככה?" > > "לא, אנחנו פשוט מאושרים שהם מסננים עבורנו אנשים אשר יעזבו את החברים > הכי טובים שלהם מאחור" > > > > חומר למחשבה! >> לפעמים אנחנו תוהים מדוע חברים מעבירים (forwards) אלינו בדיחות מבלי > לכתוב מילה. אולי להלן ההסבר: > > * כאשר אתה עסוק מאוד, אבל עדיין רוצה לשמור על קשר, מה אתה עושה? אתה > מעביר בדיחות. > > * כאשר אין לך מה לומר, אבל עדיין רוצה לשמור על קשר, מה אתה עושה? אתה > מעביר בדיחות. > > * כאשר יש לך מה לומר, אבל אינך יודע איך, מה אתה עושה? אתה מעביר בדיחות. > > > > * מצד שני, כדי להזכיר לך כי לא שכחו אותך עדיין, ושאתה עדיין חשוב > לאנשים, ושעדיין אוהבים אותך, ושלאנשים עדיין אכפת ממך, נחש מה אתה מקבל? > בדיחה שהועברה. > > > > אז, > > בפעם הבאה שאתה מקבל forward, אל תחשוב "אוף- עוד בדיחה מעוברת". > > תחשוב: "הנה, חבר שבצד השני של המחשב שוב חשב עלי היום ורצה לשלוח לי חיוך". > > > > אתם מוזמנים אל קערת המים שלי בכל עת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2011 18:39 |
|
| |
זהבה ושלושת הדובים...
דובון קטן ניגש לשולחן, מתיישב בכיסאו הזעיר,
נועץ מבט בקערה שלפניו,
והנה היא ריקה.
"מי אכל את הדייסה שלי?!" הוא צועק.
אבא דוב מגיע לשולחן, מתיישב בכיסא הגדול,
מסתכל בקערה הגדולה לפניו,
והנה היא ריקה.
"מי אכל את הדייסה שלי?!" הוא שואג.
מציצה אמא דובה מהמטבח וצווחת:
"נמאסתם עלי כבר, בחיי, כמה פעמים צריך לחזור על כל הסיפור הזה?!
אמא דובה קמה ראשונה מהמיטה, אמא דובה העירה את כולם,
אמא דובה הכינה את הקפה, אמא דובה סידרה את הכלים במדיח,
אמא דובה הורידה כביסה, אמא דובה שמה אוכל בקערה של החתול,
אמא דובה סידרה את הבית ויצאה החוצה לקור, להביא את העיתון,
אמא דובה ערכה את השולחן, אמא דובה הוציאה החוצה ת'כלב,
אמא דובה השליכה את האשפה,
ועכשיו, כשסוף סוף הואלתם בטובכם להגיע לכאן
ולזכות את אמא דובה בנוכחותכם, אז תקשיבו טוב,
כי אני אגיד את זה רק עוד פעם אחת:
עוד לא הספקתי להכין את הדייסה שלכם!".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2011 00:58 |
|
| |
חחח איזה אימא דבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2011 13:11 |
|
| |
הסטטוס הפייסבוקי היומי: לשמור על תזונה מאוזנת זה להחזיק בשתי הידיים שתי חתיכות עוגה זהות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2011 14:04 |
|
| |
הזמנה לחתונה....אמיתי!

|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2011 14:11 |
|
| |
הכלב
קצב עומד לסגור את העסק שלו וכלב נכנס לתוך האטליז. הוא ניסה להפחיד אותו, אבל הכלב חזר. שוב ניסה להפחיד אותו, אבל אז שם לב שהכלב מחזיק מעטפה בפיו.
הקצב פתח את המעטפה ומצא שטר של 100 ש"ח וגם פתק: "אנא שלח לי עם הכלב 1 ק"ג של בשר בקר טחון ו- 2 ק"ג שניצלים".
המום, הקצב לקח את הכסף, הכניס את הבשר הטחון והשניצלים בשקית והניח אותה מול הכלב, אך שכח לתת את העודף.
הכלב התחיל לנבוח ולהראות את הניבים שלו.
כשהבין מה קורה הקצב הכניס את העודף בתוך השקית , הכלב נרגע, לקח את השקית בפיו ועזב את האטליז.
הקצב סגר את העסק שלו במהירות והלך אחרי הכלב . הכלב ירד במורד הרחוב עד הרמזור הראשון, ישב על המדרכה והמתין שיהפוך לירוק ואז חצה את הרחוב עם הקצב מאחוריו במעקב צמוד. לאחר הליכה לאורך מספר בלוקים וחציית רחובות אחדים נעמד הקצב פעור פה כי ראה שהכלב עצר ליד בית, הניח את השקית על הריצפה, נעמד על רגליו האחוריות וצלצל בפעמון. הדלת לא נפתחה. הכלב צעד אחורה, התנגש בדלת ברעש חזק. הוא חזר על הפעולה מספר פעמים, אך איש לא ענה בבית. ייי הקצב ראה אז שהכלב לקח את השקית בפיו, הקיף את הבית, קפץ מעל לגדר וניגש לחלון, שיחק עם הרגליים על הזכוכית מספר פעמים ולאחר מכן חזר אל הדלת.
איש אחד פתח את הדלת ... והחל להכות קשות את הכלב! הקצב רץ אל האיש כדי לעצור אותו ואמר: "אלוהים, בן אדם, מה אתה עושה? הכלב שלך הוא גאון !" האיש, ענה בכעס גדול: "איזה גאון? הכלב הזה מטומטם! זאת הפעם השנייה השבוע, שהוא שוכח את המפתחות .... ואני באמבטיה!"
מוסר השכל: לא משנה כמה תעבוד, בעיני הבוס שום דבר לא מספיק. מייל זה מיועד לאלה שחושבים לעבוד כמו כלב. "אל תיקח את החיים כל כך ברצינות ... בסוף לא תצא בחיים! "
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 21:50 |
|
| |

תוקן על ידי נאות ב- 01/03/2011 22:22:52
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2011 22:10 |
|
| |
לשון הרע
|
|
|
|
|